נכשל במה שאינו אמור לעשות

לא יודעת איך וממתי החל הביטוי "כשל שוק" לככב בעסקי הספרים. אך אני נתקלתי בו פעמיים בתקופה האחרונה.

פעם ראשונה, שהתלכדה עם שבוע הספר לגמרי במקרה, הייתה בשיחה עם תלמידותיי  מקבוצת הבוגרים של ה"השומר הצעיר"  שהכינו עבודה מסכמת על שוק הספרים בישראל. באחת מפסקאות העבודה הן ציטטו את דבריה של השרה, לימור לבנת, בוועדת החינוך, התרבות והספורט של הכנסת: "הדואופול {צומת וסטימצקי} יצר מצב של כשל שוק שלצערנו הממונים על ההגבלים העסקיים לא ידעו לטפל בו. במקום שהממונה מסרב להתערב ולראות את התמונה, אז לצערנו צריך להתערב באמצעות חקיקה…לצערי, כי זה בניגוד להשקפת עולמי. אני מאמינה בשוק חופשי…"

הגבתי מהבטן והערתי כי הביטוי "כשל שוק" מבטא עמדה ערכית כבר מעצם ניסוחו. הוא באופן מכוון מוביל לתפישה כי השוק בדרך כלל פועל באופן מושלם, והבעיה הקטנה צצה לה רק בשוק הספרים ואולי בעוד כמה מצבים דומים. התפתחה שיחה מעניינת, שחידדה לי את המושג "כשל שוק".

להמשיך לקרוא

להיות צודק או להקשיב

הם לא פראיירים, חשבתי לעצמי, כשקראתי בעיתון את הדיווח על התכנסות פורום ערי הפריפריה לתמיכה בנוחי דנקנר. הם לא פראיירים, הם עומדים בקו החזית של המגזר הציבורי בישראל. הם לא טירוני תקשורת, הזכרתי לעצמי. הם לא טירונים, ובכל זאת הם חושפים את עצמם למתקפה הכל-כך צפויה לכל מי שמעז לומר: רגע, הההתיחסות השיפוטית לנוחי דנקנר אינה העיקר כרגע.

יתכן שראשי הפריפריה מפחיתים מחומרת מעשיו של דנקנר מעבר לראוי. אולי הם מעדיפים להתעלם מהנזקים שהוא הסב. אבל זה לא העניין הדחוף ביותר עכשיו. העניין הבוער הוא ניהול מיטבי של המשבר. ובניהול כזה, אין מי שמבין יותר מממנהיגי הפריפריה. הם מבינים, משום שהם חיים ממשבר למשבר. הם מבינים משום שהם הראשונים לקלוט כל איתות של מצוקה.

להמשיך לקרוא

מה לסיפורי קנטברי ולכלכלה

לא הרבה, חוץ ממוחה המפותל של כותבת שורות אלה. "סיפורי קנטרברי", ספרו הקלאסי של ג'פרי צ'וסר, נכתב במתכונת ספר שירה מחורז במאה ה-14. הוא עובד לפרוזה לאחרונה, על ידי הסופר הבריטי פיטר אקרויד, כדי להתאימו לקוראי הזמן הזה. גירסתו העברית, בתרגומו היפה של המשורר מאיר ויזלטיר, יצאה לאור השנה בהוצאת "אחוזת בית".

זהו סיפורה של קבוצת צליינים, העולה לרגל לקנטרברי, "לקברו של הקדוש הצדיק המבורך תומס". לילה לפני הגיעם ליעדם, הם לנים בפונדק ומתוודעים האחד לשני. בעל הפונדק, אדם מקסים לדעת כולם, מתיישב אל שולחנם, וחושב איתם כיצד יוכלו להעביר את זמן המסע בנעימים. "סיפורים מקצרים מסעות" הוא קובע, ומציע לבני החבורה לערוך רשימת תורנות לסיפור סיפורים. בני החבורה מקבלים את דעתו, ומבקשים ממנו להתמנות למנהל מסעם "האיש שייטיב לשפוט טוב מכולנו את טיב הסיפורים".

להמשיך לקרוא

של מי המיני-ממשלות בישראל

זו השאלה העומדת בבסיס הסדר החוב של אי.ד.בי. הסדר חוב נועד לדאוג לזכויות בעלי החברה. אם כן, מי הם בעלי החברה האמיתיים? הסדר חוב הוא חשבון נפש על תפישת הבעלות בחברה שבה אנו חיים. אם כן, באיזו חברה אנו חיים?

ובינתיים, הדיון בהסדר החוב של אי.די.בי הוא דיון היוצא מתוך תפישת בעלות צרה. הנה לפנינו חברה החייבת לגורמים שונים, אומרים הנושים. הבה נדאג להחזר החוב (ולו גם חלקו) על פי גודלם היחסי של נתחי האשראי שלה.

להמשיך לקרוא

גבולות המדיניות המוניטרית

מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.

שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.

להמשיך לקרוא

מנועי צמיחה? תזכירו לי

אין בו מנועי צמיחה, אמרו המבקרים על תקציב הממשלה ל-2014. מ-נועי צמיחה? תזכירו לי. כבר שנים שאין בכוחה של ממשלת ישראל ליזום מנועי צמיחה. כבר שנים שאין לכלכלני הממשלה בישראל מושג מהו הדבר הזה – "מנועי צמיחה".

ומי שלא ישב מימיו בדיון רציני על מנועי צמיחה, איך הוא ימליץ על מנועי צמיחה? איך הוא יאמין בכוחה של מדיניות קיינסיאנית, אם אין-לו-מושג-כמה-אין-לו-מושג. ועל כן ומשום כך, ניתוחיהם של כלכלני האוצר הם תמיד כל כך נחרצים. גזורו, הם אומרים, וגזורו הוא ההיפך הגמור ממשפטו של מי שהרתה וילדה את התינוק ההוא, או כל תינוק אחר.

להמשיך לקרוא

תלוי איזה 5 אחוזים

זוהי אחת מהבחנותיו החשובות של ג'והן מיינרד קיינס. לא נשאיר אותה בתרגומה לישראלית מדוברת. המקור הוא הכי טוב, וזה מה שמופיע במכתבו של קיינס לניו-יורק טיימס מ-1934:

"אני רואה את בעיית הההתאוששות באור זה: באיזו מהירות תיחלץ המערכת העסקית הנורמלית לעזרה? באילו ממדים, באילו אמצעים, ולמשך כמה זמן מומלץ לאפשר הוצאה ממשלתית חריגה בינתיים?" (רוברט היילברונר, הפילוסופים הארציים, הוצאת שלם 2012).

להמשיך לקרוא

קיינס ושבע הפרות

כמו לפני כל הרצאה, גם בפעם הזו התלבטתי איך עושים את זה – להנמיך את קיינס או להעלותו בדרגה? ובעצם, שאלתי את עצמי, איך אצליח טוב יותר להעביר לשומעים את תבונתו של המודל הקיינסיאני, האם על ידי הצגת מודל סטטיסטי "גבוה", או בעזרת סיפורים ממפלס החיים.

להמשיך לקרוא

ניצחנו?

אני לא בטוחה כל כך. אמנם הנהלת בנק לאומי נענתה ל"רחשי לב הציבור", כפי שנוהגים לומר. אבל רחשים אלה וההיענות להם התעוררו באיחור קל של עשר עד עשרים שנה. וברגעים אלה, לא ברור לאן כל הרעש יוביל.

כי הנה עכשיו, בעקבות המהומה, קמו הנושים, וכולם דורשים מנוחי דנקנר להחזיר את חובות החברות שלו, בסך תשעה מיליארד שקל.

להמשיך לקרוא

כ"ט בנובמבר או ה' באייר

אני לא בטוחה מתיי זה היה – כ"ט בנובמבר או ה' באייר תש"ח. אבל אני זוכרת מה חברי הטוב, עזרי, ואני עשינו. היינו בני ארבע או קצת יותר, והסתובבנו בשכונה מבית לבית.

להמשיך לקרוא