אני מניחה ששמתם לב שהפסקתי לכתוב כלכלה. זה בא אחרי יום הולדתי השמונים. החלטתי שאני לא עוקבת בנאמנות אחרי הפרטים. וכלכלה בעיניי, היא פרט ועוד פרט ועוד פרט. מכאן ברור לכם שאני מחייכת כשאני קוראת את הניתוחים הכלכליים בעיתונים. הם מדברים בגדול: גירעון התקציב יהיה 6% או יותר? מרגש ממש, זה כל הכלכלה היום.
נורת אזהרה ראשונה הבהבה כבר ב-1970, כשהאינפלציה קפצה לשיעור שנתי של 10%. ב-1974, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הגיע שיעורה השנתי ל-56%, וב-1979, הוא נגע ב-111%. היה ברור שמוכרחים לפעול.
הצבעת אי-אמון מתנהלת בכל פורום אפשרי לתקציב 2015, טרם הבאתו לאישור הרשויות. מבקרי התקציב שולפים מדי יום שלל סעיפי הוצאה, שעליהם התחייבה הממשלה, והם לא כלולים בהצעת התקציב בינתיים. עליהום על צד ההוצאה, אף מילה על צדו השני של התקציב, צד ההכנסה. זאת, למרות שאומדן ההכנסות בידיוני לא-פחות מאומדן הוצאות התקציב.
עכשיו כאילו נתניהו נגד לפיד, לפיד נגד נתניהו. יודעים נגד מי, לא ברור נגד מה. נגד באופן כללי? אפשר לקבל. נגד בענייני תקציב? ספרו לנו מהו התקציב בשבילכם.
קודם – כלל ההוצאה, רק אחריו – כלל הגירעון. זה סדר העדיפויות שעליו מצהיר לפיד בביטוי "גירעון תוצאתי". הגירעון הוא ההפרש בין הוצאת התקציב שתיקבע, וההכנסה ממסים שתתקבל כתוצאת היקף הפעילות במשק. הממשלה לא תכביד את נטל המס, למרות שידוע די בוודאות שהכנסות המסים בשנת 2015, וכנראה גם בהמשך, לא יהיו משהו. והגירעון? ייצא-מה-שייצא.
זה לא פלא שהדיון התקציבי מתרכז כולו רק בכסף – כלל הוצאה, כלל גירעון, כלל חוב – הכל בשקלים ובאחוזים. אם כסף הוא מטרת הדור, כסף הוא גם האמצעי הבלעדי להגשמתה. אבל האמת היא שגם אם רוצים רק כסף, עדיין אפשר לשפר את התוצאה הכספית לכל שקל ששמים, בעזרת תשומת לב להיבטים שאינם כספיים של התקציב.
הם, הנתונים מראשית השבוע שעבר, אישרו לי שהמשק צנח להאטה עוד לפני "צוק איתן". נתוני החשבונות הלאומיים לרבע הראשון של 2014, קובעים בבירור כי קצב הצמיחה הנוכחי אינו עולה על 2.5% לשנה. זו נפילה ברורה מה-4% ויותר של 2011, ומה-3% ויותר של 2012 ו-2013.
הנתונים היבשים, נתוני הכלכלה היבשים, הם בעיניי הפואזיה הכי צרופה. תמציתיים, מתבארים בהמון אופנים, מעלים שאלות ועוד שאלות. וככל שמתכונתם גולמית יותר, בלי עיבודים שמהנדסים להם את הצורה, ככה הם אמיתיים יותר.
בלבול הוא לפעמים התחלה טובה, בוודאי התחלה טובה יותר מסדר כוזב. דוגמא ראויה היא הדיון על ההוצאה הביטחונית שיככב בתקשורת מעכשיו ובחודשים הקרובים. ביטחון מסווג אצלנו כ"הוצאה רעה" – הוצאה שבאה על חשבון צרכים חברתיים, כלכליים ואחרים. אבל הגדלת ההוצאה הביטחונית בתקופה הנוכחית מוכתבת על ידי האירועים, על כן מומלץ להשתחרר מהקיבעונות הקשורים אליה.
ביטחון – הוצאה חברתית להמשיך לקרוא
נגיד שהיו מציבים בו את השאלה: להקצות סכום רב-שנתי ידוע מראש לטיפול במנהרות, או לצאת למבצע כל כמה שנים? אתם כבר יודעים מראש מה ממשלות ישראל של השנים האחרונות היו משיבות. מבצע עופרת יצוקה החל בסוף 2008, מבצע עמוד ענן החל בנובמבר 2012, מבצע צוק איתן החל ביולי 2014.
עידן השוק החופשי 