"הבעיות הכלכליות המתוארות כאן, כמו גם עוני ורעב המוניים, עשויים, במחשבה ובפעולה, להיות מטופלים…מלחמה נשארת הכישלון האנושי המוחלט". מילים אלה סוגרות את כלכלת ההונאה התמימה, ספרו של ג'והן קנת גלבריית שיצא לאור ב-2004, שנתיים לפני מות מחברו בגיל 97.
כצפוי מכתיבתו של אדם בגיל הזה, לא תמצאו ב-62 העמודים הלא-צפופים משנה סדורה. תמצאו בהם חשבון נפש, השחזה של מסרים שכבר בוטאו.
ואלה הן המחשבות שגלבריית בוחר לשתף עם קוראיו בסוף ימיו. ראשית, הפער בין החוכמה המוסכמת בכלכלה למציאות. על הפער הזה, על זעקת "המלך הוא עירום" נסובה כתיבתו של גלבריית כל השנים. עיקרו מתומצת במהפך שחל בשיטת השוק: המעבר מקפיטליזם לשלטון המנהלים.
לפני שכולנו שמנו לב, הועברה השליטה מידי בעלי החברות לידי מנהליהן. הם, המנהלים, משחקים בכסף שאינו שלהם, מסכנים אימפריה שלא הוקמה על ידי סבם. על כן, לא פעם, הם פועלים להתפחת רווחי הטווח הקצר על חשבון הצמיחה היציבה וארוכת הטווח.
בתוך אותו עולם של מנהלים-טכנוקרטים, קבוצה ייחודית, על פי גלבריית, היא קבוצת מנהלי התעשייה הביטחונית. ייעודה של הקבוצה, ייצור מוצר לכאורה למטרות הגנה על אנשים, פותח בפניה את דלתות הממשל. זה המקום שבו באופן ברור נופלת המחיצה בין המגזר העסקי למגזר הציבורי. זאת, בניגוד ברור לתיזה הניאו-ליברלית המדגישה את שונותם ונפרדותם של שני המגזרים.
הקשבת המגזר הציבורי למגזר הפרטי היא כה משפיעה, טוען גלבריית, עד שהחלטות על מלחמה ושלום, חיים ומוות נגזרות בהכוונת יצרני הנשק וסוחריו.
דיון זה מוביל אותו למשפטי הסגירה. פרקו האחרון של הספר נקרא, כצפוי, המילה האחרונה. אך בקצהו, שלא כצפוי, מופיעה פיסקה קטנה של המילה הסופית.
גלבריית, איש בעל שכל חד, הוזמן לא-פעם להשתתף בצוותי הממשל להפקת לקחי מלחמותיה של ארה"ב. מסקנתו הברורה מניתוח הנתונים היבשים היא: אין תכלית בפגיעה נרחבת באוכלוסיה האזרחית. אין תכלית במלחמות בכלל.
ובהתאם, מילתו הסופית של גלבריית אינה נושאת מסר כלכלי פרובוקטיבי אחרון. מילתו הסופית מוקדשת לגבולות הכוח, ולאחריותו של מי שהכוח נתון בידיו. סיכום הולם למי שרוב פועלו סב סביב ייעודה המוסרי של הכלכלה ושליחותה האנושית.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
