כלכלת הדברים הקטנים – מישהו בודק נתונים?

התחלתי לחשוב על זה, בעקבות החסר שגיליתי בסלט חצילים בחנויות המזון. מאז התחלת הקורונה, הפסקתי לקנות את הסלט במעדנייה השכונתית. זו דווקא מעדנייה נקייה, אפילו מבריקה, המכינה את הסלטים בעצמה, ללא חומרים משמרים. היא, ללא ספק, הכי טובה בדרך כלל. אבל, עכשיו, לקנות סלט ממיכל משותף, לא לגמרי אטום נראה לי בעייתי. לכן עברתי לסלטים של החברות הגדולות, עם החומרים המשמרים, בחנויות המזון ההמוניות.

קניתי סלט חצילים קלויים של צבר, עד שפתאום הוא נעלם מהמינימרקט שלי, יחד עם עוד עשרות סלטים של הפירמה. עברתי לחצילים במיונז של אחלה. מיונז? חשבתי לעצמי, זה נורא, היו יכולים לפחות לייצר חצילים בטחינה. אבל ביררתי בהנהלת החנויות, וחצילים במיונז זה סלט החצילים היחיד שנשאר מתוך רבים. הם לא יודעים מדוע הפסיקו לייצר את הסלטים האחרים. נראה לי מוזר, שחצילים במיונז הוא הכי פופולרי מסלטי החצילים. אבל זה מה שיש, אחלה שטראוס נראים כמי שיודעים מה אנשים מעדיפים לקנות.

הסגר השני הגביר את תהייתי מתיי החצילים שלי יחזרו. אני שואלת את עצמי מה הצרכנים האחרים עושים? האם הם הסיטו קניות דווקא למעדנייה השכונתית, או שהפסיקו לקנות סלטים מוכנים בכלל. בכל אופן, מזל שהמעדנייה שלנו מוכרת מבחר גדול. אני מתרשמת שהיא נותרה פעילה כמעט כרגיל.

תוך כדי חיטוטיי במה שיש ובמה שנסגר, הגעתי להתייחסויות לסגירת חנויות קטנות בכלל. הבנתי מדיווחים שונים שאלפי חנויות קטנות נסגרו בישראל בעידן הקורונה. מה, המבנים יעמדו ריקים, או שימולאו במחליפים, ומי הם יהיו? מקריאה אני מבינה, שהרשתות הגדולות מרחיבות עוד את שטחיהם בקניונים. מישהו בודק את זה? מישהו חושב מה זה אומר?  אני יודעת שבקניון שלנו נסגר סניף של רשת מקומית קטנה לכלי בית לפני שנה-שנתיים. היא הייתה בדיוק באיכות ובסגנון המתאימים לי. לא מחבבת את שתי חנויות ה'בזול' שקמו במקומה.

חיפשתי אם אני יכולה לשפר את הבנת המצב בנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. הגעתי לריכוז נתונים גדול שלהם הנקרא "השלכות חברתיות וכלכליות של התפרצות הקורונה – סיכום ביניים", המציג תמונה רחבה של מה שקרה עד אוגוסט. והכי מעניין, השיפור הניכר באוגוסט כמעט בכל התחומים  מתעסוקה ועד " מצבה הכלכלי של החברה". מה יהיה עכשיו, בעקבות העוד סגר, מישהו חשב על זה? בעבר, התקיימו קשרי גומלין מעניינים בין פרסומי הלמ"ס לפעילות הכלכלית. אנשים הגיבו, נערכו בהתאם, ותבעו נתונים נוספים.

אני לא רואה את השיח הזה עכשיו, עוד אחד מסימני התקופה. זאת, עקב ניוון פונקציות המחקר בממשלה, וכיבוין במקביל בעיתונות הכלכלית. אז מעת לעת שוב נשמע תלונות על הריכוזיות. זו הבעיה? באמת? אולי תלמדו ותיערכו מראש. אולי תבינו איך מבנה המשק משפיע על הכלכלה, ואיך הכלכלה משתקפת במבנה. אלה הדברים, שבהם הממשלה אמורה לעסוק בזמן קורונה, ועוד יותר כשהקורונה תיגמר.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

כלכלה בשנה שאחרי

לא סתם לא כתבתי בכותרת אחרי מה. אחרי הקורונה, אחרי המשבר שבו אנו שרויים עכשיו. כי יום אחרי, היום שבו נבין כי 'זה' נגמר, הוא היום שבו נשאף לבהירות, ונגדיר מחדש את המושגים הכלכליים בתחומים הנראים לנו חשובים.

התחלקות ההכנסות להמשיך לקרוא

השר נגד הפקיד הבכיר: חילוקי דעות בכלכלה

מי כותב את השורה התחתונה בכלכלה? לכאורה, אין ספק, כפי שאמר שר האוצר, ישראל כץ, השר הוא הקובע. זאת, משום שהוא נבחר בבחירה דמוקרטית על ידי הציבור, ועל כן הוא המייצג מהימן ביותר של הבוחרים. אבל, רגע, מדוע ממנים בכל משרד אוצר – מנכ"ל, ממונה על התקציבים ובכירים אחרים? אולי משום שזו כבר מוסכמה כי השר לא יודע הכל, לא מכיר את שפת הכלכלה, צריך לתרגם בשבילו את רצונותיו למונחי תקציב, ואת מונחי התקציב לרצונות שלו.

להמשיך לקרוא

דגלים

אני רואה את זה כל יום, בסיבוב ההליכה השכונתי שלנו. סיבוב של חצי שעה ברחובות שמסביב לבית. אני רואה את זה כל יום, ומוטרדת כל פעם מחדש. זה לא היה ככה בעבר, זה סיפור של השנה הנוכחית. זה לא היה ככה, תגידו לי מה זה אומר.

להמשיך לקרוא

שקט, כלום לא קורה

אולי רק נתון חשוב אחד. ירידה של 28.7% בתמ"ג מנוכה העונתיות, בחישוב שנתי, ברבעון השני של 2020 לעומת קודמו. בעצם, רואים פה עוד דבר חשוב אחד. כל רכיבי התמ"ג יורדים בשיעור דומה, לבד מההוצאה לצריכה ציבורית העולה ב-25.2%. ההשקעות והייצוא יורדים גם הם בשיעור של סביב ה-30%. הצריכה הפרטית, ייבוא הסחורות והשירותים – שניהם נופלים קצת יותר 43% ו-42%.

להמשיך לקרוא

אין נתוני אבטלה – בוקר טוב, משרד אוצר

תרגיל 'הסברה' אופייני של האוצר הקפיץ אותי ממקומי לפני מספר ימים. הוא הופיע במדורה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר. אין נתוני אבטלה, נאמר שם, איך אתם רוצים שנעשה מדיניות. "המצב פשוט מייאש", אומר פקיד בכיר בשירות הציבורי, קרי, האוצר. "הוצאנו מיליארדי שקלים במהלך השנים על מדיניות תעסוקה, אנחנו מוציאים עכשיו עשרות מיליארדים – ואין לנו מושג על מה".

להמשיך לקרוא

סתיו

"חצבים אצלנו, בטיילת השכונתית, קבוצות חצבים פורחים, אתמול 15 ביולי." כך כתבתי כאן, ב-16 ליולי השנה. בהמשך, העליתי התייחסויות לחצבים בשנים קודמות, אחת מהן מ-27 ליולי 2019. זאת, על רקע חמסין כמו השנה, ואזכור פריחה באותו תאריך מלפני שנתיים  (2017). והשנה, שוב, על רקע חמסין של 30 מעלות פלוס-פלוס, פריחת חצבים – 12 יום קודם ל-27 ביולי. אך בטיילת, אצלנו בחצר, החצבים בשנה שעברה לא פרחו כלל. גם השנה, עוד לא רואים אצלם סימני פריחה. בשנים טובות, עולים שם 20 גבעולים ויותר. להמשיך לקרוא

לא יהיה עוד מלך כזה

ולא צריך להיות. את הכמיהה למלך קלטתי בשיחה עם נהג מונית. מי עוד ידבר ככה עם פוטין, הוא אמר. ואני בליבי חשבתי, מי, לעזאזל, צריך לדבר עם פוטין. מה, זה טוב שפוטין מעורב כאן בכל פרט? ברור לגמרי, שבשלטון שאני מייחלת אליו, הדיבור עם פוטין לא יהיה קפריזה של ראש ממשלה, אלא נושא לדיון ממשלתי של חודשים.

להמשיך לקרוא

תשאלו את שלומי סלומון מאבן גבירול

אני קוראת את הראיונות הנפוחים מחשיבות עם מומחי הכלכלה בעיתונות. אני בודקת רק דבר אחד: צחקתי/בכיתי/ נותרתי אדישה. כי להודות על האמת, אין לי מרשם מדעי לשליפת המשק מהשפל, יש לי רק תחושת בטן. תחושת הבטן אומרת שקיצוץ רוחבי, כמו זה שהממשלה מתכננת עכשיו, הוא בדיחה. אתם מרחיבים ומרחיבים, אין לכם מושג כמה, אז קיצוץ רוחבי של 0.16% הוא זה שיציל את הכלכלה?

להמשיך לקרוא

נתניהו. היסטוריה של היסטריה

לפעמים, מספיק רק משפט אחד, על מנת להטיס אותך חזרה לפרק משמעותי בחייך. זה מה שקרה לי ביום ד' האחרון, בשמיעת נאומו של נתניהו על העברת כסף לכל אזרח. "אני חסיד הכלכלה החופשית" הוא הכריז, "ואני אומר קנו תוצרת הארץ, השתמשו בכסף הזה על מנת להניע את הכלכלה".

להמשיך לקרוא