אני לא שמחה על זה, אך נדמה לי שפיתחתי שיטה. אני קופצת לסופר, או שולחת את אישי עם פתק, ובודקת מה הוא מביא כשהוא חוזר. כך, למשל, חמאת תנובה, כבר שבועיים שהוא לא מביא. תנובה, תתחשבו, אני בסוף החבילה האחרונה שלי. אותו דבר, משום מה, עם שורת מוצרי נייר יומיומיים: מפיות שולחן, מגבוני פנים, מגבות נייר. אם הוא מביא מפיות בצבע מוזר, אני יודעת: יש בעיה. כנ"ל מגבוני פנים: יש אריזת קרטון או רק מילוי בעטיפת פלסטיק. מגבות נייר – חבילה סטנדרטית, או חבילת ענק מוזרה.

בכל פעם שאני נתקלת בצורת אריזה מוזרה למוצר, ברור לי, כאן מתוכננת העלאת מחירים. על כן, ברור עכשיו לכולם, אני מקווה, כי תנובה מתכוננת להעלות לפחות כמה ממחיריה. מדוע היא בחרה דווקא את החמאה, על מנת להעביר את המסר? אולי משום שיש גבול, היא לא יכולה להעלים את החלב או את היוגורט. לא ברור אם היא יכולה להעלים את הגבינות הצהובות. אבל חמאה, זה כנראה מסתדר.

לכל אלה, מצטרפת גבינת הקצ'קבל. לא שאלתי את המוכר, אבל בתקופות מסוימות חתיכת הקצ'קבל באריזת הניילון מופיעה בצירוף נייר פרגמנט כפול. אני פותחת את החבילה ואורזת לימים הבאים. לעתים, כשהמחיר לא עולה כבר תקופה, אין נייר פרגמנט. מה זה אומר? המחירים יעלו בקרוב.

לגבי מוצרי הנייר, אני מודה שאני לא מבינה. יתכן שהם יכולים להשיג אותם ברגע מטורקיה, על כן הם יכולים לאלתר. כך או כך, שימו לב, חודש-חודשיים לפני העלאת מחירים הם מתחילים לשחק עם המוצר. כך הם מעבירים את המסר. אז טוב שיש יבוא, בלעדיו הם לא היו יכולים לשחק את המשחק. תודה לך, ממשלה יקרה, שפתחת את המשק ליבוא מוצרים מסוימים. לא חשבת על התסריט הזה שאני מתארת, אבל זה עובד לך בול.

וכך, כמובן, גם שער החליפין של השקל. כשהוא קופץ, ברור לנו שהמחירים יקפצו. יש רכיב לא קטן של יבוא בצריכה הפרטית בישראל, והוא מקפיץ אוטומטית את המחירים. האם יש מה לעשות? כן, בוודאי: לבדוק כל העלאת מחירים אם היא מוצדקת במלואה על ידי הנסיבות. זה מה שעשו במשרד התעשייה והמסחר בימיו הטובים. זה מה שניר ברקת מנסה לעשות עכשיו, אך כנראה לא יצליח. ברור לכם, שזה לא דבר שמאלתרים ברגע. זה דורש לימוד שיטתי של רכיבי המחיר בכל מוצר. ברור לכם, שהחברות, לפחות בהתחלה, לא ששות לספק את הנתונים.

אז תשלחו את בן/בת הזוג למכולת. זו הדרך הטובה ביותר לצפות את האינפלציה חודש-חודשיים מראש. וגם תעקבו אחר שער החליפין. עדיף מאשר לערוך תחזיות מתוחכמות שבדרך כלל לא מתממשות.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

היסטריה במדינה. מדד המחירים לצרכן לא ירד, כצפוי, באפריל, ובמקום לעמוד על 4.7% לעומת מקבילו אשתקד, הוא עמד על 5% כמו במארס. ולא רק זאת, מחירי המזון אמורים לעלות בחודש, חודשיים הקרובים. אך בסך בכל, כשמביטים על תמונת המדד (כל חודש לעומת מקבילו אשתקד) היא בירידה מאז ינואר השנה. שיא של 5.4% בדצמבר שעבר, ומאז המדד יורד. עכשיו הוא עומד על 5.0% כמו במארס.

להמשיך לקרוא ←

יש קשר בין כלכלה לפוליטיקה, ברור לגמרי. אך הגידו לי, מהו הקשר המדויק. ניקח לדוגמה את הדו"ח של סטנדרד אנד פורס, שהוגש לאחרונה לממשלה. הוא נכתב באמצעו של המבצע בעזה. הם ראו את הבלגן שהולך כאן, לכן הורידו את תחזית הצמיחה ל-2023. תחזיתם נוקבת בצמיחה של 1.5%, לעומת ה-6.5% בשנה שעברה. ובכל זאת, הם לא הורידו את דירוג האשראי של ישראל. בדה מרקר אומרים שנתניהו לחש להם שהוא גונז את הרפורמה. ואם הוא גונז, אז מה? רק אתמול הסתיים מבצע בעזה. מבצע מוצלח עולה הרבה כסף.

להמשיך לקרוא ←

את השיטה של ההיי-טק אנחנו מכירים, ואפילו מקבלים בלית-ברירה. אחוז מסוים מפעילות ההיי-טק חייב לזלוג החוצה. מדוע? כי הוא נמכר בשווקים עולמיים, כי לישראלים יש כישרון ייחודי בתחום הזה. מה שחדש הוא העברת היידע הישראלי באופנה החוצה. גם זה בעצם לא חדש. יש לנו כאן מכללת אופנה משובחת, שנקר, אחת הטובות בעולם בתחומה. ויש לנו בתחום יידע מסורתי של דורות. עם כל אלה, התחום בישראל מוזנח כי הוא לא היי-טק. מה לא ברור?

להמשיך לקרוא ←

אני כותבת, ושואלת את עצמי אם אכן זה ככה. האם זה סוף עידן העיתונות הכתובה והבלוגים. אני, עצמי, עדיין מנויה על שני עיתונים, הארץ וידיעות אחרונות בסוף השבוע. אני מתה על ידיעות אחרונות בסוף השבוע. קוראת את כל השטויות לפי הסדר, ומרגישה שאני נחה. אבל הדור הצעיר במשפחה ממש לא. בקושי קוראים עיתונים.

להמשיך לקרוא ←

מאמר מעניין שקראתי בדה מרקר החזיר אותי למאבק שניהלתי עם בנק ישראל לפני יותר מ-35 שנה. המאמר, שנכתב על ידי גדעון בן נון, מספר על מלחמתה של סין בדולר האמריקאי. סין מנסה לפגוע בדומיננטיות של הדולר, ולהביא את היואן למעמד של מטבע גלובלי. ב-2022, שימש הדולר מטבע בעסקות המהוות כמחצית מהסחר העולמי. בשוק המט"ח הדולר מכסה כ-90% מהסחר העולמי. אך הדולר, בכל זאת, יורד ביתרות המטבע הרזרביות. באמצע 2022 הוא תפש כ-60% מהרזרבות הרשמיות, בעוד שלפני חמש שנים, הוא תפש כ-65% מהן. היואן, לעמתו, צומח ומשגשג. היום הוא תופש כ-4.5% מהסחר העולמי.

להמשיך לקרוא ←

מדד המחירים לצרכן עלה בינואר ב-0.4%. סיבה למסיבה, לכאורה, הוא היה צפוי לעלות ב-0.5%. המדד השנתי – מארס לעומת מארס שעבר – עלה ב-5% בלבד, לאחר 5.1% בחודש הקודם. האם נחגוג? לא נראה לי. תנודות במדד הן תופעה אופיינית, הוא, למשל, ירד ככה באוגוסט-ספטמבר 2022, וטיפס יפה לאחר מכן. רק השבוע קפץ שער הדולר ב-2.7%. מאז נקודת השפל האחרונה שלו, ב-28 במארס, הוא עלה ב-3.6%. זה אומר התייקרות בחומרי גלם ובמוצרים מוגמרים מיבוא, זה אומר עוד אינפלציה בחודש הבא.

להמשיך לקרוא ←

האם אשתו של נתניהו דיברה עם אשתו של בר-דוד על השביתה? ואם כן, אז מה? בר-דוד החליט על השביתה משיקוליו. כל השאר הוא פולקלור לא רלוונטי, ובאופן אופייני, הוא תופש כותרות. מה שכן רלוונטי וחשוב, הוא דבר שלא נראה פה קודם לכן: ראשי חמשת הבנקים הגדולים, ועסקים בכירים אחרים, עמדו בבית ההסתדרות, ומחאו כפיים ליו"ר ההסתדרות כשהכריז על שביתה. כן, בבית ההסתדרות. נדמה לי שהם לא נכנסו אליו לפני כן. זוהי הבעת הוקרה ותודה להסתדרות, והכרה פומבית בכוחה.

להמשיך לקרוא ←

יום ראשון בבוקר. מה אני יכולה לומר על הכלכלה. טוב לא יהיה, זה ברור. הנזק למדינת ישראל כבר נגרם. ברור לגמרי שהוא לא יתוקן ברגע, גם אם נתניהו יחליט לסגת עכשיו.

להמשיך לקרוא ←