קטרקט

זו הכותרת הראויה ביותר לשבוע שעבר שלי. ניתוח קטרקט – תיקון של עכירות עדשת העין שעברתי ביום ד'. בתיקון הזה נשלפת העדשה הטבעית ממקומה, ותחתיה מותקנת עדשה מלאכותית מפלסטיק. היום אפשר לבחור בין עדשה מתאימה לקריאה-כתיבה לעדשה המתאימה לפעולות יום-יום. והמהדרין יכולים לשלב: אחת ככה ואחת ככה, המוח עושה את התיאום. אני לא סומכת על המוח שלי, אז בחרתי בעדשה המתאימה לפעולות יום-יום. אשאר עם משקפי קריאה.

הגעתי לקליניקה ברמת החייל ב-2 בצהריים. התקבלתי מיד, ומסרתי את כל המסמכים. אחות חדר הניתוח הגיעה ברגע שהביורוקרטיה נגמרה, לא חיכיתי דקה אחת בחוץ. הובלתי למתחם שלה, ושם היא עינתה אותי: טיפות עינים להרחבת האישון, טיפות עיניים נגד כאבים, טיפות עיניים למניעת דלקת. נשמע: טיפות זה קטן ושום דבר, אבל זה תהליך שחייב להתנהל באופן המיטבי, ונמשך פרק זמן לא קצר בכלל.

ואז, הובלתי לחדר הראשון, והעדשה שלי רוסקה בעזרת לייזר. לא כואב, אבל גם לא כזה תענוג. צריך כל הזמן להביט לנקודת אור אחת, ואם זזים חוטפים צעקות מהצוות המקצועי. כמובן שזזתי, ממתי אני מושלמת? אבל מסתבר שיצא בסדר בכל זאת. משם, עברנו לחדר הניתוח לניקוי העין והשתלת העדשה החדשה. ושוב, חשוב להתנהג יפה, לא לזוז, לא להשתעל למרות ששוכבים על הגב מתחת לכיסוי ונחנקים, ולהתמקד בנקודת אור אחת. כידוע, אני לא מתנהגת יפה, זזתי פה ושם והשתעלתי. אז הזכירו לי מה צריך להיות, והשתדלתי לתקן.

לקראת 5 אחה"צ כל הסיפור נגמר. "נראה מצוין", זה מה שכתב הרופא. ואגב, בחרתי מראש את הרופא הכי טוב והכי נחמד שאפשר למצוא. בחרתי, על פי מידע מחברים, וכנראה שהצלחתי. מדוע נחמד? אני לא סובלת נותני שירות לא נחמדים. מי שמתיימר לעזור לי חייב להיות גם קשוב, גם סבלני, גם משתף פעולה. וזה מה שקיבלתי מהרופא שלי: חיוך ומוכנות לענות על שאלות. אז עכשיו אני אחרי, ומחכה לניתוח בעין השנייה עוד עשרה ימים.

היה כדאי? אני רואה יותר כל כתם בפנים, מטפטפת 3 טיפות עיניים ארבע פעמים ביום. בינתיים אני מסתמכת על המשקפיים הישנות. אחליף אותן  כשהכל לגמרי יירגע, תוך חודשיים. ובקצרה, זה רק קצה של קצה של מה שקורה עם הגיל כמעט לכו-לם. חייבים לקבל, ולומר לחברים, זה לא כיף, אבל גם לא נורא.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

אין אינפלציה? הציצו שוב בנתונים

מדד המחירים לצרכן עלה ב-0.2% בספטמבר 2021. לכאורה, שום דבר, אבל בין ספטמבר 2020 לספטמבר 2021 עלה המדד ב-2.5%. נותרו עוד שלושה חודשים לסיום השנה, וזה אומר כמעט בוודאות מדד של 3% ויותר בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021. גם תחשיב הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לנתוני מגמה מצביע על קצב שנתי של 3.0% בין יוני 2021 לספטמבר. מה הסיפור? אתם אומרים. מ-2014 עד לשנה האחרונה היינו רחוקים מאד ממדדים כאלה. ארבעה שינויי מדד שנתיים שליליים, עליית המדד השנתית המרבית הייתה 0.8%.

ועדיין, רבים מתעקשים לומר שאין אינפלציה, האינפלציה לא עולה. אלא שנתוני ארה"ב ממאי והלאה מציגים מדדים של 5% יותר, אפילו התייצבות על 5.4%. נתוני גרמניה, מעצמה אחרת במערב נעים סביב ה-4% לשנה. תחזית קרן המטבע למדינות המפותחות היא 2.8% לאורך 2021. אנחנו כמובן, אין סיכוי שנהיה רחוקים בהרבה מזה.  

ועל כן, בנק ישראל העלה לאחרונה את תחזיתו ל-2021 ל-2.5%. תחזיתו הקודמת הייתה 1.7%. 2.5% זה מה שיש עכשיו, נראה לכם אפס שינוי במדד בשלושת החודשים הבאים? גם מדד שלילי לא נראה סביר. השנה היה רק אחד כזה, 0.1%- בחודש ינואר. מאז, אנחנו בצד החיובי של הסקלה, בניגוד גמור לכל השנים מאז 2014, שבהן היו מפוזרים מדדים שליליים בכל שנה. וכן, יש גם הסבר מקובל ודי משכנע: עליית ענק בכל תעריפי ההובלה העולמית, והתייקרות של מחירי חומרי הגלם. 

להמשיך לקרוא

אתם מבינים מה זה שוק חופשי?

"פייסבוק (הרשת החברתית) יכולה להמשיך להתקיים, אבל למחוקקים ולרגולטורים יש חובה מוסרית וחוקית להגביל את מה שהיא עושה בשם התחרות, בשם צמצום הכוח העודף, הפרטיות והבטיחות של הצרכנים – ואפילו בשם הדמוקרטיה והחברה התקינה". כך אומרת דפנה מאור, במאמר לדהמארקר מה-6.10.2021 . יפה, אבל היא אומרת זאת יחד עם עוד אלפי עיתונאים ברחבי תבל.

עם זאת, דפנה מאור ורוב חבריה העיתונאים בישראל, ממלאים את פיהם מים לנוכח מדיניותן האגרסיבית של יצרניות ומשווקות נעלי הספורט, ונייקי בראשן. הנהלת נייקי ישראל, בבעלות נייקי העולמית, שלחה השבוע מכתבים על הפסקת אספקה ל-65 קמעונאים קטנים. מעתה והלאה, תמכור נייקי ישראל את מוצריה רק ל-55 קמעונאים המפעילים כ-250 נקודות מכירה. לפני חמש שנים, מכרה נייקי את מוצריה ל-150 קמעונאים. כך נכתב בכתבה אחרת של דהמארקר על ידי עדי דברת- מזריץ  ורונית דומקה.

להמשיך לקרוא

חשיפה ליבוא – סוף מתוקן

אני כנראה לא גאון, כך אני מבינה עכשיו. לקחתי ברצינות רבה מדי את המענה לציבור של כתר פלסטיק. אשת השירות ענתה לי שאין כבר ריפוד לקרש גיהוץ של החברה. יותר נכון, היא אמרה "תחפשי בחנויות, לא מייצרים כבר ריפוד חדש, לא מייצרים קרשים יותר" היא לא ביטאה את דעתה, שמעתי אותה מתייעצת לפני שענתה. והיא כמובן טעתה.

להמשיך לקרוא

חשיפה ליבוא, מה עוד זה אומר

אחד מעיקרי תוכניתו הכלכלית של ליברמן, עיקרון שכנראה מקובל על כולם ולא זוכה למילת ביקורת בעיתונות, הוא החשיפה הגורפת ליבוא. חשיפה ללא סייג, על סמך עמידה בתקנים בינלאומיים. זה, למעשה, אומר ביטול סמכותו של מכון התקנים הישראלי, שאולי יישאר עם פעילות חלקית, אך לא באמת יקבע מה רשאי להיכנס לישראל. אני כמובן חושבת שזו שטות גמורה, כי מדינה מבטאת את השקפותיה, בין השאר, על ידי בחירה במוצרים הנכנסים אליה. אתמול, נוכחתי בעניין הזה שוב.

יש בידינו קרש גיהוץ של כתר פלסטיק. הוא נמצא אצלנו כבר מספר שנים. זה קרש מעולה, שלא מתפרק ולא עושה בעיות, קשה למצוא בחנויות משהו בטיב דומה לו. הקרשים המיובאים הם מאיכות גרועה, מתפרקים סמוך מאד לרכישתם. מדוע? שאלה טובה, זה מה שהיבואנים בוחרים להביא. החלפנו את הריפוד של קרש כתר פעם אחת, עכשיו צריך להחליף אותו בשנית. קנינו ריפוד בטמבוריה מחוץ ליישוב שלנו לפני שבוע. ראינו שזה לא ריפוד של כתר, ראינו גם שהוא גדול מדי, אבל זה מה שהיה, והמוכר אמר שנצליח לכווץ אותו למידה הרצויה 'בעזרת השרוך'. הגענו הבייתה, לא מצאנו שרוך, ואתמול החלפנו לריפוד קטן יותר. הוא כמובן קטן מדיי.

  •  

להמשיך לקרוא

בשורה אופטימית?

אפשר לומר כן, בתור התחלה גידול של 16.6% בתמ"ג, במחירים קבועים ובניכוי עונתיות, ברבעון השני של 2021 לעומת קודמו, ושל 14.1% בתמ"ג ללא מיסים נטו על היבוא. מדוע ללא מסי יבוא? משום שתשלום המס על יבוא נכלל בתמ"ג, וברבעון זה היה יבוא מכוניות ניכר. בדקתי, ליתר ביטחון, גם את שיעור הגידול בתמ"ג ברבעון השני לעומת מקבילו אשתקד, כי זו כבר תקופה ארוכה ולא רבעון אחד מקרי. הוא מסתכם ב-15.4%. לגמרי לא רע, לכאורה, היה משבר ואיננו עוד.

מה שעוד בולט לעין ומשמח לב הוא הכלליות בעלייה במרכיבי התמ"ג לאורך שנה: 23.0% בייצוא, 17.7% בהשקעה בנכסים קבועים, 23.3% בצריכה הפרטית. הכל, חוץ מהצריכה הציבורית שגדלה רק ב-2.9% מאז הרבעון המקביל בשנה שעברה. בדקתי ומצאתי כי זו הצריכה הביטחונית שנפלה ב-16.3%. הצריכה הביטחונית (במחירים קבועים, יש להדגיש) היא תמיד תנודתית בתנודות חדות, לא תמיד אנחנו יודעים מדוע.

להמשיך לקרוא

חצב אחד ויחיד. אינפלציה

עמוד חצב אחד ויחיד צץ השנה בחצרנו. אחד ויחיד, גם לא גדול במיוחד, בקבוצה שמניבה בשנה רגילה 20 עמודי חצב, ובשנה טובה 30 עד 40 עמודים. מה זה אומר? אל תשאלו אותי, ובכל זאת, בטיפשותי, אתנדב לקבוע כי זה יחד עם מה שאני רואה בטיילת השכונתית, נראה כמו חורף שחון ויבש. ואיך זה יתבטא במדד המחירים לצרכן? טוב ששאלתם, מה הקשר? ובכל זאת בא לי לבדוק את המדד בשנה הזו שהיא כו-לה תופעת טבע.

להמשיך לקרוא

רגיעה. שנה טובה

לפני שבועיים, התקשר אליי אורי מתוקי מדרור ישראל והנוער העובד והלומד, והזמין אותי להרצות בפני בכירי התנועה על התקציב. שמחתי שמחה גדולה, ולמחרת אמרתי כן. אתמול בבוקר – בשעה היעודה, לא דקה לפני או אחרי – התקשר אליי עיתונאי דבר, דוד טברסקי, שלקח אותי לאירוע וגם החזיר אותי. הייתה נסיעה נעימה ומעניינת ביחד.

להמשיך לקרוא

מלון בנתניה – מצב האומה עכשיו

נסעתי מפורקת למלון בנתניה. נטולת כוחות אחרי וירוס לא ברור. נסעתי וקיוויתי שהנכדים שלי יבריאו אותי. ולמרבה הפלא, הם מילאו את משימתם.

מלון לא גדול, קרוב מאד לחוף. חדרים מרווחים, מוארים היטב ונקיים. הסתכלתי מסביבי, וקודם כל ראיתי שהמלון מלא – משפחות, צעירים וזקנים. קורונה? למדנו לחיות עם זה. מסתובבים במסדרונות עם מסיכה, אוכלים ארוחת בוקר, בלעדיה. יושבים לאכול ונהנים. אוכל טרי, נקי, ובגיוון רב.

להמשיך לקרוא

רמי לוי בעד כלכלה שיתופית

הסיפור הזה היה מקבל כותרת ענק אילו היינו מדינה נורמלית. אבל אנחנו לא מדינה נורמלית, והוא פורסם (ב-18 לאוגוסט) בדה מרקר די בקטן. הוא לא פורסם בשום עיתון כלכלי אחר, מה שמצביע על הדלפתו המכוונת על ידי גורם מעורב כלשהו.

להמשיך לקרוא