דמוקרטיה בשקית הקניות שלי

את המסר של היום קלטתי רק לאחר שהתיישבתי על כורסתי. זה היה בתום מסע מפרך של בזבוזים וכיף. לפתע, קלטתי שזה היה גם יום האופנה הישראלית שלי. שקית יפה של דורין פרנקפורט הזכירה לי שחור על גבי לבן-צהבהב: "מעוצב ומיוצר בתל-אביב". שקית צועקת בגאווה: אני ישראלית – לבן לא-בוהק, בד מחופספס, תפרים גסים כאילו-במקרה.

החולצה הארוזה בפנים השתלבה עם מה שהשקית שידרה. בד פשתן אוורירי בצבע טבעי, גזרה משוחררת, ללא צווארון, מפתח צוואר בסגנון רובשקה רוסית עם שורת כפתורים תואמת. חולצה מעוררת זכרונות לקייץ ישראלי.

לא תכננתי מראש לערוך מחקר על אופנה ישראלית ביום שלי. סתם נסעתי לתל-אביב, וכשהייתי שם אמרתי לעצמי שאני חייבת פעם לבקר בחנות אתא החדשה. הגעתי לחנות ברחוב אלנבי. חנות פינתית קטנה, עיצוב של אין-עיצוב, בגדים תלויים ברישול כאילו-אגבי על הקולבים.

אופנה בסיסית כמו שפעם לבשו כאן. נשים וגברים באותו מקום. מכנסיים, חולצות, חצאיות, שמלות. הכל בגזרות פשוטות, בעיקר צבעי יסוד: שחור, לבן, חאקי, כחול כהה, מעט הדפסים. בדי כותנה נושמים לקייץ, גימור מכבד במחיר לאנשים עובדים.

שמחתי לראות את הלוגו המשולש הישן של אתא על הבגדים ועל השקיות. האיש בחנות סיפר לי שמחדשי המותג קנו אותו מכונס הנכסים. הכונס מטעם הממשלה יודע שמותג "אתא" שווה כסף. איך זה שממשלת ישראל, זו שהתירה לאתא להיסגר ב-1985, לא הבינה שהמפעל הזה שווה יותר מערכו הכספי המיידי.

שנת 1985, תוכנית ייצוב המשק על כל ספיחיה, היא קו פרשת המים בתולדות המשק הישראלי. קו המעבר מכלכלת ייצור מקומת לכלכלת פיננסים רב-לאומית. הקו, שממנו והלאה נמחקה רוב התעשייה המסורתית בישראל. שלושים שנה חלפו, ויחד עם המחאה החברתית, צץ מחדש הגעגוע לערכי הלבוש הישנים. חברת אתא החדשה, שהוקמה על ידי הפרסומאי שחר סגל ושותפיו, מחזירה אותנו לארץ-ישראל מלפני קום המדינה, ולישראל של המדינה בטרם הפיכתנו למעצמה גלובלית.

החזרה לאתא הישנה והטובה מבטאת לא רק נוסטלגיה לשמה. זו גם הפקת לקחים מפתיחתו הגורפת  של המשק הישראלי ליבוא מאז תוכנית הייצוב. בתחום הביגוד, שהוא תחום מייצג, אנו מוצאים את עצמנו בין שני קצוות: שפע של סמרטוטים מהמזרח הרחוק בקצה אחד, מבחר דל של פריטי יבוא יוקרתיים בקצה השני. אין אמצע. אין התאמה לטעם המקומי, לאקלים המקומי, ללוח המקומי של חילופי עונה.

הגעגועים לאתא הם געגועים לאמצע שפוי. געגועים למעמד ביניים, לכבודו האבוד של אדם עובד. געגועים לבגד ממקור מקומי מוכר, להרגשה טובה של ערך ידוע מראש תמורת כסף. געגועים לתחושת עשייה של הדבר הנכון, או בתרגום, געגועים לתחושת ביטחון.

סיבוב האופנה שלי התקיים ביום חמישי, ביום שישי ראיתי בה"הארץ" מאמר מתורגם מהניו-יורק טיימס על מגיפת החרדה של התקופה. קראתי, ומשום-מה מחשבותיי קפצו לקשר בין חרדה לבין ההכרח לבחור בגדים מיצרן מתחלף כל רגע, ההכרח להתעדכן בכל דבר כל רגע. אולי לזה מכוונים חכמי הברקזיט, ומקביליהם בתנועות לאומניות דומות. אולי החרדה היא שמובילה אותם להקצנה ולערעור הדמוקרטיה. זה לא רק איום על מקומות העבודה, אלא גם על הרגלי החיים היום-יומיים. הנה מה שבגדים יפים, דוברי עברית, סיפרו לי. היה כדאי להקשיב.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

רוצים שמאל-מרכז, תזכירו לנו למה

הסוציאל-דמוקרטיה חוזרת, איש לא יעז לחלוק על הקביעה. בבריטניה היא בולטת יותר מהתפלגות אחוזי ההצבעה המפלגתית, מאשר מהתפלגות מושבי הפרלמנט. הניתוח הישיר על פי אחוזי הצבעה אינו מעוות על ידי החישוב האיזורי, והוא אומר: 42.4% לשמרנים, 40.0% ללייבור. השאר מתחלק בין מפלגות קטנות שלא יובילו את השלטון.

להמשיך לקרוא

ייאוש, מגדל בבל, בחירות

מוקדם מדי לומר משהו חד על תוצאות הבחירות בבריטניה, אם אפשר לומר משהו חד על דברים כאלה בכלל. משמעות האירועים תתבהר עם התקדמות הברקזיט, אך זו תהיה חוכמה שבדיעבד להמשיך לקרוא

ג'רמי קורבין, ה-8 ליוני

קורבין והלייבור, וה-8 ליוני. חשוב לעקוב אחר כל פרט. מצע סוציאל-דמוקרטי ברוח התקופה. שובה לב למאמיניו, מעורר ספקות אצל ספקניו. מצע שקירב את אחוזי הבחירה  בקורבין לאלה של מיי. מצע שעל פי התחזיות לא יהפוך את קורבין לראש ממשלה. זאת, למרות הבטחותיו האלה:

להמשיך לקרוא

סיפור של הרס מיותר

זה סיפורו של הרס מיותר. מיותר לציבור מסיבות ענייניות. מיותר למגשימיו, שכמסתבר, לא מפיקים ממנו תועלת. עד לא מזמן רווחה ההשקפה כי הציבור מכיר תודה על כל הוזלה במזון. והנה, אנחנו למדים: הציבור לא פראייר, הוא מבין את חשיבותם האמיתית של הדברים.

סקר פוקח-עיניים של המכללה החברתית-כלכלית וקרן ברל כצנלסון שם את מחירי המזון במקומם האמיתי. להמשיך לקרוא

טרגדיה יוונית. חיוך עצוב

עוד סיבוב בסיפור התלאות היווני. שוב יוון מבקשת מהאיחוד האירופי אשראי בסך שמונה מיליארד דולר. שוב היא חוזרת על תחינתה למחוק חלק מחובה העצום. כתמורה, היא מוכנה לקבל על עצמה צעדי צנע נוספים.

להמשיך לקרוא

פיראטים במצולות הגלובליזציה

בים הזה לוקחים בשבי בנות ערובה – תוכנות הפעלה של מחשבים תמימים. בים הזה דורשים כופר. בים הזה לא שולטות מדינות, ולא מוסדות בין-לאומיים. הים הזה הוא אוקיאנוס האינטרנט העולמי, הנמצא כעת תחת מתקפה.

להמשיך לקרוא