לא יהיה עוד מלך כזה

ולא צריך להיות. את הכמיהה למלך קלטתי בשיחה עם נהג מונית. מי עוד ידבר ככה עם פוטין, הוא אמר. ואני בליבי חשבתי, מי, לעזאזל, צריך לדבר עם פוטין. מה, זה טוב שפוטין מעורב כאן בכל פרט? ברור לגמרי, שבשלטון שאני מייחלת אליו, הדיבור עם פוטין לא יהיה קפריזה של ראש ממשלה, אלא נושא לדיון ממשלתי של חודשים.

חשבתי על הגעגועים שכמה מחבריי מבטאים עכשיו ללוי אשכול. לא, לא לכריזמה שלו שלא הייתה, גם לא לחליפותיו הלא-מלכותיות. רק לאכפתיות שלו. לתחושה שהוא אדם מרגיש. לתחושה שלמרות רגשותיו הוא מסוגל לנהל מממשלה.

ושלא יהיה לא ברור, אני מוטרדת מאד מהשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא. אבל נראה לי שסוגייה זו תיפתר כאשר לא תהיה ברירה אחרת. אותי מטרידה דווקא הסוגייה העניינית. אתן דוגמה אחת לסוגייה כזו. אני רואה בכל פרסומי השמאל-מרכז קריאה נלהבת להדפסת כסף. מה, הדפסת כסף היא נטולת תופעות לוואי? הדפסה אין-סופית, ואין חשש מאינפלציה כלל? ומה, אינפלציה מדכאים בדקה? אין קושי פוליטי, אין תופעות לוואי?

ומה עם המיליארדרים שהדפסת הכסף הצמיחה? היא לא שלחה אנשים להשקיע בתעשייה או בחקלאות. היא שיגרה אותם לבורסה לנפח בועות, לעשות כסף ועוד כסף.

נתון של דה מרקר, שפרסמתי  לפני מספר שבועות, קובע כי בישראל היום חיים 121 מיליארדרים, המחזיקים בידיהם 74% מהעושר של 500 עשירי המדינה. מה, הם לא יכולים לשלם הרבה יותר מס? מישהו בדק את זה? למיטב ידיעתי, בשנים אחרונות בדקו רק איך אפשר להקל עליהם.

או, מזווית אחרת, נתוני המס של מנהל הכנסות המדינה באוצר. סימפטום מוזר אחד: הם מעודכנים עד 2017. הגיוני, היום, בעידן המחשוב המתקדם כזה פיגור? סימפטום אחר, הם לא אומרים כמה (איזה אחוז) מההכנסה ברוטו בישראל מקורו במאון העליון – זה סודי, מדוע? הם רק מספרים לנו כי בקבוצת השכירים 14% בלבד ממס ההכנסה נגבה במאון העליון, אצל העצמאים קבוצה זו משלמת 56% ממס ההכנסה.

אם כן, מצע מיידי לממשלת שמאל-מרכז, לפני שמחליטים אם זה מלך או שליט דמוקרטי סביר. פרסום נתונים שאפשר להבין מהם משהו על התפלגות ההכנסות בישראל. פורמט הדו"ח של המנהל לא השתנה כבר יותר מעשרים שנה. הוא במכוון לא מאפשר לומר על מי להטיל מס וכמה. ארגון מחדש של דו"ח מנהל הכנסות המדינה, ושל מנהל הכנסות המדינה שנוון בשני העשורים האחרונים.

ארבעה עשורים מחוץ לשלטון פגעו גם בהיערכות השמאל-מרכז, שהייתה מופתית בשנות המדינה הראשונות. המשבר, עכשיו, אולי ממחיש לאנשים את הפגיעה הזו. ממחיש לאנשים את ההבדל בין מלוכה לשלטון דמוקרטי הגיוני. מלוכה לא נקנית במעשים, היא נרכשת בחליפות פאר. לכן היא גם לא תובעת יידע או ארגון מקצועי של הממשלה. נהפוך הוא, מלוכה, בישראל כמו במקומות אחרים, דואגת לנוון את הדיון המקצועי. ומה עכשיו? תוכנית לשיקום יכולתה המקצועית של הממשלה. תוכנית כזו – כלכלית, מדינית וביטחונית – תצמיח ראש ממשלה סביר בעת   הכנתה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

תשאלו את שלומי סלומון מאבן גבירול

אני קוראת את הראיונות הנפוחים מחשיבות עם מומחי הכלכלה בעיתונות. אני בודקת רק דבר אחד: צחקתי/בכיתי/ נותרתי אדישה. כי להודות על האמת, אין לי מרשם מדעי לשליפת המשק מהשפל, יש לי רק תחושת בטן. תחושת הבטן אומרת שקיצוץ רוחבי, כמו זה שהממשלה מתכננת עכשיו, הוא בדיחה. אתם מרחיבים ומרחיבים, אין לכם מושג כמה, אז קיצוץ רוחבי של 0.16% הוא זה שיציל את הכלכלה?

להמשיך לקרוא

נתניהו. היסטוריה של היסטריה

לפעמים, מספיק רק משפט אחד, על מנת להטיס אותך חזרה לפרק משמעותי בחייך. זה מה שקרה לי ביום ד' האחרון, בשמיעת נאומו של נתניהו על העברת כסף לכל אזרח. "אני חסיד הכלכלה החופשית" הוא הכריז, "ואני אומר קנו תוצרת הארץ, השתמשו בכסף הזה על מנת להניע את הכלכלה".

להמשיך לקרוא

קורונה, עוד סיוע, שיהיה

כבר הכותרת רוצה לומר לכם: זו אינה תוכנית, מה שפורסם ביום ה' על ידי הממשלה, זו ערכת סיוע מורחבת בלבד. זו אינה תוכנית, משום שהיא לא אומרת דבר על אופן מימון ההוצאה הנוספת. זו אינה תוכנית, משום שאין בה התייחסות לחילוץ המשק מהשפל, והחזרתו לפעילות רגילה. יש בה בעיקר סיוע מורחב לנפגעי הקורונה: היקף רב יותר של מסתייעים, וזמן סיוע ממושך יותר.

להמשיך לקרוא

100 שנה לעלייתו של אבי לארץ

אין לי מושג מדוע נזכרתי בזה פתאום עכשיו. אני כמובן יודעת שאבי, אליעזר שמאלי, עלה לארץ ב-1920. אני יודעת גם שאנחנו במשפחה לא טובים בתאריכים. סבתי, גיטל, למשל, הייתה עונה יפה למי ששאל אותה מתיי אבי נולד: "כשהעץ הגדול נפל" היא הייתה אומרת. יתכן שהתאריך נרשם איפשהו, מתישהו. אבל עיירתם רוז'ישץ', בפלך ווהלין שבאוקראינה, נשרפה בפוגרום בראשית המאה העשרים. לא נותר דבר. מעניין, בכל זאת, שבכל מיני מקומות, אני רואה את התאריך 15 לאוגוסט. אבי כנראה, כשנהיה אדם ידוע, הרגיש שבכל זאת צריכים תאריך.

להמשיך לקרוא

מחפפים בעדיפות עליונה

עשרות שנים שאני עוקבת אחר הודעות הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מעולם לא נתקלתי בהן בפתיחה מעין זו: "נתוני סקר כוח אדם מאפשרים מעקב אחר השפעת נגיף הקורונה על מצב התעסוקה ושוק העבודה בישראל. גם בתקופה זו, אנו מחויבים ופועלים לפי שיטות עבודה בין לאומיות לפרסום האינדיקטורים הקיימים, כמו גם לפיתוח ולדיווח על אינדיקטורים חדשניים וניתוחים המתאימים למצב." לא נתקלתי באמירה דומה בהודעות אחרות של הלמ"ס המתפרסמות עכשיו. אמירה זו שמורה למה שנוגע לכוח אדם ולאבטלה.

להמשיך לקרוא

שנ"צ של שבת. התבהרות

ערב סוף השבוע האחרון, אמרתי לעצמי שאני לא מבינה דבר. קמנו בשבת, יצאנו לטיול רגלי ארוך, אכלנו צהריים, התיישבתי על כורסתי עם העיתונים, נפלה עליי תרדמה עמוקה. קמתי רגועה, בלי שאוכל לומר לעצמי מדוע. ואז ב-8 בערב, הקשבנו לחדשות כאן, הרגשתי שנהיה לי סדר בראש.

להמשיך לקרוא

כלכלה פוליטית. ומה היה כאן קודם?

מה זאת כלכלה פוליטית? תזרקו לדונלד טראמפ. והוא, מבלי למצמץ, ישיב לכם מיד: הכלכלה שאני מנהל עם הצהובים. הסינים האלה מוכרחים לדחוף לכאן כל שרוך שהם מייצרים. הם הפכו את הפועלים האמריקאים למובטלים. הם משתלטים על כל רכוש אמריקאי המוצע למכירה. מה זו כלכלה פוליטית? תשאלו ישראלי מהרחוב. והוא, באדישות, יענה: אין לי מושג. טוב, אז אמא של בר רפאלי עזרה לה להעלים מס, היא תשב בבית הסוהר מספר חודשים. זה פוליטי? כולם – מראש הממשלה ועד האזרח הכי קטן – מעלימים.

להמשיך לקרוא

תגידו חברים, בטוח תהיה אינפלציה

את הקביעה הזו, אני שומעת די הרבה בתקופה האחרונה, עקב הדפסת הכסף הניכרת. לא יודעת, יש חשש מסוים, אני עונה. ותאמינו לי, לא מזלזול או מאדישות: גמלאים כמוני הם הניזוקים הגדולים מאינפלציה.

להמשיך לקרוא

נמלים זעירות, נמלים ענקיות. 38 מעלות בצל

תהפוכות מזג האוויר ביטאו את עצמן יפה במטבח שלי. בימי ה-37 עד 38 מעלות הסתמן פתאום קו דק שחור על השיש, ישר לתוך ארון המזון. נזקקתי למשקפי קריאה על מנת לזהות את הנמלים השחורות הזעירות שהיו שם. בבוקר, כשפתחתי את הארון מתחת לכיור, זינקו ממנו כמה נמלי ענק שחורות. לא זוכרת שאי פעם ראיתי נמלים כאלה. ועכשיו, כשמזג האוויר הפך להיות ממוזג, הנמלים הזעירות לגמרי נעלמו. נותרו רק כמה נמלים גדולות, לא ענקיות, בצבע חום משעמם.

להמשיך לקרוא