ייסוף השקל. לואו-טק, מה יהיה?

"אנחנו לא רוצים ששער החליפין ידחוף חברות בינלאומיות להעביר את הפעילות שלהן למקומות אחרים. לכן החלטנו על צעד חריג עבור זמנים חריגים", אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, להצדקת החלטתם לרכוש 30 מיליארד דולר בשנת 2021, על מנת להתמודד עם ייסוף השקל. זה קרה ביום ה', לפני שבוע וחצי, לאחר ששער השקל/דולר ירד לשפל של 3.1340.

חישבתי את שיעור הייסוף, משיא השקל בראשית שנות האלפיים, שהיה כ-5 שקלים לדולר, והגעתי ל-37.5%. כלומר, הייסוף הנומינלי קרוב ל-40%, וזה עוד לפני שכללנו בחישוב עליית מחירים מקומיים ושכר בישראל לעומת אלה שבחו"ל. אך אין טעם להסתבך בחישובים אינסופיים. נניח הנחה די הגיונית שההתייקרויות האלה די דומות בישראל ובמדינות שהיא סוחרת איתן. כך נישאר עם ייסוף ריאלי של כ-40% בשקל לעומת הדולר. כלל לא זניח, אם רוצים למכור מוצר בחו"ל.

הסיפור הזה לא חדש, הוא נמשך מאז תוכנית ייצוב המשק של 1985. מיכאל ברונו, שהיה ממעצבי תוכנית הייצוב מזכיר אותו בספרו על התוכנית שיצא לאור ב-1993. אז בוקר טוב לבנק ישראל שמתייחס אליו סוף-סוף בגלוי עכשיו. בוקר טוב ותודה לאנדרו אביר, המשנה לנגיד, שהסביר מדוע הם מתחייבים לרכוש דולרים, ואמר כי הם לא רוצים ששער החליפין הנמוך ידחוף חברות בינלאומיות להעביר פעילות מכאן. מדוע רק חברות בינלאומיות? שאלתי את עצמי. מדוע רק חברות היי-טק, כפי שהוא הבהיר בהמשך. מדוע רק חברות ייצוא? מדוע לא סתם חברות ישראליות למוצרי צריכה, שלא מצליחות להתמודד עם יבוא זול מדי, בשער שקל לא הגיוני.

לא מתמודדות זה ביטוי אלגנטי, הן ברובן קרסו כבר מזמן. מספר המועסקים בענפי הטקסטיל וההלבשה בישראל הגיע בשיאו, בשנת 1987, ל-51 אלף איש. הוא צנח עד לכ-9,000 איש ב-2019. זו תוצאה של חשיפת שנות התשעים ליבוא, אך גם של שער חליפין נמוך ומיוסף שלא מאפשר לתעשייה לא רווחית במיוחד להתמודד עם הסמרטוטים הסיניים.

יש הבדל בין היי-טק להלבשה בהיבט הזה. ההיי-טק, המוכר מוצרים ייחודיים, הוא במידה רבה קובע מחירים בתחומו. אם כי, יש גבול וכנראה שאנחנו מתקרבים אליו, 40% זה כנראה יותר מדי גם בשבילו. הלואו-טק, לעומתו, כפוף למחיר בינלאומי, שהיום מוכתב על ידי הסינים. ומה אם הסינים מוכרים לנו תוצרת גרועה בעלות זולה, זה מה שיקבע את איכות חיינו כאן?

טוב, כבר קראתם את זה, אבל מזה תקופה ארוכה שאני לא מוצאת גרביים יפות, או סוודר מתקבל על הדעת. היו כאלה  בעבר, אך ייצורם בישראל הופסק, והפך אותנו לתלויים בגחמות היבואנים. והגחמה התורנית עכשיו היא גרביים סיניות אפורות או שחורות, לא בא להם משהו אחר. סוודר טוב מצמר – לא צריכים, ומה אם באירופה סוודר טוב הוא ממש מדים של מעמד ביניים? לא כולם חושבים כמוני, שישראל נזקקת למעמד ביניים.

אז ההיי-טק, שפתאום מדאיג את בנק ישראל, דווקא החזיק מעמד עד כה. ועכשיו, אולי כדאי, בנק ישראל, שתלכסנו מבט ללואו-טק, אותו אתם מזניחים כבר מאמצע שנות השמונים. ולא שלא אמרנו לכם. אנחנו, משרד התעשייה והמסחר והתאחדות התעשיינים, צעקנו מאז שהחלה הקפאת שער החליפין, ועוד יותר כשהחל ייסופו. צעקנו, אתם לא רציתם להקשיב. עכשיו, כבר אין גרביים, אין סוודרים, ושומו שמיים, אפילו ההיי-טק מתקשה להחזיק מעמד.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

עוד מדד שלילי אחד, זה טוב?

כשכוחות הביטחון של ארה"ב מצולמים ברביצה על רצפת הקונגרס, כשנשיא ארה"ב עומד להיות מושבע עוד יומיים, העולם כולו עובר לדום במקומו. באמצע כל המהומה, בקושי שמו לב למדד המחירים לצרכן אצלנו. מדד שמדצמבר 2019 לדצמבר 2020 ירד ב-0.7%.

להמשיך לקרוא

זה טראמפ? הרבה יותר מטראמפ

זה טראמפ, מה שקרה בליל חמישי בקונגרס האמריקאי? זה הקסם של נשיא ארה"ב? או זה מסר לקהל המצביעים האמריקאי, ולקהל המצביעים הדמוקרטיים בכלל? "להחזיר לעצמנו את המדינה" הוא אמר, והמון מאזיניו פרץ לגבעת הקפיטול בעת התכנסות הקונגרס לאישור ניצחונו של ג'ו ביידן בבחירות. ו'ההמון' בניגוד למצופה, היה המון של לבנים, הרבה בלונדינים שהתפרעו במשרדי הקונגרס.

להמשיך לקרוא

2021 כאן. מה יהיה?

לא יודעים מה יהיה, זו התשובה.

כלכלה היא אי-וודאות להמשיך לקרוא

נחתם הברקזיט. טוב שכריסטמס כבר היה

ביום כריסטמס, בעיצומה של מוטציית קורונה חדשה, נחתם הסכם הברקזיט, לאחר ארבע וחצי שנות משא ומתן. זאת, תוך הבטחה, כי מומחים בכל רחבי אירופה יסרקו בהמשך את 1,246 עמודיו. ההסכם ייכנס לתוקף ב-1 לינואר 2021. פגישת הסיכום האחרונה לוותה בלעיסת שוקולדים, וחבישת מצנפת חג על ידי אחד הנציגים.

להמשיך לקרוא

ברקזיט. טוב שיש קורונה, כריסטמס

כבר כמעט שכחתי את הברקזיט המתקרב, עד שראיתי את התמונה ב'גרדיאן' הבריטי. תמונת חתול בכלוב נשיאה, ומתחתיה הכותרת: חיות מחמד יצטרכו ניירת לנסיעה לאיחוד האירופי ולצפון אירלנד. עד כה, הם נדרשו רק לדרכון. עכשיו, 21 יום לפני נסיעה, הם ייאלצו להתחסן בפני כלבת ועוד נגעים. כן, מגבלת המעבר לבריטניה על עובדים זרים, תעלה לבריטים בסוג של סגר על חיות המחמד שלהם.

להמשיך לקרוא

דווקא חצילים, דווקא מגבונים – מה זה אומר

זה התחיל אצלי דווקא מרשימת הקניות השבועית, לא מבדיקה 'מדעית' של נתונים. ביקשתי מגבונים, והאיש שלי חזר מהמרכול עם חבילה בעטיפת ניילון לא נוחה, לא עם קופסה תקנית מקרטון. תבדוק בשבוע הבא במינימרקט, ביקשתי, הוא מחזיק במצרכים ברמה גבוהה יותר. בדק, וגם שם היו מגבונים רק באריזה עממית. ואז ביקשתי סלט חצילים עם טחינה – מה כבר ביקשתי, מזון ישראלי עממי. גם זה לא היה בשני המקומות, ובסך הכל, מתוך מבחר רשום של המון סוגי סלט חצילים, היו שם רק שניים-שלושה סוגים בלבד. הבנתי שזה לא סתם ככה, יש כאן מסר.

להמשיך לקרוא

להעלות מס? אין שאלה בכלל

אחת התופעות הכי פחות מובנות בכלכלה של ימים אלה היא הסירוב להעלות מס, והתמיכה הנלהבת בהדפסת כסף במקומו. מה, להדפסת כסף אין מחיר? כבר כעת רואים את ניפוח הבורסות במחזור הנוכחי, ואת ההקצנה הנוספת בהתפלגות ההכנסות, אי השוויון המוגבר. איש אינו יודע איך זה ייגמר, אך רבים חשים שזה ייגמר לא טוב, אם במשבר חברתי עמוק, או בתהליך כלכלי בעייתי.

להמשיך לקרוא

פוסט קפיטליזם – קפיטליזם הוא מילת המפתח

שוב אני חוזרת לפוסט-קפיטליזם. חוזרת למחשבה המנקרת במוחי ולא מרפה. פוסט קפיטליזם מהו? הוא אמירה שאנחנו בשלב הפוסט של הקפיטליזם. השלב שבו המערכות הכלכליות לא יכולות עוד להיות מתוארות כצורה של קפיטליזם. האם אנחנו שם? אולי בשאיפה, בחלום, חלום של אנשים כמוני. אך בפועל, אנחנו בקפיטליזם מכוער, קפיטליזם שרק הולך ומקצין, בינתיים.

להמשיך לקרוא

זה הרבה דברים, אלטע זאכן, לא רק כסף

בשבוע שעבר כתבתי כאן בעיקר על כסף, על מנת לחדד את ההבדל בין פוסט-קפיטליזם לסוציאליזם בכלכלה. אמרתי כי בפוסט-קפיטליזם אין התייחסות מספקת לכמה ולכסף, לעומת הסוציאליזם שבו השאלה 'כמה כסף' חוזרת שוב ושוב. רציתי לכתוב גם משהו על זמן, אך פתאום תפשתי שהפוסט-קפיטליזם מתייחס לזמן, אם הוא מדבר על שבוע עבודה של 32 שעות, ולאחר מכן של 24 שעות.

להמשיך לקרוא