אינפלציית ביקוש, אינפלציית היצע – מה זה משנה

כשאתם רואים היום את הדיונים על הכלכלה האמריקאית, אתם חושבים שזה נורא רציני. וזה אכן רציני בהיבט אחד: סוג המדיניות שבוחרים בעקבות הדיון. באינפלציית ביקוש מטפלים לכאורה יותר בעזרת כיווץ תקציב הממשלה, באינפלציית היצע מטפלים לכאורה יותר בעזרת העלאת ריבית והקטנת כמות הכסף. זה הרבה פחות רציני בהיבט המהותי, בהיבט של הבחנה בין אינפלציית ביקוש לאינפלציית היצע.

כי אינפלציה רצינית בדרך כלל נמשכת שנים. ה-אינפלציה בישראל נמשכה ברמה דו-ספרתית ויותר בין 1970 ל-1985. בתוך זה, יש חילופין בין אינפלציית ביקוש לאינפלציית היצע. אז מה זה משנה איך זה התחיל? יתכן, בכלל, שמלכתחילה זה התחיל בכפל גורמים. ניקח, לדוגמה, את האינפלציה בארה"ב עכשיו. היא התחילה, לכאורה, עקב התייקרות הסחורות והדלק בגלל מלחמת רוסיה-אוקראינה (אינפלציית היצע). אך הלהבות לא היו גבוהות ככה, לולא כמות הכסף האדירה שהסתובבה בשווקים כל השנים האחרונות (אינפלציית ביקוש). פרשנים רבים (ואני בתוכם) מזהירים כבר שנים מהתפרצות אינפלציה עקב הריבית הנמוכה מדיי, וכמות הכסף המסתובבת בשווקים. והנה, זה הגיע.

אם נחזור שוב לתוכנית ייצוב המשק, נראה כי היא לא הצליחה הודות לשימוש בגורם אחד. זו הייתה תוכנית מקיפה שנשענה על גורמים רבים. לא זוכרת שמישהו שם התפלסף על אינפלציית ביקוש-אינפלציית היצע. הם פשוט עשו כל מה שאפשר על מנת להרגיע, וזאת אחרי ניסיונות רבים שלא הצליחו. ראשית, מכת ריבית אדירה (עד היום מתווכחים כמה היא הייתה). שנית, תקציב ממשלה מכווץ. שלישית, ולא פחות חשוב, עסקת חבילה עם ההסתדרות ועם התאחדות התעשיינים על הקפאת מחירים ושכר. ומעל לכל, פיקוח מחירים שהופעל במשרד התעשייה והמסחר.

מה הכי חשוב? מי יודע? לכאורה, מכת הריבית היא זו שהפילה את האינפלציה מ-27.5% ביולי ל—3.9% באוגוסט, ולשיעורים נמוכים יותר בהמשך. אבל אנשים ידעו וראו את שאר האמצעים, וברור שגם הם השפיעו.

אז, כרגיל הדיון המתנהל עכשיו הוא שקרי, ומטרתו הסחת דעת. הוא מכוון בעיקר למניעת העלאת הריבית, אך קשה לדמיין תוכנית ייצוב המשק כעת בארה"ב. מה גם, שאף שם העלאת הריבית הייתה דומיננטית. ומעניין שלמניעת העלאת הריבית שותפים כלכלנים מהימין ומהשמאל. בימין, הם חוששים מקריסת הבורסה שכבר החלה. בשמאל, קרוגמן מטיף לאי-העלאת ריבית עקב האטת פעילות והאבטלה שהיא תביא. וברור, כי בסופו של דבר, מי שייפגע הכי הרבה הם העניים. אך מה חדש? הם תמיד אלה המשלמים את מחיר כל מדיניות מרסנת.

ולבסוף, ההבדל המהותי ואפילו האדיר בין ישראל 1985 לישראל של עכשיו, אינו בהיבט של אינפלציית ביקוש-אינפלציית היצע. ההבדל הוא שאז היינו משק סגור – פתיחת הכלכלה לחו"ל החלה לאחר תוכנית ייצוב המשק – עכשיו אנחנו משק פתוח. על כן, קשה עכשיו לראות תוכנית ישראלית לייצוב המשק שתצליח באופן נפרד מחו"ל. הפכנו לתלויים מאד במחירי חו"ל, בריבית חו"ל, ובכמות הכסף הנכנסת והיוצאת מחו"ל לכאן. מה יהיה? אולי האינפלציה הזו תחדד את ההבנה בסוגיית הפתיחות. מה סגירות הייתה עושה עכשיו? אולי היא תחזיר את החוכמה שבניהול משק פתוח במידה, אך לא לגמרי פרוץ לחו"ל.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

עוד הסתכלות על אינפלציה. מה שהזיכרון עושה לבן אדם

בשבוע שעבר, ובהזדמנות קודמת, הבעתי את ספקותיי לגבי התיזה של הרס מכוון במגזר היצרני – ובמיוחד הקיבוצי והמושבי – בתוכנית ייצוב המשק של 1985. זה היה בעקבות קריאה בספרו של מיכאל ברונו על התוכנית, שבו הוא מכחיש כל כוונה כזו. נזכרתי גם בפגישה של הנהלת משרדי, משרד התעשייה והמסחר, עם הנהלת בנק ישראל בראשות ברונו. היא התקיימה ביזמתם ב-1988, בעקבות דו"חות שפרסמנו מראשית 1987 על משבר התעשייה. ברונו היה אמפתי לעמדתנו.

להמשיך לקרוא

סטגפלציה? – תגידו קודם מה זה

 תהיה אינפלציה? יהיה מיתון? אני מתה על הניתוחים האלה, כמו שאני מתה על ניתוחי אינפלציית ביקוש-אינפלציית היצע. מדוע? משום שזה לעתים קרובות מתחיל באינפלציית היצע – משהו מתייקר, ואז מחלחל לכל השאר, ואז הופך גם לאינפלציית ביקוש, כי חלק מהצרכנים איכשהו מתעשרים מהאינפלציה וקונים יותר, ואז שוב אינפלציית היצע כי חייבים להעלות מחירים מתישהו, וכן הלאה. על כן תלוי באיזה רגע אתם בודקים את זה, תמיד אפשר לקשקש.

להמשיך לקרוא

בנט, ליברמן – הקשיבו לנהגי המוניות

הקשיבו להם, משום שהם מחוברים לחיים. יום אחד, בשבוע שעבר, נסעתי פעמיים ממבשרת לעיר וחזרה.

להמשיך לקרוא

ריבית ריאלית שלילית, מי מרוויח מי מפסיד

בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.

האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף  פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.

להמשיך לקרוא

בוקר טוב, כריסטין לגארד, התעוררת, ומה?

אמרת בראיון טלוויזיה שאת מודאגת מכך שאנשים "שאין להם הבנה בסיכונים יפסידו הכל ויתאכזבו נורא, וזו הסיבה שאני מאמינה שצריך להסדיר את התחום". כך, על פי דיווח של בלומברג, שהופיע בדהמרקר מה-21.5.2022.

להמשיך לקרוא

לא כלכלה אחת, גם לא שתיים

"ראיתי אותם מפרקים את רוסיה באופן מכוון", אומר פרופ. גאי סטנדינג בראיון ל'דבר' על הטיפול בהלם שנכפה על המדינה על ידי הכלכלנים שבאו להצילה. גאי סטנדינג הוא מחברו של הספר הפופולארי 'הפרקריאט – המעמד הפגיע', פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לונדון, וכלכלן שמאל ידוע. בימי נפילת חומת ברלין, הוא היה מנהל המרכז למדיניות שוק העבודה של ארגון העבודה העולמי.

להמשיך לקרוא

רק סיפור אינפלציה אחד

  סיפור מהחיים. סיפור שיעזור לכם להבין מדוע אני כל כך מהססת, כאשר אני מדברת על האינפלציה בישראל ועל ריסונה.

אם מחפשים אשם בקפיצת האינפלציה לרמה תלת-ספרתית, הלא הוא שמחה ארליך שר האוצר מיוני 1977 עד לנובמבר 1979. ארליך נחשב ל'מבין בכלכלה', למרות שניסיונו המרשים כלל בעיקר הקמת מפעל אופטיקה פושט רגל. מיד כאשר נכנס לתפקידו, ב-29 לאוקטובר 1977, הוא החליט לחסל את המדיניות הכלכלית ה'קלוקלת' של מפא"י. הוא ביטל את רוב הסובסידיות שהיו למוצרי יסוד, העלה את המע"מ מ-8% ל-12%. והעיקר, החליט כי שער החליפין של השקל יהפוך להיות אחד (היו שערים רבים) ונייד, וייקבע על פי ההיצע והביקוש למטבע זר. 1979 הייתה גם שנת 'משבר האנרגיה השני' עם הזנקה ניכרת של מחירי הדלק הבינלאומיים.

לא מתחייבת לומר לכם מה עשה את המהפך. אבל האינפלציה קפצה מ-42.5% ב-1977 ל-48.1% ב-1978, ול-111.4% ב-1979. משם, היא כבר דילגה במדרגות עד לשיא של 444.9% ב-1984. אין לי מושג מדוע, קפיצת המחירים לא התרחשה מיד ב-1978. זינוק האינפלציה נהיה ברור רק מראשית 1979. לא אומר לכם גם שאני בטוחה שהיה זה הפיחות הנורא שפעל לבדו. אומר לכם שאני לא יודעת, רק אספר סיפור קטן שאולי ימחיש משהו.

יום לפני הודעתו של שמחה ארליך על תוכניתו, הלכנו בן זוגי ואני לקנות שטיח לסלון. נכנסנו לחנות בחלקו האחורי של בניין ברחוב בן יהודה בירושלים. לאחר דפדוף במלאי השטיחים, נדלקנו שנינו על שטיח קווקזי צבעוני ויפה. שמענו את המחיר, והחלטנו לחשוב עוד יום אחד. למחרת, חזרנו לחנות. בעל החנות, סוחר פרסי מנוסה, הקפיץ לנו ישר את המחיר. הוא צדק או לא? עד היום אני לא בטוחה.

מצד אחד, הפיחות לא שינה את מה שהוא שילם על רכישת השטיח, אז מדוע להעלות את המחיר עכשיו. מצד שני, כשהוא ירצה לרכוש את השטיח הבא, הוא ישלם הרבה יותר, ומהיכן הוא יביא את הכסף. אז, צדק אבסולוטי מצד אחד, ושיקולי מימון מורכבים מהצד השני. התווכחנו עם הסוחר, ובסוף נכנענו ושילמנו יותר. הנה, העלאת מחיר אחת בעקבות הפיחות.

אך, כמובן, לא כל ההעלאות הן מיידיות. היו גם הצמדות שונות באותה תקופה, כגון תוספת היוקר בשכר, פעמיים בשנה, שהגבירה את השמחה. ובכלל, ידוע כי התגובות בכלכלה מאופיינות לא פעם בפיגורים. ידוע גם כי תגובות מסוימות לעתים נרדמות לתקופת-מה, ומתעוררות רק כאשר עוד משתנה בסביבתן מתעורר. אם כן, לכו תשפטו מה הקפיץ את האינפלציה ב-1979. או שאולי לאור כל מה ששמעתם עד כה, תהפכו לכלכלנים ספקנים כמוני, ותגידו: טוב שתוכנית ייצוב המשק של 1985 עבדה. ונכון, בכוונה או לא, אולי היא עבדה יותר מדי.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

מה יהיה. מה אני יודעת

אני קוראת בקנאה את התחזיות שמפרסמים חבריי הטובים. אינפלציה לא תהיה, ייסוף השקל ינטרל את עליית המחירים העולמית, הם אומרים. והעלייה העולמית? היא תעצור, משום שהיא נובעת מקשיים בהעברת הסחורות בין הנמלים, ומקשיים באספקת הסחורות עצמן עקב המלחמה. אלה, כמובן, ייפתרו בקרוב, כולנו הרי אופטימיים.

להמשיך לקרוא

היה שירות? איננו עוד

זה אותו סניף בנק? אני עושה הכל בטלפון, לא הייתי פה כבר שנתיים. בכניסה יושב בחור דתי שאני לא מכירה, הוא שואל אותי בחוצפה למה הגעתי. רק אז הוא נותן לי להיכנס. הלם. בנק פצפון, לוקח לי זמן לקלוט: שליש מהשטח של הבנק הקודם, שלושה עובדים, עשירית ממספר העובדים שהיו. איפה הבנק? אני שואלת את הפקיד היחיד שאני מכירה. החזרנו אותו לקבלן, הוא עונה.

בל"ל כמו שאר הבנקים, הפך להיות רזה יותר. שירות? לא תמצא. זה טוב יותר? הרווחיות עצומה. ומה עם שירות? מי אמר שבנק צריך לתת שירות?

——————————————————————————————————————————- להמשיך לקרוא