מה, המחסור בוטל

הכנסה בסיסית, עולם-ללא-עבודה, עולם-ללא-מחסור – שלושה ביטויים נפוצים בתקופה האחרונה. ביטויים מטרידים, לא כל כך בגלל מה שבתוכם, אלא בגלל השימוש הלא דייקני.

נתחיל דווקא בביטוי הפחות פופולרי מבין השלושה: עולם-ללא-מחסור (Post Scarcity World). האם ישנו עולם כזה? תורת הכלכלה ענתה כבר מזמן ב"לא" חד-משמעי. המחסור הוא הנחת יסוד בכלכלה, אקסיומה בלתי ניתנת לערעור. וכך נכתב בתורת הכלכלה, ספרו הקלאסי של פול א. סמואלסון מ-1948. ספר לדורות של תלמידי כלכלה ומתעניינים מהציבור הרחב. ספר שתמיד אחזור אל פשטותו ובהירותו.

"'מה לייצר', 'איך לייצר', ו'בשביל מה לייצר' קיימות רק משום שהמקורות העומדים לרשות בני האדם אינם בלתי מוגבלים. אילו היה לאל ידי בני-אדם לייצר את כל המוצרים בשיעור בלתי מוגבל, או אילו באו כל צרכיהם על סיפוקם, כי אז לא היה איכפת גם לייצר עודף של אחד המוצרים…". ובמילים אחרות, קיומו של מחסור הוא השתקפות סנטימנט אנושי: תמיד שואפים  ליותר.

הבחנה זו מתערפלת לא-פעם בדיון העכשווי, שממנו אפשר להבין כי צרכיה החומריים של האנושות נענים היום במלואם. ואם כך, כמסקנה ישירה מהבחנה זו, פג תוקפה של העבודה, ושל אותו אידיאל ישן הקרוי תעסוקה מלאה. על חורבות עולם העבודה, נקים עולם של הכנסה בסיסית מתקציב ממשלתי.

נבדוק תחילה אם כל העולם אכן מסופק עכשיו, ונפתח במדד רמת החיים – התמ"ג לנפש. נתוני הבנק העולמי מורים על תמ"ג ממוצע לנפש של כ-10,000 דולר לשנה ב-2015. זה הממוצע, זה לא מה שמוצאים בבנגלה-דש. יצרניתה התורנית של הלבשת העולם המתועש, מתפרנסת מתמ"ג לנפש של כ-1,400 דולר לשנה. כך משלמים לכלואי כלובי הייזע, שתים-עשרה שעות ביום ויותר. אזרחי בורונדי מסתפקים בכ-290 דולר לשנה, אבל הם לפחות אנשים חופשיים. כלומר, תחושת "המחסור בוטל" שמורה לכמה עשרות מדינות מתועשות. במרבית העולם, המחסור עדיין שריר וקיים.

גם בעולם השפע, העודף לכאורה מצוי רק במוצרים. בשירותים, לעומת זאת, מורגש מחסור כמותי ואיכותי. מחסור בחינוך, בריאות, ותחבורה ציבורית. קושי בהשגת עזרה לבית, או טיפול בתינוקות ומוגבלים. מחסור חריף בשירותי דיור באיזורי ביקוש. האם כל אלה חורגים מטווח הצריכה? או שפשוט, משהו בניתוח העולם-ללא-מחסור לוקה בחסר.

אותה סיסמה של עולם-ללא-מחסור מתעלמת גם מהפיחות שחל באיכות המוצרים והשירותים שאנו צורכים. חולצה זולה מבנגלה-דש אינה זהה באיכותה לחולצה מאיטליה. פיחות זה באיכות מתבטא רק מעט במדדי הביקוש הרגילים. אין לו פה, כי אין לו אוזן קשבת בעולם רשתות השיווק והקניונים. הוא מתבטא רק חלקית במדדי המחירים הכוללניים, כגון מדד המחירים לצרכן, כי קשה להגדיר איכות או לכמת אותה.

יוצא מכאן, כי התהליך שבו אנחנו שרויים עכשיו, הרבה יותר מורכב ממה שנהוג לתאר בניתוחיו החלקיים. זהו תהליך של המרת משרות הוגנות בעולם המפותח, למשרות נצלניות בעולם הלא-מפותח. שינוי מעורר תהיות – עד מתיי הם יעבדו בפרך וישתקו? זה אילוף הציבור לזילות המחיה – אילוף להזנחת כל שמעבר לקיום בסיסי. זהו הרס של אומנות ומלאכה באיכות גבוהה, הרס של איכות חיים. זו הפנייה של כו-לם – גם הכי משכילים ומוכשרים – לפס ייצור רומסני.

כדאי לבדוק ביסודיות את כל אלה, בטרם מכריזים על קץ העולם המוכר. קץ המחסור, קץ עולם העבודה, קץ הממשלה – במתכונתם הנהוגה כבר אלפי שנים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

מרקסיזם, המאה העשרים ואחת

ביום ג' שעבר, בא לביתנו איש המנורות של קרל מרקס. לא קרל מרקס ההוא, מלפני מאה וחמישים שנה, קרל מרקס מחנות מוצרי התאורה הירושלמית. מסרנו להם לתיקון את המנורה שמעל שולחן האוכל. מנורה איראנית מקסימה, בת שלושה אהילים מתחרת מתכת עדינה.

להמשיך לקרוא

הכרזה על סוף עידן הבעד-או-נגד

פאנל בחדשות השבוע כאן 11. דיון על מדיניות ישראל בסוגיית הכפר הדרוזי המותקף, חדר. מומחי ביטחון, ביניהם האלף במילואים יום טוב סמיה. סוגייה כבדה, ומה נחרת אצלי בזיכרון? קטיעת דבריו של סמיה שוב ושוב על ידי מנחי הפאנל. קטיעת טיעונו, האומר כי אין לממשלת ישראל אסטרטגיה לטיפול במשבר הגולן הסורי, אין לה אסטרטגיה בכלל.

להמשיך לקרוא

קטלוניה-ביטקוין. זה קשור

 מה רוצים הקטלונים, בסך הכל? הם רוצים להשתחרר מספרד. למה להם להשתחרר? גורם עיקרי הוא הפער הכלכלי בין קטלוניה לשאר חלקי המדינה. קטלוניה מפותחת ועשירה, היא לא רוצה לממן את איזורי המדינה הנחשלים. היא לא רוצה להיות כפופה לאינטרסים שאינם חופפים לאינטרסים שלה.

להמשיך לקרוא

מה, העולם הכלכלי השתגע

סימפטום בולט לשגעונו הוא האי-בהירות השוררת סביב המטבעות הוירטואליים. השימוש במטבעות אלה, ותהייתם של אנשים על הלגיטימיות שלהם, מעידים על התערערות מושגי הכלכלה המסורתיים.

להמשיך לקרוא

מי (לא) מפחד מעולם חדש-אמיץ פיננסי

 מי אם לא יו"ר קרן המטבע הבין-לאומית, קריסטין לגארד. בכנס הבנק המרכזי של בריטניה, היא מנתחת את ה-Fintech – הטכנולוגיה הפיננסית החדשה. תקשורת אינטרנטית עם הבנק, שינויי מבנה תכופים בגופים הפיננסים.

להמשיך לקרוא

רואה בקטנות. האלמקס האחרונה בידינו

רופא השיניים שלנו המליץ עליה לפני עשרות שנים. נדבקנו למשחת השיניים אלמקס, כמה שזה אידיוטי. בשבועות האחרונים היא חסרה. אין במרכולנו, בבית המרקחת באבו-גוש אמרו שאי אפשר להשיג. רק בפארם בקניון, בקצה המדף היא הייתה: קופסת האלמקס האחרונה.

להמשיך לקרוא