OECD במנגינה חדשה

לא קשה לראות עכשיו, כי אנחנו בעיצומה של מנגינה אחרת. ראשית, הדו"ח החצי שנתי של ה-OECD יוצא הפעם בדצמבר, במקום בנובמבר, כמנהגו בשנים האחרונות. שנית, הוא בנוי מפסקאות די קצרות עם משפט פתיחה מובלט בכולן. זה החל ביוני 2020, שם החלה התזוזה, בעקבות התחלת הקורונה. ואולי אפשר לשייך את השינוי גם להחלפת כלכלניתו הראשית של הארגון לפני שלוש שנים: מקתרין מאן, שהפכה לכלכלנית הראשית הגלובלית של סיטיבנק, ללורנס בון, המתאמצת להפגין שהיא שונה מקודמתה.

מנגינה חדשה? כן, פסקאות קצרות יותר עם משפט ראשון מובלט, קצב קריאה שונה. וגם מה שבפנים לא נראה אותו הדבר, לא מסרים סכריניים, אלא בשורות עדכניות. "להפוך תקווה למציאות", זו הכותרת העכשווית של מאמר המערכת בדו"ח, אופטימית יותר מאשר זו של לפני חצי שנה: "אחרי הסגר, הליכת לוליין על חבל לקראת התאוששות".

ומכאן, לשורת מסרים באותיות מובלטות, וזה חשוב שהם באותיות מובלטות, מישהו רוצה שנשים לב למה שנאמר. שורת הפתיחה בדו"ח מתחילה בהכרזה על נקודה ראשונה של תקווה מאז שהמגיפה החלה. המסלול קדימה הוא בהיר יותר, אך מאתגר, אומרים ב-OECD. כלכלת העולם תזכה בתנופה בשנתיים הבאות, הם מבשרים לנו. התמ"ג הגלובלי יחזור לרמתו מלפני המגיפה לקראת סוף 2021.

עם זאת, תמונת העולם שאחרי לא תהיה זהה לתמונת העולם שמלפני המגיפה. סין תוביל את הצמיחה בהמשך, אירופה וצפון אמריקה יקטנו במשקלן בכלכלה העולמית. ואגב, בינתיים, פורסמו נתוני הצמיחה החדשים לרבעון הראשון של 2021, לעומת הרבעון האחרון של 2020. הם מצביעים על נסיגה בתוצר בגוש היורו , וצמיחה יפה ביותר, בשיעור של 6.4% בארה"ב. מה, זה ג'ו ביידן? בהחלט יכול להיות.

המגיפה הזיקה למרקם הכלכלי-חברתי בעולם כולו, מוסיפים ב-OECD ואומרים. היא פגעה יותר בחלשים, ערערה יותר את העסקים הקטנים, הסבה נזק ארוך טווח לילדים בלימודיהם ולעובדים הפחות מוכשרים. ההתמודדות איתה חייבת להמשיך בשילוב הטיפול בבריאות עם המרצת הכלכלה.

ואין לחשוש משימוש באמצעים להגברת הצמיחה, למרות רמת החוב שהגיעה לשיא, מוסיפים ב-OECD. אלא שיש להשתמש בהם בתבונה, משום שלא מסתמן מתאם בין רמת ההוצאה הממשלתית עד כה לביצועים הממשלתיים הנובעים ממנה. יש להשקיע במגזרים ההכרחיים כגון, בריאות, חינוך ותשתיות. לכוון להיפוך מגמת העלייה בעוני ואי השוויון בהתחלקות ההכנסות, להדגיש את שיתוף הפעולה הבינלאומי.

ואחרי כל אלה, משפט סיום המבטא את תקוותיו של הארגון, משפט של אופטימיות: "כשנישאל איך הפוסט-קוביד-19 ייראה, הבה נקווה שהתשובה תהיה: קרוב לוודאי בעיקר אותו דבר, אבל טיפה טוב יותר".

וזה גם מה שאנחנו נאחל ל-OECD המשנה את מנגינתו. המשיכו ככה, אתם לא ארגון מהפכני. אבל הטון שלכם משתנה, מכיר בעוני מצד אחד, וביכולת של מדיניות מרחיבה לחלץ משקים ממשבר. מכיר בכשלי ההוצאה הממשלתית עד כה. מודה אפילו בעובדה שמישהו צריך לארגן מחדש את הממשלה, כדי שההוצאה המוגברת שלה תעזור.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

סיס נישט פושעט. זה לא פשוט

בימים האחרונים, כשאני מסתובבת בבית, מתנגנת באוזניי המנגינה: סיס נישט פושעט (זה לא פשוט), אזוי עידס (ככה זה). כבר תקופה ארוכה שלא שמעתי את השיר. השיר שאבי היה לוחש לעצמו בבית אחרי העבודה. באותה תקופה, אבי היה מפקח על בתי הספר בשרון. לפני כן, הוא היה מורה ומנהל בתי ספר. את חילופי התפקיד עשה לקראת כניסתי לכיתה א'. הייתי קטנה, לא הערכתי מספיק את ההקרבה שעשה למעני בפינוי מקומו בבית הספר.

להמשיך לקרוא

תכנון כלכלי – כלכלה היא מקצוע מורכב

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי, שאל אותי ידיד צעיר שלי, ותשובתי הייתה: תכנון כלכלי, הרחיבו על סמך תכנון כלכלי מדוקדק. תכנון כלכלי? נראה לרגע מה לרגע מה תהיה נקודת המוצא שלנו. שיעור אבטלה של 12% במחצית השנייה של מארס 2021, זה הנתון שהכי קורא לטיפול. רוצים לרדת, רוצים לנווט לשיעור תעסוקה שפוי. מהו שיעור שפוי? מקובל לנקוב ב-4%. מדוע דווקא 4%? היו תקופות שבהן דיברו על 6%. אין תשובה, כך הוחלט, היינו שם לפני שהקורונה פרצה, 3.8% בלתי מועסקים ב-2019. איך חוזרים לשם? מרחק די רב משם ל-12% של עכשיו.

להמשיך לקרוא

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי עכשיו

שאל אותי ידיד צעיר שלי. הרחיבו, עניתי לו, זו תהיה הקריאה. הגדילו את תקציב הממשלה ואת מעורבותה. הרחיבו, לא סתם הדפיסו כסף. חברו את הממשלה למטרות שהיא מעוניינת להגשים. זה יהיה קו ההפרדה בין שמאל לימין. הימין קורא להדפיס כסף. סתם להדפיס, וגם זאת בזהירות מרובה. השמאל קורא לחדש את תפקיד הממשלה, ליחס לה יעדים מוגדרים.

להמשיך לקרוא

כלכלה, מה יהיה? 'ניסוי מעבדה' כתשובה

לא, זה לא עניין שגרתי – ניסוי מעבדה בכלכלה. אך מה שעשינו בחצי השני של שבוע פסח, הוא הכי קרוב לזה שאפשר. עלינו לגליל, למקום הנופש שלנו זה יותר מארבעים שנה. לא סתם 'מקום נופש', כי אם מקום הנופש בפסח כל שנה. שלושה דורות אחוזי געגועים, אחרי דילוג של שנה. האמינו לי, קלטנו כל פרט שלא היה כמו קודם.

להמשיך לקרוא

ערבי וערבייה, חדשות שישי בערב

ערב שישי, שלושה ימים אחרי הבחירות, חדשות כאן בטלוויזיה. ערבי וערבייה בין הפרשנים המעטים בפתיחה. ריאד עלי הדרוזי הוא הידוע יותר מהשניים, ולצידו אישה, אימן קאסם סלימאן, מהטלוויזיה בערבית. לא ראינו תמונה כזו? לא מעזה לקבוע. אולי הייתה, אך ברור שזו לא תמונה שגרתית. ברור גם שזו תמונה עם אמירה.

אין פלא שהערבים מככבים בחדשות. מנצור עבאס, ראש רשימת רע"מ הוא האיש שיקבע אם תקום קואליציה בראשות נתניהו, או בראשות איש מהשמאל-מרכז. מרב מיכאלי מקדמת את מעמד הנשים, יחד עם מעמד מפלגת העבודה. איך הגענו לזה? נדמה שאנחנו כאן עקב פוליטיקת הזהויות. מה שחשוב הוא מי אתה, מי אתה חושב שאתה. אתה בוחר את מי שיבטא אותך באופן הטוב ביותר.

אין כאן שמאל-ימין במובן המסורתי. אין כאן פוליטיקה מהסוג הישן. זה טוב? זה רע? זה מה שיש, נצטרך לחיות עם מה שזה מביא. מנצור עבאס מבין היטב את המצב, מתכוון להפיק ממנו את המירב לחברה הערבית. עם זאת, נקווה שהוא יפעל בתבונה, ולא ילך שולל אחר הבטחות שווא.

גם אנחנו חייבים לעשות את החשבון. הערבים כיום הם כחמישית מאזרחי מדינת ישראל. ברור לגמרי, שזה לא מתקבל על הדעת להחזיק אותם ללא זכויות. ישראל היום נתפשת כחריגה במערב, ביחסה למיעוטים שלה. זה דוקר בעין של כל מי שנזקק לשירותים רפואיים. שיעור ניכר מהרופאים ומהאחיות בישראל היום הם ערבים. הם אנשי רפואה טובים, לא הגיע הזמן להכיר להם טובה?

אני זוכרת היטב את הכעס על ערבים ואת החשש מפניהם לאחר מלחמת השחרור. באותה תקופה, הייתה לכך הצדקה. אבל חלפו מאז יותר משבעים שנה, הרבה נתונים במשוואה השתנו. גם הערבים ברובם תופשים עכשיו את הדברים אחרת. בלא מעט התבטאויות של אנשים ברחוב, ניתן להבין שהם מעדיפים לחיות כאן, מאשר להיות מועברים לרשות הפלשתינית. האמירה הזאת נשמעת ברור מפי תושבי וואדי ערה, בהתייחסות להצעה ותיקה של אביגדור ליברמן. עם זאת, נדמה שהם מצפים לתפוש מעמד של אזרחי מדינה שווים, הם מצפים להיות חלק מהחברה כאן.

אין ספק, שזו הסוגייה הכבדה ביותר העומדת כיום בפני מדינת ישראל. היא לא קלה, במשך שנים ברחנו ממנה, הדחקנו את קיומה. כיום, כפי שדברים כאלה קורים בדרך כלל, אין לנו ברירה. חייבים לטחון שוב ושוב את השאלה איך אנו מעוניינים לחיות עם הערבים. ריאד עלי חידד את הסוגייה בחדשות אותו ערב. הוא אמר בגלוי: יש המון נשק בחברה הערבית. נשק המשמש לאלימות בתוך הבית. כמה עוד אפשר יהיה לשכוח את הנשק הזה. האם ההתעלמות מקיומו, היא ההחלטה הפוליטית הנבונה ביותר שמדינת ישראל מסוגלת לאמץ עכשיו?

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

עוד הזדמנות לומר, מה זאת כלכלה בעיניי

שורת פוסטים מעניינת של עמית בן-צור, בטוויטר בשבת, הקפיצה אותי ממקומי. זאת, משום שהיא נוגעת בנקודה שמעסיקה אותי כל השנים. בן-צור מצטט מחקר הקובע כי מדיניות הצנע – קיצוץ ההוצאות והעלאת המס ב-1930 עד 1932 – הייתה גורם משמעותי בעליית הנאצים לשלטון ב-1933. היא אינה הגורם היחיד או העיקרי במה שקרה, כך נאמר. גורמים חשובים יותר הם השפל הכלכלי הגדול והסכם ורסאי.

להמשיך לקרוא

מישהו שלא משתעמם ממה שיש לכם לומר

אני מסתכלת על החזרה לשגרה, שגרה כביכול עכשיו, ואני לא מבינה. כל כך הרבה דברים לא סגורים. כל כך הרבה "אני לא יודעת" כתשובה. מה אנחנו, הנופשים בפסח, אמורים לעשות? איך הם, המארחים שלנו, אמורים להתארגן? יש לי שני נכדים שעוד לא הגיעו לגיל 16, זו הבעיה. נסו להזמין מקום במסעדה למשפחה, ותראו על מה אני מדברת. הנכדים הצעירים שלי ייבדקו ביום הנסיעה, ויקבלו אישור על בריאותם. מסתבר שאישור על היעדר קורונה לא מספיק לכל המארחים.

להמשיך לקרוא

יש אינפלציה. נסתכל על זה מלהפך

הגדלת כמות הכסף, ללא גבולות וללא הצהרה מראש על מידה, עוררה מחדש את הדיון על אינפלציה, שהיה רדום עד כה. אין אינפלציה? אומרים כמה מבכירי הכלכלנים, זה לא יכול להיות, חכו עוד קצת והיא תתפרץ. אחרת, נצטרך לשאול את עצמנו שאלות כבדות. לתהות על נכונות כמה מיסודות הכלכלה שאנו מקדשים.

להמשיך לקרוא

איפה הדיון הכלכלי הרציני

המחשבה הזו מסתובבת אצלי בראש כבר תקופה ארוכה. לא ביטאתי אותה כי היא לא הייתה חדה מספיק. איפה הדיון הכלכלי הרציני, אני שואלת: לא רכילות, לא התחכמות, לא זריקת קלישאות. זה קפץ לי לראש, כשראיתי התבטאות של שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, על הביטקוין. וככה היא אמרה: "אני לא חושבת שהביטקוין נמצא בשימוש נרחב כאמצעי תשלום, ובמידה שעושים בו שימוש, אני חושבת שלעתים תכופות השימוש הוא למימון פעילות בלתי-חוקית. ביטקוין הוא דרך לא יעילה בצורה קיצונית לעשות עסקים, ועיבוד עסקות באמצעות ביטקוין צורך כמות מזעזעת של אנרגיה (יורם גביזון, 'דבר', 24.2.2021).

להמשיך לקרוא