נדידתה של בועת הנדל"ן

היא לא נמנית על הציפורים הנודדות בשמינו עכשיו. היא לא עוצרת פה בדרכה לארצות החום ובחזרה. היא נחתה בישראל ב-2008. מאז היא כאן, בועת הנדל"ן הבינלאומית.

שנת 2008 תיזכר כשנת פרוץ המשבר הפיננסי העולמי, המשך משבר הנדל"ן בארה"ב. נתוני OECD מצביעים על נפילת 8% במחירי הנדל"ן בארה"ב באותה שנה, ועוד 6% בשנה שלאחריה. לסאגת קריסת הנדל"ן הצטרפו מדינות רבות בעולם המתועש. מחיריהן התאוששו רק כחמש שנים מאוחר יותר. ובסך הכל, לאחר ירידה ועלייה בין 2008 ל-2015, ירדו מחירי הבתים בארה"ב בשיעור מצטבר של 0.7%, ובאותו שיעור גם בגוש האירו. בישראל, באותה תקופה, זינקו מחירי הבתים ב-102%.

מאז שנת 2000, מפגינים מחירי הדיור בישראל תנועת מספריים מרהיבה ביחס למחירים במדינות המתועשות. אצלנו, בראשית שנות האלפיים, ירדו מחירי הדירות בעקבות הבנייה הנרחבת לעולי שנות התשעים. בארה"ב ובאיחוד האירופי, המחירים עלו יפה באותה תקופה. ואז, ב-2008, עם נפילת המחירים אצל כולם, החגיגה זזה אלינו.

כמה ממנפחי הבועה בחוץ, שנפגעו מפקיעתה, העתיקו לישראל את פעילותם הברוכה. למה אלינו? כי אצלנו מותר, לא כולם פותחים את דלתם לזרים. כי באותה תקופה מחירי הדיור שלנו היו בירידה. למה עוד? כי אצלנו יהודים מרגישים בטוחים.

קשה להתעלם מהקשר ההפכי: מחירי דיור בחוץ יורדים – אצלנו עולים. קשה להתעלם ממנו גם בגלל עצמתו: נפילת מחירים רצופה של 19% בארה"ב בשנים 2008 עד 2011, ובמקביל, עליית מחירים של 59% בישראל באותה תקופה. השוק שלנו הוא שוק קטן במונחים בין-לאומיים. קל להקפיץ אותו לשיאים דמיוניים. מספיק שרק כמה מאוכזבים מבחוץ יבואו לבקר.

קשה להתעלם מהקשר ההפכי הזה גם משום ייסוף השקל המתמשך והעקבי באותה תקופה. ייסוף כזה מתרחש בעקבות זרימה משמעותית של הון מבחוץ פנימה. ייסוף השקל לא נגרם רק על ידי הכספים שהופנו לדיור. הוא החל כבר ב-2002, זמן רב לפני משבר הדיור בארה"ב. כך או כך, התמונה הגדולה מעידה על כסף מבחוץ שאוהב להיות כאן. אוהב לשהות כאן תקופות ארוכות. אחת הראיות לנוכחותו היא המשך ניפוחה של בועת הנדל"ן המקומית. עוד תפיחה של 27% בשנים 2012 עד 2015.

מהדיון הזה אנו מפיקים מספר לקחים חשובים. ראשית, מתברר שכדאי לדפדף בפרסומו החצי-שנתי של ה-OECD מעת לעת. לעלעל בדפיו, לא לשוטט שוטטות אינטרנטית. דף מחירי הדיור קפץ לי בטעות כשדפדפתי למצוא משהו אחר.

שנית, מתחוור שכדאי להרחיב את המחקר בתחום. בנק ישראל מחזיק בידיו מאגר עשיר של נתונים על תנועות ההון לישראל וממנה. עשיר בהרבה ממה שמובא לידיעת הציבור. מוצע על-כן לבנק לחפור במאגר שבידיו, בדרכו להשיג שליטה מוגברת בשער השקל. ובמילים אחרות, מוצע לבנק ישראל לערוך לעצמו הסבה מקצועית. מעמדת סוחר מטבע לא-יוצלח לעמדת חוקר ומנהל תנועות ההון ושער השקל.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

עניינים של טווח ארוך

בטווח הארוך נהיה כולנו מתים, אמר אמן הכלכלה ג'והן מיינארד קיינס בשנות העשרים של המאה שעברה. הוא, מבחינתו, רצה לזעוק את דחיפות הטיפול במשבר הכלכלי האירופי לאחר מלחמת העולם הראשונה. עברו מאז עשרות שנים, כמעט מאה, מספיק שנים על מנת להיווכח בהשלכותיה של מדיניות ארוכת-טווח.

להמשיך לקרוא

מהמרי מטבע? משקיעים בכבוד

שוב אנחנו בענייני שוק המטבע. מתקפת מהמרים קטנה הורידה את שער החליפין. הוא חזר ל-3.69 שקל לדולר בסוף השבוע שעבר, הודות למלחמתו האמיצה של בנק ישראל. קרב של שבוע, תחמושת של מיליארד דולר, ייסוף השקל נעצר.

להמשיך לקרוא

כמה מילים על צמיחה מוזרה

מגיע לה להיקרא צמיחה מוזרה, בגלל התנודתיות החריגה הנצפית בה. צמיחת התמ"ג ב-2016 אינה משתלבת בקצב הרגיל. זינוק של 5% במחצית השנייה של השנה לעומת קודמתה, 3.8% במחצית הראשונה. זאת, לאחר טווח צמיחה של 2% עד 3% במחציות 2014 ו-2015. הצמיחה בכל 2016 מסתכמת ב-4% לעומת קודמתה.

להמשיך לקרוא

הצבעתם של אלה עם השיני נירוסטה

פעם ראשונה שלי בשווייץ הייתה בכנס דאבוס, ראשית 1998. בין ערימות השלג שעל פסגת ההר, הסתובבו בכירי פוליטיקה וכלכלה, ומצליחני אותו רגע. נשמתי נעתקה למראה מעילי הפרווה ושאר המחלצות שכמה מהמשתתפים עטו.

להמשיך לקרוא

תפסיקו לדבר, תתחילו לדבר

תפסיקו לדבר, אמרו לנו בקדימון לסרט הניאו-ליברלי. זה היה בשנות השמונים, עסקתי בתכנון וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר.

להמשיך לקרוא

לפרק את הסדר הניאו-ליברלי: מאיפה אתם?

לא מתפעלת מהבוטות של טראמפ, וגם לא מכוחנותו המיותרת. די חוששת מצעדי הדה-רגולציה בשוק ההון, שעליהם הכריז בשבוע שעבר, ומנחפזותו בכלל. עם זאת, אני מזדהה עם כמה מתחושותיו. בעיקר, עם הסתיגותו מפתיחות בין-לאומית מופרזת.

להמשיך לקרוא