תהיה אינפלציה? יהיה מיתון? אני מתה על הניתוחים האלה, כמו שאני מתה על ניתוחי אינפלציית ביקוש-אינפלציית היצע. מדוע? משום שזה לעתים קרובות מתחיל באינפלציית היצע – משהו מתייקר, ואז מחלחל לכל השאר, ואז הופך גם לאינפלציית ביקוש, כי חלק מהצרכנים איכשהו מתעשרים מהאינפלציה וקונים יותר, ואז שוב אינפלציית היצע כי חייבים להעלות מחירים מתישהו, וכן הלאה. על כן תלוי באיזה רגע אתם בודקים את זה, תמיד אפשר לקשקש.

להמשיך לקרוא ←

הקשיבו להם, משום שהם מחוברים לחיים. יום אחד, בשבוע שעבר, נסעתי פעמיים ממבשרת לעיר וחזרה.

להמשיך לקרוא ←

בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.

האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף  פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.

להמשיך לקרוא ←

אמרת בראיון טלוויזיה שאת מודאגת מכך שאנשים "שאין להם הבנה בסיכונים יפסידו הכל ויתאכזבו נורא, וזו הסיבה שאני מאמינה שצריך להסדיר את התחום". כך, על פי דיווח של בלומברג, שהופיע בדהמרקר מה-21.5.2022.

להמשיך לקרוא ←

"ראיתי אותם מפרקים את רוסיה באופן מכוון", אומר פרופ. גאי סטנדינג בראיון ל'דבר' על הטיפול בהלם שנכפה על המדינה על ידי הכלכלנים שבאו להצילה. גאי סטנדינג הוא מחברו של הספר הפופולארי 'הפרקריאט – המעמד הפגיע', פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לונדון, וכלכלן שמאל ידוע. בימי נפילת חומת ברלין, הוא היה מנהל המרכז למדיניות שוק העבודה של ארגון העבודה העולמי.

להמשיך לקרוא ←

  סיפור מהחיים. סיפור שיעזור לכם להבין מדוע אני כל כך מהססת, כאשר אני מדברת על האינפלציה בישראל ועל ריסונה.

אם מחפשים אשם בקפיצת האינפלציה לרמה תלת-ספרתית, הלא הוא שמחה ארליך שר האוצר מיוני 1977 עד לנובמבר 1979. ארליך נחשב ל'מבין בכלכלה', למרות שניסיונו המרשים כלל בעיקר הקמת מפעל אופטיקה פושט רגל. מיד כאשר נכנס לתפקידו, ב-29 לאוקטובר 1977, הוא החליט לחסל את המדיניות הכלכלית ה'קלוקלת' של מפא"י. הוא ביטל את רוב הסובסידיות שהיו למוצרי יסוד, העלה את המע"מ מ-8% ל-12%. והעיקר, החליט כי שער החליפין של השקל יהפוך להיות אחד (היו שערים רבים) ונייד, וייקבע על פי ההיצע והביקוש למטבע זר. 1979 הייתה גם שנת 'משבר האנרגיה השני' עם הזנקה ניכרת של מחירי הדלק הבינלאומיים.

לא מתחייבת לומר לכם מה עשה את המהפך. אבל האינפלציה קפצה מ-42.5% ב-1977 ל-48.1% ב-1978, ול-111.4% ב-1979. משם, היא כבר דילגה במדרגות עד לשיא של 444.9% ב-1984. אין לי מושג מדוע, קפיצת המחירים לא התרחשה מיד ב-1978. זינוק האינפלציה נהיה ברור רק מראשית 1979. לא אומר לכם גם שאני בטוחה שהיה זה הפיחות הנורא שפעל לבדו. אומר לכם שאני לא יודעת, רק אספר סיפור קטן שאולי ימחיש משהו.

יום לפני הודעתו של שמחה ארליך על תוכניתו, הלכנו בן זוגי ואני לקנות שטיח לסלון. נכנסנו לחנות בחלקו האחורי של בניין ברחוב בן יהודה בירושלים. לאחר דפדוף במלאי השטיחים, נדלקנו שנינו על שטיח קווקזי צבעוני ויפה. שמענו את המחיר, והחלטנו לחשוב עוד יום אחד. למחרת, חזרנו לחנות. בעל החנות, סוחר פרסי מנוסה, הקפיץ לנו ישר את המחיר. הוא צדק או לא? עד היום אני לא בטוחה.

מצד אחד, הפיחות לא שינה את מה שהוא שילם על רכישת השטיח, אז מדוע להעלות את המחיר עכשיו. מצד שני, כשהוא ירצה לרכוש את השטיח הבא, הוא ישלם הרבה יותר, ומהיכן הוא יביא את הכסף. אז, צדק אבסולוטי מצד אחד, ושיקולי מימון מורכבים מהצד השני. התווכחנו עם הסוחר, ובסוף נכנענו ושילמנו יותר. הנה, העלאת מחיר אחת בעקבות הפיחות.

אך, כמובן, לא כל ההעלאות הן מיידיות. היו גם הצמדות שונות באותה תקופה, כגון תוספת היוקר בשכר, פעמיים בשנה, שהגבירה את השמחה. ובכלל, ידוע כי התגובות בכלכלה מאופיינות לא פעם בפיגורים. ידוע גם כי תגובות מסוימות לעתים נרדמות לתקופת-מה, ומתעוררות רק כאשר עוד משתנה בסביבתן מתעורר. אם כן, לכו תשפטו מה הקפיץ את האינפלציה ב-1979. או שאולי לאור כל מה ששמעתם עד כה, תהפכו לכלכלנים ספקנים כמוני, ותגידו: טוב שתוכנית ייצוב המשק של 1985 עבדה. ונכון, בכוונה או לא, אולי היא עבדה יותר מדי.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

זה אותו סניף בנק? אני עושה הכל בטלפון, לא הייתי פה כבר שנתיים. בכניסה יושב בחור דתי שאני לא מכירה, הוא שואל אותי בחוצפה למה הגעתי. רק אז הוא נותן לי להיכנס. הלם. בנק פצפון, לוקח לי זמן לקלוט: שליש מהשטח של הבנק הקודם, שלושה עובדים, עשירית ממספר העובדים שהיו. איפה הבנק? אני שואלת את הפקיד היחיד שאני מכירה. החזרנו אותו לקבלן, הוא עונה.

בל"ל כמו שאר הבנקים, הפך להיות רזה יותר. שירות? לא תמצא. זה טוב יותר? הרווחיות עצומה. ומה עם שירות? מי אמר שבנק צריך לתת שירות?

——————————————————————————————————————————- להמשיך לקרוא ←