הסכם היסטורי. היסטוריה זה עוד לא כסף

שרי האוצר של שבע הכלכלות המתועשות הגדולות חתמו בשבת על הסכם פורץ דרך לעצירת "המרוץ לתחתית" במס החברות. המרוץ לתחתית הוא המרוץ להפחתת מס החברות לחברות הבינלאומיות הגדולות, כך שיקימו את מפעליהן במדינה שלך. על פי ההסכם, מדינות ה-7-G הודיעו כי הן תומכות בשיעור מס חברות גלובלי מינימלי של 15%, וכי ינקטו בצעדים שיבטיחו כי המיסים ישולמו במדינות שבהן האיגודים פועלים.

ובמילים ברורות יותר, 20% מרווחי התאגידים הגדולים (שהרווחיות שלהם היא 10% ומעלה) יחויבו בדיווח בשווקים שבהם נרשמת ההכנסה, ולא באיזשהו מקלט מס עלום. הסכם ראשוני זה יפורט יותר בדיון נוסף, בין שרי האוצר ונגידי הבנקים המרכזיים של ה-G-20 – עשרים המדינות הגדולות – בחודש הבא.

יש לציין כי הפחתת מס החברות היא סיפור וותיק למדי, מראשית שנות האלפיים. העלאתו מחדש נידונה בפורומים שונים של מדינות מפותחות בשנים האחרונות. אך מי שנתן לה דחיפה הוא נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן. עוד המחשה לכך שלאידיאולוגיה כלכלית יש לפעמים משמעות. זאת במיוחד, כשרבות מהחברות המוטבות הן תאגידי ענק אמריקאיים. ביידן בכל זאת, לא מהסס לפגוע בשיטות הלא-לגיטימיות שלהם.

ראוי לציין, כי גם היום ברוב מדינות ה-OECD שיעור מס החברות עולה על 15%. המס ב-2021 נמוך יותר בארבע מתוך 37 מדינות הארגון. מדינות המס הנמוך הן צ'ילה, הונגריה, אירלנד ושווייץ. מס בסביבות ה-15% תמצאו בקנדה, גרמניה ולוקסמבורג. כך ששיעור המס לא מוכתב באופן מוחלט על ידי גודל המדינה, ולא על ידי מצבה הכלכלי. סתם הערה קטנה למי שרוצה להתעמק בעובדות.

עם זאת, חשוב להדגיש כי מה שמוצג כשיעור מס סטטוטורי אינו שיעור המס בפועל לחברות שרוצים למשוך. בישראל, לראיה, שיעור המס הסטטוטורי הוא 23%, אך אנו יודעים שמאז 2004 השקעות אסטרטגיות של חברות רב-לאומיות זוכות לשיעור מס חד-ספרתי נמוך. גם כמה חברות ישראליות נהנות מפינוק דומה. ואגב, באתר האוצר הלוח האחרון על מס חברות הוא מהשנים 2017-2018. גם לשנה זו מוצגים רק נתונים חלקיים. זאת, למרות שבפתח הדו"ח נכתב כי הדו"ח של מנהל הכנסות המדינה הוא הפרסום המרכזי והמקיף ביותר בישראל בתחום מדיניות המיסים אז, מה? לא רוצים שנדע את כל מה שצריך לדעת על מיסים בישראל.  אפשר להאמין שבמדינות נוספות המצב לא שונה בהרבה.

תרגיל דומה צפוי גם בצד הגיאוגרפי של המס. היום, רוב חברות הענק המצליחות רשומות במקלטי מס כגון לוקסמבורג, האי ג'רזי והאיים הקריביים. כך שאמנם נכתב בחוק כי 20% מרווחי החברה ידווחו בשווקים שבהם נרשמת ההכנסה. אך לכו תחשבו 20% מסך הכל לא ידוע, במקלט מס שאין לכם גישה אליו.

אז, כאמור בכותרת המאמר, היסטוריה זה עוד לא כסף. ייקח זמן רב עד שהיא תהפוך לכסף משמעותי. עם זאת, ההודאה הבינלאומית בקיומה של בעיה, ההסכמה על הצורך בפתרונה, הם צעדים לא זניחים בהיחלצות מהמודל הניאו-ליברלי שעוד מתעקש לאחוז בנו, ולא להרפות.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

.

ביטקוין: לא מטבע – אין מדינה

האם הביטקוין הוא מטבע? שאלה טובה. בינואר 2018 פורסם חוזר של רשות המיסים, האומר כי הביטקוין ושאר המטבעות הדיגיטאליים הם נכס ולא מטבע, על כן רווחיהם ימוסו כמו רווחי הון, למשל. גוף התקינה החשבונאית הבינלאומי ((IFRS חיזק הגדרה זו, בקובעו ביוני 2019 כי הביטקוין וחבריו יסווגו כנכס לא פיננסי.

להמשיך לקרוא

זו אינפלציה? כן, אני מרגישה

כן, במפורש, לא אני מעריכה, לא תשובה מדעית, כי אין תשובה מדעית בינתיים. זו הרגשה, והיא התחזקה כשבאתי בשבוע שעבר לשלם עבור התספורת שלי. יש עליית מחירים קטנה, עשרה שקלים בלבד, אמרה לי המנהלנית. או.קיי., שילמתי, אני גם לא זוכרת מתיי הייתה העלאת התעריף הקודמת, אבל חיכיתי לזה, אני מרגישה שהמחירים עכשיו במגמת עלייה. וכפי שכתבתי, זה התחיל בהפחתת איכות, והשארת המחירים הקודמים במקומם.

להמשיך לקרוא

אני זוכרת את מלחמת השחרור

זה אומר קצת פרופורציות עכשיו. זה לא אומר שאיבדתי את החדות: אני זוכרת היטב את אבי לוקח אותי מהגן. אל תלכי אל מאחורי הבית, הוא אמר לי. 'מאחורי הבית' היה צדו המזרחי של הבניין, הצד שפנה לביר עדס, מזרחה ממגדיאל. ירו עלינו מביר עדס, חורי הכדורים נשארו עד שמכרנו את הבית, בשנת 1969.

להמשיך לקרוא

קראו את הספרון הזה, תתאהבו כמוני

,בניין של לבבות' נשלח אליי על ידי מחברו, אמיר בראון, נציג ארגון עובדי הסלולאר, ההייטק והאינטרנט בהסתדרות, מי שליווה את עובדי ECI  בהתאגדותם בהסתדרות, ובמאבקם בהכרה אמיתית בהתאגדות זו. קראתי ואהבתי את הפשטות ואת הכנות שלו. תיאור המאבק כפי שהיה, עד לניצחון הלא-מושלם של העובדים.

EC להמשיך לקרוא

OECD במנגינה חדשה

לא קשה לראות עכשיו, כי אנחנו בעיצומה של מנגינה אחרת. ראשית, הדו"ח החצי שנתי של ה-OECD יוצא הפעם בדצמבר, במקום בנובמבר, כמנהגו בשנים האחרונות. שנית, הוא בנוי מפסקאות די קצרות עם משפט פתיחה מובלט בכולן. זה החל ביוני 2020, שם החלה התזוזה, בעקבות התחלת הקורונה. ואולי אפשר לשייך את השינוי גם להחלפת כלכלניתו הראשית של הארגון לפני שלוש שנים: מקתרין מאן, שהפכה לכלכלנית הראשית הגלובלית של סיטיבנק, ללורנס בון, המתאמצת להפגין שהיא שונה מקודמתה.

להמשיך לקרוא

סיס נישט פושעט. זה לא פשוט

בימים האחרונים, כשאני מסתובבת בבית, מתנגנת באוזניי המנגינה: סיס נישט פושעט (זה לא פשוט), אזוי עידס (ככה זה). כבר תקופה ארוכה שלא שמעתי את השיר. השיר שאבי היה לוחש לעצמו בבית אחרי העבודה. באותה תקופה, אבי היה מפקח על בתי הספר בשרון. לפני כן, הוא היה מורה ומנהל בתי ספר. את חילופי התפקיד עשה לקראת כניסתי לכיתה א'. הייתי קטנה, לא הערכתי מספיק את ההקרבה שעשה למעני בפינוי מקומו בבית הספר.

להמשיך לקרוא

תכנון כלכלי – כלכלה היא מקצוע מורכב

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי, שאל אותי ידיד צעיר שלי, ותשובתי הייתה: תכנון כלכלי, הרחיבו על סמך תכנון כלכלי מדוקדק. תכנון כלכלי? נראה לרגע מה לרגע מה תהיה נקודת המוצא שלנו. שיעור אבטלה של 12% במחצית השנייה של מארס 2021, זה הנתון שהכי קורא לטיפול. רוצים לרדת, רוצים לנווט לשיעור תעסוקה שפוי. מהו שיעור שפוי? מקובל לנקוב ב-4%. מדוע דווקא 4%? היו תקופות שבהן דיברו על 6%. אין תשובה, כך הוחלט, היינו שם לפני שהקורונה פרצה, 3.8% בלתי מועסקים ב-2019. איך חוזרים לשם? מרחק די רב משם ל-12% של עכשיו.

להמשיך לקרוא

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי עכשיו

שאל אותי ידיד צעיר שלי. הרחיבו, עניתי לו, זו תהיה הקריאה. הגדילו את תקציב הממשלה ואת מעורבותה. הרחיבו, לא סתם הדפיסו כסף. חברו את הממשלה למטרות שהיא מעוניינת להגשים. זה יהיה קו ההפרדה בין שמאל לימין. הימין קורא להדפיס כסף. סתם להדפיס, וגם זאת בזהירות מרובה. השמאל קורא לחדש את תפקיד הממשלה, ליחס לה יעדים מוגדרים.

להמשיך לקרוא

כלכלה, מה יהיה? 'ניסוי מעבדה' כתשובה

לא, זה לא עניין שגרתי – ניסוי מעבדה בכלכלה. אך מה שעשינו בחצי השני של שבוע פסח, הוא הכי קרוב לזה שאפשר. עלינו לגליל, למקום הנופש שלנו זה יותר מארבעים שנה. לא סתם 'מקום נופש', כי אם מקום הנופש בפסח כל שנה. שלושה דורות אחוזי געגועים, אחרי דילוג של שנה. האמינו לי, קלטנו כל פרט שלא היה כמו קודם.

להמשיך לקרוא