ולא צריך להיות. את הכמיהה למלך קלטתי בשיחה עם נהג מונית. מי עוד ידבר ככה עם פוטין, הוא אמר. ואני בליבי חשבתי, מי, לעזאזל, צריך לדבר עם פוטין. מה, זה טוב שפוטין מעורב כאן בכל פרט? ברור לגמרי, שבשלטון שאני מייחלת אליו, הדיבור עם פוטין לא יהיה קפריזה של ראש ממשלה, אלא נושא לדיון ממשלתי של חודשים.
חשבתי על הגעגועים שכמה מחבריי מבטאים עכשיו ללוי אשכול. לא, לא לכריזמה שלו שלא הייתה, גם לא לחליפותיו הלא-מלכותיות. רק לאכפתיות שלו. לתחושה שהוא אדם מרגיש. לתחושה שלמרות רגשותיו הוא מסוגל לנהל מממשלה.
ושלא יהיה לא ברור, אני מוטרדת מאד מהשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא. אבל נראה לי שסוגייה זו תיפתר כאשר לא תהיה ברירה אחרת. אותי מטרידה דווקא הסוגייה העניינית. אתן דוגמה אחת לסוגייה כזו. אני רואה בכל פרסומי השמאל-מרכז קריאה נלהבת להדפסת כסף. מה, הדפסת כסף היא נטולת תופעות לוואי? הדפסה אין-סופית, ואין חשש מאינפלציה כלל? ומה, אינפלציה מדכאים בדקה? אין קושי פוליטי, אין תופעות לוואי?
ומה עם המיליארדרים שהדפסת הכסף הצמיחה? היא לא שלחה אנשים להשקיע בתעשייה או בחקלאות. היא שיגרה אותם לבורסה לנפח בועות, לעשות כסף ועוד כסף.
נתון של דה מרקר, שפרסמתי לפני מספר שבועות, קובע כי בישראל היום חיים 121 מיליארדרים, המחזיקים בידיהם 74% מהעושר של 500 עשירי המדינה. מה, הם לא יכולים לשלם הרבה יותר מס? מישהו בדק את זה? למיטב ידיעתי, בשנים אחרונות בדקו רק איך אפשר להקל עליהם.
או, מזווית אחרת, נתוני המס של מנהל הכנסות המדינה באוצר. סימפטום מוזר אחד: הם מעודכנים עד 2017. הגיוני, היום, בעידן המחשוב המתקדם כזה פיגור? סימפטום אחר, הם לא אומרים כמה (איזה אחוז) מההכנסה ברוטו בישראל מקורו במאון העליון – זה סודי, מדוע? הם רק מספרים לנו כי בקבוצת השכירים 14% בלבד ממס ההכנסה נגבה במאון העליון, אצל העצמאים קבוצה זו משלמת 56% ממס ההכנסה.
אם כן, מצע מיידי לממשלת שמאל-מרכז, לפני שמחליטים אם זה מלך או שליט דמוקרטי סביר. פרסום נתונים שאפשר להבין מהם משהו על התפלגות ההכנסות בישראל. פורמט הדו"ח של המנהל לא השתנה כבר יותר מעשרים שנה. הוא במכוון לא מאפשר לומר על מי להטיל מס וכמה. ארגון מחדש של דו"ח מנהל הכנסות המדינה, ושל מנהל הכנסות המדינה שנוון בשני העשורים האחרונים.
ארבעה עשורים מחוץ לשלטון פגעו גם בהיערכות השמאל-מרכז, שהייתה מופתית בשנות המדינה הראשונות. המשבר, עכשיו, אולי ממחיש לאנשים את הפגיעה הזו. ממחיש לאנשים את ההבדל בין מלוכה לשלטון דמוקרטי הגיוני. מלוכה לא נקנית במעשים, היא נרכשת בחליפות פאר. לכן היא גם לא תובעת יידע או ארגון מקצועי של הממשלה. נהפוך הוא, מלוכה, בישראל כמו במקומות אחרים, דואגת לנוון את הדיון המקצועי. ומה עכשיו? תוכנית לשיקום יכולתה המקצועית של הממשלה. תוכנית כזו – כלכלית, מדינית וביטחונית – תצמיח ראש ממשלה סביר בעת הכנתה.
***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***
