גלגוליו של מיסטר קלין. הגלובלי

אחד ממנהגיי – המוזרים, אני מודה – הוא קריאת החומר העיוני שעל גבי אריזות המוצרים הביתיים. הבוקר, תוך כדי טעינת אבקת הכביסה למכונה, תהיתי שוב מדוע היא נמכרת לנו בשקית ניילון מעוכה, ולא באריזת קרטון נוחה כמו במדינות המתוקנות.

תהיתי, והשבתי לעצמי, יוקר המחיה. בעבר, אבקות הכביסה נמכרו גם כאן בקופסאותיהן המקוריות. עכשיו, מוזילים את מחירן על ידי אריזה מאולתרת. היבואן, בכל מצב, יוצא מורווח: פעם אחת, מהחיסכון בהובלה ובאריזה; פעם שנייה, מהגדלת הכמות הנמכרת עקב איבוד אבקת הכביסה הנגרם מליקוי האריזה.

בדקתי את פרטי את האבקה בעלת השם הכל-כך ישראלי-גלובלי – תינוקלין. וזה מה שמצאתי על האריזה: "יצרן וכתובת ייצור: פרוקטר אנד גמבל – גבזה, טורקייה; רקווניק, צ'כיה; טימיסוארה, רומניה; נובומוסקובסק, טולסק, רוסיה. כלומר, תבחרי את ארץ המקור של המוצר מה-שבא-לך.

גם אם נוסחת הייצור הנמסרת על ידי פרוקטר אנד גמבל למפעליה היא אחידה, לא בטוח שכל פרטיי הביצוע במפעלים השונים לגמרי זהים. אפשר כמובן להתקין מערכות בקרה מתוחכמות. אך מי יודע כמה פרוקטר אנד גמבל מעוניינת להשקיע בייצור אבקת כביסה זולה.

יותר מזה, דיווחי העיתונות מורים, כי תאגידים רב-לאומיים רבים נוהגים לייצר מוצרים נבדלים זה מזה תחת אותו מותג, בהתאם להערכתם על טעמו של כל שוק. בייצור למדינות עניות הם ממירים חומרי גלם יקרים בזולים יותר. כך במוצרי מזון, בחומרי ניקוי, ובמוצרי צריכה בסיסיים אחרים. התייחסות פטרונית זו למי שנחשבות מדינות מתפתחות, הפכה לסוגייה פוליטית במזרח-אירופה. ומי אנחנו, לדעתו של תאגיד אמריקאי רב-לאומי, אם לא מדינה מתפתחת.

בהחלט ייתכן, שגם אצלנו ברכישת מוצר מיובא, אנו מקבלים כל פעם וריאציה שונה במקצת, המוכתבת על ידי שערי המטבעות, או כל גורם אחר המשפיע על מחיר המוצר ונוחות הבאתו באותו רגע. זה מה שקורה כאשר "זילות המחיה" מוגדרת כמטרת על, וכל השאר נדחק לשוליים.

היבט אחר המיטשטש על ידי הסתרת מקורו של המוצר, הוא סביבת ייצורו. היבט זה נמצא היום במוקד הדיון הציבורי בארה"ב ובאירופה. מאמר מהשבוע האחרון, בדבר ראשון, מתאר את הצלחת הלחץ הציבורי על רשת ההלבשה פרימרק לחשוף את שרשרת הייצור שלה. בזכותו, פרימרק היום מציגה את 1071 מפעליה ב-31 מדינות, מספר העובדים בהם, פילוחם המגדרי ועוד. רשתות ביגוד רב-לאומיות אחרות כגון C&A, H&M, אדידס וגאפ עושות זאת כבר זמן-מה.

פרטי הספקים עשויים לאפשר לנו, הקונים, לעקוב אחר תנאי ההעסקה במפעלים, או אחר מילוי כללי איכות הסביבה על ידם. זאת, כתיקון לשיטת קבלני המשנה שמעצם מהותה מיועדת להסוות, ולהסיט את האחריות מחברת האם לגורמים עלומים. פרטי הספקים מבליטים בנוסף את מדינת הייצור, וייתכן שגם היא משמעותית לבחירת הצרכנים.

במבט מקיף, מבינים כי כל העדפות הצרכן נרמסות במירוץ זילות המחיה: העדפות האיכות שלו, והחשיבות שהוא מקנה לערכים על פני כסף. כל זאת, למען פרשנות גלובליזציה פרימיטיבית וכוחנית של  פוליטיקאים. פרשנות מוטה לכיוונם של מי שמריצים כסף. פרשנות המניחה מסחר ופיננסים מעל הכל.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

פקחים עלינו, מה המדינה הזו רוצה

פרט קטן קפץ לעיניי בטור השבועי של סימה קדמון בידיעות אחרונות. מספר פקחי ההגירה שיוכשרו לגירוש הפליטים הלא-חוקיים הוא 140, היא כתבה. המילה "פקחים" הקפיצה אצלי את הפיוז המיועד לתחום. מאה וארבעים, חשבתי לעצמי, פי שתיים מכל פקחי הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.

להמשיך לקרוא

חותם כשרות להתערבות בשוק המטבע

עיצובו עמד במרכז כנס בין-לאומי של בנק ישראל בשיתוף הבנק המרכזי השווייצרי, שנערך כאן בדצמבר. כנס, שכותרתו אומרת כמעט הכל: "האם התערבות בשוק מטבע החוץ היא מדיניות קונבנציונלית". רוצה לומר, קונ-בנ-ציונלית, לא רק מדיניות למעשה.

להמשיך לקרוא

העיתון. שיגרה וסיפורי גבורה

כמה שכולנו צמאים לסיפורי גבורה, חשבתי לעצמי לקול מחיאות הכפיים. זה היה בשבת, בסיום הסרט "העיתון" על מאבקם ההירואי של קתרין גראהם, מו"לית וושינגטון פוסט, והצוות שאיתה.

להמשיך לקרוא

פנס אחד כבוי. אמ-ריקה

יום ד' בין הערביים, נוהגת הבייתה. שתי מכוניות מאחריי. בראשונה, פנס כבוי משמאל, בשנייה – מימין. אין משטרה בשטח, אין מה שיזיז להם. רבע שעה אחרי, יוצאים לצעידה היומית. מספרת לאישי את הסיפור. תסתכלי, עוד מכונית עם פנס כבוי, הוא צועק באמצע.

להמשיך לקרוא

מה שהיה הוא שיהיה. אל תשגו בחזונות

יש כאלה הרואים בחלומם חופי זהב ללא זיהום. אחרים, מפנטזים על הסכם שלום עולמי. כלכלנים יבשים, כמוני, מעלים בדימיונם משטחים לבנים אין-סופיים עמוסי סימנים שחורים קטנים.

להמשיך לקרוא

אינפלציה גם-אני

היא חלפה על פנינו בסערה, שנת 2017. ואנו, שנלחמנו על מקומנו בתוכה, לא תמיד קלטנו את איתותיה המתחלפים. נחזור עכשיו לאיתות אחד: מדד המחירים לצרכן. מדד האינפלציה במדינה הוא כמו מדד חום הגוף האנושי. הוא מסמן מצב בריאות כללי, לא מאבחן את הבעיה. על כן, נתחיל בכך שנאמר, כי ב-2017 טיפסה האינפלציה בכל מקום למדרגה גבוהה יותר.

להמשיך לקרוא