ארכיון רשומות מאת: תמר בן יוסף

אודות תמר בן יוסף

תמר בן יוסף היא כלכלנית ועיתונאית כלכלית.

מה תהיה קריאתו של השמאל הכלכלי עכשיו

שאל אותי ידיד צעיר שלי. הרחיבו, עניתי לו, זו תהיה הקריאה. הגדילו את תקציב הממשלה ואת מעורבותה. הרחיבו, לא סתם הדפיסו כסף. חברו את הממשלה למטרות שהיא מעוניינת להגשים. זה יהיה קו ההפרדה בין שמאל לימין. הימין קורא להדפיס כסף. סתם להדפיס, וגם זאת בזהירות מרובה. השמאל קורא לחדש את תפקיד הממשלה, ליחס לה יעדים מוגדרים.

מה קורה בעקבות הדפסת כסף סתם, ברוח הימין? את זה אפשר לראות עכשיו, מאז משבר 2008. הכסף הרב זורם לשוק ההון. משום מה, הוא מגיע לגורמים הפיננסיים הגדולים. הם מנצלים אותו להימורים, קרי, עסקות בורסה ונדל"ן מתוחכמות. הבורסה תופחת, מחירי הנדל"ן גואים. רוב אזרחי המדינה נותרים ללא דירות, ובמצב כלכלי גרוע יותר.

זה לא מה שהשמאל הכלכלי מבטיח לבוחרים. הוא מבטיח להם שיפור אמיתי ברמת החיים: בריאות טובה יותר, חינוך ברמה גבוהה יותר, תחבורה ציבורית הוגנת, איכות סביבה הולמת יותר. כל אלה, כפי שהוכח במלחמה בקורונה עכשיו, הם מעשי ידיה של הממשלה, תשובתה של הממשלה ליעדים שהמציאות מציבה בפניה. לא סתם שפיכת כסף ללא מטרה. אלא מענה על צרכים אמיתיים. ובהיבט זה, ישראל היא מהמצטיינות העולמיות, עקב מערכת הבריאות הציבורית שבזכות נס נותרה כאן. מערכת המאפשרת לקשר בין יעדים לאמצעים. מערכת המקלה על חיבור בין מטרות לתוצאות.

אפשר לבצע את כל המשימות בבת-אחת? איש אינו יודע מראש. הכינו תוכנית כלכלית. תוכנית כלכלית כתובה. תוכנית המציבה יעדים ברורים, כגון הגדלת ההוצאה על בריאות ב-5% לשנה. רק כך תראו מה זה אומר. זו בעצם הגדלת ההוצאה לנפש ב-3% ומשהו לשנה, כי גידול האוכלוסייה בישראל מסתכם בקרוב ל-2% לשנה בעשור האחרון. כלומר, 5% זה די יפה אך לא מדהים. ועדיין צריך לבדוק אם זה אפשרי. אם לישראל יש די רופאים למטרה זו, האם יש מספיק אחיות עכשיו. בכמה זמן נוכל לספק את כל מה שנדרש.

תרגיל דומה אפשר לערוך בחינוך, ושוב, מעבר למחלוקות הערכיות, כמה חינוך נוסף אנחנו רוצים? איזה כוח אדם נצטרך לשריין עבורו. מה עוד נצטרך לשריין במערכת החינוך החדשה. כך נעבור יעד-יעד, נתחיל לקשר בין יעדים לאמצעים. נתחיל לראות בכמה הגיוני להגדיל כל יעד בכל שנה. נאמר לעצמנו כי אנו עושים תכנון כלכלי. אין שמאל כלכלי בלי תכנון. כי שמאל מציב יעדים ברורים, ומנסה לראות איך הוא מגשים אותם. וברור כי אוסף יעדים, כפי שהצגתי כאן, מביא לפעמים להתנגשות, להכרה במגבלה תקציבית, או במגבלת כוח האדם.

ולא דיברנו מספיק על המגבלה התקציבית. האם להדפיס כסף הוא הפתרון, או שעדיף להטיל מס, ולהדפיס כסף במודעות, כי הדפסת כסף עלולה לגרור אינפלציה. וכפי שנכתב כאן פעמים רבות, יש מרחב ענק לגביית מס מהעשירים. אלה כספים שיושבים ללא שימוש, הגיע הזמן להחיות אותם מחדש.

זו המציאות החברתית שאליה קורא השמאל. מציאות המתפתחת מתוך עשייה, ומתוך השאלות העולות מהעשייה. מציאות הנשענת על הידברות, על חילוקי דעת ופתרונם. על תיאום מתמיד בין הגורמים. מציאות שלא אומרת סתם ככה תרחיבו, השוק ילמד אתכם כמה ואיך. אלא קוראת: תרחיבו – על סמך תכנון כלכלי מדוקדק.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר

כלכלה, מה יהיה? 'ניסוי מעבדה' כתשובה

לא, זה לא עניין שגרתי – ניסוי מעבדה בכלכלה. אך מה שעשינו בחצי השני של שבוע פסח, הוא הכי קרוב לזה שאפשר. עלינו לגליל, למקום הנופש שלנו זה יותר מארבעים שנה. לא סתם 'מקום נופש', כי אם מקום הנופש בפסח כל שנה. שלושה דורות אחוזי געגועים, אחרי דילוג של שנה. האמינו לי, קלטנו כל פרט שלא היה כמו קודם.

להמשיך לקרוא

ערבי וערבייה, חדשות שישי בערב

ערב שישי, שלושה ימים אחרי הבחירות, חדשות כאן בטלוויזיה. ערבי וערבייה בין הפרשנים המעטים בפתיחה. ריאד עלי הדרוזי הוא הידוע יותר מהשניים, ולצידו אישה, אימן קאסם סלימאן, מהטלוויזיה בערבית. לא ראינו תמונה כזו? לא מעזה לקבוע. אולי הייתה, אך ברור שזו לא תמונה שגרתית. ברור גם שזו תמונה עם אמירה.

אין פלא שהערבים מככבים בחדשות. מנצור עבאס, ראש רשימת רע"מ הוא האיש שיקבע אם תקום קואליציה בראשות נתניהו, או בראשות איש מהשמאל-מרכז. מרב מיכאלי מקדמת את מעמד הנשים, יחד עם מעמד מפלגת העבודה. איך הגענו לזה? נדמה שאנחנו כאן עקב פוליטיקת הזהויות. מה שחשוב הוא מי אתה, מי אתה חושב שאתה. אתה בוחר את מי שיבטא אותך באופן הטוב ביותר.

אין כאן שמאל-ימין במובן המסורתי. אין כאן פוליטיקה מהסוג הישן. זה טוב? זה רע? זה מה שיש, נצטרך לחיות עם מה שזה מביא. מנצור עבאס מבין היטב את המצב, מתכוון להפיק ממנו את המירב לחברה הערבית. עם זאת, נקווה שהוא יפעל בתבונה, ולא ילך שולל אחר הבטחות שווא.

גם אנחנו חייבים לעשות את החשבון. הערבים כיום הם כחמישית מאזרחי מדינת ישראל. ברור לגמרי, שזה לא מתקבל על הדעת להחזיק אותם ללא זכויות. ישראל היום נתפשת כחריגה במערב, ביחסה למיעוטים שלה. זה דוקר בעין של כל מי שנזקק לשירותים רפואיים. שיעור ניכר מהרופאים ומהאחיות בישראל היום הם ערבים. הם אנשי רפואה טובים, לא הגיע הזמן להכיר להם טובה?

אני זוכרת היטב את הכעס על ערבים ואת החשש מפניהם לאחר מלחמת השחרור. באותה תקופה, הייתה לכך הצדקה. אבל חלפו מאז יותר משבעים שנה, הרבה נתונים במשוואה השתנו. גם הערבים ברובם תופשים עכשיו את הדברים אחרת. בלא מעט התבטאויות של אנשים ברחוב, ניתן להבין שהם מעדיפים לחיות כאן, מאשר להיות מועברים לרשות הפלשתינית. האמירה הזאת נשמעת ברור מפי תושבי וואדי ערה, בהתייחסות להצעה ותיקה של אביגדור ליברמן. עם זאת, נדמה שהם מצפים לתפוש מעמד של אזרחי מדינה שווים, הם מצפים להיות חלק מהחברה כאן.

אין ספק, שזו הסוגייה הכבדה ביותר העומדת כיום בפני מדינת ישראל. היא לא קלה, במשך שנים ברחנו ממנה, הדחקנו את קיומה. כיום, כפי שדברים כאלה קורים בדרך כלל, אין לנו ברירה. חייבים לטחון שוב ושוב את השאלה איך אנו מעוניינים לחיות עם הערבים. ריאד עלי חידד את הסוגייה בחדשות אותו ערב. הוא אמר בגלוי: יש המון נשק בחברה הערבית. נשק המשמש לאלימות בתוך הבית. כמה עוד אפשר יהיה לשכוח את הנשק הזה. האם ההתעלמות מקיומו, היא ההחלטה הפוליטית הנבונה ביותר שמדינת ישראל מסוגלת לאמץ עכשיו?

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

עוד הזדמנות לומר, מה זאת כלכלה בעיניי

שורת פוסטים מעניינת של עמית בן-צור, בטוויטר בשבת, הקפיצה אותי ממקומי. זאת, משום שהיא נוגעת בנקודה שמעסיקה אותי כל השנים. בן-צור מצטט מחקר הקובע כי מדיניות הצנע – קיצוץ ההוצאות והעלאת המס ב-1930 עד 1932 – הייתה גורם משמעותי בעליית הנאצים לשלטון ב-1933. היא אינה הגורם היחיד או העיקרי במה שקרה, כך נאמר. גורמים חשובים יותר הם השפל הכלכלי הגדול והסכם ורסאי.

להמשיך לקרוא

מישהו שלא משתעמם ממה שיש לכם לומר

אני מסתכלת על החזרה לשגרה, שגרה כביכול עכשיו, ואני לא מבינה. כל כך הרבה דברים לא סגורים. כל כך הרבה "אני לא יודעת" כתשובה. מה אנחנו, הנופשים בפסח, אמורים לעשות? איך הם, המארחים שלנו, אמורים להתארגן? יש לי שני נכדים שעוד לא הגיעו לגיל 16, זו הבעיה. נסו להזמין מקום במסעדה למשפחה, ותראו על מה אני מדברת. הנכדים הצעירים שלי ייבדקו ביום הנסיעה, ויקבלו אישור על בריאותם. מסתבר שאישור על היעדר קורונה לא מספיק לכל המארחים.

להמשיך לקרוא

יש אינפלציה. נסתכל על זה מלהפך

הגדלת כמות הכסף, ללא גבולות וללא הצהרה מראש על מידה, עוררה מחדש את הדיון על אינפלציה, שהיה רדום עד כה. אין אינפלציה? אומרים כמה מבכירי הכלכלנים, זה לא יכול להיות, חכו עוד קצת והיא תתפרץ. אחרת, נצטרך לשאול את עצמנו שאלות כבדות. לתהות על נכונות כמה מיסודות הכלכלה שאנו מקדשים.

להמשיך לקרוא

איפה הדיון הכלכלי הרציני

המחשבה הזו מסתובבת אצלי בראש כבר תקופה ארוכה. לא ביטאתי אותה כי היא לא הייתה חדה מספיק. איפה הדיון הכלכלי הרציני, אני שואלת: לא רכילות, לא התחכמות, לא זריקת קלישאות. זה קפץ לי לראש, כשראיתי התבטאות של שרת האוצר של ארה"ב, ג'נט ילן, על הביטקוין. וככה היא אמרה: "אני לא חושבת שהביטקוין נמצא בשימוש נרחב כאמצעי תשלום, ובמידה שעושים בו שימוש, אני חושבת שלעתים תכופות השימוש הוא למימון פעילות בלתי-חוקית. ביטקוין הוא דרך לא יעילה בצורה קיצונית לעשות עסקים, ועיבוד עסקות באמצעות ביטקוין צורך כמות מזעזעת של אנרגיה (יורם גביזון, 'דבר', 24.2.2021).

להמשיך לקרוא

מה גורם לאינפלציה. מה זה חשוב

עשויים להיות לה אין-ספור גורמים. אני מעדיפה להתייחס אליהם להם בביטוי האמריקאי 'טריגרים' – מעין לחיצות על ההדק, המניעות תהליך. ביטוי זה, לתחושתי, ממחיש את ארעיותם ואת מקריותם. אפשר לאתר אותם בהסתכלות על התפרצויות האינפלציה בישראל בשנות המדינה הראשונות. התפרצויות אלו רוסנו מיד, משום כך בקושי זוכרים אותן עכשיו.

להמשיך לקרוא

מה אתם לא יודעים על אינפלציה

ואני, לעומתכם, יודעת היטב. כן, ברור לגמרי מהכותרת שאני מתכוונת להרגיז. זה בגלל שאתם מרגיזים אותי עם סיסמת ה"תשפכו כסף, לא חשוב כמה" שלכם. האמת היא שחשוב כמה. האמת היא שאנחנו (כן, גם אני) לא יודעים כמה.

להמשיך לקרוא

כלכלה חדשה. מה את אומרת לנו?

זה התחיל בחברה קטנה בשם גיימסטוק, ונמשך עד למחיר המתכת כסף. מניות ופריטים שהיו בתחתית – לכאורה בצדק, אך גם בעזרת גופי השקעה גדולים – קפצו פתאום בגלל התארגנות באינטרנט. הפסדי ענק נגרמו לגופים המשקיעים, עד שהכיוון התהפך, ו'העממיים' משלמים כרגע על תמימותם. הוויכוח הנצחי על שוק ההון שוב מתחדש. האם מריצי המניות כלפי מעלה הם ריקים ופוחזים, שלא מבינים דבר? האם הם מפרים כללי הוגנות בורסאיים? מהם כללי ההוגנות, אם הרצת מניות כלפי מטה, בסגנון ארה"ב, מוגבלת במדינות מסוימות, ואסורה לגמרי באחרות בעת משבר.

להמשיך לקרוא