ארכיון רשומות מאת: תמר בן יוסף

אודות תמר בן יוסף

תמר בן יוסף היא כלכלנית ועיתונאית כלכלית.

חיים באר, ביאליק, חמאת תנובה שלי

"תכונה זו – להשתקע, אגב הסתכלות, בעניינים טפלים ולעשותם שתי או ערב לחזיונות רוחי – נצנצה בי מילדותי. וגם בהסתכלי בעולם הממשי משכו אליהם את לבי דברים טפלים וצדדיים, שנראו לי יפים ביותר, ואתנם מזון וחומר לדימיוני. ותכונה זו הבאתי עמי אח"כ גם לעולם הספרים". הפיסקה שלעיל מתוך מכתב של ח.נ. ביאליק ליוסף קלוזנר נמצאת בחזית 'מסע דילוגים', ספרו החדש של חיים באר. ספר של קטעי התבוננות קצרים ושובי לב. לא פלא שנתפשתי אליה ואל הספר מהרגע הראשון. הם מתקשרים לאהבה שאני רוחשת לכלכלת הדברים הקטנים.

יחסם החם של באר וביאליק לדברים הקטנים, שלף אצלי מהחסימה משהו כלכלי שמציק לי – נדירותה בשוק של חמאת תנובה האהובה. לא יודעת מה מצבה ברגעים אלה. מצאנו חבילה אחת עם סיום סוכות, אך כל עונת החגים לא הצלחנו למצוא אפילו אחת. חיינו עם תחליפיה – מדנמרק ומהולנד. בשבוע שעבר, ראיתי בידיעות אחרונות ניסיון לדרג סוגי חמאה שונים. תנובה יצאה מספר שתיים מאלה שנבדקו. מבחינתי, אתם כבר מבינים, חמאת תנובה היא הראשונה.

חמאת תנובה היא רכיב חשוב בטקס הבוקר שלי: יוגורט, טוסט עם חמאה, קפה. אני יושבת מול חלון הסלון הענקי, מביטה על ההר ממול, ושמה לב לעצים שצמחו בו, יותר עצים ממה שהיו כאשר הגענו לשכונה. הר חשוף הופך להיות ירוק הודות להשקייה שלנו בתחתית – לא משמח? לא מעורר פליאה? ואז אני מפנה את מבטי לחלון מימין, לכליל החורש היפה בכניסה לדירה, עכשיו צהוב בחצי-שלכת. כך מתחיל בוקר מושלם, כאשר החמאה היא תנובה, כמובן.

איני יודעת בוודאות מדוע חמאת תנובה הולכת ונעלמת. הבנתי שזה קשור למחלוקת כספית בין הממשלה לבעליה הראשיים ממארס 2015 – חברת ברייט פוד הסינית. תנובה, על מנת ללחוץ, מייצרת פחות חמאה, אך ברור שזה חלק ממדיניות מלאה – משרד התעשייה והמסחר ממליץ על הורדת המכס הגבוה שעדיין מוטל על יבוא המוצר. זילות המחיה היא המסר – ומה עם סבסוד כבד של משק החלב באירופה? מה עם השיקול הביחוני-אסטרטגי בהשארת ייצור מזון בסיסי כאן? מה עם חשיבות החקלאות כערך? ומה עם טעם? לא בהכרח הטעם הכי טוב, אבל הטעם שעושה טוב על הנשמה – מישהו חשב על זה? בטח לא הסינים.

כנראה גם לא הממשלה שלנו. אז יש איראנים, אנחנו יודעים, הם כאן אלפי שנים, ויש גם חמאה והיא חשובה לא פחות. לגמרי במקרה, יושק השבוע מכון יסודות של התאחדות הארגונים הכלכליים הקיבוציים, התנועה הקיבוצית, תנועת המושבים, וקרן ברל כצנסון. כנס הפתיחה שלו יעלה שוב את השאלה הנצחית – בין מעורבות ממשלתית לכלכלת שוק: החקלאות בישראל כמקרה בוחן. ולמרבה השמחה, הדיון המרכזי בו עוסק בשוק גלובלי לעומת ייצור מקומי, ובאופי התחרות בענף המזון.

כל זה היה צריך לקרות לפני שלושים שנה, כשהחלו להתעלל בחקלאות. ואם לא, טוב שזה קורה עכשיו. איחולי הצלחה חמים למכון יסודות. אתם קטנים, אפשר לראות, אך אתם זיק מאיר של תקווה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

או.אי.סי.די, אין גבול להבל?

תודה, חברים, חסכתם לי 916 שקל לשנה. זאת, בהחלטתכם לא לפרסם בדפוס, פעמיים בשנה, את ששים הלוחות, בסוף תצפיתו החצי-שנתית של האו.אי.סי.די. מעכשיו, כך הודעתם בכריכה האחורית בקטן, ניתן למצוא אותם רק בכתובת אינטרנטית שמסרתם. אני אמנם אבקר בה מעת לעת, אך לתפישתי, הגישה ללוחות שם הרבה פחות נוחה מאשר דפדוף בחוברת.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים. בזבוז נורא

סיפורי צרות לא מומלצים לפתיחה. אבל למחשבה, הם עשויים לעזור להיפתח. כך גם הצרה הנוכחית של האיש שלי ושלי. הוא, האיש שלי, אמור לקבל זריקה יקרה לרשתית מדי חודש. שירותי בריאות כללית מימנו אותה זמן מה, בעזרת המושלם. לאחרונה, משום מה, הם מסרבים. זה קרה לנו לראשונה לפני שלושה חודשים. הרופא המטפל, רופא בכיר בבית חולים נחשב בירושלים, יעץ לנו לחזור לתרופה הקודמת, הזולה יותר, למספר חודשים. ההחלפה אולי דווקא תועיל למנגנון החיסוני הוא הסביר. שמענו בקולו, ומצב הראייה של האיש שלי הורע.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים – נובל 2019

שני פרטים שימחו אותי בהודעה על פרס נובל לכלכלה בשבוע שעבר. האחד, זכייתה הנדירה של אישה. השני, חזרה לדברים הקטנים. אסתר דופלו היא האישה השנייה הזוכה בפרס נובל לכלכלה מאז תחילת חלוקתו ב-1969. חמישים שנה, והיא הייתה מספיק נבונה על מנת לומר במסיבת העיתונאים לרגל חלוקת הפרס: "אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו, האנשים במקצוע, מתחילים להבין שהדרך שבה אנחנו מתייחסים זה לזה באופן פרטי ופומבי לא תמיד תורמת לסביבה מאד טובה לנשים. אני מקווה שההמחשה שנשים יכולות להצליח, ולזכות להכרה על הצלחתן, תיתן השראה לעוד הרבה הרבה נשים אחרות להמשיך לעבוד, ולהרבה הרבה גברים אחרים לתת להן את הכבוד שהן ראויות לו, כמו כל בן אדם שהוא".  היא ועמיתיה הפגינו תבונה נוספת בהשבתו למרכז של תחום שהיה פעם חשוב: מיקרו-כלכלה – כלכלת הדברים הקטנים.

להמשיך לקרוא

משבר האקלים – שאלות ותשובות, נעשה סדר

יש משבר אקלים? כן, בוודאי, הוא אינו ניתן להכחשה. כדור הארץ מתחמם – זה נמדד, קרחונים מפשירים, שטפונות באים – זה מתועד די הרבה. מדוע בכל זאת הינחתי כאן סימן שאלה? משום שקבוצה מסויימת מנסה להתכחש למשבר, וקבוצה קטנה אחרת מלבה היסטריה לא מועילה. על כן, אנסה לעשות סדר, בעזרת הצגת שאלות. זאת, כדי להבהיר שלגיטימי לשאול, אפילו הכרחי על מנת להבין.

להמשיך לקרוא

טראמפ מוביל? טראמפ מובל בדרכו

מוביל את זה, או מובל? אני מדפדפת בנתוני הצמיחה, מתחילה באירופה, רואה את ההאטה באיזור האירו. האטה, לא מיתון בינתיים. שיעור הצמיחה (בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו הוא 0.2%, ובמחצית הראשונה כולה – 0.6%, דהינו, 1.3% לשנה, לא משהו. בעיקר, בולטת ההאטה מ-1.9% לשנה ב-2018, ו-1.4% ויותר לשנה מ-2014 ואילך, לשיעור הנוכחי. אין ספק, אירופה לא במצב נפלא בימים אלה.

להמשיך לקרוא

אספרגר. שתהיה לנו שנה טובה

תראו מי קובע את סדר היום העולמי. גרטה טונברג, בת ה-16, שוודית לוקה באספרגר, דונלד טראמפ על שלל תסמונותיו, ועוד כמה חברים מסוגם.

טונברג, במיוחד, מודעת לכוחו של הליקוי שלה. "יש לי אספרגר, אני על הרצף האוטיסטי, כך שבאמת לא אכפת לי מקודים חברתיים", היא אמרה בניו יורק בראשית החודש הזה. טראמפ, לעומתה, לא מזכיר את תסמונותיו, אך הוא בוודאי ער להן ולביטוין אצלו: שילוב של ניצוצות גאוניים עם היעדר יכולת איסוף עצמי ושליטה. ולצידם, אוסף פוליטיקאים עם תסמונות בולטות פחות אך לא פחות מעניינות – ארדואן בטורקיה, אורבן בהונגריה,בולסונארו בברזיל, ואחרים.

להמשיך לקרוא