ארכיון רשומות מאת: תמר בן יוסף

אודות תמר בן יוסף

תמר בן יוסף היא כלכלנית ועיתונאית כלכלית.

כלכלת הדברים הקטנים: מיקרו-מקרו, אולי סיפור

יכולתי לקרוא למאמר הזה 'היסטוריה גלובלית', ככותרת הרצאתו של סוון בקרט במכון ון-ליר. אבל הוא התלבש אצלי דווקא על הכותרת שלעיל, רמז למה שיבוא בהמשך. בקרט, פרופסור לכלכלה בהרווארד, התראיין אצל איילת שני במדורה אני בשיחה, במוסף הארץ מה-15 לנובמבר. כאן, הכותרת כבר ספרותית יותר: "העבדות הייתה תנאי מקדים לייצור כותנה בהיקפים גדולים".

בקרט, בראיון, מדגיש את הישענותה של תעשיית הטקסטיל במאה ה-19 על גידול כותנה נרחב בדרום ארה"ב. הוא טוען, כי הספקת כותנה בהיקף הזה לא הייתה אפשרית, לולא העבדות. זאת, משום שקטיף כותנה ביד ללא מכונה, היה אז עבודת פרך, עבודת עבדים.

הצגת הדברים של בקרט מתחברת אצלי לשורת דברים ידועים לכאורה: המהפיכה התעשייתית, שהצטיינה בייצור טקסטיל נרחב, החל מאמצע המאה השמונה-עשרה; החרמת קרקעות מילידים בארה"ב לצורך גידול כותנה; הזרמת כספים לרכש הכותנה מאירופה לארה"ב, ובחזרה; התעשרות אדירה, וצמיחת מעמד בעלי ההון בשתי היבשות; פיתוח אורבני ניכר בערי נמל ובערים אחרות, חישבו רגע על טירוף הבנייה בפריז במאה התשע-עשרה. הכל סביב אותו סיפור היסטורי של עבדות וניצול.

מרתק לקרוא, ובכל זאת, האם באמת העבדות בארה"ב היא ה-מפתח להבנה? ואולי, דווקא, המהפיכה התעשייתית בבריטניה, או המהפיכה הצרפתית והאמריקאית שהפכו סדרי עולם, או העיור שהחל הרבה קודם. אפשר לראות את זה גם כמודל מקרו-כלכלי: תנועות הון עקב סחר בינלאומי והתעשרות, מובילות השקעות אדירות וכן הלאה.

בעצם, אם לא כותבים דוקטורט, מה זה משנה מהיכן מתחילים. העיקר הוא קסמו של הסיפור, התפישה כמה העולם עשיר, וכמה הוא מצטמצם בכלכלה מודליסטית. מחיפוש באינטרנט למדתי, כי ההבחנה בין מיקרו-כלכלה (כלכלת הדברים קטנים) למקרו-כלכלה (כלכלת הדברים הגדולים) היא די חדשה. היא נולדה במוחו של רגנאר פריש, כלכלן נורווגי, חתן פרס נובל הראשון בכלכלה, 1969. היא חוזקה על ידי תורתו של קיינס, ולא במקרה. מקרו-כלכלה הוא הגדרת תפקיד הגופים הגדולים בכלכלה, והממשלה בראשם: הזרמת מימון למשק דרך התקציב, או שאיבתו; הגדלת כמות הכסף במשק, או הקטנתה. אך ברור, זה לא הכל. איך יידעו לאן להזרים, מהיכן לשאוב, כאן המיקרו נכנס.

מקצוע הכלכלה נתון היום באחד המשברים הקשים בתולדותיו – פחות הקשבה לכלכלנים, פחות הרשמה ללימודים באוניברסיטאות. מוסכם על כולם, שהדרך לתקן היא על ידי שינוי מהותי בתוכנית הלימודים. איזה שינוי? אולי החזרת ההיסטוריה הכלכלית למרכז הבמה, אולי החזרת הכלכלה האיזורית לצדה. ובמילים אחרות, החזרת הסיפור למקצוע הכלכלה.

ההקשר שלעיל, והמחשבה על החזרת הסיפור מבהירים לי מיד, מדוע הוא נמחק מהכלכלה בראשית שנות השבעים. בסיפור משובח יש תמיד טובים ורעים. בסיפור האנושי, גזילת אמצעי ייצור, ניצול ע(ו)בדים, יחד עם צמיחת בעלי הון היו תמיד במרכז. ומי מהם, אומרי המילה הראשונה והאחרונה בסיפור הכלכלי של תקופתנו ושל כל תקופה, רוצה שנחפור בדרך שבה הוא, אביו, או סבו, נהיו בעלי ההון הזה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

חיים באר, ביאליק, חמאת תנובה שלי

"תכונה זו – להשתקע, אגב הסתכלות, בעניינים טפלים ולעשותם שתי או ערב לחזיונות רוחי – נצנצה בי מילדותי. וגם בהסתכלי בעולם הממשי משכו אליהם את לבי דברים טפלים וצדדיים, שנראו לי יפים ביותר, ואתנם מזון וחומר לדימיוני. ותכונה זו הבאתי עמי אח"כ גם לעולם הספרים". הפיסקה שלעיל מתוך מכתב של ח.נ. ביאליק ליוסף קלוזנר נמצאת בחזית 'מסע דילוגים', ספרו החדש של חיים באר. ספר של קטעי התבוננות קצרים ושובי לב. לא פלא שנתפשתי אליה ואל הספר מהרגע הראשון. הם מתקשרים לאהבה שאני רוחשת לכלכלת הדברים הקטנים.

להמשיך לקרוא

או.אי.סי.די, אין גבול להבל?

תודה, חברים, חסכתם לי 916 שקל לשנה. זאת, בהחלטתכם לא לפרסם בדפוס, פעמיים בשנה, את ששים הלוחות, בסוף תצפיתו החצי-שנתית של האו.אי.סי.די. מעכשיו, כך הודעתם בכריכה האחורית בקטן, ניתן למצוא אותם רק בכתובת אינטרנטית שמסרתם. אני אמנם אבקר בה מעת לעת, אך לתפישתי, הגישה ללוחות שם הרבה פחות נוחה מאשר דפדוף בחוברת.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים. בזבוז נורא

סיפורי צרות לא מומלצים לפתיחה. אבל למחשבה, הם עשויים לעזור להיפתח. כך גם הצרה הנוכחית של האיש שלי ושלי. הוא, האיש שלי, אמור לקבל זריקה יקרה לרשתית מדי חודש. שירותי בריאות כללית מימנו אותה זמן מה, בעזרת המושלם. לאחרונה, משום מה, הם מסרבים. זה קרה לנו לראשונה לפני שלושה חודשים. הרופא המטפל, רופא בכיר בבית חולים נחשב בירושלים, יעץ לנו לחזור לתרופה הקודמת, הזולה יותר, למספר חודשים. ההחלפה אולי דווקא תועיל למנגנון החיסוני הוא הסביר. שמענו בקולו, ומצב הראייה של האיש שלי הורע.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים – נובל 2019

שני פרטים שימחו אותי בהודעה על פרס נובל לכלכלה בשבוע שעבר. האחד, זכייתה הנדירה של אישה. השני, חזרה לדברים הקטנים. אסתר דופלו היא האישה השנייה הזוכה בפרס נובל לכלכלה מאז תחילת חלוקתו ב-1969. חמישים שנה, והיא הייתה מספיק נבונה על מנת לומר במסיבת העיתונאים לרגל חלוקת הפרס: "אנחנו חיים בתקופה שבה אנחנו, האנשים במקצוע, מתחילים להבין שהדרך שבה אנחנו מתייחסים זה לזה באופן פרטי ופומבי לא תמיד תורמת לסביבה מאד טובה לנשים. אני מקווה שההמחשה שנשים יכולות להצליח, ולזכות להכרה על הצלחתן, תיתן השראה לעוד הרבה הרבה נשים אחרות להמשיך לעבוד, ולהרבה הרבה גברים אחרים לתת להן את הכבוד שהן ראויות לו, כמו כל בן אדם שהוא".  היא ועמיתיה הפגינו תבונה נוספת בהשבתו למרכז של תחום שהיה פעם חשוב: מיקרו-כלכלה – כלכלת הדברים הקטנים.

להמשיך לקרוא

משבר האקלים – שאלות ותשובות, נעשה סדר

יש משבר אקלים? כן, בוודאי, הוא אינו ניתן להכחשה. כדור הארץ מתחמם – זה נמדד, קרחונים מפשירים, שטפונות באים – זה מתועד די הרבה. מדוע בכל זאת הינחתי כאן סימן שאלה? משום שקבוצה מסויימת מנסה להתכחש למשבר, וקבוצה קטנה אחרת מלבה היסטריה לא מועילה. על כן, אנסה לעשות סדר, בעזרת הצגת שאלות. זאת, כדי להבהיר שלגיטימי לשאול, אפילו הכרחי על מנת להבין.

להמשיך לקרוא

טראמפ מוביל? טראמפ מובל בדרכו

מוביל את זה, או מובל? אני מדפדפת בנתוני הצמיחה, מתחילה באירופה, רואה את ההאטה באיזור האירו. האטה, לא מיתון בינתיים. שיעור הצמיחה (בניכוי עונתיות) ברבע השני של 2019 לעומת קודמו הוא 0.2%, ובמחצית הראשונה כולה – 0.6%, דהינו, 1.3% לשנה, לא משהו. בעיקר, בולטת ההאטה מ-1.9% לשנה ב-2018, ו-1.4% ויותר לשנה מ-2014 ואילך, לשיעור הנוכחי. אין ספק, אירופה לא במצב נפלא בימים אלה.

להמשיך לקרוא