ארכיון רשומות מאת: תמר בן יוסף

אודות תמר בן יוסף

תמר בן יוסף היא כלכלנית ועיתונאית כלכלית.

היום שאחרי. מה יישאר מ'מדע' הכלכלה

אני חושבת על זה המון בימים אלה. מה נשאר מהכלכלה של פעם, הכלכלה כפי שאני למדתי אותה לפני יותר מחמישים שנה, מה יישאר ממנה בגמר הקורונה. כי הפרקטיקה הכלכלית של ימים אלה היא בהחלט מוזרה במונחים של אותה כלכלה. היא זונחת את יסודותיה, ובראשם, השליטה הממשלתית המושכלת בכמות הכסף. שליטה, שבראש וראשונה אמורה למנוע אינפלציה.

סימן ראשון להתערערות האמון בכלכלנים ובמקצועם הוא מינוי שני נגידי בנקים מרכזיים מובילים שאינם מהמקצוע: כריסטין לגרד, בבנק האירופי המרכזי, בנובמבר 2019, וג'רום פאואל בפד האמריקאי מפברואר 2018. שניהם משפטנים העוסקים שנים רבות בכלכלה, מכירים את הסוגיות, אך לא ממש כלכלנים בנשמתם. האם היותם משפטנים, ולא פרופסורים לכלכלה כמקובל בדרך כלל, אינו אומר משהו? האם הוא לא מבטא תפישה שונה של תפקיד הבנק המרכזי?

ידיעה שפרסמה בימים אלה תפשה את עיני והביכה אותי, אני מודה. איך מכבים משבר? נאמר בכותרת דה מרקר, מטביעים אותו בכסף, משיבים שם. הנזילות העודפת בגוש באירו מגיעה היום ליותר משלושה מיליארד אירו. זאת, לאחר שהבנק המרכזי יצא בסבב נוסף של הלוואות לבנקים, חלקן בריבית שלילית ששיעורה מגיע עד למינוס 1%.

הבנק המרכזי האירופי מלווה לבנקים סכומם בלתי מוגבלים. זאת "נזילות עודפת" – רבה יותר ממה שהבנקים אמורים להחזיק ביחס להתחייבויותיהם. ומה הם עושים עם הון העתק הזה? הם מפקידים אותו בבנק המרכזי. על כן, ריבית ההלוואות הבין-בנקאיות באירופה צנחה למינוס 0.504 לפני שבוע ביום שני. הבנתם? אני מקנאה, כי אני לא בטוחה שאני מבינה.

מטרתה העיקרית של הנזילות העודפת היא שמירת האמון ביכולת הבנקים לממן ולהתממן, ומניעת מחנק אשראי, כתוב שם. האם היא מעודדת צמיחה? לא שמנו לב לזה. את מי היא מעשירה? טוב, את מי שמתעשרים תמיד ממשחקי כסף. כי זה מה שאנחנו רואים מ-2008 ואילך, ועכשיו בייתר שאת, הגדלה ניכרת במספר המיליארדרים, ובהיקף העשרתם. ומנגד, התרוששות מתמדת, שרק גוברת עכשיו בהרבה, בתחתית עקומת ההכנסות.

ומה עם צמיחה, כפי שהיכרנו פעם, צמיחת תעשייה, חקלאות, תיירות? את הצמיחה הזו דוחקים למדינות המתפתחות, יחד עם זיהום מקורות הטבע שהיא מביאה. איך זה ייפתר עכשיו – על ידי תיאוריה כלכלית חדשה? על ידי גילוי פתאומי של 'האמת'? ספק רב, נראה שכמו תמיד, השינוי יבוא לאחר משבר מוניטרי. זו גם הסיבה שמקפידים לשים משפטנים בראשות הבנקים המרכזיים. הם ייצאו נקיים. את מחיר אחיזת העיניים המתמשכת ישלמו העניים ודרגי הביניים.

ומה יהיה עם מקצוע ('מדע') הכלכלה? הוא, כך נראה, יחזור ליסודותיו הישנים. מיסוי ראוי יותר של המיליארדרים ושל החברות שהם מחזיקים. מימון פעילות הממשלה בדרך זו, ולא על ידי הדפסת כסף. הוגנות רבה יותר בניהול מקורות הטבע. ואולי גם השבת הצמיחה האמיתית, הצמיחה היצרנית למדינות המכונות מתועשות. המדינות שבחרו לשבת בשקט ולממן מרחוק, משנות השמונים והלאה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

כלכלת הדברים הקטנים – מישהו בודק נתונים?

התחלתי לחשוב על זה, בעקבות החסר שגיליתי בסלט חצילים בחנויות המזון. מאז התחלת הקורונה, הפסקתי לקנות את הסלט במעדנייה השכונתית. זו דווקא מעדנייה נקייה, אפילו מבריקה, המכינה את הסלטים בעצמה, ללא חומרים משמרים. היא, ללא ספק, הכי טובה בדרך כלל. אבל, עכשיו, לקנות סלט ממיכל משותף, לא לגמרי אטום נראה לי בעייתי. לכן עברתי לסלטים של החברות הגדולות, עם החומרים המשמרים, בחנויות המזון ההמוניות.

להמשיך לקרוא

כלכלה בשנה שאחרי

לא סתם לא כתבתי בכותרת אחרי מה. אחרי הקורונה, אחרי המשבר שבו אנו שרויים עכשיו. כי יום אחרי, היום שבו נבין כי 'זה' נגמר, הוא היום שבו נשאף לבהירות, ונגדיר מחדש את המושגים הכלכליים בתחומים הנראים לנו חשובים.

התחלקות ההכנסות להמשיך לקרוא

השר נגד הפקיד הבכיר: חילוקי דעות בכלכלה

מי כותב את השורה התחתונה בכלכלה? לכאורה, אין ספק, כפי שאמר שר האוצר, ישראל כץ, השר הוא הקובע. זאת, משום שהוא נבחר בבחירה דמוקרטית על ידי הציבור, ועל כן הוא המייצג מהימן ביותר של הבוחרים. אבל, רגע, מדוע ממנים בכל משרד אוצר – מנכ"ל, ממונה על התקציבים ובכירים אחרים? אולי משום שזו כבר מוסכמה כי השר לא יודע הכל, לא מכיר את שפת הכלכלה, צריך לתרגם בשבילו את רצונותיו למונחי תקציב, ואת מונחי התקציב לרצונות שלו.

להמשיך לקרוא

דגלים

אני רואה את זה כל יום, בסיבוב ההליכה השכונתי שלנו. סיבוב של חצי שעה ברחובות שמסביב לבית. אני רואה את זה כל יום, ומוטרדת כל פעם מחדש. זה לא היה ככה בעבר, זה סיפור של השנה הנוכחית. זה לא היה ככה, תגידו לי מה זה אומר.

להמשיך לקרוא

שקט, כלום לא קורה

אולי רק נתון חשוב אחד. ירידה של 28.7% בתמ"ג מנוכה העונתיות, בחישוב שנתי, ברבעון השני של 2020 לעומת קודמו. בעצם, רואים פה עוד דבר חשוב אחד. כל רכיבי התמ"ג יורדים בשיעור דומה, לבד מההוצאה לצריכה ציבורית העולה ב-25.2%. ההשקעות והייצוא יורדים גם הם בשיעור של סביב ה-30%. הצריכה הפרטית, ייבוא הסחורות והשירותים – שניהם נופלים קצת יותר 43% ו-42%.

להמשיך לקרוא

אין נתוני אבטלה – בוקר טוב, משרד אוצר

תרגיל 'הסברה' אופייני של האוצר הקפיץ אותי ממקומי לפני מספר ימים. הוא הופיע במדורה של מירב ארלוזורוב בדה מרקר. אין נתוני אבטלה, נאמר שם, איך אתם רוצים שנעשה מדיניות. "המצב פשוט מייאש", אומר פקיד בכיר בשירות הציבורי, קרי, האוצר. "הוצאנו מיליארדי שקלים במהלך השנים על מדיניות תעסוקה, אנחנו מוציאים עכשיו עשרות מיליארדים – ואין לנו מושג על מה".

להמשיך לקרוא

סתיו

"חצבים אצלנו, בטיילת השכונתית, קבוצות חצבים פורחים, אתמול 15 ביולי." כך כתבתי כאן, ב-16 ליולי השנה. בהמשך, העליתי התייחסויות לחצבים בשנים קודמות, אחת מהן מ-27 ליולי 2019. זאת, על רקע חמסין כמו השנה, ואזכור פריחה באותו תאריך מלפני שנתיים  (2017). והשנה, שוב, על רקע חמסין של 30 מעלות פלוס-פלוס, פריחת חצבים – 12 יום קודם ל-27 ביולי. אך בטיילת, אצלנו בחצר, החצבים בשנה שעברה לא פרחו כלל. גם השנה, עוד לא רואים אצלם סימני פריחה. בשנים טובות, עולים שם 20 גבעולים ויותר. להמשיך לקרוא

לא יהיה עוד מלך כזה

ולא צריך להיות. את הכמיהה למלך קלטתי בשיחה עם נהג מונית. מי עוד ידבר ככה עם פוטין, הוא אמר. ואני בליבי חשבתי, מי, לעזאזל, צריך לדבר עם פוטין. מה, זה טוב שפוטין מעורב כאן בכל פרט? ברור לגמרי, שבשלטון שאני מייחלת אליו, הדיבור עם פוטין לא יהיה קפריזה של ראש ממשלה, אלא נושא לדיון ממשלתי של חודשים.

להמשיך לקרוא

תשאלו את שלומי סלומון מאבן גבירול

אני קוראת את הראיונות הנפוחים מחשיבות עם מומחי הכלכלה בעיתונות. אני בודקת רק דבר אחד: צחקתי/בכיתי/ נותרתי אדישה. כי להודות על האמת, אין לי מרשם מדעי לשליפת המשק מהשפל, יש לי רק תחושת בטן. תחושת הבטן אומרת שקיצוץ רוחבי, כמו זה שהממשלה מתכננת עכשיו, הוא בדיחה. אתם מרחיבים ומרחיבים, אין לכם מושג כמה, אז קיצוץ רוחבי של 0.16% הוא זה שיציל את הכלכלה?

להמשיך לקרוא