ארכיון רשומות מאת: תמר בן יוסף

אודות תמר בן יוסף

תמר בן יוסף היא כלכלנית ועיתונאית כלכלית.

מדידת פיריון, מדוע הוא קופא

   כבר שנים שאני רוצה לכתוב על ניתוחי הפיריון ה'מתוחכמים'  המתפרסמים. רוצה, ומעכבת את עצמי משום-מה. אך מאמר שהוזכר בבלוגו המשובח של אולג קומליק דחף אותי להתחיל. כי זאת יש לדעת, רוב מה שנכתב על פיריון בשנים האחרונות הוא שילוב של בורות ושקר. זאת, מעצם אופן השימוש במושג.

נתחיל באמירה של כלכלן דגול אחד, רוברט סולו מ-1987. סולו כבר אז ראה את האבסורד בנוכחותם "בכל מקום של המחשבים, חוץ מאשר בסטטיסטיקת הפיריון". כי אם המחשוב והרובוטים הם כל כך משמעותיים, איך זה שעליית הפיריון דווקא מואטת בעשרות השנים האחרונות.

סולו הוא התחלה טובה, משום שהוא אבי מודל מדידת שינוי 'הפיריון הכולל' משנות החמישים. מודל זה אומר את הדבר הבא: אם ההון גדל בככה וככה, העבודה, גדלה במקביל, והתפוקה גדלה גם היא – מהו גידול הפיריון הכולל בתוך פונקציית הייצור הזו. ובעצם, מהי 'השארית הבלתי מוסברת' בפונקציית הייצור, השארית שאינה מוסברת בגידול ההון והעבודה, ועל כן יש ליחסה לאותו גורם מסתורי הנקרא 'פיריון כולל'.

עסקתי בחישובים אלה בשנות השבעים והשמונים של המאה שעברה. היה לנו ברור שאנו מבטאים כך מעט מתוך מכלול גדול ומורכב. מה עם איכות ההון ואיכות העבודה, תרומת המו"פ, המצב הפוליטי, האווירה החברתית ועוד אין-ספור גורמים אחרים המשפיעים על התפוקה. הספקות כלפי המודל, והספקות כלפי מקצוע הכלכלה בכלל, גרמו לנטישתו במשך השנים. עם זאת, הושארו התפוקה למועסק והתפוקה לשעת עבודה. משום מה, המשיכו לכנות את הקיצור הזה פיריון עבודה, ועם הזמן, נלכדו בטעות.

נלכדו עד כדי כך, שכמה מספרי תקציב הממשלה פותחים בהצגת מצב השכלתם של הערבים ושל החרדים. מה לעשות, אומרים שם, שאלה הם חלק נכבד מאוכלוסיית מדינת ישראל, הפיריון שלהם ירוד. מה לעשות? אין למדינת ישראל יעדים, אי אפשר לגזור לה אמצעים בהסתכלות הזו.

מאמרו של אדאיר טרנר, חוקר כלכלה היום ויו"ר הרשות לשירותים פיננסיים בבריטניה לשעבר, מציג תפישה פעילה יותר לבעיה. ובניגוד לאופן שבו פתחתי את הדברים הוא יורד למיקרו של המיקרו כדי להצדיק את כותרתו "האם גידול הפיריון נעשה לא-רלוונטי". הנה דוגמה אחת אופיינית לניתוחו: נסתכל רגע על ענף החקלאות, שיעור ניכר מעובדיו מפוטר כי אינו נחוץ עכשיו. הפיריון בענף מזנק, ואלה ששוחררו הופכים להיות משרתים או אמנים ללא שכר, פיריונם הנמוך מאפס את שינוי הפיריון הכללי.

טרנר מדגיש כי שיעור העבודות מהסוג הזה הולך ומטפס בבריטניה ובמדינות המתועשות: עורכי דין, מחוקקים פיננסיים, מעצבים למיניהם – איך מחשבים את תרומתם ואת שכרם. בבריטניה, אנשי השרותים הפיננסיים והעסקיים תפשו 13% מכוח העבודה ב-1992 ו-18% ממנו בזמן כתיבת המאמר. הרבה מהתכנון, הפרסום, עריכת הדין, הפיננסים הם עיסוקי 'סכום אפס' כאלה טרנר טוען.

עוד הוא מוסיף, כי בשנת 2100 מחשוב ורובוטיקה יהפכו חלק ניכר ממה שמיוצר, לסחורה שערכה אפסי וגידול הפיריון והתפוקה למועסק הטמונים בה הוא אפסי. אנחנו עוד לא שם, אבל ההתקדמות במחשוב מסבירה כבר עכשיו את שינוי הפיריון האפסי בימים אלה.  מרוב יעילות, ערך מה שמוגדל עקב היעילות שואף לאפס.

נחזור רגע לישראל עכשיו. היא מפגרת הרבה אחר מדינות אירופה המפותחות בפיריונה. האם זה עקב חסר עצום בהשקעות, כפי שטוענים כמה מהכלכלנים-המדעיים? או שהגענו כבר לתחום גידול פיריון אפס שעליו טרנר מדבר.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

 

מושלם? הלוואי והיה שלם

אם אתם מתחת לגיל שישים, בטח מחקתם ישר את ההודעה מבלי להסתכל. ההודעה מקופת החולים על הוזלת הביטוח המשלים מתחילת יולי. אצלנו בכללית, זו הפחתה של שקל עד שלושה שקלים לחודש במושלם זהב, חצי שקל עד עשרה שקלים במושלם פלטינום. זאת, בהמשך להפחתה דומה בשנה שעברה. שיעור ההפחתה אינו זהה בקופות השונות, למרות שהוא מוכתב על ידי משרד הבריאות והממונה על הביטוח במשרד האוצר. מטרתו, היפה לכאורה, היא להסיט פעילות משירותי הבריאות הפרטיים לאלה הציבוריים. כסף קטן כ-אילו, אך בסיכום, הפחתת מאות מיליוני שקלים בשנה מתקציב מערכת הבריאות.

להמשיך לקרוא

כלכלן-על? לא כלכלן בכלל

היא אישה, היו"רית היוצאת של קרן המטבע הבינלאומית, והיא אינה כלכלנית כלל. ב-2011, לאחר שמונתה לתפקידה, היא אמרה ככה: "אינני כלכלנית מהשורה הראשונה, אני יכולה להבין כשאנשים מדברים על זה, יש לי מספיק הבנה בשביל זה ולמדתי קצת כלכלה, אבל אני לא כלכלנית סופר-דופר".

להמשיך לקרוא

הליברה – סוף המדיניות המוניטרית, סוף המדינה

בימים האחרונים, זיכרוני מוביל אותי ל'מבוא לכלכלה' של דן פטינקין. לא כתוב בספר מתיי הוא פורסם לראשונה, נראה שבשנות החמישים. כסף וכל מה שקשור אליו, מופיעים שם בפרק ו'. בספר המבוא המעודכן יותר של נחום גרוס מ-1969, מגיעים לכסף וניהולו בפרק ח'. ספר המבוא של אורון-מארק-עופר, מאמצע שנות התשעים, מנגיש את הכסף לקורא החל מפרק 9. כסף וכמותו, כסף וניהולו על ידי המדינה הם מיסודות הכלכלה שהיכרנו עד כה. כסף – צד אחד, הוצאת הממשלה – צד שני. שניהם קובעים את רמת הפעילות ואת רמת המחירים במשק.

להמשיך לקרוא

מוצרים בזול, שירותים ביוקר, איכות נעלמה

כל שנה, בעונה הזו, אנחנו מגיעים לארוחה המשפחתית עם ערימת דובדבנים. השנה, לאחר חורף קר, אין דובדבנים בשתי החנויות שבהן אנחנו קונים. בדקנו ומצאנו שמחירם גבוה מדי, לא הצלחנו להבין את הסיבה.

דובדבנים יקרים? משהו בשרשרת המחשבות שלי נפתח אחרי המפגש המשפחתי. אחד מנכדינו סיפר כי הוא לא ישן כבר 30 שעות. בלילה, הוא מילצר לילה שלם, בבוקר, הוא העמיס משאית ב'צופים'. סיפור המלצרות בחתונה נשמע מוזר. זה היה באחד מאתרי האירועים היקרים במדינה. 'אין אוכל שלא היה שם במזנון, לא ראיתי דבר כזה', סיפר איתי. הוא הגיע לשם דרך חברת כיתה, בתו של בעל הקייטרינג. הילד בן ה-17, מעולם לא מילצר קודם לכן.

להמשיך לקרוא

עשור. מה הוא אומר

רצף שלטונו הנוכחי של נתניהו נמשך כבר יותר מעשור. הוא נפתח ב-31 למארס 2009, בעיצומו של המשבר הפיננסי העולמי. לא רק נתניהו פרח באותה תקופה. יחד איתו צצו ועלו מנהיגי ימין קיצוני בכל העולם המפותח. איך זה יכול להיות, הגיע הזמן לשאול, פריחת ימין דווקא לאחר קריסה פיננסית – קריסת השוק החופשי באגף המוניטרי של הכלכלה. לא ברור, אך זו עובדה, בואו ננסה לצרף אליה עוד כמה פרטים.

להמשיך לקרוא

תכנון כלכלי. מבט מהמונית בבקעה

מה עוד אפשר לומר על תכנון כלכלי, שאלתי את עצמי במונית מההרצאה בקיבוץ נערן לביתי באיזור ירושלים. בינתיים, כדי להעביר את הזמן, דיברתי עם הנהג על עיסוקיו ועל החיים בבקעה, די קרוב ליריחו. כן, הוא חי במושב קטן, היה חקלאי, גידל פרחים לייצוא במשך שנים רבות. ואז החליט, שלנהוג מונית תהיה פרנסה טובה יותר.

להמשיך לקרוא