את הביקורת הזו על ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי לא הצלחתי להעלות במלואה לאתר בעת שהתפרסמה, בגלל בעיות תוכנה. הסתפקתי בפרסום שני קטעים קצרים ממנה, וקישור אליה. אבל הקישור לא היה לגמרי ישיר ולכן רק מעטים הצליחו לגשת אליו.

ניסיתי שוב ושוב כי רציתי לשתף כמה שיותר אנשים בביקורת ששימחה אתי מאד ( ולמען הסר ספק, רות פרידמן ואני נפגשנו אולי פעם אחת לפני שנים רבות). עכשיו, סוף סוף מצאתי דרך לעקוף את המכשלה, וליצור קישור שעובד בלי בעיות. הנה, הביקורת המלאה (4 עמ') בקישור המצורף. היא התפרסמה במקורה בכתב העת ביטחון סוציאלי, הוצאת המוסד לביטוח לאומי, גיליון 83, יוני 2010, עמ' 266-269.

כותבת המאמר היא הכלכלנית הוותיקה ד"ר רות פרידמן. יותר פרטים על רות פרידמן תמצאו בתחתית הדף הראשון של הביקורת.

קיראו ותיהנו.

זו אחת מאשליות הדמוקרטיה התקשורתית של העשורים האחרונים. ארגנו הפגנת המונים, החתימו על עצומה, ו-תשפיעו.

תשפיעו? אין ספק, לממשלה אין ברירה, היא חייבת להגיב על הרעש שמקימים אזרחיה. אבל מי ערב לכך שהיא תגיב באופן שאליו כיוונתם. אולי היא לא תבין בדיוק מה אתם רוצים. אולי היא תעקם את דרישתכם כדי להתאימה לצרכיה. ואולי, סתם ככה, המטחנה הזו הקרויה ממשלה, תמעך את דרישתכם ככה, שלא תכירו אותה במתכונתה הסופית.

להמשיך לקרוא ←

דמיינו לעצמכם אדם היושב כל ערב שנה חדשה עם משפחתו, סוקר את חייו לאחור ומכריז: הפעם, לא יהיה מנוס מצעדים כואבים. איך הייתם אתם מתייחסים לאדם כזה, ומדוע שתתייחסו אחרת לממשלה שזה הפזמון החוזר שלה.

להמשיך לקרוא ←

ביום ד' שעבר, גיליתי פתאום את ההודעה על מכתב רשום שהסתתרה בתחתית הערימה. מיהרתי לסניף הדואר בקניון, תלשתי מספר, והתייצבתי בסוף התור שגלש אל מחוץ לחדר הזעיר. לפניי היו רשומים תשעה-עשר איש. חיכיתי שלושת-רבעי שעה, וצפיתי מרחוק בפקידים מניפים חבילה צבעונית בכל פעם שניגש לאשנב עוד לקוח. כשהגעתי אני, התברר שהחבילה היא הגדת פסח לילדים. אמרתי לא תודה, כמו שאמרו כל האנשים שעמדו באשנבים לפניי.

להמשיך לקרוא ←

אלה שמותיו של המשרד הממשלתי שנולד כמשרד המסחר והתעשייה, ונשאר כזה עד למהפך הפוליטי של 1977. ב-1977 נהפך עליו שמו והודבקה לו תוספת: משרד התעשייה המסחר והתיירות. בין 1984 ל-2003, הוא חזר למקורות בשינוי קל: משרד התעשייה והמסחר, ובהמשך שוב התרחב למשרד התעשייה, המסחר והתעסוקה. עכשיו, בממשלה החדשה, הוא ייקרא משרד הכלכלה והמסחר.

"לכל איש יש שם", אמרה המשוררת הגדולה, השם שנתנו לו אביו ואמו, שם תעודת הזהות שלו, שם זהותו. "לכל איש יש שם", חזרה זלדה והבהירה באופנים שונים, שם שהוא צירוף כל תכונותיו וכל מהלך חייו, השם שהוא מהותו.

להמשיך לקרוא ←

באלה המילים אפשר לסכם את הבריחה ממשרת שר האוצר בממשלה המוקמת. כבר שנים רבות שלא מכירים בישראל, ובמדינות מתועשות אחרות, בתורה ממשית לשליטה בכלכלה. את מקומה של תורה כזאת ממלאת קלישאה של תורת הכלכלה. ועובדה, גם אנשים שאינם כלכלנים בהכשרתם, או בניסיונם המקצועי, אינם מתנדבים למלא את תפקיד שר הקלישאה.

להמשיך לקרוא ←

היא מורגשת כבר מספר שנים, אבל לאחד משיאיה הגיעה בגילויי ההתלהבות כלפי הסרט ארגו, שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר ובשני אוסקרים נוספים בשבוע שעבר. כן, ארגו הוא סרט על טובים ורעים, סרט על אומץ, על אהבת מולדת, ועל נאמנות לערכים ולבני אדם.

להמשיך לקרוא ←

אלמלא שמעתי אותו במו אזניי, מכריז על סלידתו מהימורי מטבע, ועל התגייסותו למעורבות חברתית, לא הייתי נתפשת לידיעות המתפרסמות בימים האחרונים. אבל מאחר ששמעתי, והחוויה נחרטה בזכרוני, קשה לי להתעלם מהדיווח האומר כי סורוס וקרן הגידור שלו שוב נערכים להימור נגד השטרלינג הבריטי, בהמשך להימורם שכבר הניב פירות בחודשים האחרונים נגד היאן היפני.

להמשיך לקרוא ←

יש חיים מחוץ לשיחות הקואליציה, על כך יעידו העדכונים הכלכליים האחרונים. יש חיים, והם מאלצים אותנו להפנות מבט אל מחוץ לביצה המקומית.

תמ"ג גוש האירו צנח ב-0.6% ברבעון האחרון של 2012. זוהי צניחתו העמוקה ביותר מאז 2009. דאגת קברניטי האירו עוד גוברת משום שכמעט כל מדינותיו שוקעות. התמ"ג הגרמני נפל ב-0.6% ברבעון האחרון, והצרפתי – ב0.3%.

להמשיך לקרוא ←

תחושת השעמום השתלטה עליי מיד לאחר הבחירות. שעמום, לפעמים, יכול להיות נעים. שעמום מהסוג השוויצרי, לדוגמא. אבל אנחנו לא בשווייץ, אנחנו במזרח התיכון. והשעמום שנפל עליי הוא שעמום מקומי, שעמום חמסיני של תשישות, איני רוצה לומר שעמום של אין-תקווה.

להמשיך לקרוא ←