פנו לכמה אנשים שאתם מכירים, שאלו אותם: מה-זאת כלכלה. על מה המקצוע הזה אמור להשיב. אני בטוחה שתופתעו – מריבוי התשובות, או דווקא ממיעוטן. מה שברור לי הוא שתמצאו תשובה שונה בין קבוצות שונות – למשל, גברים ונשים.
מה-זאת כלכלה. מה עכשיו
8 תשובות
תגית: ממשלה קטנה – ממשלה גדולה
קונוס גלידה, כיכרות, ממשלת ראש גדול
רגע לפני כניסתה למונית, עצר הנהג את בתי. בנימוס איטלקי חינני, הוא ביקש ממנה להיפטר מגביע הגלידה שבידה. לא ערימה מטפטפת, חלילה, זנב קונוס קטן. ברומא התנהג כרומאי, חשבתי. ורומא, בניגוד לתדמית איטליה השוקעת, עדיין מעוררת כבוד.
האופנה המקצועית התחלפה! הודעה ראשונה
עודף תחכום, זו בעייתם הגדולה. כך חשבתי לעצמי בקריאת הדו"ח החצי-שנתי המי-יודע-כמה של ארגון האו.אי.סי.די. הדו"ח שיצא במאי השנה שוב נפתח במאמר מערכת שכותרתו דו-משמעית: "צמיחה חזקה יותר, אך סיכונים מזדקרים בגדול".
המהפך שהתחיל כ-אילו בכורח המציאות
נורת אזהרה ראשונה הבהבה כבר ב-1970, כשהאינפלציה קפצה לשיעור שנתי של 10%. ב-1974, מיד לאחר מלחמת יום הכיפורים, הגיע שיעורה השנתי ל-56%, וב-1979, הוא נגע ב-111%. היה ברור שמוכרחים לפעול.
סמלים
תוצאות הבחירות האחרונות לא הובילו אותי למבוי סתום. אני מאמינה בכוחו של התהליך שהחל הרבה לפני מחאת 2011. כיוונו ברור, גם אם התקדמותו לפעמים מואטת. הפעם, כך נדמה לי, בלימת המחנה הציוני הושפעה ממיעוט הסמלים ברטוריקה שלו.
וזה המסר: ממשלת ראש גדול
קו אחד בולט בקמפיין הבחירות של נתניהו: זה לא הליכוד שעומד כאן לשיפוטכם, זה המנהיג בכבודו ובעצמו.
כלל ההוצאה. דמעות על כלל מיותר
הם שינו את הכללים. תקציב 2015 יגדל ב-2.6% לעומת קודמו במקום בקצת פחות מ-4%, כפי שהיה נראה קודם. חייבים לומר, ויסות התקציב הוא זכותה וחובתה של כל ממשלה. באופן אידיאלי הוא אמור להיעשות בתיאום הדוק עם הדרג המקצועי ובשקיפות לציבור.
ממשלה מונופולים וכל הסלט הזה
קראו בשמה של הצרה הכלכלית התורנית, ואזמר לכם את מנטרת התיקון שלה. זה לא קשה,זה תמיד אותו דבר: ממשלה-מונופולים-ריכוזיות-שוק-לא-חופשי-וועדים-גדולים. אפשר לשיר גם מהסוף להתחלה.
לא יעשו בשבילנו את העבודה
לפני שבועיים וקצת, דיברתי בכנס של מרכז אדוה. כותרת הדיון הייתה "האם משהו השתנה? המחאה הכלכלית והמדיניות החברתית".
במוקד הכנס עמד דו"ח יסודי וממצה של מרכז אדוה, שנקרא "נס גדול לא היה פה, על המדיניות של ממשלת נתניהו השנייה, 2012-2009". הדו"ח חובר על ידי ד"ר שלמה סבירסקי, מנהל אקדמי במרכז אדוה, בהשתתפות גיא פדה, ירון דישון ועדי סופר.
סופו הפוליטי של סיפור א-פוליטי
היה זה בשנות ה-70. האינפלציה התעוררה פתאום. מ-1973 ל-1983, קפץ מדד המחירים לצרכן של מדינות OECD בקצב ממוצע של כ-11% לשנה.
מדוע דווקא אז? זו באמת שאלה טובה. ואין לה תשובה, כמו לכל השאלות הטובות. ניתן רק לומר במאמר מוסגר: בשנות ה-70, עברו שנות דור מאז סיום מלחמת העולם השניה. הדור החדש, שלא ידע מקרוב את הזוועה, אולי נתן דרור ליצריו יותר מאשר קודמו, אולי התאמץ פחות לשמור על אורח חיים ציבורי בריא.
עידן השוק החופשי 