כלכלה אופטימית? אין מושג מדעי כזה. אבל בטוח שיש צירוף מילים כזה בחשיבה של אנשים. כלכלה של תקווה. כלכלה של ציפייה לטוב.
כלכלה אופטימית. טוב להיזכר
6 תשובות
תגית: תכנון כלכלי
הרכבת הקלה – געגועיי לתכנון כלכלי
פתיחה אפשרית אחת יכולה להיות תגובתו של בן זוגי לאחר כל חצייה של הצומת מתחת לגשר המיתרים בירושלים. האיש, פיסיקאי-רציונליסט, נאנח אנחת רווחה: עברנו. גשר המיתרים הוא הגשר שעליו נוסעת הרכבת הקלה בכניסה לירושלים. ייחודו מתומצת בויקיפדיה במילים הבאות: "הגשר הוא היחיד והראשון בעולם מסוגו – גשר מעוקל התלוי לכל אורכו".
קשור למילקי? קשור, קשור
ערב החג יצאתי לקניה השבועית. אין כמו לצאת לקנייה השבועית, אין עוד שיעור כזה בכלכלה.
נגיד שהיה מתקיים בישראל דיון על סדר עדיפויות
נגיד שהיו מציבים בו את השאלה: להקצות סכום רב-שנתי ידוע מראש לטיפול במנהרות, או לצאת למבצע כל כמה שנים? אתם כבר יודעים מראש מה ממשלות ישראל של השנים האחרונות היו משיבות. מבצע עופרת יצוקה החל בסוף 2008, מבצע עמוד ענן החל בנובמבר 2012, מבצע צוק איתן החל ביולי 2014.
להכיר במציאות, לכבד את החיים
השבועיים הראשונים של צוק איתן עברו עליי בקהות חושים שקשה להסביר. כבוגרת של כל מלחמות-מבצעי-תקריות ישראל, התקשיתי למצוא בתוכי אפילו מילה אחת שעושה סדר.
שוב ושוב הסתובב אצלי בראש זיכרון ילדות נושן. הייתי בת ארבע כשפרצה מלחמת השחרור, ואבי בא לקחת אותי מהגן. אל תלכי לשחק מאחורי הבית, הוא אמר לי כבדרך אגב. מאחורי הבית, בצידה המזרחי של החצר, שני קילומטר מאיתנו בפרדסי מגדיאל, ישבו חיילי הצבא העיראקי וטיווחו לכיווננו. חורי הכדורים (או מה שזה היה) נשארו בקיר ההוא עד שהבית נמכר בראשית שנות ה-70.
פטריוטיזם כלכלי, ברוך שובך
זה כבר לא העולם השאנן והבוטח של שנות ה-80 וה-90 של המאה שעברה. זה עולם עצבני, הפכפך ומטיל ספק. דוגמא מאלפת במיוחד מתקבלת מתגובותיה המתחדשות לבקרים של ממשלת צרפת להצעת הרכש באלסטום מטעם ג'נרל אלקטריק האמריקאית.
בשבוע שעבר, תיארתי כאן את מאמצי ממשלת צרפת לסיכול העסקה. ממשלת צרפת הביעה את הסתייגותה בגלוי, למרות שהכירה בקוצר-ידה המשפטי. תגובתו של ערן אורון למאמר עדכנה אותי מספר ימים מאוחר יותר: צרפת שריינה את הבסיס החוקי להתנגדות.
פטריוטיזם כלכלי, עכשיו על גבי צו להמשיך לקרוא
אנחנו רוצים להישמע, אמר השר הכלכלי
ברור לכם שזה לא שר האוצר, שר הכלכלה או שר העל הכלכלי של מדינת ישראל. הדובר הוא ארנו מונטבורג, שר הכלכלה של צרפת. הוא מתייחס לפרשה שזכתה לכותרת הבאה בניו-יורק טיימס הבינלאומי: צרפת נהפכת לסוכנת בורסה במאבק על אלסטום.
זה צד ההיצע, הם אומרים לנו
זה צד ההיצע, קבע ראש הממשלה בסמכותיות, בהתייחסו לסוגיית הדיור. זה צד ההיצע, חזרו אחריו מהקואליציה עד לאופוזיציה. היצע, מה? נתניהו סבור כי הפיתרון לבעיית הדיור הוא מצד היצע הדירות, והצעת לפיד לביטול המע"מ לכאורה מתייחסת לצד הביקוש.
ההבחנה החדה בין ביקוש להיצע נשמעת כלכלית-מדעית כזו. אבל במציאות אפשר ליחס את השפעתם של משתנים רבים גם לצד הביקוש וגם לצד ההיצע, תלוי מאיזה זווית בוחרים להסתכל.
תכנון כלכלי, כללים בכלכלה, אני (לא) מאמינה
דרוש עורך דין צמוד. עורך דין צמוד לכל החלטת ממשלה. עורך דין שימיר את ההחלטה לחוק. עורך דין שיתבע את מפרי החוק. עורך דין כי השוק החופשי שחרר אותנו מערכים. עורך דין כי אנחנו משוחררים, למה נתנהג יפה.
פרדוקס השוק החופשי העכשווי התחדד אצלי בעקבות קריאת שני מאמרים מעניינים. האחד של אודי מנור, השני של פול קרוגמן. שניהם עוסקים במילטון פרידמן ומשנתו המוניטרית.
כביש מספר 1 והדלאי למה
תודו שזו כותרת גאונית. אבל אני מעכתי את הדף שעליו היא נכתבה. מעכתי, כי לא זכרתי את ההמשך. ואז, בזמן תליית גרביים על החבל – עיסוק מדידטיבי מומלץ תמיד – נדדו מחשבותיי למייל הראשון של הבוקר, מייל מחברים שביקרו אצלנו במוצאי שבת. הם דיווחו כי שלומם טוב, למרות שנתקעו שעות בתאונה בדרכם חזרה למרכז הארץ.
עידן השוק החופשי 