טבריה, 52 אלף, אשכול 4

טבריה היא עיר די גדולה, 52 אלף איש. לא גדולה כמו רעננה, או כפר סבא, ואפילו לא כמו הוד השרון שבה גדלתי, אבל בכל זאת גדולה למדיי. את זה רואים רק כשיוצאים ממנה, ועוברים מסלול מייגע במעלה ההר. למטה, בתחתית, היכן שהכינרת נמצאת, וכל המלונות היותר יוקרתיים, מרגישים כמו בעיירה נידחת. זאת, אם מעזים ויוצאים מהמלון לשאוף אוויר, ולטייל לאורך הכינרת.

כי טבריה ממוקמת באשכול מספר ארבע מבין האשכולות הכלכליים-חברתיים במדינה, כשהאשכולות מסודרים בסדר עולה מ-1 ועד 10. כלומר, היא נמצאת די למטה במסדר הכלכלי-חברתי של ישראל. יכולנו להרגיש זאת מיד, ערב אחד כשיצאנו מהמלון לשאוף אוויר. יצאנו, ואת פנינו קיבלה מוסיקה חסידית רעשנית. כמה משוגעי הרבי מברסלב רקדו ברחוב, ושרו בקולי קולות. זה לא היה נעים, זה היה מרתיע.

ואז, ירדנו לטיילת, ירדנו בחלקה הצפוני ביותר. שם קידמו את פנינו חשיכה ועזובה. ככל שהתקדמנו דרומה, פגשנו יותר ויותר אנשים, כולם חרדים ונראים עניים. כולם עם גדודי ילדים. לשירותם, עמדו דוכני פיצה כשרה לפסח, גלידה גם היא כשרה למהדרין. אני חייבת לומר, לא נתקלתי בישראל באוכלוסייה ענייה כל כך, ומוזנחת כל כך.

אנחנו בילינו בטבריה בחממה. שהינו במלון הסקוטי, מלון שהוקם היכן שהיה בזמנו בית החולים הסקוטי בעיר. עכשיו, בשני בנייניו הישנים והיפים הוקמו חדרי נופש מעוצבים. בבניין המרכזי שלו שוכן חדר אוכל נהדר. נפלא, כל עוד אתה שוהה בפנים, ולא מוציא את האף החוצה. יוצא רק כדי לחפש חוף יפה לאורך הכינרת.

בעבר, כששהינו כאן, עלינו אל הר מירון, עשינו סיבובים בראש פינה. הפעם, כל זה לא היה אפשרי. אז ישבנו רוב הזמן במלון, יש לו חצר מטופחת ומקסימה, מרפסות יפהפיות המשקיפות לכינרת, וקראנו. אין תלונות, אנחנו לא באים לטבריה, אנחנו באים למלון הסקוטי. יש עוד מלון או שניים יוקרתיים כאלה בסביבה. בסקוטי, אגב, אין כמעט עובדים יהודים. כמעט כולם הם ערבים מהגליל. הם אדיבים מאד למתארחים.

אז בילינו ונחנו, בכל זאת נחמץ הלב, אני זוכרת טבריה אחרת. הגענו אליה בירח הדבש שלנו, לפני כמעט 60 שנה. אני זוכרת עיר מזרחית לגמרי, עם מסעדות עממיות נהדרות. חלק מסעדות של ערבים. ישבנו על שפת הכינרת, אכלנו דגי כינרת עם צ'יפס וסלט כרוב. היה טעים, היה נקי מסביב. לא כדאי שנשאל מה קרה בינתיים? אני באמת לא מבינה. זו עיר של כ-50 אף איש. איפה הם עובדים? ממה הם מתפרנסים? הם לא חולמים על עיר אחרת? הם לא מצפים לשום דבר ממדינת ישראל?

ההזנחה הזאת אופיינית למדינת ישראל הנוכחית. איש בשלטון המרכזי לא מתעניין בטבריה. מה, טבריה? סוף המדינה. לא חבל? לא הגיע הזמן להחליף את השלטון הזה?

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניהרכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

6 מחשבות על “טבריה, 52 אלף, אשכול 4

  1. adiad

    הבעיה שח טבריה היא שהשתלטו עליה החרדים, שדחקו החוצה כל אוכלוסיה אחרת. זה משהו שקורה גם בירושלים, שבה הרבה מהחרדים מנסים להשתלט על כל חלקה טובה גם בחלקים החילוניים של העיר ולהשתלט על שכונות חילוניות, ולסגור בתי עסק שפתוחים בשבת לטובת החילונים. ואיתם באה ההזנחה והטינופת והעיריה הלא מתפקדת.

    אהבתי

  2. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אוי טבריה טבריה כמה חבל. אגב זה גם מה שקורה בצפת מעיר של אמנים וגלריות הפכה עיר חרדית עם כל המשתמע מזה. אך למה הם ככ עניים הרי שופכים עליהם מלא תקציבים מענקים תמיכות . אני ממש חוששת שזה מה שיהיה בירושלים אחרי שרואים את הלכלוך וההזנחה בבבני ברק.0 פנינה סופר

    אהבתי

  3. תמר בן יוסף מאת

    פנינה סופר

    כן, חבל על טבריה, ובשנה שעברה גם היינו בצפת. גם שם גרוע. ירושלים בכיוון, כך נראה לי. אולי בכל זאת הממשלה וכל מה שיש בה תעזור.

    אהבתי

  4. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    זאת לא ממשלה שתעזור באיזה שהוא נושא.
    מה שראית בטבריה וצפת זה מיקרו-קוסמוס של הממשלה הזו — ביזה, שקרים, איש לנפשו.

    לצפות שמישהו שם ישים קצוץ על טבריה, זה כמו לצפות שאריה דרעי יעזור לאנשים שאינם קרובי משפחתו הישירים.

    אורון.

    אהבתי

כתיבת תגובה