ריבית ריאלית שלילית, מי מרוויח מי מפסיד

בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.

האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף  פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.

להמשיך לקרוא

בוקר טוב, כריסטין לגארד, התעוררת, ומה?

אמרת בראיון טלוויזיה שאת מודאגת מכך שאנשים "שאין להם הבנה בסיכונים יפסידו הכל ויתאכזבו נורא, וזו הסיבה שאני מאמינה שצריך להסדיר את התחום". כך, על פי דיווח של בלומברג, שהופיע בדהמרקר מה-21.5.2022.

להמשיך לקרוא

לא כלכלה אחת, גם לא שתיים

"ראיתי אותם מפרקים את רוסיה באופן מכוון", אומר פרופ. גאי סטנדינג בראיון ל'דבר' על הטיפול בהלם שנכפה על המדינה על ידי הכלכלנים שבאו להצילה. גאי סטנדינג הוא מחברו של הספר הפופולארי 'הפרקריאט – המעמד הפגיע', פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לונדון, וכלכלן שמאל ידוע. בימי נפילת חומת ברלין, הוא היה מנהל המרכז למדיניות שוק העבודה של ארגון העבודה העולמי.

להמשיך לקרוא

רק סיפור אינפלציה אחד

  סיפור מהחיים. סיפור שיעזור לכם להבין מדוע אני כל כך מהססת, כאשר אני מדברת על האינפלציה בישראל ועל ריסונה.

אם מחפשים אשם בקפיצת האינפלציה לרמה תלת-ספרתית, הלא הוא שמחה ארליך שר האוצר מיוני 1977 עד לנובמבר 1979. ארליך נחשב ל'מבין בכלכלה', למרות שניסיונו המרשים כלל בעיקר הקמת מפעל אופטיקה פושט רגל. מיד כאשר נכנס לתפקידו, ב-29 לאוקטובר 1977, הוא החליט לחסל את המדיניות הכלכלית ה'קלוקלת' של מפא"י. הוא ביטל את רוב הסובסידיות שהיו למוצרי יסוד, העלה את המע"מ מ-8% ל-12%. והעיקר, החליט כי שער החליפין של השקל יהפוך להיות אחד (היו שערים רבים) ונייד, וייקבע על פי ההיצע והביקוש למטבע זר. 1979 הייתה גם שנת 'משבר האנרגיה השני' עם הזנקה ניכרת של מחירי הדלק הבינלאומיים.

לא מתחייבת לומר לכם מה עשה את המהפך. אבל האינפלציה קפצה מ-42.5% ב-1977 ל-48.1% ב-1978, ול-111.4% ב-1979. משם, היא כבר דילגה במדרגות עד לשיא של 444.9% ב-1984. אין לי מושג מדוע, קפיצת המחירים לא התרחשה מיד ב-1978. זינוק האינפלציה נהיה ברור רק מראשית 1979. לא אומר לכם גם שאני בטוחה שהיה זה הפיחות הנורא שפעל לבדו. אומר לכם שאני לא יודעת, רק אספר סיפור קטן שאולי ימחיש משהו.

יום לפני הודעתו של שמחה ארליך על תוכניתו, הלכנו בן זוגי ואני לקנות שטיח לסלון. נכנסנו לחנות בחלקו האחורי של בניין ברחוב בן יהודה בירושלים. לאחר דפדוף במלאי השטיחים, נדלקנו שנינו על שטיח קווקזי צבעוני ויפה. שמענו את המחיר, והחלטנו לחשוב עוד יום אחד. למחרת, חזרנו לחנות. בעל החנות, סוחר פרסי מנוסה, הקפיץ לנו ישר את המחיר. הוא צדק או לא? עד היום אני לא בטוחה.

מצד אחד, הפיחות לא שינה את מה שהוא שילם על רכישת השטיח, אז מדוע להעלות את המחיר עכשיו. מצד שני, כשהוא ירצה לרכוש את השטיח הבא, הוא ישלם הרבה יותר, ומהיכן הוא יביא את הכסף. אז, צדק אבסולוטי מצד אחד, ושיקולי מימון מורכבים מהצד השני. התווכחנו עם הסוחר, ובסוף נכנענו ושילמנו יותר. הנה, העלאת מחיר אחת בעקבות הפיחות.

אך, כמובן, לא כל ההעלאות הן מיידיות. היו גם הצמדות שונות באותה תקופה, כגון תוספת היוקר בשכר, פעמיים בשנה, שהגבירה את השמחה. ובכלל, ידוע כי התגובות בכלכלה מאופיינות לא פעם בפיגורים. ידוע גם כי תגובות מסוימות לעתים נרדמות לתקופת-מה, ומתעוררות רק כאשר עוד משתנה בסביבתן מתעורר. אם כן, לכו תשפטו מה הקפיץ את האינפלציה ב-1979. או שאולי לאור כל מה ששמעתם עד כה, תהפכו לכלכלנים ספקנים כמוני, ותגידו: טוב שתוכנית ייצוב המשק של 1985 עבדה. ונכון, בכוונה או לא, אולי היא עבדה יותר מדי.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

מה יהיה. מה אני יודעת

אני קוראת בקנאה את התחזיות שמפרסמים חבריי הטובים. אינפלציה לא תהיה, ייסוף השקל ינטרל את עליית המחירים העולמית, הם אומרים. והעלייה העולמית? היא תעצור, משום שהיא נובעת מקשיים בהעברת הסחורות בין הנמלים, ומקשיים באספקת הסחורות עצמן עקב המלחמה. אלה, כמובן, ייפתרו בקרוב, כולנו הרי אופטימיים.

להמשיך לקרוא

היה שירות? איננו עוד

זה אותו סניף בנק? אני עושה הכל בטלפון, לא הייתי פה כבר שנתיים. בכניסה יושב בחור דתי שאני לא מכירה, הוא שואל אותי בחוצפה למה הגעתי. רק אז הוא נותן לי להיכנס. הלם. בנק פצפון, לוקח לי זמן לקלוט: שליש מהשטח של הבנק הקודם, שלושה עובדים, עשירית ממספר העובדים שהיו. איפה הבנק? אני שואלת את הפקיד היחיד שאני מכירה. החזרנו אותו לקבלן, הוא עונה.

בל"ל כמו שאר הבנקים, הפך להיות רזה יותר. שירות? לא תמצא. זה טוב יותר? הרווחיות עצומה. ומה עם שירות? מי אמר שבנק צריך לתת שירות?

——————————————————————————————————————————- להמשיך לקרוא

איך אני יודעת שזו אינפלציה

זה בעצם כמו לשאול: איך אני יודעת שזה תהליך של עליית מחירים, לא קפיצת מחירים פרועה אחת. כי עליית מחירים חודשית של 0.7% הייתה כאן בעבר, לא רק בפברואר האחרון. 0.7% במאי 2019, ואחריה מדדים זעירים ואף שליליים, כך שהשנה כולה, מדצמבר לדצמבר, הסתיימה בעליית מחירים של 0.6%.

נתחיל בזה שאין כמעט מדדים שליליים עכשיו. רק אחד בנובמבר 2021 – 0.1%-, ועוד אחד בינואר 2021 – גם הוא 0.1%-. רוב המדדים האחרים הם די גבוהים. זאת לעומת מדדים שליליים תכופים וגדולים בשנים שלפניה, מאז 2015. אבל זו רק הסתכלות טכנית על המספרים. נמשיך בתרגיל דומה: פברואר 2022 לעומת פברואר 2021 – עליית מחירים של 3.5%, ועל פי נתוני המגמה, קצב עלייה שנתי של 3.6% בין נובמבר האחרון לפברואר. כלומר, אנחנו שם -ב-3.5% – ועוד למעלה מזה.

להמשיך לקרוא

יחסינו לאן. זמן לדיון מחודש

לא ייאמן, אבל עברו 74 שנה מהקמת המדינה, 55 שנה ממלחמת ששת הימים. ניצחנו, כבשנו, אבל נדמה שכולנו חיים בפתרון ארעי. אירועי הטרור בשבוע האחרון שוב המחישו את זה. יש גבול לסבלנות של הכבושים והמנוצחים. נכון, הם לא נחמדים. אבל כוח, רק כוח, לא יעזור.

זה באמת לא מאמר של שמאל או ימין. אם כבר, אולי הוא שמאל במובן של אי שביעות רצון מהמצב. ולא שלשמאל יש פתרון. ולא שהשמאל אינו צבוע. אבל אחרי שאמרנו את מה שמתבקש, בואו נעצור לרגע ונשאל מה אפשר לעשות עכשיו. אז, נכון, לא הסכם שלום, וכן להמשיך להתגונן, ובכל זאת, איך מתקדמים במעט לקראת פתרון.

לי ברור לגמרי שיש הפרדה בין ערבים אזרחי ישראל, לאלה שנכנסו תחת חסותנו ב-1967. נתחיל בתושבי ישראל. ראשית, בנייה. זה לא יתכן שלא נותנים לערביי ישראל אפשרות תכנון ובנייה סבירות במקומות המגורים שלהם. כן, הגענו לנקודה הזו, בה, אין ברירה אלא לשבת ולתכנן בכל אזור מחיה שלהם את הטווח הסביר לעשרות השנים הבאות. אני מסתכלת על מה שקורה "שני מטר" מהבית שלי. היה חיוני לבנות את קריית טלז סטון על אדמות אבו גוש? נכון, הערבים שם לא אלפי שנים, רק כמה מאות. אבו גוש היה תמיד יישוב ידידותי ליהודים, אפילו ללח"י. מה יוצא מזה שחסמו את מרחב המחיה שלהם?

להמשיך לקרוא

'מהפיכה בדואר' – אין גבול לאווילות הממשלה?

זה יעלה לך 16 שקל, אמרה לי הפקידה בדואר לאחר שהעברתי לידה את המעטפה הקטנה עם הספר. ואם את רוצה שזה יימסר על ידי שליח, הוסיפי עוד כמה שקלים. למה על ידי שליח – שאלתי בתמימותי. כי אחרת ייקח למעטפה בין עשרה ימים לשבועיים, היא ענתה. אני לא זוכרת כמה צריך להוסיף למשלוח המיוחד. גם לא הצלחתי להבין זאת באתר הדואר הלא ברור. אבל זו לא הסיבה היחידה לכך שהדואר יעבור 'מהפיכה' בקרוב. הסיבה היא הפסד של 820 מיליון שקל ב-2020, וסכום גבוה יותר ב-2021.

'מהפיכה' בדואר היא רה-ארגון לקראת הפרטה. ניסיתי להבין בכמה מדינות הדואר הופרט עד עכשיו. ובכן, מהאינטרנט, הולנד היא הראשונה, ואחריה, בלגיה, גרמניה, פורטוגל, יפן ובריטניה. בבריטניה, השלמת ההפרטה ב-2015, סיימה 499 שנות בעלות של הממשלה על הדואר. עכשיו, ברור לגמרי שזה עניין לא מוצלח. קרוב ל-70% מהנשאלים בסקר בבריטניה ב-2019, השיבו כי יש לחזור לדואר ממשלתי. רק 18% אמרו שהם בעד ההפרטה.

להמשיך לקרוא

20 אוליגרכים יהודים-רוסים. מה יהיה

עשרים אוליגרכים יהודים-רוסים צמחו תחת כנפיו של פוטין. לשלושה עשר מהם יש דרכון ישראלי. חמישה מתוכם (אלה שפוטין כבר לא אוהב) חיים כאן. כך נכתב במאמר של שוקי שדה בדה מרקר מיום ו' ה-18.3. עושה רושם שהוא הכין את שיעורי הבית. ההון המשותף של שמונה מתוך שלושה עשר האוליגרכים מגיע ל-73 מיליארד דולר. סך התמ"ג של ישראל בשנת 2021 היה 481 מיליארד דולר. רק תחשבו מה יהיה אם כל המיליארדרים האלה יחליטו להעביר את הונם ולחיות כאן.

להמשיך לקרוא