חשיפה ליבוא, מה עוד זה אומר

אחד מעיקרי תוכניתו הכלכלית של ליברמן, עיקרון שכנראה מקובל על כולם ולא זוכה למילת ביקורת בעיתונות, הוא החשיפה הגורפת ליבוא. חשיפה ללא סייג, על סמך עמידה בתקנים בינלאומיים. זה, למעשה, אומר ביטול סמכותו של מכון התקנים הישראלי, שאולי יישאר עם פעילות חלקית, אך לא באמת יקבע מה רשאי להיכנס לישראל. אני כמובן חושבת שזו שטות גמורה, כי מדינה מבטאת את השקפותיה, בין השאר, על ידי בחירה במוצרים הנכנסים אליה. אתמול, נוכחתי בעניין הזה שוב.

יש בידינו קרש גיהוץ של כתר פלסטיק. הוא נמצא אצלנו כבר מספר שנים. זה קרש מעולה, שלא מתפרק ולא עושה בעיות, קשה למצוא בחנויות משהו בטיב דומה לו. הקרשים המיובאים הם מאיכות גרועה, מתפרקים סמוך מאד לרכישתם. מדוע? שאלה טובה, זה מה שהיבואנים בוחרים להביא. החלפנו את הריפוד של קרש כתר פעם אחת, עכשיו צריך להחליף אותו בשנית. קנינו ריפוד בטמבוריה מחוץ ליישוב שלנו לפני שבוע. ראינו שזה לא ריפוד של כתר, ראינו גם שהוא גדול מדי, אבל זה מה שהיה, והמוכר אמר שנצליח לכווץ אותו למידה הרצויה 'בעזרת השרוך'. הגענו הבייתה, לא מצאנו שרוך, ואתמול החלפנו לריפוד קטן יותר. הוא כמובן קטן מדיי.

  •  

להמשיך לקרוא

בשורה אופטימית?

אפשר לומר כן, בתור התחלה גידול של 16.6% בתמ"ג, במחירים קבועים ובניכוי עונתיות, ברבעון השני של 2021 לעומת קודמו, ושל 14.1% בתמ"ג ללא מיסים נטו על היבוא. מדוע ללא מסי יבוא? משום שתשלום המס על יבוא נכלל בתמ"ג, וברבעון זה היה יבוא מכוניות ניכר. בדקתי, ליתר ביטחון, גם את שיעור הגידול בתמ"ג ברבעון השני לעומת מקבילו אשתקד, כי זו כבר תקופה ארוכה ולא רבעון אחד מקרי. הוא מסתכם ב-15.4%. לגמרי לא רע, לכאורה, היה משבר ואיננו עוד.

מה שעוד בולט לעין ומשמח לב הוא הכלליות בעלייה במרכיבי התמ"ג לאורך שנה: 23.0% בייצוא, 17.7% בהשקעה בנכסים קבועים, 23.3% בצריכה הפרטית. הכל, חוץ מהצריכה הציבורית שגדלה רק ב-2.9% מאז הרבעון המקביל בשנה שעברה. בדקתי ומצאתי כי זו הצריכה הביטחונית שנפלה ב-16.3%. הצריכה הביטחונית (במחירים קבועים, יש להדגיש) היא תמיד תנודתית בתנודות חדות, לא תמיד אנחנו יודעים מדוע.

להמשיך לקרוא

חצב אחד ויחיד. אינפלציה

עמוד חצב אחד ויחיד צץ השנה בחצרנו. אחד ויחיד, גם לא גדול במיוחד, בקבוצה שמניבה בשנה רגילה 20 עמודי חצב, ובשנה טובה 30 עד 40 עמודים. מה זה אומר? אל תשאלו אותי, ובכל זאת, בטיפשותי, אתנדב לקבוע כי זה יחד עם מה שאני רואה בטיילת השכונתית, נראה כמו חורף שחון ויבש. ואיך זה יתבטא במדד המחירים לצרכן? טוב ששאלתם, מה הקשר? ובכל זאת בא לי לבדוק את המדד בשנה הזו שהיא כו-לה תופעת טבע.

להמשיך לקרוא

רגיעה. שנה טובה

לפני שבועיים, התקשר אליי אורי מתוקי מדרור ישראל והנוער העובד והלומד, והזמין אותי להרצות בפני בכירי התנועה על התקציב. שמחתי שמחה גדולה, ולמחרת אמרתי כן. אתמול בבוקר – בשעה היעודה, לא דקה לפני או אחרי – התקשר אליי עיתונאי דבר, דוד טברסקי, שלקח אותי לאירוע וגם החזיר אותי. הייתה נסיעה נעימה ומעניינת ביחד.

להמשיך לקרוא

מלון בנתניה – מצב האומה עכשיו

נסעתי מפורקת למלון בנתניה. נטולת כוחות אחרי וירוס לא ברור. נסעתי וקיוויתי שהנכדים שלי יבריאו אותי. ולמרבה הפלא, הם מילאו את משימתם.

מלון לא גדול, קרוב מאד לחוף. חדרים מרווחים, מוארים היטב ונקיים. הסתכלתי מסביבי, וקודם כל ראיתי שהמלון מלא – משפחות, צעירים וזקנים. קורונה? למדנו לחיות עם זה. מסתובבים במסדרונות עם מסיכה, אוכלים ארוחת בוקר, בלעדיה. יושבים לאכול ונהנים. אוכל טרי, נקי, ובגיוון רב.

להמשיך לקרוא

רמי לוי בעד כלכלה שיתופית

הסיפור הזה היה מקבל כותרת ענק אילו היינו מדינה נורמלית. אבל אנחנו לא מדינה נורמלית, והוא פורסם (ב-18 לאוגוסט) בדה מרקר די בקטן. הוא לא פורסם בשום עיתון כלכלי אחר, מה שמצביע על הדלפתו המכוונת על ידי גורם מעורב כלשהו.

להמשיך לקרוא

דו"ח היציבות הפיננסית – יציבות פיננסית, אה?

דו"ח היציבות הפיננסית של בנק ישראל, למחצית הראשונה של 2021, הוא כרגיל נייר עבודה רציני, המציג תמונה מלאה של הכלכלה. עם זאת, כרגיל, הוא אינו 'עיתונאי' מספיק, ואינו מדבר בפשטות אל הציבור הרחב.

להמשיך לקרוא

מה, אנחנו ב-3 שקלים לדולר?

כן, כמעט 3.2 שקל לדולר ביום ששי. זה לא הכי גרוע, היינו ב-3.1 שקל לדולר בינואר 2021. ואז, בנק ישראל חזר להתערב בשוק המטבע. הוא רוכש דולרים, והוא הצליח להעלות את שער החליפין בעשירית האחוז. כבוד. מאז השיא, בסביבות 5 שקלים לדולר בקיץ 2002, התחזק השקל כמעט ב-40% לעומת הדולר. לא נשאל איך מקיימים כך ייצוא, אם זה לא ייצוא היי-טק ייחודי שקובע מחיר. לא נשאל גם איך מחשבים כדאיות יבוא (אקטואלי ממש ברגעים אלה) ואני די בטוחה שברוב המכריע של חישובי הכדאיות לא חוזרים לשער החליפין של פעם.

אני, משום מה, חטפתי הלם כאשר ראיתי את ה-3.2 שקל לדולר בשבוע שעבר. במיוחד, אחרי שראיתי באותו עיתון כי היחלשות הדולר מוסברת בהיחלשות הכלכלה האמריקאית. נכנסתי היום לנתוני הכלכלה 'המוחלשת', וראיתי כי התמ"ג האמריקאי צמח בשיעור שנתי של 6.5% ברבעון השני של 2021 לעומת קודמו. שיעור האבטלה באותו רבעון הגיע ל-5.4%. למרבה הפלא, גם שיעור האינפלציה השנתי הגיע ל-5.4%. בסך הכל, נתונים לא רעים (הלוואי עלינו, חוץ מהאינפלציה).

להמשיך לקרוא

לעלות לירושלים, מה עוד

חברים שלי, אני מאד תומכת במאבקכם להטביע חותם בתקציב המדינה. טוב שאתם עולים לירושלים. טוב שאתם מביעים דעה באמצעי התקשורת. אוסיף לכם כמה פרטים קטנים מניסיוני.

להמשיך לקרוא

תוכנית כלכלית עכשיו – אין קל מזה

אין קל יותר מאשר לכתוב תוכנית כלכלית עכשיו. זאת, משום שאם אנחנו בצרה, חייבים לחשוב איך לצאת ממנה. על כן, דבר ראשון הוא מיקרו כלכלה: לשבת ולמפות את כל המגזרים שלא מצליחים לשרוד, לארגן להם סיוע הולם. נתחיל, למשל, במורי דרך שלא יראו תיירים בקרוב. נעבור לכל ענף האירוח והמזון, נבדוק מה קורה. נחשוב היטב איך אנחנו עוזרים, האם זו רק פרנסה עכשיו, או מתווה דרך לשינוי מתמשך.

להמשיך לקרוא