מחשבות מדיניות של זקנה (חצי סנילית)

אפתח בציון כמה עובדות עלי ועל משפחתי. נכדתי האהובה השתחררה לאחרונה מארבעה חודשי מילואים, כקצינת מבצעים של גדוד בגולני. היא עברה ישר (ובאיחור) לתחילת לימודי רפואה בבאר שבע. שני נכדים בנים שלי משרתים (אחד בקרוב) ביחידות קרביות במיוחד. יש לי, אם כן, סיבה לדאוג, ואני דואגת. אני לא סומכת על ראש הממשלה. על כן, אני חושבת שחייבים למצוא פיתרון מדיני כבר עכשיו, גם אם זה כרוך במספר ויתורים.

ברור לי לגמרי שהצעד הראשון לכל פיתרון הוא החלפת ראש הממשלה. ואני, באופן לא שגרתי לשמאלנית, פונה אליך, אריה דרעי. פשעיך ידועים לכל, אך גם תבונתך ידועה, אחריותך ושפיותך, ואני בטוחה שאתה מבין שחייבים להחליף את ראש הממשלה. אז אנא ממך פנה לגנץ, הוא לא בדיוק יודע מה לעשות, פנה אליו ואמור לו מה השוחד הפוליטי שאתה רוצה. וגנץ, תפסיק להיות צדיק, זו שאלה של חיים עכשיו, שלם לו כי אין ברירה.

וכשתהיה שר בממשלה, דרעי, אנא עשה עוד מעשה 'מושחת' אחד, פנה אל בית הדין במשפט נתניהו. אמור להם לסגור את המשפט המגוחך, הם ממילא לא מקדמים דבר, הם מפחדים. עדיף שיחליטו כבר עכשיו לשחרר את נתניהו מהעונש החמור המגיע לו, בתנאי שיתפטר מתפקיד ראש הממשלה, ויהגר עם שרה לפלורידה. על יד יאיר, איזו נחת.

ועכשיו, ברור לי (ככה עובד החצי הסנילי שלי) ששום תועלת לא תצמח מתקיפה נוספת באירן. הצלחנו פעם אחת, מחיאות כפיים (ואני באמת מוחאת כפיים לעמיר פרץ, אבי כיפת הברזל שהניעה את כל השאר). בואו ננוח עכשיו. ושימו לב לכך שגם ביידן דואג, הוא פוחד ממלחמת עולם. הוא גם לא יעזור לנו לאין סוף, ובכל מחיר. תודה לבריטניה ולצרפת, תודה לירדן ולמדינות נוספות באזור. אילו זה היה רבין, הוא כבר מזמן היה מחבק את מלך ירדן. זה פותח קו חשיבה חדש על המזרח התיכון. זה כבר לא יהודים נגד ערבים, זה אירן נגד כל מי שלא רוצה שהיא תגיע לכאן.

ברור לי גם שמיצינו. לא נוכל להיכנס לרפיח, למרות כל התפארויותינו, וגם בלבנון לא נשיג כל מה שהבטחנו. ואגב, זה נורא מה שעשינו לתושבי הצפון. מה כן? עכשיו הזמן לפנות לכל הגורמים הרלוונטיים בהצעה מבטיחה לשלום. יש לי הרגשה שניענה בחיוב, וכמובן, גם נשלם מחיר. אני יודעת שזה נראה תמוה עכשיו, אבל אני מרגישה (ורגש חזק משכל לפעמים) שאין לנו ברירה. אנחנו חייבים לערוך חשבון של כוחנו במזרח התיכון: האם מדינה של שבעה מיליון יהודים תוכל לנצח לעמוד מול שני מיליון ערבים בקרבה, ועוד מאות מיליוני ערבים מסביבה.

ככה קמתי היום בבוקר, אחרי לילה בו שמעתי אינספור פיצוצים ואזעקות, אני מבינה עכשיו שזה היה מירושלים. ואגב, ישנתי בלילה נהדר. לכו תבינו, אולי אני מרגישה שכל חלומותיי מתגשמים, ומתקרב הסכם שלום.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניהרכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

2 מחשבות על “מחשבות מדיניות של זקנה (חצי סנילית)

  1. adiad

    בשלב זה כנראה שראשי המפלגות בקואליציה יודעים הם לעולם לא יצליחו להשיג תנאים טובים כמו שהם משיגים מביבי בגלל החולשה שלו, ואין סיכוי שהם יקבלו משהו דומה מגנץ.

    בנוסף, ביבי כרגע לא חושב על התגובה הבינלאומית לפעולות של ישראל אלא ע איך למשוך כמה שיותר בוחרים, כשהוא מתחרה בפרומנים הקיצוניים ביותר בימין שבאים באמירות לא אחראיות כי הם מאמינים שהחבר הדימיוני שלהם בשמיים יגן עלינו ושאר הועלם לא חשוב. במצב כזה הוא לא יכול להרות לעצמו להיות אחראי אם הוא רוצה להמשיך ולכהן ראש הממשלה…

    אהבתי

כתיבת תגובה