אני מניחה ששמתם לב שהפסקתי לכתוב כלכלה. זה בא אחרי יום הולדתי השמונים. החלטתי שאני לא עוקבת בנאמנות אחרי הפרטים. וכלכלה בעיניי, היא פרט ועוד פרט ועוד פרט. מכאן ברור לכם שאני מחייכת כשאני קוראת את הניתוחים הכלכליים בעיתונים. הם מדברים בגדול: גירעון התקציב יהיה 6% או יותר? מרגש ממש, זה כל הכלכלה היום.
נראה לי מיותר להביא לכם נתונים של שנים עם גירעון גדול ובלי אינפלציה. של מדינות עם גירעון ענק, ו"הכל בסדר". למעשה, ישראל מצטיינת בגירעון נמוך במיוחד בשנים האחרונות. הממשלה מאושרת, ונו, אז מה, הכל נראה לכם נהדר?
מבחינתי, כלכלה זה לא רק גירעון תקציב. אלה עוד הרבה תחומים, לא פחות ואולי יותר חשובים. הם לחלוטין לא נסקרים. כך, למשל שער החליפין של השקל. איש לא חושב שאולי אפשר לשלוט בו במידה רבה, כמו פעם. רצועת הניוד למעשה בוטלה ביוני 1997. ובוטלה רשמית ביוני 2005. זה, משום מה, נחשב לצעד נפלא. אבל תסתכלו על ענפי המשק המסורתיים, מלבד מזון. הם, משום מה, לא קיימים מאז. הם חוסלו על ידי שער חליפין נמוך מדי. הם לא מסוגלים לעמוד בתחרות. על כן, נסו למצוא סוודר צמר בת אביב. נראה אם תמצאו אחד כזה במחיר סביר.
תחום נוסף שלא נידון ברצינות כבר עשרות שנים, למרות השלכותיו הענקיות, הוא תחום פתיחת היבוא. או.קיי. רוב היבוא פתוח כבר עשרות שנים, מישהו בדק מה זה עושה? ועכשיו, נלחמים על פתיחת יבוא החקלאות. אכלתם פעם תפוח עץ מיבוא, יחד עם תפוח מקומי? לא הרגשתם הבדל בטעם? וזה עוד המקרה הטוב. נסו להשוות אגס מיבוא עם אגס מקומי, מלפפון מיבוא עם מלפפון מקומי. ועכשיו, כשישראל במלחמה, מבינים הרבה יותר טוב מה ההסתמכות הזו על יבוא אומרת.
אני זוכרת עד היום שיחה עם סמנכ"ל תע"ש שבכה בדמעות על הלחץ המופעל עליו לסגור מפעל תחמושת. מה יהיה עם הפועלים הוותיקים, הוא אמר. היום, רואים שזה לא רק הוותיקים, זו התלות שנוצרה בארה"ב לכל פריט תחמושת שלו אנו נזקקים. גם זה, אגב, נאמר בשיחה ההיא.
ועוד, כשאני פותחת עיתון רציני לכאורה, כמו הדהמארקר, אני לא רואה מילה על מדיניות ההיי-טק של ישראל. האם נכון להחזיק כאן חברות הייטק אמריקאיות? לשלוח חברות ישראליות לארה"ב? זו השאלה הגדולה, איש לא עוסק בה. ובסוף, ואולי זה בכלל בהתחלה, חייבם לשאול: מה המבנה של המשק שאנו רוצים. איזה ענפים, איזו תעסוקה. יותר ייצור, יותר שירותים. הרי לא כולם גאונים, וכולם רוצים לעבוד. האם, באמת, היבוא יוצא זול ליותר? שמענו את הקלישאה, איפה כן, איפה לא.
זה תהליך הדדי, שבו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה איבדה את רגישותה, לממשלה בכללה אין מושג, ואיש לא מתעניין. למעשה, לא מתקיים היום דיון רציני בשום סוגייה כלכלית. וכשאני רואה כלכלנים בכירים מדברים ברצינות על הגירעון וכמה זה נורא, אני לא יודעת אם לצחוק או לבכות.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
הכל מתנקז לאותה דילמה. יצירת תמונת עתיד שגם בכלכלה, לא רק בעזה, היא מנוגדת לאינטרסים. בכלכלה זו גם מצוות קרן הריטג' ושלוחתה המקומית. אלה עניינים שחורגים ממסכת העובדות ונכנסים למתחם האמונות.
אהבתיאהבתי
החומוס הראשון, כתה י' או י"א במסעדה הקומוניסטת בחיפה שנקראה אל-עמל. החומוס היה מצוין והמחיר התאים לתקציב.
בערד ממליץ על קפה סטודיו ועל הפיצריה (הטובה בארץ) שנקראת כפרוצ'קה.
באמסטרדם – יוקרה – המסתובבת במגדל שמעבר למים מול התחנה המרכזית.
בתיאבון.
אהבתיאהבתי
אני קוראת את כל זה ובעיקר מרגישה מבולבלת. אני מבינה מה לא אבל לא מבינה מה כן.
למען ההגינות אגיד שאני לא כלכלנית מוכשרת בשום מובן קלאסי.
בנוגע למה שכתבתי בפוסט הקודם, אני לא יודעת איך הייתי אמורה להתעדכן בחדשות. אני מקבלת עדכונים על הבלוג שלך דרך המייל, דרך המנוי הפשוט.
אהבתיאהבתי
משתמש אנונימי,
תודה. כן, תמונה המנוגדת לאינטרסים. קשה.
אהבתיאהבתי
Cateded Ur
מצטערת. באמת לא פירטתי כאן מה כן, רק הזכרתי. פירטתי בעבר.
אהבתיאהבתי
טוב, גם אתה לא הקדמת במסעדות (חומוסים).
אהבתיאהבתי
מסכים בעיקרון.
אבל הדברים קשורים לנושאים בסיסיים יותר במדינה – היעדר מיסוי סביר (מסים הולכים לממשלה ולא לרשויות המקומיות; או שאם כן אז לא למטרות מוגדרות); הקצאת משאבים לא תקינה (היעדר השקעה בתשתיות), ומבנים ארעיים שנבנו חוק על גבי חוק על גבי בסיס מנדטורי או עותמאני… או סתם אילתור נטול תבונה, שנועד אולי להיות זמני והתקבע (כמו חוק הביטוח הלאומי, שהגירסה המקומית שלו היא מהגרועות בעולם).
אין נסיון להביא את הדברים לידיעת הציבור; לכן אין דיון ציבורי ולכן הנושא לא מעניין את המפלגות, כי הבוחרים לא מודעים… חלק שרואים תנאים נורמליים בחו"ל לא מבינים למה כאן אין תנאים כאלה, אבל הם מיעוט קטן – הרוב שמח בבורותו והאקדמיה לא עושה דבר: פרופ' גוטווין שחקר לא מעט מהכשלים הכלכליים בארץ בשנות קיומה, עדיין לא כתב ספר כללי על הכלכלה הישראלית… (למרות שקיבל פרק משלו בסידרה 'מגש הכסף' – שגם היא לא כללה שום חומר הסברתי אונליין או אחר, שהיה יכול באמת *לשנות*).
יש קודם כל בורות; אח"כ התעלמות ובסוף שחיתות מובנית שאין דרך לעצור, כי אין רצון ואין הבנה.
מחקר על שחיתות הראה שהיא בעליה מתמדת מאז שנות השבעים.
https://simania.co.il/bookdetails.php?item_id=958628
מה זה שינה? מישהו שמע על זה? התייחס? בין השאר הוא מציין שחסרו תקנים במשרד מבקר המדינה עוד בימי ספיר (1963)…
מדיניות כלכלית צריכה להיבחן לפי שני אינטרסים – הציבורי והממשלתי. אם הם זהים וקרובים – המדינה מתוקנת; אם הם רחוקים – המדינה בצרות…
ועוד נתון: יש פי 10 יותר מיליארדרים בארץ כיום, משהיה לפני עשור ומשהו. מה זה אומר? איך זה תורם (חיובית ושלילית) לכלכלה?
קודם כל צריך להבין מה קורה בארץ, לפני שנוכל לשנות. אנחנו כרגע עדיין די רחוקים מהבנה מלאה. אולי אפילו מהבנה חלקית
אהבתיאהבתי
ywelis,
לא נתווכח מה יותר ומה פחות בסיסי. אני ציינתי תחומים שבעיניי הם בסיסיים ביותר. כל אחד והבסיסי בעיניו.
אהבתיאהבתי
אני חושב שיש בסיס אחד – ידיעה טובה ומעמיקה. זו, ככל שאני מתרשם, עדיין אין לנו.
למה? שאלה טובה. אולי רק רולניק ידע… צריך להשלים את הסידרה החדשה שלו.
מטריד כמה ניסו בעבר להציע שיפורים (אמנון רובינשטיין כתב ספר לפני עשור וקצת), מבלי שנגעו בנושאים הבסיסיים.
אנשים בעתיד לא יבינו אותנו. אני לא מבין אותנו, ואני אפילו לא מהעתיד…
אהבתיאהבתי
ywelis
אכן, כן. ידיעה טובה ומעמיקה.
אהבתיאהבתי