'עלייתו של הכסף' מאת ניל פרגוסון,שיצא לאור בעברית לאחרונה (עם עובד/ספריית אופקים) הוא ספר ראוי לקריאה וראוי לשמירה במדף הספרים בבית.
לכתוב כלכלה: כסף, אהבה וחופש
7 תשובות
פיחות הקניידלך. כך יקראו לו
יין, מיץ ענבים, מצות, ו…פיחות כשר לחג. פיחות הקניידלך, כך יקראו לו.
תודה, ראש הממשלה, הכוכב-נולד הבא!
כמה הרבה עוסקים ב'חטאיו' של ראש הממשלה. כמה מעט עוסקים בתהליך המכוון של ייתור מוסד ראש הממשלה, וערעור תכלית קיומו.
אמנות דגדוג כף הרגל בכלכלה
כשרוצים לעורר חיוך של מישהו, לא מותחים בכוח את שפתיו. מדגדגים את כף רגלו בעדינות, אמרה לנו מורתנו ליוגה, כשרצתה להמחיש את כוליות הגוף – דבר קשור בדבר. שמעתי, ומחשבה חדשה הצטרפה למחשבות היוגה שריחפו בקלילות במוחי.
תחרות היא צדק. תחרות היא סחיטת החלשים
קל מאד לעוות את מושג התחרות בכלכלה – אם מחמת הבנה לא-מלאה, ואם מהיעדר תום לב. וכך, בעידן הטיקבוקים הספונטניים, בכל פעם שמוזכרת המילה תחרות, קם מישהו משמאל וקורא מנהמת לבו: תחרות היא תמיד לטובת בעלי ההון. ומנגד, קם נציג השוק החופשי, המצהיר שתחרות היא הצבעה דמוקרטית, היא דרכה של הכלכלה אל היעילות ואל הצדק.
תחרות שכזו. אפשר לא לצאת אידיוט?
"המבצעים של מגה הוציאו אותי אידיוט" – כותרת דהמארקר מה-10 למארס 2011. הדובר הוא אפי רוזנהויז, מנכ"ל שופרסל, בחקירתו ברשות להגבלים עסקיים.
ארכיאולוגיה של ריכוזיות: היינריך היינה
הדיון האקטואלי על ריכוזיות בישראל היה מועיל אילולא התעלם משני ממדים חשובים: ממד הזמן וממד המרחב. הריכוזיות אינה תופעה חדשה. הריכוזיות אינה ייחודית לישראל. הריכוזיות אינה תופעה כלכלית בלבד.
פחות או יותר (בכלכלה) מה הוא אומר?
הביטוי 'פחות או יותר' הוא ביטוי שכיח בכלכלה. חזרתי עליו מספר פעמים לפני ששאלתי את עצמי, בעצם, מה הוא אומר? חשבתי לבדוק במילון, אבל בשבת האחרונה נתקלתי בשיר 'כדור הביליארד' של נתן זך במוסף תרבות וספרות של הארץ. שיר על אהבה וכדורי ביליארד שמסתיים ככה:
גירעון תקציבי – שורה תחתונה (בינתיים)
חמישה פוסטים על גירעון והוצאה, שפורסמו כאן בשבועות האחרונים, הדגישו את חשיבותו של תקציב ממשלה מאוזן פחות או יותר. המילה 'מאוזן' הקפיצה כמה מהקוראים, אם כי הביטוי 'פחות או יותר' שצורף לה העיד שאין מדובר על גירעון אפסי.
גירעון-משכנתא, גירעון-אוברדרפט
בדיון התקציב, המתקיים בימים אלה, מעט מדי מדברים על מימונם של צעדי הממשלה החדשים. העלאת שכר המינימום, ביטול מס הדלק, הפחתת תעריפי המים – כל אלה יגדילו את הוצאת התקציב. ואופן כיסויה של אותה הוצאה חשוב לא פחות מתוספות השכר או מהגזירות המוטלות על הציבור.
עידן השוק החופשי 