גבולות המדיניות המוניטרית

מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.

שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.

הפקת הגז המקומית אומרת פחות יבוא גז מחו"ל, פחות הוצאת מטבע זר מישראל. הפקת הגז המקומית אומרת תחילת ייצוא גז מישראל, כניסה מוגברת של מטבע זר לישראל.

כניסה מוגברת של מטבע זר למדינה, היצע גדול יותר של דולרים, יוזילו את המטבע הזר במונחי שקלים. השקל שלנו, שמתחזק גם ככה בעקביות מאז ראשית שנות ה-2000, יעבור לשלב חדש בתולדותיו: שלב של ייסוף מואץ יותר. ייסוף השקל ישחק את כושר התחרות של ישראל. ובשורה תחתונה, אמנם נזכה במטבע זר, אך נפסיד בייצוא המוצרים האחרים מישראל, ובכללם ההיי-טק. מאזננו הדולרי אמנם ישופר, אך מאזן התעסוקה שלנו יורע. זאת, משום שכריית הגז זקוקה למעט ידיים עובדות, ובמיוחד ידיים עובדות מישראל. ובמילים אחרות, הסיכוי להשתלב בתעסוקה-המכבדת-את-בעליה בישראל עלול לקטון עוד יותר עקב הפקת גז ומכירתו שאינן מתוכננות ואינן מבוקרות מספיק.

את הבעיה הזו מנסים לפתור עכשיו בעזרת הקמת "קרן עושר" שתתחיל לפעול ב-2018. הקרן הממשלתית תשקיע חלק מתקבולי הגז שיועברו אליה ברכישות ממשלתיות בחו"ל, וכך תפחית את ההמרה לשקלים של המטבע הזר הנכנס למדינה. ועד ל-2018, עד שהקרן תפעל, יחדש בנק ישראל את ימיו כספקולנט בשוק המטבע. הוא ירכוש מטבע זר כדי לענות על ההיצע המוגבר. ב-2013, למשל, הוא ירכוש כ-2.1 מיליארד דולר עד לסוף השנה.

רכישת מט"ח על ידי הבנק המרכזי אינה פטורה מתופעות לוואי. מה גם שהצלחתה בבלימת ייסוף המטבע לא הוכחה בעבר ואינה מובטחת. אי לכך אין מנוס מחידוד השאלות הבאות:

קרן העושר – מדוע היא תתחיל לפעול רק ב-2018? האם משום שתקבולי המדינה מהכנסות הגז ישמשו בינתיים למילוי חורים בתקציב? ואם כן, הנה עוד קשר בין ההתעקשות על "ממשלה קטנה" לבלימת הצמיחה. הפעם, ההימנעות מהטלת מסים נוספים והגירעון הנובע ממנה, דוחפים את הממשלה לניצול הכנסות הגז, ומקרינים מתוך כך על מדיניות שער הרבית ושער החליפין.

ייצוא הגז – אם השלכותיו השליליות היו ידועות מלכתחילה (בנק ישראל עוסק בנושא כבר מספר שנים) מדוע הוא לא נאסר? ואם אי-אפשר לשלול ייצוא מזכיינים פרטיים, מדוע הופרטה הפקת הגז מלכתחילה, במחיר של פגיעה בריבונות הממשלה?

יזמה פרטית יעילה יותר? הקביעה הזו מעולם לא הוכחה. ואם היא יעילה יותר, איך מטילים עכשיו על הממשלה את האחריות הכבדה להשקעת כספי קרן העושר? איך סומכים עכשיו על בנק ישראל שיתפקד בשוק המטבע כספקולנט-על?

רכישותיו של בנק ישראל בשוק המטבע – במה הן עדיפות על הגבלת תנועות ההון קצרות הטווח הלא-יצרניות לישראל? הגבלה כזו עשויה לקזז במידת-מה את זרימת המטבע הזר לישראל בעקבות ייצוא הגז.

גבולות המדיניות המוניטרית – אמרו לי במה עדיפים משחקי השוק כ-אילו – הפקת הגז הפרטית כ-אילו, רכישת המט"ח על ידי בנק ישראל בדמות שחקן פרטי כ-אילו -  על ניהול שקוף וברור של המשק על ידי הממשלה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

מנועי צמיחה? תזכירו לי

אין בו מנועי צמיחה, אמרו המבקרים על תקציב הממשלה ל-2014. מ-נועי צמיחה? תזכירו לי. כבר שנים שאין בכוחה של ממשלת ישראל ליזום מנועי צמיחה. כבר שנים שאין לכלכלני הממשלה בישראל מושג מהו הדבר הזה – "מנועי צמיחה".

ומי שלא ישב מימיו בדיון רציני על מנועי צמיחה, איך הוא ימליץ על מנועי צמיחה? איך הוא יאמין בכוחה של מדיניות קיינסיאנית, אם אין-לו-מושג-כמה-אין-לו-מושג. ועל כן ומשום כך, ניתוחיהם של כלכלני האוצר הם תמיד כל כך נחרצים. גזורו, הם אומרים, וגזורו הוא ההיפך הגמור ממשפטו של מי שהרתה וילדה את התינוק ההוא, או כל תינוק אחר.

קרא עוד »

תלוי איזה 5 אחוזים

זוהי אחת מהבחנותיו החשובות של ג'והן מיינרד קיינס. לא נשאיר אותה בתרגומה לישראלית מדוברת. המקור הוא הכי טוב, וזה מה שמופיע במכתבו של קיינס לניו-יורק טיימס מ-1934:

"אני רואה את בעיית הההתאוששות באור זה: באיזו מהירות תיחלץ המערכת העסקית הנורמלית לעזרה? באילו ממדים, באילו אמצעים, ולמשך כמה זמן מומלץ לאפשר הוצאה ממשלתית חריגה בינתיים?" (רוברט היילברונר, הפילוסופים הארציים, הוצאת שלם 2012).

קרא עוד »

קיינס ושבע הפרות

כמו לפני כל הרצאה, גם בפעם הזו התלבטתי איך עושים את זה – להנמיך את קיינס או להעלותו בדרגה? ובעצם, שאלתי את עצמי, איך אצליח טוב יותר להעביר לשומעים את תבונתו של המודל הקיינסיאני, האם על ידי הצגת מודל סטטיסטי "גבוה", או בעזרת סיפורים ממפלס החיים.

קרא עוד »

ניצחנו?

אני לא בטוחה כל כך. אמנם הנהלת בנק לאומי נענתה ל"רחשי לב הציבור", כפי שנוהגים לומר. אבל רחשים אלה וההיענות להם התעוררו באיחור קל של עשר עד עשרים שנה. וברגעים אלה, לא ברור לאן כל הרעש יוביל.

כי הנה עכשיו, בעקבות המהומה, קמו הנושים, וכולם דורשים מנוחי דנקנר להחזיר את חובות החברות שלו, בסך תשעה מיליארד שקל.

קרא עוד »

כ"ט בנובמבר או ה' באייר

אני לא בטוחה מתיי זה היה – כ"ט בנובמבר או ה' באייר תש"ח. אבל אני זוכרת מה חברי הטוב, עזרי, ואני עשינו. היינו בני ארבע או קצת יותר, והסתובבנו בשכונה מבית לבית.

קרא עוד »

ביקורת מלאה על ספרי

 את הביקורת הזו על ספרי ברוכים הבאים לשוק החופשי לא הצלחתי להעלות במלואה לאתר בעת שהתפרסמה, בגלל בעיות תוכנה. הסתפקתי בפרסום שני קטעים קצרים ממנה, וקישור אליה. אבל הקישור לא היה לגמרי ישיר ולכן רק מעטים הצליחו לגשת אליו.

ניסיתי שוב ושוב כי רציתי לשתף כמה שיותר אנשים בביקורת ששימחה אתי מאד ( ולמען הסר ספק, רות פרידמן ואני נפגשנו אולי פעם אחת לפני שנים רבות). עכשיו, סוף סוף מצאתי דרך לעקוף את המכשלה, וליצור קישור שעובד בלי בעיות. הנה, הביקורת המלאה (4 עמ') בקישור המצורף. היא התפרסמה במקורה בכתב העת ביטחון סוציאלי, הוצאת המוסד לביטוח לאומי, גיליון 83, יוני 2010, עמ' 266-269.

כותבת המאמר היא הכלכלנית הוותיקה ד"ר רות פרידמן. יותר פרטים על רות פרידמן תמצאו בתחתית הדף הראשון של הביקורת.

קיראו ותיהנו.

רק תגידו, הממשלה תעשה

זו אחת מאשליות הדמוקרטיה התקשורתית של העשורים האחרונים. ארגנו הפגנת המונים, החתימו על עצומה, ו-תשפיעו.

תשפיעו? אין ספק, לממשלה אין ברירה, היא חייבת להגיב על הרעש שמקימים אזרחיה. אבל מי ערב לכך שהיא תגיב באופן שאליו כיוונתם. אולי היא לא תבין בדיוק מה אתם רוצים. אולי היא תעקם את דרישתכם כדי להתאימה לצרכיה. ואולי, סתם ככה, המטחנה הזו הקרויה ממשלה, תמעך את דרישתכם ככה, שלא תכירו אותה במתכונתה הסופית.

קרא עוד »

אזרחים שלי, כואבכואבכואב

דמיינו לעצמכם אדם היושב כל ערב שנה חדשה עם משפחתו, סוקר את חייו לאחור ומכריז: הפעם, לא יהיה מנוס מצעדים כואבים. איך הייתם אתם מתייחסים לאדם כזה, ומדוע שתתייחסו אחרת לממשלה שזה הפזמון החוזר שלה.

קרא עוד »

עבד מי שלא מאמין בבני אדם

ביום ד' שעבר, גיליתי פתאום את ההודעה על מכתב רשום שהסתתרה בתחתית הערימה. מיהרתי לסניף הדואר בקניון, תלשתי מספר, והתייצבתי בסוף התור שגלש אל מחוץ לחדר הזעיר. לפניי היו רשומים תשעה-עשר איש. חיכיתי שלושת-רבעי שעה, וצפיתי מרחוק בפקידים מניפים חבילה צבעונית בכל פעם שניגש לאשנב עוד לקוח. כשהגעתי אני, התברר שהחבילה היא הגדת פסח לילדים. אמרתי לא תודה, כמו שאמרו כל האנשים שעמדו באשנבים לפניי.

קרא עוד »

להרשם

Get every new post delivered to your Inbox.

הצטרפו אל 344 שכבר עוקבים אחריו

%d bloggers like this: