מה הקשר, תגידו לי מה הקשר. הקשר בכלכלה, הקשר במדעי החברה, הקשר בחיים בכלל. סוג של תשובה לשאלה הנצחית הזו ניתן בסדרת הודעות לעיתונות של בנק ישראל מה-13.5.2013.
שלוש ההודעות הקצרות מסבירות מדוע הופחתה הרבית ב-0.25 נקודות האחוז באותו יום, ולא במועדה הרגיל בסוף החודש. שלוש ההודעות הקצרות קושרות את הפחתת הרבית הלא-שגרתית לתחילת הפקת הגז ממאגר תמר.
הפקת הגז המקומית אומרת פחות יבוא גז מחו"ל, פחות הוצאת מטבע זר מישראל. הפקת הגז המקומית אומרת תחילת ייצוא גז מישראל, כניסה מוגברת של מטבע זר לישראל.
כניסה מוגברת של מטבע זר למדינה, היצע גדול יותר של דולרים, יוזילו את המטבע הזר במונחי שקלים. השקל שלנו, שמתחזק גם ככה בעקביות מאז ראשית שנות ה-2000, יעבור לשלב חדש בתולדותיו: שלב של ייסוף מואץ יותר. ייסוף השקל ישחק את כושר התחרות של ישראל. ובשורה תחתונה, אמנם נזכה במטבע זר, אך נפסיד בייצוא המוצרים האחרים מישראל, ובכללם ההיי-טק. מאזננו הדולרי אמנם ישופר, אך מאזן התעסוקה שלנו יורע. זאת, משום שכריית הגז זקוקה למעט ידיים עובדות, ובמיוחד ידיים עובדות מישראל. ובמילים אחרות, הסיכוי להשתלב בתעסוקה-המכבדת-את-בעליה בישראל עלול לקטון עוד יותר עקב הפקת גז ומכירתו שאינן מתוכננות ואינן מבוקרות מספיק.
את הבעיה הזו מנסים לפתור עכשיו בעזרת הקמת "קרן עושר" שתתחיל לפעול ב-2018. הקרן הממשלתית תשקיע חלק מתקבולי הגז שיועברו אליה ברכישות ממשלתיות בחו"ל, וכך תפחית את ההמרה לשקלים של המטבע הזר הנכנס למדינה. ועד ל-2018, עד שהקרן תפעל, יחדש בנק ישראל את ימיו כספקולנט בשוק המטבע. הוא ירכוש מטבע זר כדי לענות על ההיצע המוגבר. ב-2013, למשל, הוא ירכוש כ-2.1 מיליארד דולר עד לסוף השנה.
רכישת מט"ח על ידי הבנק המרכזי אינה פטורה מתופעות לוואי. מה גם שהצלחתה בבלימת ייסוף המטבע לא הוכחה בעבר ואינה מובטחת. אי לכך אין מנוס מחידוד השאלות הבאות:
קרן העושר – מדוע היא תתחיל לפעול רק ב-2018? האם משום שתקבולי המדינה מהכנסות הגז ישמשו בינתיים למילוי חורים בתקציב? ואם כן, הנה עוד קשר בין ההתעקשות על "ממשלה קטנה" לבלימת הצמיחה. הפעם, ההימנעות מהטלת מסים נוספים והגירעון הנובע ממנה, דוחפים את הממשלה לניצול הכנסות הגז, ומקרינים מתוך כך על מדיניות שער הרבית ושער החליפין.
ייצוא הגז – אם השלכותיו השליליות היו ידועות מלכתחילה (בנק ישראל עוסק בנושא כבר מספר שנים) מדוע הוא לא נאסר? ואם אי-אפשר לשלול ייצוא מזכיינים פרטיים, מדוע הופרטה הפקת הגז מלכתחילה, במחיר של פגיעה בריבונות הממשלה?
יזמה פרטית יעילה יותר? הקביעה הזו מעולם לא הוכחה. ואם היא יעילה יותר, איך מטילים עכשיו על הממשלה את האחריות הכבדה להשקעת כספי קרן העושר? איך סומכים עכשיו על בנק ישראל שיתפקד בשוק המטבע כספקולנט-על?
רכישותיו של בנק ישראל בשוק המטבע – במה הן עדיפות על הגבלת תנועות ההון קצרות הטווח הלא-יצרניות לישראל? הגבלה כזו עשויה לקזז במידת-מה את זרימת המטבע הזר לישראל בעקבות ייצוא הגז.
גבולות המדיניות המוניטרית – אמרו לי במה עדיפים משחקי השוק כ-אילו – הפקת הגז הפרטית כ-אילו, רכישת המט"ח על ידי בנק ישראל בדמות שחקן פרטי כ-אילו - על ניהול שקוף וברור של המשק על ידי הממשלה.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
