ערב החג יצאתי לקניה השבועית. אין כמו לצאת לקנייה השבועית, אין עוד שיעור כזה בכלכלה.
חושבים-מחדש כלכלה
ואולי חושבים מחדש על כלכלה. יש הבדל בין שתי הכותרות. הראשונה, מבטאת פעולה מבפנים, מתוך התחום, היפוך התחום מהקרביים שלו. השנייה, באה מבחוץ, מהמקום של 'חושבים על', חושבים ולאו דווקא מתחייבים.
'חושבים-מחדש כלכלה' הוא שמה של התאגדות בינלאומית המונה 60 קבוצות ב-30 ארצות. ישנה, לפחות עוד התארגנות בינלאומית מקיפה כזו, ושתיהן יחד מעידות על אי-נחת בלימודי הכלכלה. אצלנו, בישראל, עוסקים בסוגייה הזו פורומים של סטודנטים לכלכלה באוניברסיאות המובילות: ירושלים, תל-אביב, חיפה, באר-שבע. להמשיך לקרוא
צדו הנשכח (במקרה לגמרי) של התקציב
הצבעת אי-אמון מתנהלת בכל פורום אפשרי לתקציב 2015, טרם הבאתו לאישור הרשויות. מבקרי התקציב שולפים מדי יום שלל סעיפי הוצאה, שעליהם התחייבה הממשלה, והם לא כלולים בהצעת התקציב בינתיים. עליהום על צד ההוצאה, אף מילה על צדו השני של התקציב, צד ההכנסה. זאת, למרות שאומדן ההכנסות בידיוני לא-פחות מאומדן הוצאות התקציב.
כשהלב צמא למילת נחמה
לא לנחמת טיפשים, לא להטפת מוסר של צבועים, לא להנפת דגלים של נביאי שקר. בימים כאלה אני חוזרת אל הכותבים האהובים עליי – אלה שלא אומרים מה צריך לעשות, רק מאשרים שקשה להיות אדם הגון. קשה, ובכל זאת, מוכרחים להבחין בין טוב לרע בין יופי לכיעור, כי לחיים יש משמעות.
תקציב, עמימות וחיות אחרות
עכשיו כאילו נתניהו נגד לפיד, לפיד נגד נתניהו. יודעים נגד מי, לא ברור נגד מה. נגד באופן כללי? אפשר לקבל. נגד בענייני תקציב? ספרו לנו מהו התקציב בשבילכם.
גירעון תוצאתי – פולחן כלל ההוצאה
קודם – כלל ההוצאה, רק אחריו – כלל הגירעון. זה סדר העדיפויות שעליו מצהיר לפיד בביטוי "גירעון תוצאתי". הגירעון הוא ההפרש בין הוצאת התקציב שתיקבע, וההכנסה ממסים שתתקבל כתוצאת היקף הפעילות במשק. הממשלה לא תכביד את נטל המס, למרות שידוע די בוודאות שהכנסות המסים בשנת 2015, וכנראה גם בהמשך, לא יהיו משהו. והגירעון? ייצא-מה-שייצא.
כמה כסף, כמה מה, כמה…בתקציב
זה לא פלא שהדיון התקציבי מתרכז כולו רק בכסף – כלל הוצאה, כלל גירעון, כלל חוב – הכל בשקלים ובאחוזים. אם כסף הוא מטרת הדור, כסף הוא גם האמצעי הבלעדי להגשמתה. אבל האמת היא שגם אם רוצים רק כסף, עדיין אפשר לשפר את התוצאה הכספית לכל שקל ששמים, בעזרת תשומת לב להיבטים שאינם כספיים של התקציב.
מה לימדו אותי הנתונים שלנו היבשים
הם, הנתונים מראשית השבוע שעבר, אישרו לי שהמשק צנח להאטה עוד לפני "צוק איתן". נתוני החשבונות הלאומיים לרבע הראשון של 2014, קובעים בבירור כי קצב הצמיחה הנוכחי אינו עולה על 2.5% לשנה. זו נפילה ברורה מה-4% ויותר של 2011, ומה-3% ויותר של 2012 ו-2013.
מה לימדו אותי נתוני OECD היבשים?
הנתונים היבשים, נתוני הכלכלה היבשים, הם בעיניי הפואזיה הכי צרופה. תמציתיים, מתבארים בהמון אופנים, מעלים שאלות ועוד שאלות. וככל שמתכונתם גולמית יותר, בלי עיבודים שמהנדסים להם את הצורה, ככה הם אמיתיים יותר.
בואו נבלבל את סדרי התקציב
בלבול הוא לפעמים התחלה טובה, בוודאי התחלה טובה יותר מסדר כוזב. דוגמא ראויה היא הדיון על ההוצאה הביטחונית שיככב בתקשורת מעכשיו ובחודשים הקרובים. ביטחון מסווג אצלנו כ"הוצאה רעה" – הוצאה שבאה על חשבון צרכים חברתיים, כלכליים ואחרים. אבל הגדלת ההוצאה הביטחונית בתקופה הנוכחית מוכתבת על ידי האירועים, על כן מומלץ להשתחרר מהקיבעונות הקשורים אליה.
ביטחון – הוצאה חברתית להמשיך לקרוא