זה קרה ביום אחד – ה-6.10.2022. האיש שלי חזר מהסופר ומהמינימרקט , והכריז כי בשני המקומות אין חמאת תנובה. מזל, שאני תמיד מחזיקה רזרבה. ובדיוק באותו יום, כותרת בדה מרקר האומרת "התוכנית לחסימת הסינים: השקעות זרות בישראל ידרשו אישור ממשלתי".
בפינת החדר, מעל למחשב שלי, חבוי סיפור חיי. לא חשבתי על זה, עד שאתמול הסתכלתי וראיתי. הכי בצד שמאל, תלוי דג קרמיקה קטן צבעוני – כחול, כתום, צהוב – קניתי אותו בעיר חוף יפה ביוון, שכבר איני זוכרת את שמה. והפינה הבאה, גם היא מתחילה בדג. דג קרמיקה ענק – כחול, כתום – שהגיע לארץ ממקסיקו. דג הוא סמל לפריון ושפע ביהדות ובדתות אחרות. לא ידעתי את זה בזמנו, אבל אני זוכרת את שרשרות הדג היפהפיות מזהב, שהיו בחנות התכשיטים של הצורף מחלב בפינת מחנה יהודה. התוודעתי אליהן כשגרתי בסביבה. הייתי עומדת שעות בסביבה ולוטשת עיניים. התברר לי אחר כך שגם רות דיין אימצה אותו במשכית.
הייתה שנה מוזרה, לא נכחיש. החצבים בחצרנו העליונה לא פרחו – גוש בצלים שבשנים מסוימות מוציא שלושים פרחי חצב. רק בצד, פרח חצב אחד ויחיד, מצמח שנבט לפני מספר שנים. עץ הפומלה של השכנים כבר נושא פירות גדולים, ואיתו עוד עצי הדר בסביבה. ובגינה, בקדמת הבית, צמחו בעיקר עשבים שוטים ענקיים. הם כיסו את פרחי הציניה והפטוניה, מאיפה הם הגיעו? הם לא היו כאן מעולם.
המדד ירד, הכריזו בטלוויזיה ערב חמישי. מדד אוגוסט צנח ב-0.3% לעומת יולי. סיבה למסיבה? לא ממש, אם כי התרגשות ברגע הראשון.
Namaste – כתוב בגדול על חולצת הפיג'מה החדשה שלי, לצד ציור של דמות יושבת במנח הרפיה של יוגה. בדקתי מהיכן החולצה, לא מהודו, כמובן, דווקא מסין. Namaste, כידוע לכם, היא ברכת שלום הודית מכובדת. היא מיוצגת על ידי אדם המצמיד את ידיו למרכז החזה, ולא פותח אותן לצדדים כמו בתמונה. אבל, מה זה חשוב, בעולם הגלובלי Namaste הוא דימוי, והוא מוכר שלוה הודית.
קראתי, בסקרנות רבה, את המאמר שהתפרסם אתמול במוסף הארץ על צמיחה שאינה תורמת לרווחה. הסכמתי עם חלקים גדולים מתוכו, לא הסכמתי עם אופן הצגת הבעיה, ועם היעדר שורה תחתונה אמיתית. המאמר "חי צומח דומם" של ג'ייסון היקל הוא פרק מתוך ספר חדש "פחות זה יותר" על ניהול כלכלת העולם. היקל הוא עמית בכיר בבית הספר לכלכלה של לונדון (LSE) ואנתרופולוג כלכלי באוניברסיטה האוטונומית של ברצלונה.
חזרנו לחיפה. לבקשת נכדנו, נדב, שהתאהב בעיר בחופשתנו הקודמת. שלושה ימים במלון על הכרמל, מכל חלון שלו ראינו את המפרץ. מכל חלון, ראינו בתים יפים מוקפי עצים. כמו בבית הכרם של ירושלים לפני שהושחתה. כמו בירושלים ההיא לפני שנהרסה.
זו אינפלציה – תהליך של עליית מחירים, או סטגפלציה – תהליך של עליית מחירים פלוס סטגנציה, עצירה בצמיחה? או שאולי זו טמטומפלציה, עוד תהליך כלכלי שלא מבינים עד שלא מבחינים בפרטים ומריחים. אני מקווה שהשאלה לא יותר מטומטמת מהתשובה, אך תהליך כלכלי חייבים להבין לפני שפותרים.
מהי ריבית? חשבתי פתאום לעצמי. אנחנו כותבים על ריבית בוקר וערב, האם הגדרנו מהי ריבית? נכנסתי לכל ספרי המבוא לכלכלה שאני מכירה. כולם כמובן עוסקים הרבה בריבית, אף לא אחד מהם מגדיר מהי ריבית. מעניין, אמרתי לעצמי. עד שנתקלתי בסמואלסון (בסט סלר עתיק יומין של פול א. סמואלסון), שכדרכו לא מסוגל לטייח דבר. סמואלסון כותב כי ריבית היא גמול ההון, כפי ששכר הוא גמול העבודה.
עידן השוק החופשי 