חושבים-מחדש כלכלה

ואולי חושבים מחדש על כלכלה. יש הבדל בין שתי הכותרות. הראשונה, מבטאת פעולה מבפנים, מתוך התחום, היפוך התחום מהקרביים שלו. השנייה, באה מבחוץ, מהמקום של 'חושבים על', חושבים ולאו דווקא מתחייבים.

'חושבים-מחדש כלכלה' הוא שמה של התאגדות בינלאומית המונה 60 קבוצות ב-30 ארצות. ישנה, לפחות עוד התארגנות בינלאומית מקיפה כזו, ושתיהן יחד מעידות על אי-נחת בלימודי הכלכלה. אצלנו, בישראל, עוסקים בסוגייה הזו פורומים של סטודנטים לכלכלה באוניברסיאות המובילות: ירושלים, תל-אביב, חיפה, באר-שבע.

סיבוב האי-נחת העכשווי החל בקיץ 2000 בסורבון בפאריס. קבוצת הסטודנטים המוחים שם פרסמה עצומה שקראה לשילוב כלכלה 'פוסט-אוטיסטית' – כלכלה החורגת ממודל הזרם המרכזי. פריצת המחאה בקיץ 2000 מן הסתם קשורה לפריצת משבר נאסד"ק באותה תקופה, ולמה שאני מכנה במאמריי 'משבר שנות ה-2000' – משבר בהמשכים שהחל אז ולמרבה הצער עוד לא נגמר.

אפשר לכתוב ספר שלם על הפרק המרתק הזה בתולדות המחשבה הכלכלית, אך אי-אפשר מבלי להקדים ולומר שהתחושה הזו כלפי לימודי הכלכלה אינה תחושה חדשה. פוסט מעניין בבלוג של אולג קומליק מדווח על וועדה לבדיקת הלימודים לתארים כלכליים מתקדמים בכלכלה, שמונתה על ידי האגודה האמריקאית לכלכלה בשנת 1991(!). חברי הוועדה היו ששה אנשי אקדמיה בולטים, ובתוכם שלושה חתני פרס נובל (קנת ארו, רוברט לוקאס, ג'וזף סטיגליץ).

מסקנה ראשית אחת של הוועדה הייתה: "נראה שתוכניות הלימודים לתארים מתקדמים בכלכלה מוציאות החוצה מלומדים-שוטים רבים מדי, מיומנים בטכניקה אך חפים מיידע בסוגיות כלכליות מציאותיות". עוד מסקנה קבעה כי הסטודנטים והמורים לכלכלה חשים "בחיסרונם של עובדות, מידע בנושאים מוסדיים, נתונים, סוגיות של העולם האמיתי, יישומים, ובעיות מדיניות" בלימודיהם. משפט חריף אחר אמר: "תוכנית ליבה נטולת רוחב או איזון תברא תדמית צרה מדי של הכלכלן ותפקידו".

המסקנות יפות, אך שום שינוי מהותי לא התחולל בהוראת הכלכלה מאז שהן פורסמו. קומליק מאמין שהחרפת המשבר, יחד עם לחצי גורמים שמחוץ לדיסציפלינת הכלכלה, יחישו את השינוי עכשיו. הלוואי. מבחינתי, השאלה המעניינת היא איך זה שדו"ח חשוב כל כך העלה אבק על המדפים במשך יותר מעשרים שנה. תשובתי, הלא-נחרצת, מסתכמת בכמה הגיגים על העולם שבו הכלכלה נאלצת לפעול.

הגיג ראשון נוגע למקומם של מחברי הדו"ח בעם הכלכלנים שבתוכו הם יושבים. כן, ברור שביקורת בונה על המקצוע, מפי בכירים כמו מחברי הדו"ח, תתקבל בחיוב על ידי העמיתים. מהפך בתוכנית הלימודים? זה משהו לגמרי אחר. מהפך כזה יאלץ פרופסורים רבים לבנות מחדש את הקורסים שלהם, ואולי גם להחליף את תחום התמחותם. הוא ירעיד את הקרקע שעליה ניצבים אנשי אקדמיה רבים. מחברי הדו"ח בוודאי הבינו מעצמם שעדיף להם להסתפק באמירה אלגנטית, למה להם להתבוסס במלחמת דמים מקצועית.

הגיג שני נוגע לדרך מימון האוניברסיטאות בכל העולם המתועש ובמיוחד בארה"ב. חלק ניכר מהמימון האקדמי בעשורים האחרונים מגיע מתרומות המגזר העסקי. ואיזה נשיא אוניברסיטה שפוי יכריז בפומבי על מהפך – היפוך תוכנית הלימודים בכלכלה. ישר יקום-מי- שיקום, וישאל את עצמו ואת חבריו-המרוצים-מחייהם-ולא-מחבבים-רעיונות-חדשים, מהפך -לשם-מה? זה יעלה או יוריד את הרווח שלנו?

על כן, למרות שכמו קומליק אני סבורה כי בשלו התנאים לשינוי מהותי בהוראת הכלכלה, עדיין נראה לי שהדרך לשם בהכרח תעבור בין תחנות לימוד של הכוחות שמנעו עד כה מהשינויים החברתיים-כלכליים להתממש. עצירות הלימוד האלה ישולבו מאוחר יותר  בתוכנית הלימודים בכלכלה, כי לימוד כלכלה הוא לימוד סאגת היחסים הנצחית שבין כסף לכוח. כסף וכוח, לא כפי שהם מיוצגים במודלים קשיחים. כסף וכוח במודל הספרותי האבסורדי שלהם, המודל של התנ"ך, של שייקספיר, של דוסטוייבסקי: יצרים גסים, ביריונות, ולא-מעט טמטום, ממש כמו בחיים האמיתיים.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

5 מחשבות על “חושבים-מחדש כלכלה

  1. "מלומדים-שוטים רבים מדי"
    זו הכותרת האמיתית…
    הצרה היא שהם נוהגים בנו.
    "עיזה עיוורת" פסק מי שפסק.
    פסק וצדק.

  2. פינגבק: עבודה שחורה » מלומדים-שוטים רבים מדי

  3. תודה, תמר, על ההתייחסות לפוסט שלי.
    זהו בהחלט נושא מורכב, חשוב וגם מרתק מבחינה אינטלקטואלית- ובהזדמנות בהחלט אשמח לשוחח על כך ובטח אמשיך להתייחס לזה גם בבלוג שלי.
    בינתיים, נזכרתי במשהו מעניין: הרי גם בארץ התרחש בשנת 2003 אירוע פורץ דרך של ממש. בטקס הענקת תארים בבית-הספר לכלכלה של אונ' תל-אביב, חגי קוט- סטודנט שסיים בהצטיינות, נשא דברים כנציג הבוגרים.
    לתדהמת הסגל האקדמי, נאומו של קוט היה כתב קטגוריה חריף – ובהחלט מאד חריג לאותה התקופה – כלפי לימודי הכלכלה (הניאו-ליבראלית) באוניברסיטה, דלותם ושטחיותם. מומלץ להאזין.

  4. אולג,

    תודה על תגובתך, ואשמח להיפגש אתך לשיחה בנושא הזה ובכלל.

    את הנאום של חגי קוט אני מכירה, הוא בהחלט היה אמיץ ופורץ דרך באווירת התקופה ההיא.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s