תגית: רגולציה

ארבעה בנקים בינלאומיים. הצילו

ארבעה גופים בינלאומיים מתעניינים באפשרות להקים בנק רזה בישראל. דהיינו, בנק מופחת רגולציה. כך נכתב בכותרת מאמר בדה-מרקר. אם הם מתעניינים, אז זה ממש ר-ציני. יזמתם של בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון מתקבלת באהדה. הם מתעניינים עקב הרווחיות העצומה של הבנקים בישראל בשנים האחרונות. הם מתעניינים כי, להתרשמותם, היעדר רגולציה תרם לרווחיות הענק הזו.

שיעור התשואה על ההון בבל"ל, ברבע השלישי של 2025 עמד על 16.3%. בבנק הפועלים, באותה תקופה, הוא הגיע ל-17.6%. נשמע נפלא, אין עוד רווחים כאלה. הבנקים, כמובן, הבינו שזו הדה-רגולציה, ולא כל הקשקושים האחרים. אני, באשמת גילי הקשיש, נזכרתי כמובן במשבר ארבעת הבנקים הגדולים בשנות השמונים. כל מי שהחזיק חסכונות באותה תקופה אמנם פוצה כ-אילו, אבל כמובן הפסיד לא מעט כסף.

נזכרתי בסיפור אפילו מעניין מזה. סיפור בנק צפון-אמריקה הירושלמי, גם הוא בשנות ה-80. הבנק הוקם בינואר 1978, ושירת בעיקר לקוחות חרדים. אני מודעת למה שקרה, בעקבות סיפור נוגע ללב שסופר לי. זהו סיפור על אימו של אדם שאני מכירה. היא, וכל משפחתה, התפרנסו מכסף שאביה הביא מחו"ל, כשחיסל שם את עסקיו ועלה לארץ. בשלב מסוים, בעלה ברח לחו"ל, אבל גם לפני כן הוא לא פרנס.

כשבנק צפון אמריקה קרס, היא איבדה את כל חסכונותיה. איש לא פיצה אותה, כי אין בישראל ביטוח פיקדונות, כנהוג במדינות רבות בעולם. מחמת הצער, היא חלתה, ונפטרה תקופה קצרה לאחר מכן. כספי בנק צפון אמריקה פשוט נגנבו על ידי כמה ממנהליו. כמה מהם גם ישבו בבית הסוהר. אבל הידיעה הזו לא עזרה למי שהפקיד שם את כספו.

מעניין שהצלחתי לשחזר את הסיפור, רק משום שזכרתי את שמה של אחת ממנהלות הבנק. אחרת, לא הצלחתי להגיע אליו באינטרנט. אולי משום כך, גם נגיד בנק ישראל אין לו מושג, והוא מדבר על הקמת בנקים מופחתי רגולציה. במיוחד, מדובר עכשיו על מתן אפשרות לחברות ביטוח וגופים מוסדיים להחזיק בנקים רזים. למרות שאחת ממסקנות הרפורמה לאחר משבר הבנקים הייתה איסור על החזקות כאלה.

הדוגמטיות המסוימת של הרפורמה היא שעזרה לישראל לשמור על יציבות המערכת הבנקאית במשבר הפיננסי העולמי ב-2008. מעניין גם שבנק וואן זירו, שהוקם על ידי אמנון שעשוע לפני ארבע שנים, עוד לא הגיע לרווחיות.

כל זה מחזיר אותי לנושא החביב עליי – "הגברת התחרות במשק". הגישה המגוחכת בבנק ישראל ובאוצר מדברת על יתר תחרות בבנקים. כך יימנע עודף הרווח, שבסופו של דבר הוא גזילת כספי הציבור. אני מאמינה שבמשק קטן כנראה שאין הצדקה לריבוי בנקים. המצב הנוכחי הוא כנראה מה שהמשק יכול להחזיק. ומה עושים, נגיד בנק ישראל? מגבירים מחדש את הרגולציה. אין ברירה אחרת. היא התרופפה משום מה בתקופת כהונתך.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

 

הרגולציה תחזור

אני קובעת. איך אני יודעת? משום שבסוף 2023 היו בישראל 1.252 מיליון בני 65 פלוס. מתוכם, 551 אלף איש בגיל 75 ומעלה. אלה האנשים שלא תמיד מסתדרים עם תרגילי הטלפון והאינטרנט המתוחכמים. איך אני יודעת? כי אני נמצאת שם.

להמשיך לקרוא

יבוא מקביל, עכשיו אני מבינה

לפני כשבועיים חלה תקלה בשואב האבק שלנו. שואב טוב, ויקר כמובן,  מסוג דייסון. הוא התחיל לעבוד והפסיק, התחיל והפסיק. התקשרנו ליבואן: חברת ברוכים בירושלים. אמרו לנו לצלם את זה ואת ההוא, ולשלוח בסלולרי. לקח זמן, ובסוף איתרנו את הבעיה: הפילטר דורש החלפה. יופי, אמרנו, תביאו לנו פילטר. לא, ענו לנו, פילטר רק אצל היבואן: חברת דייסון בפתח תקווה.

להמשיך לקרוא

לא כלכלה אחת, גם לא שתיים

"ראיתי אותם מפרקים את רוסיה באופן מכוון", אומר פרופ. גאי סטנדינג בראיון ל'דבר' על הטיפול בהלם שנכפה על המדינה על ידי הכלכלנים שבאו להצילה. גאי סטנדינג הוא מחברו של הספר הפופולארי 'הפרקריאט – המעמד הפגיע', פרופסור לכלכלה באוניברסיטת לונדון, וכלכלן שמאל ידוע. בימי נפילת חומת ברלין, הוא היה מנהל המרכז למדיניות שוק העבודה של ארגון העבודה העולמי.

להמשיך לקרוא

מיתוג ירושלמי. משולש כוח

סוף השבוע שעבר, הקצבייה השכונתית. איפה החבילות של אדום-אדום עם המדבקה, אני שואלת את איציק, הבעלים. בויטרינה, כמו תמיד, הוא עונה. אבל זו מדבקה של איציק-מלך-הבשר אני מקשה. מה אני פראייר, למה שאני אפרסם אותם חינם? אני מפרסם את עצמי.
להמשיך לקרוא

פיראטים במצולות הגלובליזציה

בים הזה לוקחים בשבי בנות ערובה – תוכנות הפעלה של מחשבים תמימים. בים הזה דורשים כופר. בים הזה לא שולטות מדינות, ולא מוסדות בין-לאומיים. הים הזה הוא אוקיאנוס האינטרנט העולמי, הנמצא כעת תחת מתקפה.

להמשיך לקרוא

מלחמתנו במונופולים נגד השכל הישר

ראשון המתריעים, בסיבוב המחודש, היה המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, באמצע דצמבר. ליכט, במסמך שפרסם, קבע שנדרשת הסדרה בתחום הגז הטבעי. ריכוזיות הון היא ריכוזיות כוח, הוא הזהיר. מספר ימים מאוחר יותר, בדו"ח מטעם חברת החשמל שהוגש לראש הממשלה, צויין כי המחיר שדלק ונובל אנרג'י גובות בישראל גבוה מדי. עוד מספר ימים, הממונה על ההגבלים העסקיים, דייויד גילה, התעורר, וכהרגלו, זרק ביטויים מרשימים: 'פיצול בעלות', 'הסדר כובל'.  כל התבטאות כזו לוותה בכותרות ענק בעיתונות, ובהכרזות נרגשות של פוליטיקאים. עברו שבועיים, והממונה כרגיל שוקל את צעדיו. להמשיך לקרוא

מס עקיף – הכי עדיף

לפני חודשיים, שבת מדיח הכלים שלנו. התקשרתי לחברת השירות, והם שלחו אלינו טכנאי. הוא בא, חיטט כמה דקות, וקבע שצריך להחליף את קופסת הסבון. חיכינו חודש, הקופסה הגיעה מחו"ל, הטכנאי התייצב אצלנו להתקין אותה, ו"הכל בסדר".  שעתיים מאוחר יותר הפעלתי את המדיח, שוב הקופסה לא נפתחה. עד כאן, 690 שקל – 240 שקל ביקור, 450 שקל שקל קופסה.

להמשיך לקרוא

זה צד ההיצע, הם אומרים לנו

זה צד ההיצע, קבע ראש הממשלה בסמכותיות, בהתייחסו לסוגיית הדיור. זה צד ההיצע, חזרו אחריו מהקואליציה עד לאופוזיציה. היצע, מה? נתניהו סבור כי הפיתרון לבעיית הדיור הוא מצד היצע הדירות, והצעת לפיד לביטול המע"מ לכאורה מתייחסת לצד הביקוש.

ההבחנה החדה בין ביקוש להיצע נשמעת כלכלית-מדעית כזו. אבל במציאות אפשר ליחס את השפעתם של משתנים רבים גם לצד הביקוש וגם לצד ההיצע, תלוי מאיזה זווית בוחרים להסתכל.

להמשיך לקרוא

עוד סיפור על התעשרות וחושך

יום אחר יום חזר הסווטשרט אל המרקע. הסווטשרט שמתחתיו נחבא טכנאי הגז האומלל. על פי דיווחי התקשורת, רק מזלו הרע הביא אותו לסרט הזה. מספר טכנאים ביקרו באתר דליפת הגז לפניו, וגם הם לא מצאו את מקור התקלה.

להמשיך לקרוא