טקס בדיקת הביצה מעשיר את יומי מזה מספר חודשים. אימצתי אותו בחום לאחר שיחה במפגש חברים של שבת. אחד המשתתפים התלונן על הביצים הנמכרות לנו במרכולים: ביצי ענק, מזוהמות מבחוץ ובעלות מרקם חשוד מבפנים.
תגית: התערבות ממשלה
כחלון עושה לנו תחרות
כחלון לא יודע איזה תחרות. כחלון לא יכול לדעת מראש איזה תחרות הוא עושה. צירופי החברות הם אינסופיים, התנהגותן היא בלתי צפויה: הן יכולות להתאגד כולן ביחד נגד הציבור, הן יכולות להילחם ביניהן אחת-אחת או בקואליציות מגוונות. כל האפשרויות פתוחות.
היד הנעלמה לעתים תכופות
"לעתים תכופות" הוא החידוש בהקשר הזה. את היד הנעלמה אין צורך להציג. זו היד המכוונת את הכלכלה לתועלת הכל, גם אם כל פרט בה חותר לתועלתו האישית. זו היד שיצאה לאוויר העולם ב-1776, עם פרסומו של "עושר העמים" מאת אדם סמית.
זליגות קיינסיאניות
קיינס חוזר והוא רלוונטי מתמיד. קיינס חוזר והוא מעורר תהיות כתמיד. 80 שנות תהייה הן תמצית כתיבתו של קיינס. 80 שנות תהייה הן הביטוי הנאמן ביותר לגדולתו. קיינס, עצמו, בחן שוב ושוב את תקפות טענותיו. מעניין, עכשיו, לבדוק את טענתו העיקרית בתנאי משבר המאה ה-21.
מה היא חיפשה בתנובה
זה ספור על התנגשות בין "שיפור" ל"השבחה", או, אולי, על הסתירה המובנת מאליה בין הטווח הקצר לטווח הארוך. סיפור שיכול להבהיר כמה מילות קוד כלכליות. סיפור שיכול להמחיש מה מחפשת קרן השקעות פרטית בינלאומית במדינה ים-תיכונית נידחת.
ריכוזיות, חירות המחשבה
הכל התחיל עם ציטוט בדו"ח בנק ישראל 2009. ציטוט ממחקרו של קונסטנטין קוסנקו מהבנק, שדיבר על הקבוצות העסקיות הגדולות בישראל. קבוצות אלה מאופיינות במבנה פירמידה, דהינו, מבנה רב-מפלסי שבו הבעלות עוברת מלמעלה למטה. השולט בקצה הפירמידה, יכול לשלוט גם בשאר מפלסיה בעזרת השקעה מזערית.
קרבות סחר. שוב קרבות סחר
קרבות הסחר עם סין מתלקחים מחדש. כך מבשר עמודו הראשון של ההרלד טריביון מה-13 לחודש. כדאי לשים לב למילה "מחדש". כדאי לשים לב גם לעשרות המילים המפרטות את הסיבות להשעיית הקרבות בחודשים שחלפו. ארה"ב חיכתה לביקור מנהיגה המיועד של סין בפברואר. האיחוד האירופי קיווה להיעזר בכסף הסיני לפיתרון משברו הפיננסי. שני העניינים פחות אקטואליים עכשיו, על כן השעייתם הזמנית של הקרבות היא שדורשת הסבר, לדעת מנסחי הידיעה. החזרה אליהם כנראה מובנת מאליה.
תהיות קיומיות ועובדות חיים בפרי הגליל
סיפור פרי הגליל מעורר שאלות כבדות משקל. האם המדינה אחראית לתעסוקה באזורי הפיתוח? האם המדינה אחראית לתעסוקת תושביה? האם המדינה אחראית לתעסוקת אזרחיה? האם הממשלה אחראית למדינה? תהיות קיומיות שלא קל לענות עליהן.
פסק זמן – רגע של איבוד שיקול דעת
חפשו את "פסק זמן" במדד המחירים לצרכן. לא תמצאו אותו בין 1,300 מוצריו ושירותיו. משקלו בסל צריכה רגיל הוא כה זניח, עד שהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לא טורחת למדוד אותו בנפרד. חלקה של כל הקבוצה שהוא משתייך אליה (קבוצת הממתקים והשוקולד) עומד על כשלוש עשיריות האחוז מסך הוצאתה של משפחה ממוצעת. חלקה של שטראוס מגיע לכמחצית מהמכירות בקבוצת הממתקים, וה"פסק" הוא רק ממתק אחד מני רבים בשטראוס. כך שבאומדן סביר, חלקו של פסק זמן בסל הצריכה הממוצע בישראל אינו עולה על עשירית האחוז.
חיפזון אטי, אבא לרנר, גינטר גראס
"הביטחון היחיד נמצא בחיפזון אטי", כך אומר אבא לרנר בכותרת פרקו האחרון של הספר "כלכלת התעסוקה" (הוצאת דרור לנפש,2011). "הדרגתיות היא הדרך המהירה ביותר להתקדמות בטוחה כל עוד דואגים 'להיחפז באטיות', ולא להפוך את ההדרגתיות לעמידה במקום", הוא מפרט הלאה.