נעסוק כאן בתעלומת זהות. זהותה של העלמה. או, ליתר דיוק, זהותה הישראלית של מסטיק(ית) 'עלמה'. 'עלמה' יפת התואר נתנה את חסותה ל'עכבר אופנה', מוסף פרסומי שצורף לעיתון הארץ לפני מספר שבועות. הכותרת "מגזין לעלמה הישראלית", בהדגשת הלוגו המילולי 'עלמה', מוקמה ישר מתחת ללוגו העכבר. ובמרכז הדף הקדמי של העטיפה, נוספה כותרת משנה: סיפורה של האופנה הישראלית.
קרבות הסחר עם סין מתלקחים מחדש. כך מבשר עמודו הראשון של ההרלד טריביון מה-13 לחודש. כדאי לשים לב למילה "מחדש". כדאי לשים לב גם לעשרות המילים המפרטות את הסיבות להשעיית הקרבות בחודשים שחלפו. ארה"ב חיכתה לביקור מנהיגה המיועד של סין בפברואר. האיחוד האירופי קיווה להיעזר בכסף הסיני לפיתרון משברו הפיננסי. שני העניינים פחות אקטואליים עכשיו, על כן השעייתם הזמנית של הקרבות היא שדורשת הסבר, לדעת מנסחי הידיעה. החזרה אליהם כנראה מובנת מאליה.
הם יכולים ללמד את עצמם להתנהג יפה. אבל השאלה, כמה זמן הם יצליחו להתנהג יפה אם לא בא להם. ועוד שאלה, אם "להתנהג יפה" נשמע אותו דבר בגרמנית וביוונית. כי אם לא, אין ליוונים ברירה אלא להכיר במגבלות השפה, ולפרוש מהאירו.
בראשית שנות ה-80, הייתי שותפה לכתיבת הספר "יעדים לפיתוח התעשייה בישראל 1990-1978". הספר עב הכרס, שיצא בדצמבר 1981 במרכז לתכנון תעשייתי במשרד התעשייה והמסחר, תופש 315 עמודים.
הנה משפט הפתיחה למצעה הכלכלי המתחדש של מפלגת העבודה, או למצעו של כל איחוד סוציאל- דמוקרטי שיקום בקרוב. המשפט שלא יעלה על דעתו של יועץ אסטרטגי אמריקאי, גם אם הוא הריץ לכהונתם שניים-שלושה נשיאים. המשפט שאפשר לכתוב רק בעברית: מצביעים יקרים – נאמני מפלגת העבודה, מתפקדיה החדשים, הציבור הרחב – הפעם אנחנו רציניים.
מה קרה לצרפתי השרמנטי, דומיניק שטראוס-קאהן? איך, לכאורה, הוא לא העלה על דעתו, שהעובדת האפריקאית לא תיפול לזרועותיו או לאיפה שזה לא היה? איך הוא לא צפה מראש, שהיא תתעשת ותדווח על המקרה? טעות באבחון יחסי כוח.
שתי מדינות, המטיפות לגירעון תקציבי מזערי, סבלו מגירעון ענק ב-2010. גירעונה של בריטניה מסתכם בכ-10% מהתמ"ג וגירעון ארה"ב מגיע ל-9% מהתמ"ג. תיארתי את התופעה בפוסט 'זרקו אותו מהדלת קיינס חוזר מהחלון'. כוונתי הייתה להפנות את תשומת הלב לפרדוקס מאיר עיניים: קיצוץ מופרז בתקציב הממשלה מוביל לגירעון ענק, לכאורה גירעון קיינסיאני, בעת האטה כלכלית.
בעולם גלובלי, עולם ללא גבולות, מהי הטריטוריה שמגדירה 'כלכלה ישראלית'? בעולם שלפני עידן הגלובליזציה הנוכחי, הוגדרה הריבונות הכלכלית על פי גבולות המדינה. אבל, היום, לא כל חברה שפועלת בגבולות מדינת ישראל היא חברה ישראלית. אפילו השפה המדוברת מבחינה בין 'חברה ישראלית' ל'חברה זרה'.
אנשים מחבבים תשובות מוחלטות. לכן גם רוב המודלים בכלכלה מתייחסים לעולם אידיאלי שבו אפשר לענות על כל שאלה באופן חד-משמעי. אך, מה לעשות, העולם האמיתי בדרך כלל רחוק מלהיות אידיאלי. המחשה טובה לכך מתקבלת ממודל הסחר החופשי. כי אם סחר חופשי נפלא כל כך, כפי שמודל היסוד של הכלכלה אוהב לטעון, מדוע הוא נדיר כל כך, או ליתר דיוק, בעצם לא קיים.
הסיפור מוכר לכולם. הם באים למדינה מפותחת, לפעמים גם ללא מפותחת, וממלאים בהן את המשרות הפנויות. הם נכנסים בהמוניהם למדינה, לוחצים את השכר למטה, מייאשים את העובדים המקומיים וזוכים במשרות המתפנות. הם שולחים את עבודתם הזולה על פני תבל, בדמות סחורה ארוזה, שמחליפה סחורה מקומית וממריצה לסגירת קווי ייצור ופיטורי עובדים. הם מושכים אליהם השקעות הון, מקימים בעזרתן מפעלים בסין, במקום שאותן השקעות יסייעו במיגור האבטלה בארץ מוצאן.
עידן השוק החופשי 