ארבעה גופים בינלאומיים מתעניינים באפשרות להקים בנק רזה בישראל. דהיינו, בנק מופחת רגולציה. כך נכתב בכותרת מאמר בדה-מרקר. אם הם מתעניינים, אז זה ממש ר-ציני. יזמתם של בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון מתקבלת באהדה. הם מתעניינים עקב הרווחיות העצומה של הבנקים בישראל בשנים האחרונות. הם מתעניינים כי, להתרשמותם, היעדר רגולציה תרם לרווחיות הענק הזו.

שיעור התשואה על ההון בבל"ל, ברבע השלישי של 2025 עמד על 16.3%. בבנק הפועלים, באותה תקופה, הוא הגיע ל-17.6%. נשמע נפלא, אין עוד רווחים כאלה. הבנקים, כמובן, הבינו שזו הדה-רגולציה, ולא כל הקשקושים האחרים. אני, באשמת גילי הקשיש, נזכרתי כמובן במשבר ארבעת הבנקים הגדולים בשנות השמונים. כל מי שהחזיק חסכונות באותה תקופה אמנם פוצה כ-אילו, אבל כמובן הפסיד לא מעט כסף.

נזכרתי בסיפור אפילו מעניין מזה. סיפור בנק צפון-אמריקה הירושלמי, גם הוא בשנות ה-80. הבנק הוקם בינואר 1978, ושירת בעיקר לקוחות חרדים. אני מודעת למה שקרה, בעקבות סיפור נוגע ללב שסופר לי. זהו סיפור על אימו של אדם שאני מכירה. היא, וכל משפחתה, התפרנסו מכסף שאביה הביא מחו"ל, כשחיסל שם את עסקיו ועלה לארץ. בשלב מסוים, בעלה ברח לחו"ל, אבל גם לפני כן הוא לא פרנס.

כשבנק צפון אמריקה קרס, היא איבדה את כל חסכונותיה. איש לא פיצה אותה, כי אין בישראל ביטוח פיקדונות, כנהוג במדינות רבות בעולם. מחמת הצער, היא חלתה, ונפטרה תקופה קצרה לאחר מכן. כספי בנק צפון אמריקה פשוט נגנבו על ידי כמה ממנהליו. כמה מהם גם ישבו בבית הסוהר. אבל הידיעה הזו לא עזרה למי שהפקיד שם את כספו.

מעניין שהצלחתי לשחזר את הסיפור, רק משום שזכרתי את שמה של אחת ממנהלות הבנק. אחרת, לא הצלחתי להגיע אליו באינטרנט. אולי משום כך, גם נגיד בנק ישראל אין לו מושג, והוא מדבר על הקמת בנקים מופחתי רגולציה. במיוחד, מדובר עכשיו על מתן אפשרות לחברות ביטוח וגופים מוסדיים להחזיק בנקים רזים. למרות שאחת ממסקנות הרפורמה לאחר משבר הבנקים הייתה איסור על החזקות כאלה.

הדוגמטיות המסוימת של הרפורמה היא שעזרה לישראל לשמור על יציבות המערכת הבנקאית במשבר הפיננסי העולמי ב-2008. מעניין גם שבנק וואן זירו, שהוקם על ידי אמנון שעשוע לפני ארבע שנים, עוד לא הגיע לרווחיות.

כל זה מחזיר אותי לנושא החביב עליי – "הגברת התחרות במשק". הגישה המגוחכת בבנק ישראל ובאוצר מדברת על יתר תחרות בבנקים. כך יימנע עודף הרווח, שבסופו של דבר הוא גזילת כספי הציבור. אני מאמינה שבמשק קטן כנראה שאין הצדקה לריבוי בנקים. המצב הנוכחי הוא כנראה מה שהמשק יכול להחזיק. ומה עושים, נגיד בנק ישראל? מגבירים מחדש את הרגולציה. אין ברירה אחרת. היא התרופפה משום מה בתקופת כהונתך.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

כל בוקר, אני פותחת עם אכילת שן שום קצוצה ביוגורט . שן שום, אחרי זה תה פטרוזיליה, לא נשאר ריח. בדקתי באינטרנט מה כתוב על שום. בויקיפדיה כתוב שהכל אגדות, לא מוכח שום דבר. במכבי שירותי בריאות חושבים לגמרי אחרת, וכותבים: חיזוק המערכת החיסונית, שיפור זרימת הדם, הפחתת רמת הכולסטרול והשומנים בבטן, מניעת מחלות לב וכלי דם. מניסיוני, נדמה לי שמכבי צודקים. טפו, טפו, אבל אני לא זוכרת מתיי הייתי מצוננת או חולה בכלל.

השום שאני קונה הוא שום ישראלי. כך נאמר לי, ואני מאמינה לירקן שלי. האם המיובא זול יותר? כן, בהחלט. אבל יש בו הרבה פחות (אומרים שפי 4.5 עד 5) אליצין, שהוא החומר הפעיל בשום.

נאחזתי בשום, משום שאיש אינו בודק את כל האגדות על יבוא. דוגמה נוספת היא החמאה. כל החמאות המיובאות יקרות יותר מחמאת תנובה. הן, לטעמי, גם פחות טעימות משום שהן שמנות יותר. מדוע הן יקרות יותר? מקובל לטעון שזה בגלל ריכוזיות היבוא. האם הריכוזיות הזו ניתנת לשינוי? לא, ממש לא, משום שהתארגנות ליבוא היא יקרה. היא דורשת אחסון בקירור והסעה על כל הארץ. על כן, דורשת חברה גדולה ומבוססת. אנחנו מדינה קטנה, ישנן רק חברות מעטות כאלה.

מדוע אני כותבת את כל זה? משום שצמחתי במשרד  התעשייה והמסחר שהכיר את כל העובדות האלה. אמרנו אותן כשהתחילו באגדות היבוא. זה נכון גם לגבי יבוא שאינו אוכל. סוודרים, למשל. היבוא חיסל את מפעלי הסריג הישראליים שהיו מעולים, חלקם מפעלי יוקרה  מייצאים לחו"ל. היום קשה מאד להשיג סוודר צמר טוב בארץ. ואם משיגים, הוא עולה המון כסף. זה נכון גם לגבי נעליים. נסו היום להשיג נעליים ישראליות יפות. נסו להשיג נעליים יפות וטובות בכלל. במיוחד אם אתן מעל לגיל 50. גם היבוא, מסתבר, לא עובד לפי הספר.

כל הדברים נאמרו, אבל לא הקשיבו לנו. נשבו על ידי התיאוריה שבנק ישראל והאוצר הפיצו. אבל צריכה פרטית מאד רחוקה מהתיאוריה. על כן היה צריך לשמוע ממי שמכיר את המציאות. זו בכלל עובדת יסוד בכלכלה: התיאוריה נותנת מעט מאד. על מנת להבין כלכלה, חייבים לחיות בשטח. ממשלות הימין, בניגוד לפנחס ספיר החכם, לא מבינות עובדה זו.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

לפני מספר ימים, נזכרתי פתאום בכנס כלכלי שהשתתפתי בו בבניין קפלן שבגבעת רם, לפני כמעט 60 שנה. האולם הגדול של קפלן היה מלא. ישבתי בשורה האחרונה, ואישי, נעבעך, נאלץ לחבק אותי על מנת שלא יישענו עליי. כמה מרצים לכלכלה, וברונו בראשם, דיברו וביקרו את מדיניות פנחס ספיר.

להמשיך לקרוא ←

די לאחרונה, עדכנו את כל תחזיות הצמיחה ל-2025. התחזיות הכי מוקדמות במחזור זה, פורסמו באוקטובר 2024. ומעניין לראות את הפער בין כל החוזים, פער שלא קיים בתקופה שפויה. משרד האוצר הוא, כמובן, האופטימי מכולם, יצאה לו משום מה צמיחה של 4.3% ב-2025. טוב, ברור, הוא צריך לשמור על איזה שהיא תקווה לגבי הגירעון התקציבי. בנק ישראל, אחריו, מדבר על 3.8%. קרן המטבע הבינלאומית חוזה צמיחה של 2.7%, OECD נוקב ב-2.4%, ו-S&P חושב שהמשק יצמח ב-2.2%. פער ענקי כזה הוא לא רגיל, וברור שהוא מצביע על אי ידיעה מוחלטת.

להמשיך לקרוא ←

פעם ראשונה שאלתי את השאלה הזו, כשעבדתי במשרד התעשייה והמסחר. הבוס שלי באותה תקופה היה גנב זכויות ידוע. הוא פשוט היה לוקח רעיונות שלך, שכתבת או הבעת בעל לפה, ומציג אותם כשלו. רוב הנגנבים כעסו אך שתקו כמוני. מדוע שתקתי? שאלה טובה, אין לי תשובה עליה. נפגעתי עמוקות ושתקתי. האיש, אגב, הצליח מאד והפך למנכ"ל של כמה מוסדות ידועים. לא שמרתי אתו על קשר.

להמשיך לקרוא ←

חיפשתי באינטרנט כנס 'עיונים בכלכלה', כך נקרא פעם כנס הכלכלנים השנתי בישראל. כמובן שלא מצאתי. רק עכשיו עודכנתי כי הכנס יתקיים ב-22.6 באוניברסיטת תל אביב, אבל הם לא הכי מאורגנים. במקום זאת, נפלתי על כנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה, המתקיים במכון הישראלי לדמוקרטיה. כנס מכובד, כך התרשמתי. לא הייתי שם אבל קראתי דיווח מכובד של סבר פלוצקר בידיעות אחרונות, שכותרתו הדרמטית היא 'פסגת הפחד'. כולם אמרו שיהיה רע. כולם אמרו אותו הדבר בשלל מילים.

להמשיך לקרוא ←

מאמר מעניין שקראתי בדה מרקר החזיר אותי למאבק שניהלתי עם בנק ישראל לפני יותר מ-35 שנה. המאמר, שנכתב על ידי גדעון בן נון, מספר על מלחמתה של סין בדולר האמריקאי. סין מנסה לפגוע בדומיננטיות של הדולר, ולהביא את היואן למעמד של מטבע גלובלי. ב-2022, שימש הדולר מטבע בעסקות המהוות כמחצית מהסחר העולמי. בשוק המט"ח הדולר מכסה כ-90% מהסחר העולמי. אך הדולר, בכל זאת, יורד ביתרות המטבע הרזרביות. באמצע 2022 הוא תפש כ-60% מהרזרבות הרשמיות, בעוד שלפני חמש שנים, הוא תפש כ-65% מהן. היואן, לעמתו, צומח ומשגשג. היום הוא תופש כ-4.5% מהסחר העולמי.

להמשיך לקרוא ←

היא אמנם קיבלה את לוח נסיעותיו הקרובות של ראש הממשלה, אך היא לא יודעת מה יש לה לחפש באירופה. היא כאן, עדיין גבוהה (5.4% בינואר האחרון, לעומת מקבילו אשתקד) בדיוק כמו באיחוד האירופי באותו חודש. היא נמוכה מזו שבארה"ב (6.4% בינואר). אז מבחינת האינפלציה עדיף להישאר בארץ. ובפרט, שמדד ארה"ב האחרון הוא הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2021.

להמשיך לקרוא ←

בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.

האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף  פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.

להמשיך לקרוא ←

נגיד הבנק, אמיר ירון, הציג ב-10.1 את עמדתו בוועדת הכספים של הכנסת. וכרגיל, הוא בא עם מסמך מתוחכם, עמוס בגרפים ובנתונים. אני, כדרכי, נתפשת רק לעניין מרכזי אחד: בנק ישראל קורא להגדלת השקעות הממשלה. יופי, סופסוף הוא אימץ את עמדת רוב הבנקים המרכזיים בעולם. הוא גם משאיר לממשלה את הבחירה: מימון התוכנית כולה בעזרת חוב; מימון חצי ממנה בעזרת חוב, וחצי בעזרת קיצוץ הוצאות אחרות; או מימון שליש מהתוכנית בעזרת חוב, שליש בעזרת העלאת מס, שליש בעזרת הוצאות קיצוץ אחרות.

להמשיך לקרוא ←