איך מודדים רמת חיים? מה הבעיה, תגידו לי, הכנסה לנפש. אבל הכנסה נמדדת בכסף, וכסף הוא מדד בעייתי. מה עושים עם אינפלציה? טוב, אני יודעת כמובן, אבל השאלה היא איך מודדים אינפלציה באופן בלתי מוטה. איך עושים השוואה בינלאומית? האם שערי החליפין הם מדד מדויק? טוב, הבנתם שממש לא, אז בואו נדבר על אינדיקטורים ממשיים.
אני בטוחה שאין לך מושג מי זה, אך הוא היה שר האוצר בממשלת הליכוד הראשונה, ממשלת 1977. הוא לא החזיק מעמד בתפקידו זמן רב. כהונתו נמשכה מיוני 1977 עד לנובמבר 1979. אך הפלא ופלא, בזמן הקצר הזה הוא הצליח להרוס את כלכלת המדינה.
ביום רביעי, בשבוע שעבר, החלטתי שדי, חייבים להחליף את המדיח. הוא אמנם שטף איכשהו, אבל 'איכשהו' זו לא שטיפה נקייה. הלכתי לחנות מוצרי החשמל האחת והיחידה בפרבר שלנו. הגעתי למוכרת, ואמרתי לה מה אני רוצה. אמרתי לה שיש לנו מדיח עם דלת זהה לזו שבארונות המטבח. מדיח עם פאנל הפעלה על הדלת בחוץ. נשמע לי לגמרי ברור, היא בכל זאת התעקשה שנזמין מדיח רגיל.
לא הייתי נתפשת למדד אוגוסט, לולא שמעתי את מי שמוגדרת כראש התחום הכלכלי בתאגיד השידור הישראלי 'כאן'. בעקבות המדד האחרון, היא הכריזה שמדד אוגוסט הוא תמיד מדד גבוה. פתחתי את הלוח הרב-שנתי של המדד, ולחלוטין לא התרשמתי ככה. מדדי אוקטובר הם בדרך כלל גבוהים, וכן מדדי מארס. שניהם מבטאים חילופי עונה וחגים. מדד אוגוסט לא מצטיין משום בחינה.
בהסתכלות על האינפלציה, שמתחילה לרדת פתאום, שמתי לב לתופעה מעניינת אחת. בעולם גלובלי, האינפלציה או הדיס-אינפלציה הן מחלות מידבקות. בדרך כלל, ארה"ב מובילה, כולן עוקבות אחריה.
אני לא שמחה על זה, אך נדמה לי שפיתחתי שיטה. אני קופצת לסופר, או שולחת את אישי עם פתק, ובודקת מה הוא מביא כשהוא חוזר. כך, למשל, חמאת תנובה, כבר שבועיים שהוא לא מביא. תנובה, תתחשבו, אני בסוף החבילה האחרונה שלי. אותו דבר, משום מה, עם שורת מוצרי נייר יומיומיים: מפיות שולחן, מגבוני פנים, מגבות נייר. אם הוא מביא מפיות בצבע מוזר, אני יודעת: יש בעיה. כנ"ל מגבוני פנים: יש אריזת קרטון או רק מילוי בעטיפת פלסטיק. מגבות נייר – חבילה סטנדרטית, או חבילת ענק מוזרה.
מדד המחירים לצרכן עלה בינואר ב-0.4%. סיבה למסיבה, לכאורה, הוא היה צפוי לעלות ב-0.5%. המדד השנתי – מארס לעומת מארס שעבר – עלה ב-5% בלבד, לאחר 5.1% בחודש הקודם. האם נחגוג? לא נראה לי. תנודות במדד הן תופעה אופיינית, הוא, למשל, ירד ככה באוגוסט-ספטמבר 2022, וטיפס יפה לאחר מכן. רק השבוע קפץ שער הדולר ב-2.7%. מאז נקודת השפל האחרונה שלו, ב-28 במארס, הוא עלה ב-3.6%. זה אומר התייקרות בחומרי גלם ובמוצרים מוגמרים מיבוא, זה אומר עוד אינפלציה בחודש הבא.
יום ראשון בבוקר. מה אני יכולה לומר על הכלכלה. טוב לא יהיה, זה ברור. הנזק למדינת ישראל כבר נגרם. ברור לגמרי שהוא לא יתוקן ברגע, גם אם נתניהו יחליט לסגת עכשיו.
היא אמנם קיבלה את לוח נסיעותיו הקרובות של ראש הממשלה, אך היא לא יודעת מה יש לה לחפש באירופה. היא כאן, עדיין גבוהה (5.4% בינואר האחרון, לעומת מקבילו אשתקד) בדיוק כמו באיחוד האירופי באותו חודש. היא נמוכה מזו שבארה"ב (6.4% בינואר). אז מבחינת האינפלציה עדיף להישאר בארץ. ובפרט, שמדד ארה"ב האחרון הוא הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2021.
"שיעור האינפלציה ב-2022 צפוי לעמוד על 1.6%, בדומה לתחזית הקודמת…הריבית המוניטרית צפויה לעמוד על 0.25-0.10 בעוד שנה". כך נכתב בתחזית המקרו-כלכלית של חטיבת המחקר בבנק ישראל ב-3.1.2022. בפועל, שיעור האינפלציה הגיע ל-5.3% בין דצמבר 2021 לדצמבר 2022. הריבית המוניטרית טיפסה ל-3.75% בראשית ינואר 2023, וצפויה לפחות היום לטפס עוד. לא מצאתי דו"ח דומה במשרד האוצר. רק ביולי 2022 פרסמה הכלכלנית הראשית תחזית אינפלציה של 4.2% ל-2022.
עידן השוק החופשי 