לא ברור מדוע שוב נזכרו באוצר ברפורמה בענף החלב. הם, כנראה, חייבים רפורמה, וזה מה שהם מצאו בגוויליהם העתיקים. תלונתם העיקרית נוגעת למחירי מוצרי החלב. הם מתרגמים אותם לדולרים, ומקבלים כי הם גבוהים בישראל ב-50% מהממוצע ב-OECD. במיוחד כך, מחירי הגבינות הקשות וגבינות הפרימיום.

אני מניחה שאת ההשוואה הם עורכים בשער החליפין הרשמי, שמתקרב היום ל-3 שקלים לדולר (3.26 שקלים לדולר). הם יקבלו תוצאה מאד שונה, אם יערכו את ההשוואה בשער החליפין של יוני 2002 – 4.98 שקלים לדולר. כן, גם זה שער חליפין של שוק חופשי, ושאלה טובה היא מדוע הוא מיוסף כל כך כבר תקופה ארוכה. זו שאלה מהותית לגבי ההשוואות הנערכות, ואיש לא טורח לענות עליה. אז כדאי, בכל זאת, שייזכרו בקיומה באוצר.

טיעון חשוב של האוצר ואוהדיו נוגע לסוגיית הריכוזיות במשק הישראלי. אוי, הריכוזיות. אז בואו נזכיר להם כי ריכוזיות תהיה גם ביבוא. מה לעשות, משק קטן הוא משק ריכוזי בענפים שפועלים בקנה מידה גדול, כמו מזון. אז במקום ריכוזיות בייצור מוצרי החלב או בשיווקם, הם יקבלו ריכוזיות ביבוא. וכיוון שיבוא הוא קדוש, לא אומרים ליבואנים דבר, וכך ביטול המכס על חמאה הוביל ליבוא מוצרים היקרים ב-30% מחמאת תנובה המקומית.

והטעם, איש לא מדבר על הטעם. אני אוהבת חמאת תנובה לא משום שהיא זולה, אלא משום שהיא רזה יותר מהחמאות המיובאות. ישראלים רבים מעדיפים גבינת 'עמק' על פני כל גבינה אחרת. אני קונה גבינת קצ'קבל מיובאת, כי הקצ'קבל המקומי לעולם לא ישווה לה. אני משלמת יותר, אז מה קרה? ואגב, באוצר גם לא מתחייבים לכך שמחירי מוצרי החלב ירדו. הם יחסלו את הרפתות הקטנות 'הלא יעילות', ואז הם יראו מה קורה.

בכלל, ההיטפלות הזו דווקא ליצרני החלב לא מובנת. מחיר הגבינות לא נקבע על ידם. הוא נקבע על ידי יצרני הגבינות, שהם כמובן גדולים וריכוזיים, ועל ידי רשתות השיווק, שכידוע אינן חנויות מכולת קטנות. מה הם יעשו עם גבינות איטלקיות או צרפתיות מיובאות? לי התשובה ברורה, רק באוצר 'מניחים' שהם יוזילו מחירים.

וחוץ מזה, הרכב התעסוקה. כבר כיום כ-10% ויותר מהעובדים בישראל הם עובדי היי-טק. שיעור העובדים בתעשייה מסך העובדים הולך ופוחת, ומגיע היום (כולל היי-טק) לכ-15%. אני זוכרת תקופה ארוכה, שבה שיעור עובדי התעשייה תפש כרבע מסך העובדים. שיעור העובדים בחקלאות מסך העובדים מגיע לאחוז אחד. האם האוצר חושב על הדברים האלה? נדמה לי, שלתפישתם, הדברים האלה לא חשובים. האמנם?

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

 זה כאילו  לא אקטואלי. 34 שנים אחרי תחילת החשיפה ליבוא, 24 שנים אחרי סיומה. אבל אני באה ממשרד התעשייה והמסחר, שהיה מאד נגד. הוא לא היה נגד פתיחה ליבוא. אבל הוא חלם על פתיחה אחרת. הוא הזהיר בפני התוצאות. אפשר עכשיו לראות כמה צדקנו.

ביום חמישי שעבר, הלכתי לקניוננו לקנות שתי ציפות לשמיכות. שתי ציפות, זה מה שהייתי צריכה. הלכתי לחנות גולף אנד קו, ביקשתי שתי ציפות. המוכרת הסבירה לי שאי אפשר. אני חייבת לקנות סט: גם סדין כפול וגם ציפיות לכריות. תגידו לי, זה חוקי? אני ממש לא בטוחה. אני גם לא צריכה עוד סדין ועוד ציפיות, אבל סתמתי וקניתי.

המבחר היה לא רע, הרבה ציפות פרחוניות. לא ממש אהבתי, אבל זה מה שיש. נזכרתי במוצרי כיתן היפהפיים, בטעם ישראלי, מפעם. הגעתי הבייתה, ולמחרת פתחתי את החבילה. התברר שקיבלתי ציפה כפולה ולא שתי ציפות כפי שביקשתי. כעסתי נורא, וכשגמרתי לבשל, יום ששי, רצתי מיד לחנות להחליף. להפתעתי, מנהלת החנות קיבלה את טענתי מיד. היא יודעת שהמוכרות שלה הן ערביות, אז או שהמוכרת לא הבינה, או שהיא מיהרה למכור.  

הטקסטיל, אגב, נחשף רק בשנת 2000. אבל היום ניתן לראות כי ענף הטקסטיל בישראל חוסל. נתחיל, בקצרה, בתולדות כיתן שהוקמה ב-1945 על ידי אדם פרטי. בראשית שנות ה-70, החברה עברה לידי קונצרן כלל. בשיאה, כיתן העסיקה כמה אלפי עובדים. ב-2012, רכש האוליגרך לאונרד בלווטניק את כלל תעשיות. טוב, אוליגרך, ברור שהוא סגר את המפעל מהר מאד, ומכר את האדמות לעשירים אחרים.

לא אלאה אתכם בכל סיפורי ההתארגנות המסחרית של כיתן. היום מוצריה נמכרים ברשת גולף אנד קו. ברור ששם הרשת הוא לא ישראלי. ניסיתי לבדוק מהיכן הסט שקיבלתי. כמובן, לא ענו לי. בקצרה, הרסו את ענף הטקסטיל בישראל בחוסר מוחלט של רגישות. היו בו מפעלי מפוארים כגון גוטקס לבגדי ים, אלד ודורינא לסריגים ובגד עור. הם כולם היו מפעלי ייצוא.

ובניגוד מוחלט לסיפור הזה, בשבוע שעבר קיבלתי סוודר של יוניקלו במתנה מנכדתי. זה סוודר אופנתי ויפהפה. נראה צמר, אך כמובן שלא צמר, אלא סינטתי. קראתי קצת על יוניקלו מתוך סקרנות. זו חברה יפנית, שהוקמה ב-1949. יפן, מעצמה טכנולוגית, אתם זוכרים. היא הפכה לחברה רב-לאומית, המייצרת היכן שהכי זול. היא מייצרת בגדים אופנתיים ויפים, מודגש על בגדיה שהטכנולוגיה יפנית. אך היא מתייחסת רע מאד לעובדיה.

הם, כולם, מדרום-מזרח אסיה. הסוודר שלי יוצר בבנגלה-דש. היא גם לא מקפידה על חוקי איכות הסביבה. בקצרה, יוניקלו היא לא חברה נחמדה בכלל. היא אמנם חברת ענק בינלאומית, היקף פדיונה מגיע לעשרות ביליוני דולר. 55% מפדיונה בא ב-2023 ממקורות שאינם יפניים. אבל היא לא דואגת לרווחת העולם. היא דואגת לעצמה. וזו אולי השורה התחתונה של אופנת פתיחת היבוא המוקצנת והגלובליזציה.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

בשבוע שעבר, נשלחתי על ידי בתי לקנות שורה של מוצרי טקסטיל לבית. כלי מיטה לבן שמשרת בצבא, וזוג שמיכות פיקה להורים. פניתי לחנות כיתן שבקניוננו. מבט ראשון הבהיר לי שהחנות קטנה בתקופה האחרונה. השטח שלה צומצם לעומת זה שהיה פעם. מבט שני הראה לי שלא סתם היא קטנה, מבחר מוצריה הפך להיות דל וחדגוני.

להמשיך לקרוא ←

מדוע את לא כותבת אקטואליה, אני שואלת את עצמי שוב ושוב. אולי משום שאני כבר לא עוקבת במדויק, פרט אחרי פרט, כמו פעם. ושלא תבינו לא נכון, יש לי בהחלט מושג מה קורה עכשיו. אבל לא באותה חדות כמו פעם.

להמשיך לקרוא ←

לפני כשבועיים חלה תקלה בשואב האבק שלנו. שואב טוב, ויקר כמובן,  מסוג דייסון. הוא התחיל לעבוד והפסיק, התחיל והפסיק. התקשרנו ליבואן: חברת ברוכים בירושלים. אמרו לנו לצלם את זה ואת ההוא, ולשלוח בסלולרי. לקח זמן, ובסוף איתרנו את הבעיה: הפילטר דורש החלפה. יופי, אמרנו, תביאו לנו פילטר. לא, ענו לנו, פילטר רק אצל היבואן: חברת דייסון בפתח תקווה.

להמשיך לקרוא ←

בהסתכלות על האינפלציה, שמתחילה לרדת פתאום, שמתי לב לתופעה מעניינת אחת. בעולם גלובלי, האינפלציה או הדיס-אינפלציה הן מחלות מידבקות. בדרך כלל, ארה"ב מובילה, כולן עוקבות אחריה.

להמשיך לקרוא ←

אם נרצה לסכם את כהונת נתניהו במילה אחת, תהא זאת המילה פתו-ח. הכל פתו-ח, ביטחון, מדיניות, כלכלה. נתניהו הוא ה-שבוי של הגלובליזציה. הוא אחד המנהיגים העולמיים שלוקחים את הגלובליזציה ברצינות הכי רבה.

להמשיך לקרוא ←

נתחיל בזה שהסינים הם לא פראיירים. החליטו להעלות את מחיר מוצרי החלב המפוקחים רק ב-8.3%, ולדחות את כל השאר – עד 16% – לעוד שנתיים. הם חייכו, כהרגלם, והם עושים מה שהם רוצים. זה קרה בראשית מאי, השנה. הגיעו לכאורה להסכם על מחיר החלב. במקום ה-16% שהיו חייבים להן, חברות החלב קיבלו רק 8%. תנובה הסכימה, בסינית, חודשיים אחרי, היא מחייכת לעצמה.

להמשיך לקרוא ←

את השיטה של ההיי-טק אנחנו מכירים, ואפילו מקבלים בלית-ברירה. אחוז מסוים מפעילות ההיי-טק חייב לזלוג החוצה. מדוע? כי הוא נמכר בשווקים עולמיים, כי לישראלים יש כישרון ייחודי בתחום הזה. מה שחדש הוא העברת היידע הישראלי באופנה החוצה. גם זה בעצם לא חדש. יש לנו כאן מכללת אופנה משובחת, שנקר, אחת הטובות בעולם בתחומה. ויש לנו בתחום יידע מסורתי של דורות. עם כל אלה, התחום בישראל מוזנח כי הוא לא היי-טק. מה לא ברור?

להמשיך לקרוא ←

מאמר מעניין שקראתי בדה מרקר החזיר אותי למאבק שניהלתי עם בנק ישראל לפני יותר מ-35 שנה. המאמר, שנכתב על ידי גדעון בן נון, מספר על מלחמתה של סין בדולר האמריקאי. סין מנסה לפגוע בדומיננטיות של הדולר, ולהביא את היואן למעמד של מטבע גלובלי. ב-2022, שימש הדולר מטבע בעסקות המהוות כמחצית מהסחר העולמי. בשוק המט"ח הדולר מכסה כ-90% מהסחר העולמי. אך הדולר, בכל זאת, יורד ביתרות המטבע הרזרביות. באמצע 2022 הוא תפש כ-60% מהרזרבות הרשמיות, בעוד שלפני חמש שנים, הוא תפש כ-65% מהן. היואן, לעמתו, צומח ומשגשג. היום הוא תופש כ-4.5% מהסחר העולמי.

להמשיך לקרוא ←