קטגוריה: ממשלה – הרוח שלה

נכתוש אותם. עד דק

 זה המשפט היחיד שנתניהו אומר בעברית. שמונה ימי מלחמה, והוא עוד לא כינס מסיבת עיתונאים, ולא התראיין לתקשורת הישראלית. טראמפ, לעומתו, מכריז בלי סוף. הוא דורש מהאיראנים 'כניעה' לא עסקה. ויש חוצפנים ששואלים אותו מהי כניעה. אני לא יודעת, הם לא יודעים, הוא לא יודע.

האיראנים בכל מקרה אומרים שהם לא ייכנעו. והם לא ייכנעו, זה בטוח. נדמה לי שבבית הספר של טראמפ לא למדו היסטוריה, או שלמדו והוא לא קלט דבר. איראן היא אימפריה של 93 מיליון איש. ובניגוד לארה"ב (348.5 מיליון איש) הם כבר אלפי שנים חיים באותו מקום. ולא חשוב אם הם איראנים או כורדים או בלוצ'יסטאנים. ככל שהם מותקפים יותר, הם גם נהיים מאוחדים יותר. הם גם קולטים שהאמריקאים והישראלים לא ממש בעדם, הם רק נגד השליטים הנוכחיים.

ומה שעצוב, ב-2015 נחתם הסכם בין איראן לבין חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם (ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת). הסכם זה הגביל בהרבה את תהליך פיתוח הנשק הגרעיני של המדינה. ומעניין, ההסכם יושם במלואו על ידי האיראנים. גם את זה טראמפ לא מבין. הם סוחרים כבר אלפי שנים. סוחרים מקיימים הסכמים. אחרת, לא יהיה מסחר.

ההסכם הופר במאי 2018. על ידי מי? על ידי דונלד טראמפ, כשהרוח החיה לצדו הוא כמובן נתניהו. מזכיר לכם משהו? האם יתכן שנתניהו וטראמפ הם סוחרים לא הגונים ולא ישרים? על כן הם לא מסוגלים להאמין בהסכמים? זו הסיבה שאנחנו שוב במלחמה עכשיו. ושוב, נתניהו  הוא גורם משמעותי ברקע. הייתי שמחה אם הוא היה מתייצב בפני הציבור ומסביר את מדיניותו. את זה הוא לא עושה משום מה. אני בטוחה שהוא יודע מדוע.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

 

בוקר בסטף, איראן

   בשבת, לקראת 12 בצהריים, הגענו לסטף. לא האמנו למראה עינינו, הדרך המובילה מהכביש הראשי פנימה הייתה כולה מלאה במכוניות חונות משני הצדדים. אנחנו מבקרים בסטף לא מעט, מעולם לא נתקלנו בתופעה כזאת. אישי כמובן התעקש בכל זאת להיכנס פנימה. המסלול הצר היה עמוס כל כך, לקח לנו חצי שעה להיכנס פנימה, ועוד כרבע שעה לצאת החוצה. לא חנינו ליד הכניסה למסלול ההליכה הרגיל. חנינו למעלה, בסוף העולם.

מאז, כבר יום שלם, זה טורד את מחשבותיי. נכון, היה יום ראשית אביב יפה. השקדיות פורחות, מלא רקפות וכלניות בכל פינה. ובכל זאת, זו הפעם הראשונה שאני רואה מראה כזה. הגעתי למסקנה שאנשים החליטו לצאת שבת אחרונה לפני המלחמה הארורה המחכה לנו.

ישר בדקתי מה קרה בכל מלחמות הגבורה של האמריקאים במזרחיים 'המפגרים'. עיראק, אפגניסטן, ווייטנאם. בכולן, אחרי שנים של לחימה, המוני הרוגים ונפגעים אחרים, האמריקאים עזבו ובעצם לא השיגו דבר. כן, הם הרסו את המדינה הלוחמת. חיילים שלהם נהרגו, וכל מי שהיה בסביבה נפגע. אבל הטליבן חזר באפגניסטן, וגם העיראקים והווייטנאמים חזרו לשלטון שהם רצו.

הפעם, אנחנו הם אלה שבסביבה. ראש ממשלתנו המוכשר גם משדר לאמריקאים שאנחנו נגד האיראנים. ומעניין לקרוא מהן תוצאות המשא ומתן עם האיראנים. וויטקוף מעיד: "אני לא אשתמש במילה 'מתוסכל'. אבל הנשיא סקרן לדעת מדוע הם לא נכנעו…קשה להביא אותם למקום הזה". טראמפ, כנראה, לא היה תלמיד מצטיין בהיסטוריה, כמו גם בכל השאר. אז אני אגיד לך מדוע הם לא נכנעים. הם אלפי שנים אימפריה, צריך לנהל איתם משא ומתן בחוכמה, אסור לפגוע בכבודם.

הקשבתי אתמול לתוכנית של איילה חסון בערוץ 11. דיברו שם החכמולוגים הרגילים, שכמוה עובדים בשביל נתניהו. אבל הופיע גם אדם נבון אחד: ראש אגף לשעבר במוסד. הוא נשמע מאד פסימי. הוא הזהיר בפני נשק לא קונבנציונלי של האיראנים. וכן, במאמר מוסגר, אני חייבת להוסיף מה ששמעתי ברדיו ממנכ"ל רפא"ל: האיראנים הם מתוחכמים. ומי יספוג את הכל? לא ארה"ב הרחוקה. רק הישראלים האידיוטים.

וכן, אני יודעת שהאיראנים לא נחמדים. אני יודעת שהם ארגנו טבעת של מדינות מקיפות נגדנו. אבל, עובדה, הם לא תקפו אותנו ישירות. הם השאירו את העבודה השחורה לטיפשים שמסביב. וזה מוביל אותי לשאלה הבאה: האם אנחנו יודעים לדבר עם האיראנים? האם ראש ממשלתנו הגאון ניסה לדבר איתם ולא נענה? לא נראה לי. הוא מעדיף להסית את האמריקאים, כאשר לו ולרעייתו יש מקלט אטומי נוח של חבר מיליארדר, ובניהם לא כאן ולא מגויסים.

מי יגן עלינו, כאשר האיראנים המתוחכמים, למרבה הפלא, יפעילו את כלי הנשק המתוחכמים שלהם. נראה לי שכל אלה שביקרו אתמול בסטף קולטים את זה. ולא משנה אם הם בעד מלחמה או שלום. מה שמשנה שהם קולטים שלא יהיה קל בכלל.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

ארבעה בנקים בינלאומיים. הצילו

ארבעה גופים בינלאומיים מתעניינים באפשרות להקים בנק רזה בישראל. דהיינו, בנק מופחת רגולציה. כך נכתב בכותרת מאמר בדה-מרקר. אם הם מתעניינים, אז זה ממש ר-ציני. יזמתם של בצלאל סמוטריץ' ואמיר ירון מתקבלת באהדה. הם מתעניינים עקב הרווחיות העצומה של הבנקים בישראל בשנים האחרונות. הם מתעניינים כי, להתרשמותם, היעדר רגולציה תרם לרווחיות הענק הזו.

להמשיך לקרוא

שמע ישראל

צ'יצ'ו מואיז, הלא הוא דוד משה, דודו של אישי ואישה של טנטה סולטנה, נולד בבולגריה בעשור האחרון של המאה התשע-עשרה. בראשית העשור השני של המאה העשרים, הוא גויס למלחמת הבלקן.

וכאן אני חייבת להקדים ולומר מהי מלחמת הבלקן. למעשה, היו שתי מלחמות בלקן. במלחמת הבלקן הראשונה, ב-1912, האימפריה העותומאנית נלחמה נגד קואליציה של בולגריה, סרביה, יוון ומונטנגרו. מדינות הבלקן הקטנות ניצחו, וגרשו את התורכים מגבולן. בולגריה זכתה בחלק ניכר מהשטח הכבוש. במלחמת העולם השנייה, ב-1913, הצטרפה רומניה, ועם האימפריה העותומאנית, סרביה, יוון ומונטנגרו  הן נלחמו נגד בולגריה. בולגריה הפסידה במלחמה זו במידה רבה, ואיבדה את רוב השטחים שהיא כבשה במלחמה הראשונה.

דוד מואיז נלחם בשתי המלחמות, אבל הסיפור שלו מתייחס למלחמה השנייה, דהיינו המלחמה של בולגריה נגד כל שכנותיה. לילה אחד הוא נשלח לרגל במחנה האויב הרומני. הוא התקדם בבטחה, עד שמולו הוא ראה דמות חייל מהמחנה הנגדי. דוד מואיז קפא במקומו ואמר "שמע ישראל", ואז הוא ראה את החייל האוייב עומד ואומר "שמע ישראל". שני האויבים הודו לאלוהי ישראל, התיישבו יחד ועישנו סיגריה. ואז, כל אחד מהם הלך לדרכו, והמציא את הסיפור שלו למפקדיו.

כתבתי את הסיפור הזה, ונזכרתי בשורה משירו של טשרניחובסקי "ולאור ברק הירייה איש אחיו הכירו". בדקתי, והוא מספר על אותה מלחמת בלקן – מלחמה בין תורכיה לשכנותיה. למעשה, זו צריכה להיות מלחמת הבלקן הראשונה. משפחה יהודית מסלוניקי שולחת בבכיות את בנה המתנדב למלחמה. ובקרב הם יורים "איש באחיו". האם זה אחיו באמת, או אחיו היהודי. מהשיר לא ברור, ומה זה חשוב.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

הרגולציה תחזור

אני קובעת. איך אני יודעת? משום שבסוף 2023 היו בישראל 1.252 מיליון בני 65 פלוס. מתוכם, 551 אלף איש בגיל 75 ומעלה. אלה האנשים שלא תמיד מסתדרים עם תרגילי הטלפון והאינטרנט המתוחכמים. איך אני יודעת? כי אני נמצאת שם.

להמשיך לקרוא

בין דיכאון לתקווה

במוצאי יום הכיפורים יצאנו לסיבוב המלא. הסיבוב המלא הוא הסיבוב שמתחיל בבית, עולה עד לטיילת, הולך לאורכה וחוזר. כו-לה חצי שעה. כשחזרנו, סיכמנו מה ראינו. ומעניין, שנינו שמנו לב לריק שלפני בית הכנסת שבפינת הבית. עד לפני שנתיים, הצטופפו שם בחוץ המוני אנשים וחיכו לכל נדרי. ברחובות שמסביב אוסף עצום של ילדים רכבו באופניים, גלשו בקורקינטים. עכשיו, שקט, רק אלה שבתוך בית הכנסת נמצאים.

להמשיך לקרוא

הפרטנו את התחזיות

אף פעם לא משעמם לי, חברים. אתמול, למשל, החמסין דחף אותי לבדוק את תחזיות מזג האוויר. ראיתי תחזיות על חמסין – בין 33 ל-36 מעלות. בסוף, נדמה לי שהיו כאן רק 32 מעלות. זה קורה מאז שהתחזית עברה הפרטה. פעם, הייתה פה רק תחזית אחת, זו של השירות המטאורולוגי לישראל. היום, יש אינספור אתרי מזג אוויר.

להמשיך לקרוא

טראמפ, תשכח מ"כניעה ללא תנאי"

טראמפ באחד מנאומיו, דרש מהאיראנים "כניעה ללא תנאי". אילו היה זה כל נשיא אחר, הייתי בטוחה שעוזריו חקרו ובדקו את נפיצות הביטוי הזה. אבל טראמפ הוא טראמפ, הוא בטוח לא חקר ולא בדק. אולי בתת-הכרתו נרשם כי פרנקלין דלאנו רוזוולט השתמש בביטוי כלפי גרמניה הנאצית בינואר 1943. אם זה רוזוולט, טראמפ חשב, הוא ממשפחה טובה. רוזוולט גם קיבל פרס נובל לשלום. ולא חשוב אם זה היה פרנק דלאנו, או קרוב משפחתו תאודור.

להמשיך לקרוא

אנחנו גדולים, חייך הבכיר האיראני

את דעתי על המבצע האמיץ שלנו באיראן, ניסחתי כששמעתי בכיר איראני אומר בחיוך: אנחנו גדולים. מאז, המשפט הזה יושב לי בראש. זה משפט פשוט. זה משפט חכם.

להמשיך לקרוא

לא כותבת אקטואליה

מדוע את לא כותבת אקטואליה, אני שואלת את עצמי שוב ושוב. אולי משום שאני כבר לא עוקבת במדויק, פרט אחרי פרט, כמו פעם. ושלא תבינו לא נכון, יש לי בהחלט מושג מה קורה עכשיו. אבל לא באותה חדות כמו פעם.

להמשיך לקרוא