אני יודעת, זה נשמע לכם כמו בדיחה. אך מה שהיה עד כה גם הוא בדיחה, שלא הצחיקה. קראתי בעיון את כל מה שנכתב על הבחירות. טוב, כ-ל הוא מוגזם אולי, אבל די הרבה מהתגובות החשובות. קראתי, ואני דואגת.
קטגוריה: ממשלה – הרוח שלה
זו לא הריבית – "אז אל תעלו ריבית"
ריבית ריאלית שלילית – זה הגיוני?
מהי ריבית? חשבתי פתאום לעצמי. אנחנו כותבים על ריבית בוקר וערב, האם הגדרנו מהי ריבית? נכנסתי לכל ספרי המבוא לכלכלה שאני מכירה. כולם כמובן עוסקים הרבה בריבית, אף לא אחד מהם מגדיר מהי ריבית. מעניין, אמרתי לעצמי. עד שנתקלתי בסמואלסון (בסט סלר עתיק יומין של פול א. סמואלסון), שכדרכו לא מסוגל לטייח דבר. סמואלסון כותב כי ריבית היא גמול ההון, כפי ששכר הוא גמול העבודה.
ריבית ריאלית שלילית, מי מרוויח מי מפסיד
בנק ישראל העלה את הרבית המוניטרית ל-0.75%. זאת, כאשר האינפלציה במדידת אפריל הגיעה ל-4.0% לשנה. בארה"ב, המצב עוד חמור יותר: אינפלציה שנתית באפריל – 8.3%, ריבית מוניטרית – 0.75% עד 1.0%. העלאת הרבית האחרונה אצלנו הייתה ב-0.4%. בארה"ב, היא הייתה ב-0.5%. אלה מנות הרבית הנהוגות עכשיו אצל הבנקים המרכזיים. זה אומר, עוד שמונה הורדות ריבית בישראל עד לריבית ריאלית של אפס, ובארה"ב, עוד חמש עשרה הורדת ריבית בלבד.
האם להיכנס להיסטריה עכשיו? או אולי עדיף פשוט להמתין בשקט ולראות מה קורה. הריבית הריאלית השלילית מתקיימת כבר שנים רבות, עם זאת, היא לא הריבית הנגבית מאיתנו על ידי הבנקים. הם, כמובן, גובים ריבית ריאלית חיובית. ריבית משכנתא צמודה היום מגיע ל-2% ויותר. זה אומר, אינפלציה של 4% לשנה פלוס 2% ריבית. זה אומר תשלום של 6% לשנה ויותר על משכנתא. ריבית האוברדרפט מגיעה לכ-10% ויותר לשנה. כלומר, לא לדאוג, הבנקים לא מפסידים מהריבית הריאלית השלילית.
איך אני יודעת שזו אינפלציה
זה בעצם כמו לשאול: איך אני יודעת שזה תהליך של עליית מחירים, לא קפיצת מחירים פרועה אחת. כי עליית מחירים חודשית של 0.7% הייתה כאן בעבר, לא רק בפברואר האחרון. 0.7% במאי 2019, ואחריה מדדים זעירים ואף שליליים, כך שהשנה כולה, מדצמבר לדצמבר, הסתיימה בעליית מחירים של 0.6%.
נתחיל בזה שאין כמעט מדדים שליליים עכשיו. רק אחד בנובמבר 2021 – 0.1%-, ועוד אחד בינואר 2021 – גם הוא 0.1%-. רוב המדדים האחרים הם די גבוהים. זאת לעומת מדדים שליליים תכופים וגדולים בשנים שלפניה, מאז 2015. אבל זו רק הסתכלות טכנית על המספרים. נמשיך בתרגיל דומה: פברואר 2022 לעומת פברואר 2021 – עליית מחירים של 3.5%, ועל פי נתוני המגמה, קצב עלייה שנתי של 3.6% בין נובמבר האחרון לפברואר. כלומר, אנחנו שם -ב-3.5% – ועוד למעלה מזה.
יחסינו לאן. זמן לדיון מחודש
לא ייאמן, אבל עברו 74 שנה מהקמת המדינה, 55 שנה ממלחמת ששת הימים. ניצחנו, כבשנו, אבל נדמה שכולנו חיים בפתרון ארעי. אירועי הטרור בשבוע האחרון שוב המחישו את זה. יש גבול לסבלנות של הכבושים והמנוצחים. נכון, הם לא נחמדים. אבל כוח, רק כוח, לא יעזור.
זה באמת לא מאמר של שמאל או ימין. אם כבר, אולי הוא שמאל במובן של אי שביעות רצון מהמצב. ולא שלשמאל יש פתרון. ולא שהשמאל אינו צבוע. אבל אחרי שאמרנו את מה שמתבקש, בואו נעצור לרגע ונשאל מה אפשר לעשות עכשיו. אז, נכון, לא הסכם שלום, וכן להמשיך להתגונן, ובכל זאת, איך מתקדמים במעט לקראת פתרון.
לי ברור לגמרי שיש הפרדה בין ערבים אזרחי ישראל, לאלה שנכנסו תחת חסותנו ב-1967. נתחיל בתושבי ישראל. ראשית, בנייה. זה לא יתכן שלא נותנים לערביי ישראל אפשרות תכנון ובנייה סבירות במקומות המגורים שלהם. כן, הגענו לנקודה הזו, בה, אין ברירה אלא לשבת ולתכנן בכל אזור מחיה שלהם את הטווח הסביר לעשרות השנים הבאות. אני מסתכלת על מה שקורה "שני מטר" מהבית שלי. היה חיוני לבנות את קריית טלז סטון על אדמות אבו גוש? נכון, הערבים שם לא אלפי שנים, רק כמה מאות. אבו גוש היה תמיד יישוב ידידותי ליהודים, אפילו ללח"י. מה יוצא מזה שחסמו את מרחב המחיה שלהם?
'מהפיכה בדואר' – אין גבול לאווילות הממשלה?
זה יעלה לך 16 שקל, אמרה לי הפקידה בדואר לאחר שהעברתי לידה את המעטפה הקטנה עם הספר. ואם את רוצה שזה יימסר על ידי שליח, הוסיפי עוד כמה שקלים. למה על ידי שליח – שאלתי בתמימותי. כי אחרת ייקח למעטפה בין עשרה ימים לשבועיים, היא ענתה. אני לא זוכרת כמה צריך להוסיף למשלוח המיוחד. גם לא הצלחתי להבין זאת באתר הדואר הלא ברור. אבל זו לא הסיבה היחידה לכך שהדואר יעבור 'מהפיכה' בקרוב. הסיבה היא הפסד של 820 מיליון שקל ב-2020, וסכום גבוה יותר ב-2021.
'מהפיכה' בדואר היא רה-ארגון לקראת הפרטה. ניסיתי להבין בכמה מדינות הדואר הופרט עד עכשיו. ובכן, מהאינטרנט, הולנד היא הראשונה, ואחריה, בלגיה, גרמניה, פורטוגל, יפן ובריטניה. בבריטניה, השלמת ההפרטה ב-2015, סיימה 499 שנות בעלות של הממשלה על הדואר. עכשיו, ברור לגמרי שזה עניין לא מוצלח. קרוב ל-70% מהנשאלים בסקר בבריטניה ב-2019, השיבו כי יש לחזור לדואר ממשלתי. רק 18% אמרו שהם בעד ההפרטה.
20 אוליגרכים יהודים-רוסים. מה יהיה
עשרים אוליגרכים יהודים-רוסים צמחו תחת כנפיו של פוטין. לשלושה עשר מהם יש דרכון ישראלי. חמישה מתוכם (אלה שפוטין כבר לא אוהב) חיים כאן. כך נכתב במאמר של שוקי שדה בדה מרקר מיום ו' ה-18.3. עושה רושם שהוא הכין את שיעורי הבית. ההון המשותף של שמונה מתוך שלושה עשר האוליגרכים מגיע ל-73 מיליארד דולר. סך התמ"ג של ישראל בשנת 2021 היה 481 מיליארד דולר. רק תחשבו מה יהיה אם כל המיליארדרים האלה יחליטו להעביר את הונם ולחיות כאן.
מי מנהל את המדינה? אתם בטח יודעים
רק אני הטיפשה לא הבנתי. כתבתי כאן, בפוסט מה-18.10: "וזה אומר כמעט בוודאות מדד של 3% ויותר בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021". מה, לא ידעתי שבנק ישראל מנהל את המדינה? ששר האוצר קורץ לו בהומור יהודי-מולדובי? ידעתי והתעלמתי. אמנם כתבתי את הצהרת נגיד בנק ישראל בהרצאה באוניברסיטת תל-אביב מה-12.11: "בראייה ארוכת טווח בנק ישראל יצר תהליך לאורך השנים, שאפשר למשק להסתגל בצורה הדרגתית ולעבור ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים, תוך שמירה על רמת להמשיך לקרוא
הצחקנו את האיראנים
לא זוכרת איפה ראיתי את הידיעה הזו. היא גרמה לי להבין שהאיראנים צוחקים עלינו. לא עליי או עליכם באופן אישי, אלא על ממשלת ישראל ובנט בראשה. זה היה בדף הראשון של הארץ, בראשית השבוע שעבר. תגובה איראנית מחויכת לאחד מאיומיו של ראש ממשלתנו. מה לעשות, האיראנים לא לוקחים ברצינות את האיום הישראלי לפלוש אליהם, ולפגוע בתוכנית הגרעין שלהם. מה, יתכן שהם מציאותיים יותר מאיתנו?