זה בעצם כמו לשאול: איך אני יודעת שזה תהליך של עליית מחירים, לא קפיצת מחירים פרועה אחת. כי עליית מחירים חודשית של 0.7% הייתה כאן בעבר, לא רק בפברואר האחרון. 0.7% במאי 2019, ואחריה מדדים זעירים ואף שליליים, כך שהשנה כולה, מדצמבר לדצמבר, הסתיימה בעליית מחירים של 0.6%.

נתחיל בזה שאין כמעט מדדים שליליים עכשיו. רק אחד בנובמבר 2021 – 0.1%-, ועוד אחד בינואר 2021 – גם הוא 0.1%-. רוב המדדים האחרים הם די גבוהים. זאת לעומת מדדים שליליים תכופים וגדולים בשנים שלפניה, מאז 2015. אבל זו רק הסתכלות טכנית על המספרים. נמשיך בתרגיל דומה: פברואר 2022 לעומת פברואר 2021 – עליית מחירים של 3.5%, ועל פי נתוני המגמה, קצב עלייה שנתי של 3.6% בין נובמבר האחרון לפברואר. כלומר, אנחנו שם -ב-3.5% – ועוד למעלה מזה.

להמשיך לקרוא ←

לא ייאמן, אבל עברו 74 שנה מהקמת המדינה, 55 שנה ממלחמת ששת הימים. ניצחנו, כבשנו, אבל נדמה שכולנו חיים בפתרון ארעי. אירועי הטרור בשבוע האחרון שוב המחישו את זה. יש גבול לסבלנות של הכבושים והמנוצחים. נכון, הם לא נחמדים. אבל כוח, רק כוח, לא יעזור.

זה באמת לא מאמר של שמאל או ימין. אם כבר, אולי הוא שמאל במובן של אי שביעות רצון מהמצב. ולא שלשמאל יש פתרון. ולא שהשמאל אינו צבוע. אבל אחרי שאמרנו את מה שמתבקש, בואו נעצור לרגע ונשאל מה אפשר לעשות עכשיו. אז, נכון, לא הסכם שלום, וכן להמשיך להתגונן, ובכל זאת, איך מתקדמים במעט לקראת פתרון.

לי ברור לגמרי שיש הפרדה בין ערבים אזרחי ישראל, לאלה שנכנסו תחת חסותנו ב-1967. נתחיל בתושבי ישראל. ראשית, בנייה. זה לא יתכן שלא נותנים לערביי ישראל אפשרות תכנון ובנייה סבירות במקומות המגורים שלהם. כן, הגענו לנקודה הזו, בה, אין ברירה אלא לשבת ולתכנן בכל אזור מחיה שלהם את הטווח הסביר לעשרות השנים הבאות. אני מסתכלת על מה שקורה "שני מטר" מהבית שלי. היה חיוני לבנות את קריית טלז סטון על אדמות אבו גוש? נכון, הערבים שם לא אלפי שנים, רק כמה מאות. אבו גוש היה תמיד יישוב ידידותי ליהודים, אפילו ללח"י. מה יוצא מזה שחסמו את מרחב המחיה שלהם?

להמשיך לקרוא ←

זה יעלה לך 16 שקל, אמרה לי הפקידה בדואר לאחר שהעברתי לידה את המעטפה הקטנה עם הספר. ואם את רוצה שזה יימסר על ידי שליח, הוסיפי עוד כמה שקלים. למה על ידי שליח – שאלתי בתמימותי. כי אחרת ייקח למעטפה בין עשרה ימים לשבועיים, היא ענתה. אני לא זוכרת כמה צריך להוסיף למשלוח המיוחד. גם לא הצלחתי להבין זאת באתר הדואר הלא ברור. אבל זו לא הסיבה היחידה לכך שהדואר יעבור 'מהפיכה' בקרוב. הסיבה היא הפסד של 820 מיליון שקל ב-2020, וסכום גבוה יותר ב-2021.

'מהפיכה' בדואר היא רה-ארגון לקראת הפרטה. ניסיתי להבין בכמה מדינות הדואר הופרט עד עכשיו. ובכן, מהאינטרנט, הולנד היא הראשונה, ואחריה, בלגיה, גרמניה, פורטוגל, יפן ובריטניה. בבריטניה, השלמת ההפרטה ב-2015, סיימה 499 שנות בעלות של הממשלה על הדואר. עכשיו, ברור לגמרי שזה עניין לא מוצלח. קרוב ל-70% מהנשאלים בסקר בבריטניה ב-2019, השיבו כי יש לחזור לדואר ממשלתי. רק 18% אמרו שהם בעד ההפרטה.

להמשיך לקרוא ←

רק אני הטיפשה לא הבנתי. כתבתי כאן, בפוסט מה-18.10: "וזה אומר כמעט בוודאות מדד של 3% ויותר בין דצמבר 2020 לדצמבר 2021". מה, לא ידעתי שבנק ישראל מנהל את המדינה? ששר האוצר קורץ לו בהומור יהודי-מולדובי? ידעתי והתעלמתי. אמנם כתבתי את הצהרת נגיד בנק ישראל בהרצאה באוניברסיטת תל-אביב מה-12.11: "בראייה ארוכת טווח בנק ישראל יצר תהליך לאורך השנים, שאפשר למשק להסתגל בצורה הדרגתית ולעבור ממשק מוטה ייצור למשק מוטה שירותים, תוך שמירה על רמת להמשיך לקרוא ←

לא זוכרת איפה ראיתי את הידיעה הזו. היא גרמה לי להבין שהאיראנים צוחקים עלינו. לא עליי או עליכם באופן אישי, אלא על ממשלת ישראל ובנט בראשה. זה היה בדף הראשון של הארץ, בראשית השבוע שעבר. תגובה איראנית מחויכת לאחד מאיומיו של ראש ממשלתנו. מה לעשות, האיראנים לא לוקחים ברצינות את האיום הישראלי לפלוש אליהם, ולפגוע בתוכנית הגרעין שלהם. מה, יתכן שהם מציאותיים יותר מאיתנו?

להמשיך לקרוא ←

'אין ממשלה' היא בהחלט הכותרת המתאימה למה שהולך להיכתב כאן עכשיו. אין ממשלה היא אופנה מטופשת והרסנית של עשרות השנים האחרונות. היא התחילה בהקמת האיחוד האירופי – מדינה אחת לכאורה, ללא ממשלה אחידה, והגיעה עד למטבעות הקריפטו, המצהירים על אין ממשלה בגדול.

להמשיך לקרוא ←

הסיפור הזה היה מקבל כותרת ענק אילו היינו מדינה נורמלית. אבל אנחנו לא מדינה נורמלית, והוא פורסם (ב-18 לאוגוסט) בדה מרקר די בקטן. הוא לא פורסם בשום עיתון כלכלי אחר, מה שמצביע על הדלפתו המכוונת על ידי גורם מעורב כלשהו.

להמשיך לקרוא ←

מדד בשיעור כזה לא היה כאן מאז 2013. על פי תחזית בנק ישראל, יעלה המדד בין סוף 2020 לסוף 2021 ב-1.7%. על פי תחזית האוצר, הוא יעלה ב-2.2%. המדד האחרון בשיעור דומה היה 1.8% ב—2013. מאז, אנחנו במדדים שליליים או נמוכים מ-1%. אך אם בודקים את הנתונים המעודכנים, סביבת ה-2% נראית מצטנעת וזהירה. מראשית השנה, עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6% (וזו רק מחצית שנה, אתם זוכרים) בשנים עשר החודשים האחרונים, הוא עלה ב-1.7%. הנה, מהיכן המציא בנק ישראל את ה-1.7% שלו. אם כי, כמובן, הוא הסתמך על מודל מורכב, שבאורח פלא הגיע לתוצאה הזו.

עד כאן, אנו במדע, כפי ששמתם לב. כשמגיעים לארה"ב, העניינים קצת מסתבכים. מדד יוני עלה ב-0.9%,  העלייה החודשית החדה ביותר מאז יוני 2008. ובחישוב שנתי, האינפלציה עומדת על 5.4%. מהו 'חישוב שנתי', הגידו לי, את זאת לא ראיתי בכל העיתונים שחיפשתי. יש כל כך הרבה דרכים להעריך את האינפלציה השנתית, אבל העיתונאים הכלכליים הצעירים, למזלם, לא מודעים להן.

להמשיך לקרוא ←

איך נתמודד עם המשבר עכשיו? לכולם ברור שצריכים לשפוך כסף. כסף להשקעות, כסף לדמי מחיה למי שאיבדו את מקום עבודתם. צריכים כסף, מאין הוא יבוא? קצת ידפיסו עכשיו, ואת השאר יהפכו לחובות. כך אומרים המומחים, כשהרבית נמוכה מהאינפלציה הצפויה, אין בעיה, הגדילו את חוב הממשלה והכל ייפתר. כאילו שבריבית אפסית, או אפילו קצת שלילית, את החוב עצמו לא חייבים להחזיר.

להמשיך לקרוא ←