קטגוריה: ממשלה – הרוח שלה

געגועיי לשטרות של חמישים שקל

בכל פעם שאני מושכת כסף מהכספומט, אני בודקת כמה שטרות של מאתיים יש שם, וכמה כל השאר. בעבר הלא-רחוק היה ההרכב: כמה מאתיים, די הרבה שטרות של מאה, ודי הרבה של חמישים שקל. השטרות הקטנים מתמעטים בעקביות כבר תקופה ארוכה, ובחודשים האחרונים, מופיעים רק מאה אחד או שניים. החמישים שקל נעלמו מהכספומט.

אני זזה מהכספומט לסיבוב בקניון ותוהה: מה, אנשים כבר לא קונים עיתון, עוגת שמרים, יוגורט בסופר? זה די מייגע לשלוף שטר של מאתיים, ולאסוף את העודף. ועוד יותר מייגע, להוציא כרטיס אשראי לקנייה בשלושים שקל, החנות מבקשת, כי אין להם עודף. אתם חושבים שלא חקרתי ביסודיות? שאלתי במעדנייה של יום שישי, והאיש שם אישר שחלק ניכר מהקניות אצלו מתבצעות באשראי או באמצעי תשלום מתקדמים. אלה לא קניות ענק, אלה קניות של עשרות שקלים.

טוב, אני יודעת שבמספר מדינות (ערים גדולות בסין, או שוודיה, לדוגמה) זנחו את המזומן, ועברו להסדרי תשלום אחרים. ברור לי, שטעינת הכספומט בשטרות גדולים מעטים זולה יותר לבנקים מאשר טעינתו בהרבה שטרות קטנים. קראתי גם, שמקווים כי השימוש באמצעי התשלום החדשים ימעיט את השימוש בכסף שחור, כי באמצעים האלה ה-כל נרשם. אני יודעת גם שבתחבורה הציבורית עוברים לשימוש באפליקציות, והסדרי טעינת הכרטיסים לא תמיד נוחים. אני יודעת מקרוב שקשישים מתקשים להסתגל להסדרים האלה, אבל מי שואל אותם.

זה לא רק ההסתגלות לטכנולוגיה חדשה, שמקשה על אנשים מגיל מסוים ומעלה, זה עצם המעקב אחר הרישומים בעיניים נחלשות. דפדפתי בדו"ח הסופי של 'הוועדה לקידום השימוש באמצעי תשלום מתקדמים בישראל'. הוא יצא לאור בבנק ישראל ביוני 2017. הנה פירוט היושבים שם: משרד ראש הממשלה, הרשות למימון הלבנת הון וממון טרור, רשות המיסים, משרד המשפטים, רשות ההגבלים העסקיים, מערך הסייבר הלאומי, הרשות הממלכתית לאבטחת מידע, פרקליטות המדינה, משטרת ישראל, משרד האוצר, ובנק ישראל שישב בראש. ומי חסר? נציג ציבור, סתם מישהו מהרחוב, כמו מושבעים בארה"ב. ועוד יותר, נציג ציבור בני הששים פלוס, שישית מהאוכלוסייה בישראל, ובטח חלק ניכר יותר בהחזקת אמצעי התשלום.

אז דו"ח הוועדה מקצועי מאד, ומפרט את כל השיקולים התומכים במעבר לאמצעי תשלום מתקדמים. אני, בכל זאת, מתייחסת בחשדנות לפלאים האלה, אנחנו יודעים שהם לפעמים משתבשים. לי עדיף לשלם במזומן, על לשבת בסוף כל חודש ולבדוק את מה שנרשם שם. מניסיוני באשראי, עסקים רבים נקראים במיקום שלהם בשם אחד, וברישומים הכספיים שלהם בשם אחר. לך תפענח מי זה ברשימה שלך אחרי חודש.

אני תוהה גם איך השימוש בכרטיס משפיע על הביקוש לכסף, ועל כמות הכסף במשק. נדמה לי, שהוא מגדיל אותם ואת הביקוש לאשראי של הציבור. זה לא לוחץ הרגע, זה ילחץ מאד כאשר יעברו מאינפלציה אפסית לאינפלציה של מספר אחוזים בשנה. לא יקרה? הביאו לכאן את הכלכלן שיצהיר על כך בוודאות.

וטרם בואו, אני חייבת להצהיר את ההצהרה שלי: מרגיז אותי שלא שיתפו את הציבור כראוי בהחלטה משמעותית כל כך על אופן השימוש בכסף. מרגיז אותי שמובילים את הציבור למעבר עכשיו בתחבולנות הרגילה, על ידי המעטת הכסף הקטן בכספומטים. מדברים המון על דמוקרטיה במערכות הבחירות האחרונות. אני תוהה אם מישהו מהדוברים, הנפוחים מחשיבות כרגיל, רואה לנגד עיניו את הקשישים עם המאתיים-מאתיים בכספומטים, ועם 'אמצעי התשלום המתקדמים' מדיי, מבחינתם.

 

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

 

על הפיריון בכלכלה. מלהיפך

זה היה ביום א' שעבר. צלצול הטלפון הקפיץ אותי מהנמנום של שלוש בצהריים, בכורסתי. אשת השיווק של גוף מוסיקלי כלשהו סיפרה לי על עוד ארוע שהם מארגנים. קיבלתי במייל, העזתי להזכיר לה. לא אמרתי לה את כל מה שהסתובב לי בראש: מה נראה לך, תעירי אותי, אני אקנה כרטיסים?

להמשיך לקרוא

הידד, גלובליזציה

היא דקרה את עיני יום אחד בשבוע שעבר. לא שהגלובליזציה חדשה לי. אבל, לפעמים, מצטרפים דברים, ואת מבינה שמשהו מהותי השתנה. זה קרה כשפתחתי את המחשב, ומודעת ענק של Windows 7 כיסתה את המסך שלו. 14 לינואר, היא אמרה, הוא יום תמיכתה האחרון של מיקרוסופט בתוכנה. מפה והלאה, היא לא תעודכן, ותהיה חשופה יותר לוווירוסים ולאיומים אחרים.

להמשיך לקרוא

צמיחה מוטת צריכה, נפרדנו מיעד נוסטלגי

לא סתם היא מוטת צריכה, הצמיחה בישראל. חלקה של הצריכה בתוצר הגיע ב-2019 ל-54%. הוא מסתובב באיזור הזה כבר שנים רבות. הרכיב הבא אחריו בהיקפו, הוא הייצוא שבשנה האחרונה תפש 29% מהתוצר. חייבים לומר, כי תרומתו האמיתית של הייצוא לצמיחה היא גדולה יותר, והגיעה ליותר מ-40% בעבר. היקפו בשקלים בתוצר המקומי הגולמי נאמד על ידי הכפלת ערכו בדולרים בשער החליפין הרשמי של השקל, והשקל, כידוע, מיוסף ב-30% ויותר.

להמשיך לקרוא

צמיחה מוטת צריכה, אולי מוטת צריחה

סיימנו עוד שנה, רוצים לדעת מה המצב? כאן מגיע תור המספרים, גם אם הם לא מציגים אמת מושלמת. והמספר הכי בסיסי הוא גידול התמ"ג, הוא מהנמוכים זה תקופה ארוכה – שיעור גידול של 3.3%. לא רק שהוא נמוך, הוא מצטיין בעוד תכונה לא משמחת: זו צמיחה מוטת צריכה פרטית, הצריכה גדלה השנה ב-3.9%. צמיחה מוטת יבוא רכב בעיקר. יבוא הרכב הפרטי עלה ב-2019 ב-11.3%. היבוא, כשלעצמו, לא תורם לתוצר, אבל הפעילות הענפה שמסביבו: שירותי היבואנים, ההובלה, הלוגיסטיקה וכל השאר מנפחים את התוצר. זה מה שקורה בשנה של שקל מיוסף במיוחד, ושל הטלת מס על יבוא רכב לא-ירוק המזרזת את הרכישות.

להמשיך לקרוא

ג'ונסון הביא את הרגיעה לבריטניה. האמנם?

נצחונו של בוריס ג'ונסון בבחירות בבריטניה אינו מוטל בספק. 365 מושבים לשמרנים, 202 מושבים ללייבור. 43.6% לעומת 32.1%. עלייה צנועה – 1.2%- מהבחירות הקודמות  למפלגה השמרנית, נפילה של ממש – 7.9% לג'רמי קורבין. גידול ניכר – 4.2% לדמוקרטים הליברליים, והשאר, מפוזר בין המפלגות.

להמשיך לקרוא

כלכלת העתיד-כלכלת העבר: מריאנה מצוקאטו ושות'

כתבה מעניינת על כלכלה, שהופיעה לאחרונה בניו יורק טיימס, עוסקת בדמותה ובמשנתה של פרופ. מריאנה מצוקאטו מהמכללה האוניברסיטאית בלונדון. מצוקאטו לא רואה בממשלה גוף כלכלי לא יעיל, נפרד לגמרי מהשוק הפרטי, כפי שרבים רואים. היא מדגישה את חלקה הנכבד של הממשלה, גם בכסף, בכל אחד מפיתוחי התקופה: אינטרנט, אייפון, אנרגיה נקייה. על כן היא מעזה לומר: "באופן אישי, אני חושבת שהשמאל מסביב לעולם מפסיד, משום שהוא מתמקד יותר מדי בחלוקה מחדש של העושר ולא מספיק ביצירתו".

להמשיך לקרוא