קטגוריה: ממשלה – הרוח שלה

רמי לוי בעד כלכלה שיתופית

הסיפור הזה היה מקבל כותרת ענק אילו היינו מדינה נורמלית. אבל אנחנו לא מדינה נורמלית, והוא פורסם (ב-18 לאוגוסט) בדה מרקר די בקטן. הוא לא פורסם בשום עיתון כלכלי אחר, מה שמצביע על הדלפתו המכוונת על ידי גורם מעורב כלשהו.

להמשיך לקרוא

אינפלציה – מדע, אינפלציה – סיפור

מדד בשיעור כזה לא היה כאן מאז 2013. על פי תחזית בנק ישראל, יעלה המדד בין סוף 2020 לסוף 2021 ב-1.7%. על פי תחזית האוצר, הוא יעלה ב-2.2%. המדד האחרון בשיעור דומה היה 1.8% ב—2013. מאז, אנחנו במדדים שליליים או נמוכים מ-1%. אך אם בודקים את הנתונים המעודכנים, סביבת ה-2% נראית מצטנעת וזהירה. מראשית השנה, עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6% (וזו רק מחצית שנה, אתם זוכרים) בשנים עשר החודשים האחרונים, הוא עלה ב-1.7%. הנה, מהיכן המציא בנק ישראל את ה-1.7% שלו. אם כי, כמובן, הוא הסתמך על מודל מורכב, שבאורח פלא הגיע לתוצאה הזו.

עד כאן, אנו במדע, כפי ששמתם לב. כשמגיעים לארה"ב, העניינים קצת מסתבכים. מדד יוני עלה ב-0.9%,  העלייה החודשית החדה ביותר מאז יוני 2008. ובחישוב שנתי, האינפלציה עומדת על 5.4%. מהו 'חישוב שנתי', הגידו לי, את זאת לא ראיתי בכל העיתונים שחיפשתי. יש כל כך הרבה דרכים להעריך את האינפלציה השנתית, אבל העיתונאים הכלכליים הצעירים, למזלם, לא מודעים להן.

להמשיך לקרוא

למה לא להעלות מס?

איך נתמודד עם המשבר עכשיו? לכולם ברור שצריכים לשפוך כסף. כסף להשקעות, כסף לדמי מחיה למי שאיבדו את מקום עבודתם. צריכים כסף, מאין הוא יבוא? קצת ידפיסו עכשיו, ואת השאר יהפכו לחובות. כך אומרים המומחים, כשהרבית נמוכה מהאינפלציה הצפויה, אין בעיה, הגדילו את חוב הממשלה והכל ייפתר. כאילו שבריבית אפסית, או אפילו קצת שלילית, את החוב עצמו לא חייבים להחזיר.

להמשיך לקרוא

יש תכנון בירושלים? מישהו אוהב את העיר הזאת?

נפתח את הדיון  בתשובה קצרה, והיא 'לא', אין תכנון בעיר הבירה. כך לפחות התרשמתי בשבוע שעבר, שבו ביקרתי פעמיים בעיר לאחר הפסקה ארוכה. פעם ראשונה, יום שני, ברב-קומות שבכניסה לעיר – רחוב יפו פינת רחוב שרי ישראל. זה אזור שהתחרד לגמרי בשנים האחרונות, אך הבניין שמר על צביון די חופשי עד לאחרונה. הוא היה עמוס פעם, עכשיו הוא נראה די שומם.

בדרך לשם, עברתי ברחוב יפו, בקטע שממול התחנה המרכזית. כל הבניינים הישנים והיפים מפונים וכנראה מיועדים להריסה. הם מחכים לתורם בפרויקט רבי הקומות שבכניסה לעיר. הפרויקט סמוך לתחנת הרכבת המרכזית, האם הוא יביא לירושלים ישועה ותנופה? בשלב זה, הריסת הבתים הישנים נראית לי סוג של טירוף. ככה נכנסו לירושלים במשך עשרות רבות של שנים. אין ערך לנוסטלגיה? אין סנטימנט לארכיטקטורה ישנה? והשאלה כמובן היא, בהסתמך על רב הקומות שביקרתי, מי יאכלס את כל מפלצות הקומות שם באזור. בינתיים, בלגן נוראי מסביב שיימשך עוד שנים. הכניסה לעיר, איך אומרים נהגי המוניות, היא מאתגרת.

להמשיך לקרוא

ערבי וערבייה, חדשות שישי בערב

ערב שישי, שלושה ימים אחרי הבחירות, חדשות כאן בטלוויזיה. ערבי וערבייה בין הפרשנים המעטים בפתיחה. ריאד עלי הדרוזי הוא הידוע יותר מהשניים, ולצידו אישה, אימן קאסם סלימאן, מהטלוויזיה בערבית. לא ראינו תמונה כזו? לא מעזה לקבוע. אולי הייתה, אך ברור שזו לא תמונה שגרתית. ברור גם שזו תמונה עם אמירה.

אין פלא שהערבים מככבים בחדשות. מנצור עבאס, ראש רשימת רע"מ הוא האיש שיקבע אם תקום קואליציה בראשות נתניהו, או בראשות איש מהשמאל-מרכז. מרב מיכאלי מקדמת את מעמד הנשים, יחד עם מעמד מפלגת העבודה. איך הגענו לזה? נדמה שאנחנו כאן עקב פוליטיקת הזהויות. מה שחשוב הוא מי אתה, מי אתה חושב שאתה. אתה בוחר את מי שיבטא אותך באופן הטוב ביותר.

אין כאן שמאל-ימין במובן המסורתי. אין כאן פוליטיקה מהסוג הישן. זה טוב? זה רע? זה מה שיש, נצטרך לחיות עם מה שזה מביא. מנצור עבאס מבין היטב את המצב, מתכוון להפיק ממנו את המירב לחברה הערבית. עם זאת, נקווה שהוא יפעל בתבונה, ולא ילך שולל אחר הבטחות שווא.

גם אנחנו חייבים לעשות את החשבון. הערבים כיום הם כחמישית מאזרחי מדינת ישראל. ברור לגמרי, שזה לא מתקבל על הדעת להחזיק אותם ללא זכויות. ישראל היום נתפשת כחריגה במערב, ביחסה למיעוטים שלה. זה דוקר בעין של כל מי שנזקק לשירותים רפואיים. שיעור ניכר מהרופאים ומהאחיות בישראל היום הם ערבים. הם אנשי רפואה טובים, לא הגיע הזמן להכיר להם טובה?

אני זוכרת היטב את הכעס על ערבים ואת החשש מפניהם לאחר מלחמת השחרור. באותה תקופה, הייתה לכך הצדקה. אבל חלפו מאז יותר משבעים שנה, הרבה נתונים במשוואה השתנו. גם הערבים ברובם תופשים עכשיו את הדברים אחרת. בלא מעט התבטאויות של אנשים ברחוב, ניתן להבין שהם מעדיפים לחיות כאן, מאשר להיות מועברים לרשות הפלשתינית. האמירה הזאת נשמעת ברור מפי תושבי וואדי ערה, בהתייחסות להצעה ותיקה של אביגדור ליברמן. עם זאת, נדמה שהם מצפים לתפוש מעמד של אזרחי מדינה שווים, הם מצפים להיות חלק מהחברה כאן.

אין ספק, שזו הסוגייה הכבדה ביותר העומדת כיום בפני מדינת ישראל. היא לא קלה, במשך שנים ברחנו ממנה, הדחקנו את קיומה. כיום, כפי שדברים כאלה קורים בדרך כלל, אין לנו ברירה. חייבים לטחון שוב ושוב את השאלה איך אנו מעוניינים לחיות עם הערבים. ריאד עלי חידד את הסוגייה בחדשות אותו ערב. הוא אמר בגלוי: יש המון נשק בחברה הערבית. נשק המשמש לאלימות בתוך הבית. כמה עוד אפשר יהיה לשכוח את הנשק הזה. האם ההתעלמות מקיומו, היא ההחלטה הפוליטית הנבונה ביותר שמדינת ישראל מסוגלת לאמץ עכשיו?

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****

נחתם הברקזיט. טוב שכריסטמס כבר היה

ביום כריסטמס, בעיצומה של מוטציית קורונה חדשה, נחתם הסכם הברקזיט, לאחר ארבע וחצי שנות משא ומתן. זאת, תוך הבטחה, כי מומחים בכל רחבי אירופה יסרקו בהמשך את 1,246 עמודיו. ההסכם ייכנס לתוקף ב-1 לינואר 2021. פגישת הסיכום האחרונה לוותה בלעיסת שוקולדים, וחבישת מצנפת חג על ידי אחד הנציגים.

להמשיך לקרוא

ברקזיט. טוב שיש קורונה, כריסטמס

כבר כמעט שכחתי את הברקזיט המתקרב, עד שראיתי את התמונה ב'גרדיאן' הבריטי. תמונת חתול בכלוב נשיאה, ומתחתיה הכותרת: חיות מחמד יצטרכו ניירת לנסיעה לאיחוד האירופי ולצפון אירלנד. עד כה, הם נדרשו רק לדרכון. עכשיו, 21 יום לפני נסיעה, הם ייאלצו להתחסן בפני כלבת ועוד נגעים. כן, מגבלת המעבר לבריטניה על עובדים זרים, תעלה לבריטים בסוג של סגר על חיות המחמד שלהם.

להמשיך לקרוא

כלכלת הדברים הקטנים – מישהו בודק נתונים?

התחלתי לחשוב על זה, בעקבות החסר שגיליתי בסלט חצילים בחנויות המזון. מאז התחלת הקורונה, הפסקתי לקנות את הסלט במעדנייה השכונתית. זו דווקא מעדנייה נקייה, אפילו מבריקה, המכינה את הסלטים בעצמה, ללא חומרים משמרים. היא, ללא ספק, הכי טובה בדרך כלל. אבל, עכשיו, לקנות סלט ממיכל משותף, לא לגמרי אטום נראה לי בעייתי. לכן עברתי לסלטים של החברות הגדולות, עם החומרים המשמרים, בחנויות המזון ההמוניות.

להמשיך לקרוא

כלכלה בשנה שאחרי

לא סתם לא כתבתי בכותרת אחרי מה. אחרי הקורונה, אחרי המשבר שבו אנו שרויים עכשיו. כי יום אחרי, היום שבו נבין כי 'זה' נגמר, הוא היום שבו נשאף לבהירות, ונגדיר מחדש את המושגים הכלכליים בתחומים הנראים לנו חשובים.

התחלקות ההכנסות להמשיך לקרוא

השר נגד הפקיד הבכיר: חילוקי דעות בכלכלה

מי כותב את השורה התחתונה בכלכלה? לכאורה, אין ספק, כפי שאמר שר האוצר, ישראל כץ, השר הוא הקובע. זאת, משום שהוא נבחר בבחירה דמוקרטית על ידי הציבור, ועל כן הוא המייצג מהימן ביותר של הבוחרים. אבל, רגע, מדוע ממנים בכל משרד אוצר – מנכ"ל, ממונה על התקציבים ובכירים אחרים? אולי משום שזו כבר מוסכמה כי השר לא יודע הכל, לא מכיר את שפת הכלכלה, צריך לתרגם בשבילו את רצונותיו למונחי תקציב, ואת מונחי התקציב לרצונות שלו.

להמשיך לקרוא