עוד לא ברור. דפלציה היא תהליך של ירידת מחירים, ומה שרואים עכשיו הוא תנודה של מדד המחירים לצרכן סביב האפס. תנודה זעירה בדרך כלל, עם סטייה גדולה יותר מפעם לפעם. סטייה גדולה אחת היא זו שמושכת את מדד 2014 כלפי מטה: ירידת מדד של 0.6% כבר בינואר, ואחריה, שלוש ירידות קטנות בהמשך.
ערב החג יצאתי לקניה השבועית. אין כמו לצאת לקנייה השבועית, אין עוד שיעור כזה בכלכלה.
ואולי חושבים מחדש על כלכלה. יש הבדל בין שתי הכותרות. הראשונה, מבטאת פעולה מבפנים, מתוך התחום, היפוך התחום מהקרביים שלו. השנייה, באה מבחוץ, מהמקום של 'חושבים על', חושבים ולאו דווקא מתחייבים.
'חושבים-מחדש כלכלה' הוא שמה של התאגדות בינלאומית המונה 60 קבוצות ב-30 ארצות. ישנה, לפחות עוד התארגנות בינלאומית מקיפה כזו, ושתיהן יחד מעידות על אי-נחת בלימודי הכלכלה. אצלנו, בישראל, עוסקים בסוגייה הזו פורומים של סטודנטים לכלכלה באוניברסיאות המובילות: ירושלים, תל-אביב, חיפה, באר-שבע. להמשיך לקרוא
הצבעת אי-אמון מתנהלת בכל פורום אפשרי לתקציב 2015, טרם הבאתו לאישור הרשויות. מבקרי התקציב שולפים מדי יום שלל סעיפי הוצאה, שעליהם התחייבה הממשלה, והם לא כלולים בהצעת התקציב בינתיים. עליהום על צד ההוצאה, אף מילה על צדו השני של התקציב, צד ההכנסה. זאת, למרות שאומדן ההכנסות בידיוני לא-פחות מאומדן הוצאות התקציב.
לא לנחמת טיפשים, לא להטפת מוסר של צבועים, לא להנפת דגלים של נביאי שקר. בימים כאלה אני חוזרת אל הכותבים האהובים עליי – אלה שלא אומרים מה צריך לעשות, רק מאשרים שקשה להיות אדם הגון. קשה, ובכל זאת, מוכרחים להבחין בין טוב לרע בין יופי לכיעור, כי לחיים יש משמעות.
עכשיו כאילו נתניהו נגד לפיד, לפיד נגד נתניהו. יודעים נגד מי, לא ברור נגד מה. נגד באופן כללי? אפשר לקבל. נגד בענייני תקציב? ספרו לנו מהו התקציב בשבילכם.
קודם – כלל ההוצאה, רק אחריו – כלל הגירעון. זה סדר העדיפויות שעליו מצהיר לפיד בביטוי "גירעון תוצאתי". הגירעון הוא ההפרש בין הוצאת התקציב שתיקבע, וההכנסה ממסים שתתקבל כתוצאת היקף הפעילות במשק. הממשלה לא תכביד את נטל המס, למרות שידוע די בוודאות שהכנסות המסים בשנת 2015, וכנראה גם בהמשך, לא יהיו משהו. והגירעון? ייצא-מה-שייצא.
זה לא פלא שהדיון התקציבי מתרכז כולו רק בכסף – כלל הוצאה, כלל גירעון, כלל חוב – הכל בשקלים ובאחוזים. אם כסף הוא מטרת הדור, כסף הוא גם האמצעי הבלעדי להגשמתה. אבל האמת היא שגם אם רוצים רק כסף, עדיין אפשר לשפר את התוצאה הכספית לכל שקל ששמים, בעזרת תשומת לב להיבטים שאינם כספיים של התקציב.
הם, הנתונים מראשית השבוע שעבר, אישרו לי שהמשק צנח להאטה עוד לפני "צוק איתן". נתוני החשבונות הלאומיים לרבע הראשון של 2014, קובעים בבירור כי קצב הצמיחה הנוכחי אינו עולה על 2.5% לשנה. זו נפילה ברורה מה-4% ויותר של 2011, ומה-3% ויותר של 2012 ו-2013.
הנתונים היבשים, נתוני הכלכלה היבשים, הם בעיניי הפואזיה הכי צרופה. תמציתיים, מתבארים בהמון אופנים, מעלים שאלות ועוד שאלות. וככל שמתכונתם גולמית יותר, בלי עיבודים שמהנדסים להם את הצורה, ככה הם אמיתיים יותר.
עידן השוק החופשי 