לא, אני לא מתכוונת לתכנון בסגנון משרד התעשייה והמסחר, דצמבר 1981. תכנון שבו קבענו כי בשנת 1990 יעבדו בדימונה 10 אנשים בענף הנייר, ו-15 בענף הדפוס. אני מתכוונת לתכנון בסגנון אחר, אם כי היום אני כבר לא בזה לתכנון ההוא. אני מבינה שאולי לתושבי דימונה היה חשוב לדעת כי מישהו בממשלה חושב על איפה הם יעבדו. זה אומר כי למישהו בממשלה היה אכפת.
וזה יתרונו הראשון של תכנון כלכלי. הוא אומר שמישהו חושב על הטיפול הרפואי בקריית שמונה. הגעתי למשרד התעשייה והמסחר בשנת 1977. באתי מתואר שני בכלכלה באוניברסיטה העברית. שם חונכנו לחשוב שכלכלה זה מדע. שם חונכנו בעד שוק חופשי. השוק החופשי, אמרו לנו, פותר את הכל. מה, באמת? היום אני יודעת היטב שזה ממש לא ככה. היום אני גם לגמרי מבינה שכלכלה היא לא מדע.
אז תכנון כלכלי עוזר לעשות מעט סדר. הוא מתחיל בקביעת יעדים. מדויק יותר, בהצהרה על יעדים. ראיתם משהו כזה בממשלה בשנים האחרונות? אולי כי הם נזהרים מלחייב את עצמם. ראיתם מישהו שבודק כמה הייטק יש כאן? איזה הייטק יש כאן? האם ההייטק הזה הוא באמת טוב? האם הוא מספק תעסוקה משמעותית לדימונה? אולי היה טוב שם קצת הלבשה. כן, הלבשה כמקום עבודה קבוע. משכורת לא גבוהה אבל בטוחה. זה בוודאי עדיף על קריירת שמירה בכניסה לקניון. כי זה מה שנשאר עכשיו לאנשים לא משכילים.
אני חושבת על סמוטריץ'. איש לא משכיל ולא חכם במיוחד. הוא החליט עכשיו לחסל את ענף החלב בישראל. האם הוא באמת מבין מה שהוא עושה? אני נזכרת בשיחה שהייתה לי עם סמנכ"ל בתע"ש. זה היה מתישהו בשנות השמונים. הוא דיבר על הכוונה לסגור את תעשיית התחמושת שם. היו לו דמעות בעיניים. הוא דיבר על פועלים זקנים שיודעים מה שהם עושים. הוא דיבר על הביטחון שבייצור תחמושת כאן. הוא כמובן צדק, אנחנו מבינים 40 שנה אחרי.
אז בתכנון הכלכלי של פעם לקחנו בחשבון את כל השיקולים האלה. התעכבנו על כל פרט. אני נזכרת באהבה רבה בספיר. לא עבדתי אתו, אבל שמעתי וקראתי הרבה על מה שהוא עשה. לא הייתה לו השכלה אקדמית כנהוג בתקופה האחרונה. אולי זה טוב, הוא לא היה מתוכנת. הוא היה איש חכם והגון. מפעם לפעם אני חוזרת לתוכנית פיתוח התעשייה הראשונה, התוכנית מ-1965 ל-1970.
ספיר לגמרי הבין את מגבלות התכנון שלו. אבל הוא האמין ביתרונותיו. וכך הוא כתב בפתח דבר לתוכנית ההיא. "הנני משוכנע כיום כי למרות הקשיים העומדים לפנינו, ועל אף גודל המשימות לעתיד – נצליח לפתח את התעשייה, בהיקף ובעומק, בהתאם לתצפית…כל אלה יסייעו להשגת המטרה הנכספת, שכולנו רוצים בהגשמתה ואליה אנו חותרים – עצמאות כלכלית של מדינת ישראל". אני מתגעגעת לאמונה התמימה ההיא. אני בטוחה היום שתמימות היא לא טיפשות. תמימות היא חוכמה והוגנות.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
עידן השוק החופשי 
השאלה היא מה המחיר של העצמאות הכלכלית הזו. אל תשכחי שההייטק והגלובליזציה הביאו איתם רמת חיים גבוהה יותר – בין השאר כי המרוויחים מההייטק ״מפזרים״ את ההוצאות שלהם בסביבה שלהם.
יש לי מכרה שלמדה תואר באידיש, אבל גם למדה הוראה ובישול (הכשרה כשפית). השניים האחרונים אפשרו לה לפתוח עסק פרטי לבישול טבעוני בריא שפועל בהצלחה למעלה מעשור, בין השאר כי לאנשים יש את ההכנסה הזמינה להגיע אליה לסדנאות הדגמה. הבסיס של העסק התרחב גם עם הזמן לכתיבה של עצות ומתכונים שהיא פיתחה בתקשורת, ועבודה מול דיאטניות בקופות חולים שמעוניינות בשיתופי פעולה שבו מוערב הידע הזה על בישול בריא לאנים שזקוקים לשפר את אורח החיים שלהם.
סביר להניח שללא רמת החיים הנוכחית של רבים בסביבתה שבה אפשר ״לבזבז״ את העלות של סדנא כזו – היא היהת נלאצת לעבוד בעבודה כמורה, משהו שהיא היתה פחות נהנית ממנו ומרוויחה בעצמה פחות.
או זה מזכיר לי שבזמנו כשחברת ההייטק שבה עבדתי אז החליטה לעבור לעבוד באיירפורט סיטי בסוף 2012, המנקה של המשרד היתה אישה מקסימה מרמלה שמעולם לא פגשה הייטקיסטים – ובחודשים הראשונים של העבודה שלה היתה פשוט בהלם מזה שלא כולנו היינו סנובים.
מבחינתה היא גם שמחה לקבל אחריות מוגדלת – והיה לא רק זו שמנקה אלא גם הפכה להיות אחראית על כל מה שקשור לרכישות של אוכל וחלוקה של החלב והפירות במטבחים, ועל ארגון אוכל לאירועי חברה מידי פעם, מה שכמובן גם השתקף בשכר הגבוה יותר שהיא הרוויחה בחברה.
ביר להניח שבשוק ה״מסורתי״ היא היתה נשארת ״רק המנקה״, עם משכורת בהתאם.
שוק חופשי בפני עצמו רחוק מלהיות מושלם. אבל כך גם סוציאליזם מוחלט.
אהבתיאהבתי
adiad
מישהו המליץ כאן על סוציאליזם מוחלט? המלצתי רק על תכנון, שבודק את ההרכב הענפי האידיאלי.
אהבתיאהבתי
הרס החקלאות בישראל הוא עניין שלעולם לא יהיה ניתן לתקן. רפת שנסגרה או שדה שנעקר לטובת מבנים, כבר לא יוכלו להשתקם. כשלא ניתן לקנות חלב (שיוצר בנוכחות רב, כמובן) מטורקיה, צריך לחפש מדינה אחרת שתמכור חלב במחיר סביר, וגם תשלם לרב שיגיע במיוחד כדי לפקח על הייצור. זה לא משהו מובן מאליו ולא רחוק היום שסנקציות יעלו למשק בסכומים לא מבוטלים. וזה עוד לפני שבכלל לוקחים בחשבון שישראל לעולם לא תוכל להיות עצמאית, פשוט כי אין את היכולת לייצר חיטה ודגנים בכמות שמתקרבת לצורכי האוכלוסיה.
ושאלה – אילו תעשיות יכולות לדעתך להיות רלוונטיות למשק הישראלי? לחלופין, אילו מקומות עבודה אפשר לייצר?
בעניין פריון העבודה הנמוך, נראה לי שחלק לא מבוטל ממנו מגיע מעובדים מוכשרים שעובדים בשכר נמוך, פשוט מאוד כי אין להם יכולות (כלומר, בחורים שלמדו בישיבה ללא לימודי ליבה). אלה דברים שהמדינה מסבסדת כחלק מהתקציב השוטף, ואז מתקצבת עוד כדי ללמד את אותם אנשים ליבה, בזמן שכבר יש להם משפחות וילדים, ואחרי שהם חונכו ללימוד תורה.
אהבתיאהבתי
Cateded Ur
זה טמטום מוחלט להרוס את ענף החלב בישראל. הרחבתי על זה בעבר.
ולגבי התעשיות הרלוונטיות למשק הישראלי, קודם כל אומר שהם הצליחו להרוס את התעשייה כמעט לגמרי חוץ מהיי-טק ומזון. הייתה כאן תעשייה מפוארת. אני בטוחה שעוד ניתן להחיות את ענף ההלבשה. יש כאן הרבה אופנאים מצויינים. זה כמובן דורש תמיכה ממשלתית ורצון לכך מההתחלה. ברור לגמרי שחייבים להחיות חלק מהתעשייה הביטחונית שהם הרגו בטמטומם. ישנם עוד ענפים, אני לא רוצה לזרוק סתם ככה עכשיו.
אהבתיאהבתי