לא סתם לא כתבתי בכותרת אחרי מה. אחרי הקורונה, אחרי המשבר שבו אנו שרויים עכשיו. כי יום אחרי, היום שבו נבין כי 'זה' נגמר, הוא היום שבו נשאף לבהירות, ונגדיר מחדש את המושגים הכלכליים בתחומים הנראים לנו חשובים.

התחלקות ההכנסות

אי השוויון הגובר בהתחלקות ההכנסות הוא נקודת המוצא לדיון של כמה מהכלכלנים הצרפתים הבולטים –  תומס פיקטי, עימנואל סאז וגבריאל זוקמן. האם זה אומר שאי השוויון הוא באמת נקודת המפתח בכלכלה? האם בכלל יש נקודת מפתח בכלכלה? הרשו לי להיות ספקנית ולומר כי בכלכלה כל-דבר קשור לכל-דבר, ולא חשוב כל כך במה מתחילים. כל תופעה חברתית- כלכלית חשובה היא תוצאה של מכלול גורמים, וגם מקור להיווצרות של מכלול. על כן, לא חשוב כל כך מה שמים בהתחלה. לי ברור, שהצרפתים בחרו בהתחלקות ההכנסות בגלל הדיבור האינטלקטואלי אצלם, בבית, ואולי גם משום שהם חשבו שזה יתפוש בארה"ב, מוקד הדיון הכלכלי. ואכן זה תפש כפי שהם שיערו.

מדיניות תקציבית – לפני מוניטרית   

אם מתחילים באי שוויון, מגיעים מהר לדומיננטיות של המדיניות המוניטרית, מאז שנות השמונים, ובמיוחד מאז 2008, רוב התערבות הממשלה במשק נעשתה בשוק ההון או דרכו, דרך הזרמת כסף לציבור. ומי תופש את הכסף הזול, ועושה מזה עוד יותר כסף לעצמו? תוצאתה הבולטת של המדיניות המוניטרית היא הצמחת 'מיליארדרים',  מילה שפעם בקושי הייתה ידועה, והיום, להערכת דה מרקר, נמנים מהם בישראל 121 איש. תוצאה אחרת היא כלכלה לא יציבה. אז ההתפכחות בעתיד תתבטא בבריחה מהמדיניות המוניטרית. ובחזרה למדיניות תקציבית. מדיניות שבה הממשלה מזרימה כסף לתוכניות מוגדרות בהנהגתה, וכך משפרת את חייהם של רבים.

מדיניות איכות הסביבה

נושא שלא עסקנו בו הרבה עד כה, אך קשה להתעלם ממרכזיותו. אין ספק כי ההוצאה על טיהור הסביבה, והחקיקה הקשורה לכך, יתפשו בעתיד הדי קרוב חלק ניכר ממה שהממשלה עושה.

גלובליזציה

הזיהום הסביבתי קשור קשר הדוק לגלובליזציה. להסטה של ייצור תעשייתי בסיסי אל מחוץ למדינות המתועשות, ומחוץ לערכים שהן מכבדות. הסטה זו מחוזקת בעזרת יבוא חופשי מדיי, ושער חליפין שאינו מנוהל על ידי הממשלה. לאחרונה, מתחילה להסתמן מגמה של החזרת ייצור הבייתה. היא כמובן מותנית במדיניות יבוא מפוקחת יותר, ובשער חליפין שאינו חופשי לגמרי.

מהיכן מתחילים

זו מסקנה שהגעתי אליה לאחרונה, וחשוב לי להדגיש אותה. לא חשוב מהיכן מתחילים, טוב, אולי כן חשוב, אך חשוב יותר להשלים עם העובדה כי מתחילים מהיכן שאפשר, זה יתגלגל הלאה. בכלכלה, לא פעם, דווקא פתחי הכניסה המשמעותיים הם חסומים. ואם החזרה למדיניות נקייה יותר תתחיל בכך שמימון על ידי הבנקים ייאסר בכנסים כלכליים, אז, הנה, לא תיאוריה, רק פרקטיקה  קטנה המקשרת בין כסף להאדרה מופרזת של מדיניות לא תמיד מסייעת.

ושתהיה לכולנו שנה טובה.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***