דגלים

אני רואה את זה כל יום, בסיבוב ההליכה השכונתי שלנו. סיבוב של חצי שעה ברחובות שמסביב לבית. אני רואה את זה כל יום, ומוטרדת כל פעם מחדש. זה לא היה ככה בעבר, זה סיפור של השנה הנוכחית. זה לא היה ככה, תגידו לי מה זה אומר.

בכניסה לרחוב המוביל לרחובנו, נתקלים ישר בשורת דגלים מתנופפת מעל לבניין. דגלי ישראל, הם שם מאז יום העצמאות. שורות דגלים כאלה נמצאות בעוד מספר בניינים, ואני שואלת את עצמי: מה קרה. בחג עצמו, היו כמה בניינים מקושטים. ואני מתכוונת לתפאורה מנקרת עיינים, דגלי ענק העוטפים את חזית הבניין. כמה מהם, הסירו את הקישוטים כשהחג נגמר. אבל ישנה קבוצה, השומרת על הדגלים עד עכשיו. מה הם אומרים בזאת, מה הם רוצים שנבין?

כמה מהם הם ימניים, אני יודעת. את האחרים אני לא מכירה. אני לא ימנית, גם זה ידוע. אבל אני ציונית וותיקה ואמיתית, ומרגישה נבוכה לנוכח דגלים מתנפנפים. דגלים בראש השנה? אני שואלת את עצמי. מה הם יעשו ביום העצמאות, איך הם יציינו את החג. אני תוהה אם זו הקורונה – מחלה מאיימת הגורמת להם לנפנף, או זו הבעת תמיכה בלאומיות מסוג מסוים, הבעת תמיכה בעמדת ראש הממשלה.

כתבו לי אם נתקלתם בנפנופי דגלים כאלה, אולי זה יעזור לנו להבין.

***ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר***

14 מחשבות על “דגלים

  1. עדי

    "אדם צועק את שחסר לו" – מאיר אריאל.

    אולי חסרה להם מדינה, שייכות לאומית, אז 'צועקים' דגלים.

    אהבתי

  2. empiarti

    מסכימה עם עדי. כשאנחנו מפגינים על הגשר אנחנו עם דגל ישראל. נכון שיש שם גם דגלים שחורים, אבל הרוב דגלי ישראל. אנשים רוצים את המדינה שלהם בחזרה.

    אהבתי

  3. empiarti

    להרגשתי זה אומר שכבר כמה שנים שמתחולל כרסום הדרגתי אבל מתמשך בדמוקרטיה, בעצם ההבנה שהממשלה נועדה לשרת את אזרחיה ולא האזרחים נועדו לסגוד בעיוורון את שליטיה. וששחיתות תמיד היתה כאן ברמה כזו או אחרת אבל לאחרונה הגיעה למימדים שממש הורסים את המדינה, וזה מתחיל מהראש ומתפשט למטה בכל הדרגים. והדגלים זו אחת הדרכים לומר "אני לא שוכח" שיש לנו מדינה, שאנחנו חלק ממשהו ושהמשהו הזה מתפורר לנו בין הידיים

    אהבתי

  4. arikbenedek

    אני רואה את הקשר בין מצב חוסר הוודאות, חוסר בטחון אישי וכלכלי לבין הדגלים שמסמלים, לענ"ד, חזרה ל"רחם", או במושגים אחרים – חזרה למערה, כשיש אש באמצע, אוכל שניצוד היום, והכל ברור, פשוט וידוע.
    בקפיצה מודרנית יותר, הרי זה לאוהל המרכזי של השבט, או של החמולה, של אבי השבט או זקן השבט, שמסוגל להעניק בטון, יציבות והקלה מהחרדות הקיומיות.
    דגל הוא סמל שבטי, פולחנים דתיים הם סמלים שבטיים, במיוחד, שמשפחה היא מרכזם – רבים מחגי ישראל מבוססי משפחה. הנפת הדגל מקנה מעין "רוגע פסיכולוגי" תחושה של איזון – Equilibrium – בלעז.
    דווקא במצב כזה, אנשים בעלי משיכה אל השבט, המשפחה, העם כישות כמעט "מיסטית אם לא "מטאפיזית" הם אלה שינפנפו בסמלי ה"יחד" השבטיים..

    אהבתי

  5. מנהל פרפרים

    לא יודע לענות על השאלה. בארה"ב יש בתים לא מעטים שבהם מונף דגל ארה"ב בכל ימות השנה. אף עם לא חקרתי, אבל מרגיש לי כבתים של רפובליקנים.
    בסביבת מגורי (בירושלים) באף בית לא השאירו דגל. מה שכן הבחנתי שקרה בשנים האחרונות הם הדגלים (ואפילו בזוגות) שנעלמו כמעט מהמכוניות ביום העצמאות. ומה זה אומר/מסמל?

    אהבתי

  6. תמר בן יוסף מאת

    מנהל פרפרים,

    פתאום הזכרת לי שזה נפוץ בארה"ב. זה בטח אומר משהו. מעניין לשמוע שזה לא קורה בסביבת מגוריך בירושלים. זה התעורר דווקא בסביבה שבה אני גרה. אותי זה מעניין, ומטריד.

    אהבתי

  7. משתמש אנונימי (לא מזוהה)

    אכן, שמתי לב לזה, תופעה מוזרה. אולי בגלל הקורונה הרגישו צורך בביטוי סולידריות לאומית?

    אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s