עודף תחכום, זו בעייתם הגדולה. כך חשבתי לעצמי בקריאת הדו"ח החצי-שנתי המי-יודע-כמה של ארגון האו.אי.סי.די. הדו"ח שיצא במאי השנה שוב נפתח במאמר מערכת שכותרתו דו-משמעית: "צמיחה חזקה יותר, אך סיכונים מזדקרים בגדול".

לא אחזור כאן על המאמר במלואו, הוא מייגע בניפתלותו כרגיל. הפעם, בכל זאת, מובלטת בו באותיות עבות אמירה משמעותית אחת: "מדיניות תקציבית היא המשחק החדש בעיר". לא משחק חדש בשבילי, ואולי לא בשביל כמה מהקוראים כאן. משחק חדש לארגונים הכלכליים הבינלאומיים המובילים, וה-OECD בכללם.

וזו תמציתו של מה שנכתב שם: "שנים רבות הייתה המדיניות המוניטרית המשחק היחיד בעיר. במהלך המשבר הפיננסי העולמי, חתכו הבנקים המרכזיים שערי רבית בתוקפנות, הזריקו כספים למשקים, ורכשו נכסים בקצב שיא כדי לדחוף את הכלכלה". המדיניות התקציבית נותרה זהירה כל אותה עת, ואפילו מכווצת.

החזרי הרבית שהצטמצמו עקב התנמכותה פינו מרחב בתקציב הממשלה, אומרים בהמשך. הם איפשרו להימנע מהעלאת מס ומקיצוץ הוצאות. עכשיו, קובעים כותבי המאמר, פתחו ממשלות רבות בהרחבה תקציבית של ממש. שלושה רבעים מחברות הארגון בכלל זה. בכמה מהן, התמריץ התקציבי הוא משמעותי. יש סיכוי שבטווח הקצר, הוא יוסיף לצמיחה, ובטווח הארוך הוא יעורר אינפלציה.

התרגשתי עם חכמי האו.אי.סי.די. לבשורת חילופי האופנה. מיהרתי לחפש להם עדות בהמשכו של אותו דו"ח. שם, בנספח הסטטיסטי העשיר, מתפרסמים יותר מששים לוחות מדי חצי שנה. בכל אחד מהלוחות כל מדינות או.אי.סי.די וכמה חיצוניות מתחלפות, בנתוני עשרות שנים.

בדקתי את הוצאות הממשלה, כפי שהן מובאות שם: יחס הוצאת הממשלה לתמ"ג, באחוזים. אופן הסתכלות זה מבליט את חלק הממשלה בפעילות הכלכלית. הוא אומר אם זו "ממשלה גדולה" – ממשלה מעורבת ומנהיגה, או "ממשלה קטנה" – העוזבת את ההנהגה ליד הנעלמה.

וזה מה שמצאתי שם: שיעור הוצאה מהתמ"ג הנע בין 39 ל-40 אחוזים בממוצע ל-OECD בשנים 2000 עד 2008, ובעצם רוב הזמן מאז ראשית שנות ה-80. קפיצה מהותית בשנות המשבר הפיננסי – 2009 עד 2014. בשיא, ב-2009, מגיע חלק ההוצאה בתמ"ג ל-44%, מן הסתם בגלל נפילה לא-צפויה בצמיחה באותה תקופה. ושוב, התכנסות לאיזור ה-40% מ-2015 ואילך. אפילו ירידה קלה מתחת ל-40% ב-2018.

חלק ההוצאה בתוצר מבטא במידה רבה את שאיפת הממשלה: הוא לא מותאם בתגובה לכל תנודה במצב הכלכלי. זווית תקציבית חשובה אחרת מתקבלת מגירעון הממשלה – הכנסתה פחות הוצאתה כל שנה – גם היא באחוזים מסך כל הפעילות הכלכלית.

כאן, כצפוי בגלל רגישות גביית המסים להיקף הפעילות, הנתון הוא תוצאתי, ומשקף את טלטלות הכלכלה בפועל. לכן הוא הרבה יותר תנודתי מיחס הוצאת הממשלה לתמ"ג. גירעון הממשלה מהתוצר נע בין 0.5% ל-5% מאז שנות התשעים, רוב הזמן בטווח שבין 2% ל-4%. חריגה בולטת נצפית לאחר המשבר הפיננסי הגדול: 8.5%, 8.1%, 6.8% ו-6.0% בשנים 2009 עד 2012. הסיבה ברורה: נפילה דרמטית בגביית המסים, לעומת הוצאה שמותאמת רק במעט ולאט. משם והלאה, התכנסות לשיעור גירעון של 2.0% ב-2017 ו-2.6% ב-2018, בדומה למה שהיה לאורך שנים רבות טרם המשבר.

"מדיניות תקציבית היא המשחק החדש בעיר"? – שמחתי לקרוא, חברים. לא מצאתי עדות לכך בהתפתחות בפועל, אבל גם הצהרת כוונות היא התחלה טובה.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה בסימניה,  רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***