זרקו אותו מהדלת, קיינס חוזר מהחלון

גרעונן התקציבי של שתי מדינות המטיפות לגירעון מזערי הוא אחת מהתופעות הכי משעשעות בכלכלה העולמית עכשיו. משעשעות במובן האינטלקטואלי. טרגי-קומיות במובן האנושי.

כי מי הן הוגות ומנהיגות מודל תקציב הממשלה המאוזן בכל תנאי? הלא הן ארה"ב ובריטניה מאז שנות ה-80 העליזות – שנות רונלד רייגן ומרגרט תאצ'ר. והנה, מה אנו רואים עכשיו? בריטניה היא הראשונה במסדר גירעון התקציב, המתפרסם באקונומיסט השבוע. מספר אחת מתוך 42 מדינות, עם שיעור גירעון של 10.1% מהתמ"ג ב-2010. יוון וספרד – מדינותיו הארורות של האיחוד האירופי – הן מספר שתיים ושלוש (9.7% ו-9.6%). ארה"ב היא הרביעית עם שיעור גירעון של 8.9% מהתמ"ג. ראוי לציין שאירלנד לא מופיעה ברשימה, אולי משום ששיעור גירעונה משתנה דרמטית מרגע לרגע. אחת ממדידותיו האחרונות (בחוברת 'העולם ב-2011' של האקונומיסט) מצביעה על שיעור גירעון של כ-30% מהתמ"ג.     

ומנגד, שיעור גירעונה של שוודיה באותה טבלה מגיע ל-1.6%. שיעור גירעונה של דנמרק הוא 5.2% – אמנם לא מופתי, אך מבין הנמוכים בגוש האירו. מעניין לראות כי שוודיה ודנמרק עם גירעונן השפוי עומדות בראש טבלת ה-OECD לאחוז ההוצאה הציבורית בתוצר. השיעור לדנמרק בשנת 2009 הוא 58%, ולשוודיה – 56%. ומי נמצא בתחתית הטבלה? ארה"ב – עם שיעור הוצאה של 42% מהתוצר. בריטניה, ב-2009, עומדת בשליש העליון של הטבלה – 52% מהתוצר – מן הסתם בגלל לחצי המשבר הפיננסי והכלכלי. זה לא מקומה הרגיל, די בתחתית הטבלה בדרך כלל.

היחס ההפוך שלעיל מוביל אותנו לראשיתה של מחשבה, שכמובן צריכה להיבדק באופן יסודי. האם יתכן שדווקא אותן ארצות שמאד כווצו את הוצאתן התקציבית, מתקשות עכשיו יותר לשלוט על גירעונן? זאת משום שבגלישה לשפל מואטת צמיחת התמ"ג, האבטלה עולה, השכר יורד, רווחי החברות פוחתים; וכתוצאה מכל אלה, מתכווצות הכנסות הממשלה. כדי לשמור על גירעון נשלט, על הממשלה להקטין את הוצאותיה בהתאם. אך אם מלכתחילה הוצאתה הבסיסית היא הדוקה כמו בבריטניה ובארה"ב, היא מתקשה לקצץ. מנגד, אם הוצאתה משוחררת כמו בדנמרק ובשוודיה, היא יכולה יותר להתאים את עצמה להכנסות המתמעטות.

יתכן גם שההסבר מורכב יותר. ארה"ב ובריטניה הן שתיהן מרכזיים פיננסיים בינלאומיים ולכן הן נפגעו חזק מקריסת המגזר הפיננסי העולמי. הממשלה, בשתיהן, נאלצה לחלץ גופים פגועים בעזרת תקציבה, ולכן בשתיהן רואים קפיצה ניכרת בשיעור ההוצאה התקציבית מהתמ"ג. בארה"ב, הגידול הוא מ-37% ב-2007 ל-42% ב-2009; בבריטניה, מ-45% ל-52%. זאת, לעומת גידול מ-54% ל-56% בלבד בשוודיה, ומ-51% ל-58% בדנמרק. 

ואולי ההסבר, כולו או מקצתו, לא טמון בצד ההוצאות אלא דווקא בצד הכנסות התקציב. בארה"ב היה שיעור האבטלה 9.4% בסוף 2010. בבריטניה, הוא היה 7.9%. בשוודיה, 7.1%; בדנמרק, 4.2%. שיעור האבטלה בשתי מדינות סקנדינביה נמוך מאשר במדינות האנגלו-סקסיות. מדינות סקנדינביה גם ידועות בתמיכתן הנדיבה למובטלים, ששומרת על רמת חייהם ועל הוצאות מחייתם. היכן שהאבטלה נמוכה יותר, היכן שהכנסות המובטלים גבוהות יותר, גם הכנסות הממשלה ממסים לא נופלות כל כך.

ומעל הכל, משקל הכנסות הממשלה ממסים  בסך התוצר בסקנדינביה גבוה בהרבה מזה שבפזורה האנגלו-סקסית: 49% בדנמרק, 48% בשוודיה, לעומת 37% בבריטניה ו-28% בארה"ב (נתוני מנהל הכנסות המדינה 2007, משרד האוצר). מדינות שמתייחסות בחיוב למס גם ערוכות יותר לגבייתו הנוספת, ואזרחיהן מסתגלים ביתר קלות לתוספת מס אם היא הכרחית למניעת גירעון או לכל שימוש אחר. ממשלות כאלה – 'ממשלות גדולות' שמוציאות יותר וגובות יותר מס – הן גם ממשלות מעורבות יותר ושולטות יותר בכל תחומי הכלכלה, ומן הסתם גם נדרשות פחות לתמוך בחברות קורסות.

כך או כך, מבדיקה ראשונית אין לצפות לתשובה נחרצת. נסתפק בינתיים בחיוך הקטן שמוגנב לדיון. תודה לך, היסטוריה, אין כמו חיוך לעורר מחשבה. תורתו של קיינס שהועמדה במרכז תורתן הכלכלית של ארה"ב ובריטניה בשפל הגדול של שנות ה-30 של המאה שעברה, נזרקה על ידן מהדלת בשנות ה-70. והנה, עכשיו, בשפל הגדול של המאה ה-21, היא חוזרת אליהן מהחלון, ובידה מתנה: גירעון תקציב הכי-לא-תקין-פוליטית-שאפשר.

 ***'ברוכים הבאים לשוק החופשי' – רכישה כאן, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

15 מחשבות על “זרקו אותו מהדלת, קיינס חוזר מהחלון

  1. מעולה
    אבל זה לא ישנה את המניפולציות וחצאי האמיתות שימשיכו להאכיל אותנו.
    אותם כלכלנים ואותם מדינות גם לא ישנו את התפיסות שלהם. הם תמיד ימצאו תירוצים. משבר במדינות קפיטליסטיות תמיד יגרם עבורם בגלל סיבות קונקרטיות שלא קשורות בקפיטליזם או בגלל שהן לא מספיק קפיטליסטיות באלמנט זה או אחר. משבר במדינות סוציאליסטיות תמיד יגרם עבורם רק בגלל המדיניות הסוציאל-דמוקרטית.

  2. יותר מזה, אם בריטניה וארה"ב יצליחו מבחינה כלכלית וחברתית והלייבור או מפלגת הדמוקרטים ישלטו, אז הם יציגו את המפלגות הנ"ל כניאו-ליברליות, ממשיכות המדיניות של הימין הכלכלי וידגישו אלמנטים ניאו-ליהרליים במדיניותם.
    אבל אם מצבן של המדינות הללו יהיה רע או שהמפלגות הללו יפסידו בבחירות, אז מיד כל הפרשנים יגידו שזה בגלל הסוציאליזם הכושל שלהן ולכן המדינות שלהן במצב רע והאזרחים בוחרים נגדם בבחירות.
    קראתי מאמר שבפסקה הראשונה שלו מסביר את נפילת הלייבור בבחירות האחרונות, בכך שלבריטים נמאס מסוציאליזם, ובפסקה הבאה טוען שהלייבור הוא דוגמה ראויה ונאותה למפלגת שמאל שזנחה כבר בעשור האחרון את הסוציאליזם והתקדמה אל המאה ה-21.

  3. בעודי חושבת על הטור שלך, נתקלתי בעמוד זה של קרן המס בארה"ב.

    http://www.taxfoundation.org/publications/show/151.html

    מופיעים בו שיעורי מס ההכנסה בארה"ב מ-1913 עד היום.

    עיון בקובץ (בטח שקראתי אותו; אם גיקית אז עד הסוף) מראה שיעורי מס שולי גבוהים במיוחד עד 1981. 70%? בארה"ב? בשנות השפע שלה? הזמן היחיד שהמס היה דומה-אפילו לשיעורי המס כיום הוא בדיוק לפני ה-Great Depression.

    קיינס אולי יכול להיכנס דרך החלון עם צמד אקדחים שלופים ולקבל את תשומת ליבו של הקונגרס?

  4. אזרח ושונרא תודה,

    שונרא את מאשרת לי משהו שזכרתי, אבל לא הייתי לגמרי בטוחה בפרטים. אכנס עכשיו לראות, זה בטח יכול להוסיף -נתונים כאלה מתחת ליד.

    ואגב, קיינס, למה אקדחים? הומור(והיה לו בשפע)הוא הנשק הטוב ביותר.

  5. ההומור שלי הלביש על קיינס צמד אקדחים (וגם כובע קאובוי ומגפי בוקרים) בערך בשלב שבו הוא נכנס דרך החלון.

    התמונה שעלתה במוחי היתה מהסוג שמן הראוי לשתף.

    הסצנה מתחילה בליל ירח מלא; חדר שינה ויקטוריאני-משהו, וילונות מתנפנפים, ינשוף קורא. פרסות סוסים נשמעות ופתאום עולה בחלון דמותו של הברון קיינס, אקדח בכל יד, ובידו השלישיות הוא פותח את החלון כדי להציל את הכלכלה העולמית בעזרת מנה גדושה של תיאוריה שמסבירה את המציאות.

  6. אני מוטרד יותר מהמצב במדינה מאשר בעולם הרחב. מסתבר, כפי שציינת לגבי מדינות סקנדינביה הידועות בתמיכתן הנדיבה למובטלים, שככל שהאבטלה נמוכה יותר, והכנסות המובטלים גבוהות יותר, גם הכנסות הממשלה ממסים לא נופלות כל כך.
    זאת בפרט בהתייחס לנטיה השולית לצרוך הגדולה יותר במעמד הנמוך והבינוני – כך שעצם המצאות האמצעים לרכישה מוגברת של צרכי היום יום – ואתה השפעת המכפיל – גורמת ליותר פירמות ובודדים להרויח יותר וכך גם לשלם יותר מסים.
    אילו חכמי האוצר בישראל היו – במקום להוריד את המס השולי – מרווחים את מדרגות המס בהכנסות שעד 50,000 ₪, יותר כספים היו מופנים לצריכה שבתורם היו גם מגדילים את ההכנסות של המשק ואתם את המסים. במקביל העלאה של שכר המינימום לאנשים עובדים רק תיצור יותר מקומות עבודה – למרות הדבורים החכמים של נערי האוצר…
    הצרה היא – כפי שנראה ממצעד יוצאי המשרדים הממשלתיים לעבר החברות הפרטיות/צבוריות בשוק – שהם מראש דאגו רק לעצמם….
    הקטנת המס השולי בהכנסות הגבוהות יותר אינה גורמת בהכרח לרצון לעבוד יותר ו/או לצריכה מוגברת בעלת השפעה על הכלכלה בארץ, אלא יותר אולי בהוצאות בחו"ל….

  7. שונרא,

    טוב, לקיינס היה מספיק הומור גם בשביל סצינה כזאת. הוא היה אחד מקבוצת בלומסברי. בחוג של וירג'יניה וולף וחבריה, לא ממש המרובע מהדלת שממול.

  8. שעיה,

    גם אני מוטרדת בעיקר מהנעשה במדינה הזאת, ומביאה את סיפורי חו"ל להמחשה. מסכימה אתך לגמרי שניתן להעלות את מס ההכנסה השולי ואת מס חברות ואז לא יחסר כסף למעשים טובים.

  9. שעיה – תודה על ההסבר. אני עכשיו הולך לדרוש חזרה את הכסף על ספר הלימוד שקניתי! קניתי משומש, וכנראה עבדו עלי!
    אצלי בספר כתוב שכסף שלא משמש לצריכה הולך לחיסכון, וכספי החיסכון משמשים להשקעה. השקעה, כך כתוב בספר הדפוק שלי, היא גם פעילות כלכלית – לא פחות מצריכה. בונים מבנים, קונים מכונות, משקיעים במו"פ, וכו', בקיצור – השקעה, שאליה הולכים כספי החיסכון, היא ממש כמו צריכה, פשוט שהקונה הוא הפירמות ולא משקי הבית. ולכן חיסכון זה לא כסף שיושב בצד ומקטין את הביקושים.
    באותו ספר דפוק שקניתי, גם כתוב שהריבית היא מה שמביא לשיוויון בין חיסכון להשקעה, ושרק כאשר הריבית מגיעה לאפס, ועדיין אין מספיק השקעה, אז קיינס אמר שצריך למצוא דרך להגדיל את הצריכה – למשל באמצעות הגדלת גירעון הממשלה כפי שמתואר בפוסט של תמר. אבל, כנראה שזה באמת ספר דפוק… תודה שהעמדת אותי על טעויותיו של הספר. אני אלך לבקש את הכסף חזרה.

  10. אכן באותו ספר עצמו חושבני שכתוב שהמשוואה מדברת על החסכון במשק = השקעה במשק. השאלה היא רק באיזה משק? חסכון שנוצר למשל במדינת ישראל ומושקע במדינה עצמה, סביר להניח שהיה רק מפתח אותה. למשל השקעה של כספי הצבור הצבורים בקופות הגמל, פנסיה, בטוחי המנהלים, קרנות השתלמות וכיו"ב בתשתיות בארץ אכן גורמים בסופו של דבר לצמיחה ובעקבותיה לצריכה מוגברת ובעקבות הפעילות גם לחסכון וחוזר חלילה. כספי החסכון המושקעים בחו"ל – אם לא יורדים לטמיון – מפתחים את המדינות שמעבר לים. לכל היותר מוזרמים לכאן רווחי ההשקעות אם יהיו….
    משום מה נדמה לי כי כסםים המושקעים בשוק ההון בארץ מבלי שמשמשים לפיתוח מפעלים ותשתיות – רק מנפחים את שווי הניירות מבלי ששום דבר ריאלי אכן קרה. יש לזכור כי כשני מיליארד ש"ח מוזרמים מידי חודש לבורסה רק מהכספים המועברים מהפרשות לתנאים סוציאליים למיניהם….

  11. פינגבק: כמו שמסים יכולים לרדת, כך הם יכולים גם לעלות

  12. שעיה, תודה על ההבהרה. אבל אם אתה מודאג מכספי החיסכון המופנים להשקעה בחו"ל, עולה השאלה: וצריכה תמיד מופנית כלפי יצרנים בתוך המשק? למה אתה מודאג מזה שחלק מכספי החיסכון הולכים לחו"ל, אבל לא מזה שחלק מכספי הצריכה הולכים לייבוא? והרי קראת את הספר ואתה יודע שההשקעה של כספי החיסכום הישראלי בחול והייצוא הישראלי הם פנים שונים של אותו המטבע בדיוק. חשבונאית- זה אותו דבר.
    או שאולי בגלל שאתה פשוט מכיר את הנתונים, ויודע שרוב מוחץ של כספי החיסכון בישראל מושקעים בישראל. תופעה שאגב חוזרת בכל העולם ומכונה home bias. ואולי בגלל שאתה יודע שכאשר כספי חיסכון מופנים לחו"ל, זה מסלול דו סטרי, ואחד מהשניים צריך לקרות:
    1. על כל שקל חיסכון ישראלי שמושקע בחול יש שקל מחול שמושקע בישראל.
    2. על כל שקל ישראלי שמושקע בחול יש שקל של עודף ייצוא ישראלי.

    אלו זהויות חשבונאיות שחייבות להתקיים (או.קיי. צודק. התעלמתי מהעברות חד צדדיות. זה לא משנה כלום בתמונה הגדולה). על כל שקל ישראלי שמושקע בחו"ל יש סכום של שקל שמורכב מהשקעה מחו"ל בארץ או ייצוא של מוצרים ישראלים לחו"ל. בקיצור, שעיה, לפני שאתה מסתלבט על "הגאונים" מהאוצר, טול קורה.

  13. התגובה שלי אולי הייתה מעט מסובכת שלא לצורך, אז רק נסכם במשפט את מה שכתוב בספר על חיסכון ישראלי שמושקע בחו"ל:
    ההפרש בין סך החיסכון המקומי לסך ההשקעה המקומית שווה בדיוק (בהגדרה) לעודף הייצוא. כך שאין שום מקום לחשש מפני בריחת הכסף לחו"ל.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s