הצבעת אי-אמון מתנהלת בכל פורום אפשרי לתקציב 2015, טרם הבאתו לאישור הרשויות. מבקרי התקציב שולפים מדי יום שלל סעיפי הוצאה, שעליהם התחייבה הממשלה, והם לא כלולים בהצעת התקציב בינתיים. עליהום על צד ההוצאה, אף מילה על צדו השני של התקציב, צד ההכנסה. זאת, למרות שאומדן ההכנסות בידיוני לא-פחות מאומדן הוצאות התקציב.
הכנסות התקציב נגזרות באופן ישיר מהיקף הפעילות המשקית. רווח עסקי תופח, אבטלה מתכווצת, עליית שכר – מתבטאים בהגברת הצמיחה ובגידול מקביל בהכנסות המדינה ממסים. האטה כלכלית מושכת לכיוון הנגדי.
והנה, הפלא ופלא, תחזית הצמיחה לשנת 2015 – שפורסמה על ידי האוצר בספטמבר השנה, ועליה מתבסס תחשיב ההכנסות ממסים – נוקבת בשיעור צמיחה של 2.8% לשנת 2015. תחזית בנק ישראל היא דומה (3%), למרות שנתוני 2014 לא תומכים במספרים האלה ניתוח נתוני התמ"ג, שערכתי כאן ב-25 לאוגוסט, קבע כי קצב הצמיחה למחצית הראשונה של 2014, עוד לפני צוק איתן, עומד על כ-2.5%, והוא צפוי להאט אם לא תינקט מדיניות תמרוץ מכוונת של הממשלה.
בינתיים, לא נראה סימן למדיניות תמרוץ מחודשת. כספי הפיצויים לנפגעי צוק איתן מוזרמים ביד קמוצה. הערכת הצמיחה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנת 2014, שפורסמה בשבוע שעבר, עומדת על 2%. זאת, על סמך אינדיקטורים שוטפים ליולי-אוגוסט שהצטרפו לנתוני החשבונות הלאומיים החצי-שניים. נכון, נתוני יולי-אוגוסט משקפים מגבלות ביצוע ואווירת נכאים של תקופת מלחמה. אך גם בלעדיהם, רואים בבירור ירידה עקבית בכמה ממנועי הצמיחה הראשיים של המשק.
ייצוא הסחורות והשירותים הגיע לשיאו ברבע האחרון של 2013, מאז הוא יורד בעקביות – יורד ממש, לא מטפס בקצב מואט. הייצוא תופש כשליש מהתוצר של ישראל. ההשקעה בנכסים קבועים, מקור לעוד כחמישית מהתוצר, מצטרפת אליו בהידרדרות עקבית משיאה באותו רבעון אחרון של 2013. כלומר, מחצית מהתוצר של ישראל עם הפנים למטה. נתוני האבטלה עקביים לגמרי עם הכיוון הזה: שיעור הבלתי מועסקים מתחיל לטפס ברצף מאז סוף 2014.
באשר להמשך, קשה לראות מהיכן תבוא הישועה בייצוא כשצמיחת המדינות המתועשות הולכת ונבלמת מ-2011 והלאה. מצבן של ההשקעות, ובתוכן ההשקעות בבנייה, לא נראה מעודד יותר. אין סיבה למסיבה בצריכה הפרטית, לאחר שרבים מתושבי המדינה נפגעו בתקופת הלחימה האחרונה, וכנראה יפוצו רק במעט. גם התנופה מכיוון הצריכה הציבורית, שתרמה לצמיחה עד לאחרונה, נעצרת עכשיו. עיקר הוצאת המדינה הנוספת תופנה לרכישות ביטחוניות, חלקן מיבוא, ואילו הצריכה האזרחית המקומית כנראה תצומצם במידת-מה.
ובסיכום ניתוח שמנסה להיות כמה שיותר פשוט, לא ברור מהיכן האוצר ובנק ישראל מביאים את הסימוכין לצמיחה של כ-3% ב-2015. הערכת הלמ"ס, שהיא בוודאי שמרנית ולא מכוונת להכעיס, נוקבת בצמיחה של 2% ל-2014. כל מה שנראה לעין מצביע על המשך הגלישה לשפל ב-2015.
אם כן, לא צמיחה של 3% צפויה בשנה הבאה, אלא 2% במקרה הטוב. פיגור של אחוז אחד בצמיחה, פירושו, פיגור של בערך אחוז אחד בהכנסות ממסים – כ-10 מיליארד שקל לשנה. בערך, חייבים להדגיש. הכל בערך. אומדן הקשר בין הכנסות המס לצמיחה הוא בערך. תחזית הצמיחה הנמתחת לעוד שנה וחצי מעכשיו – כשהכל לא יציב, הכל בתהליך השתנות לרעה- היא בערך.
השגות רבות הושמעו כלפי הגירעון המוצהר ל-2015 מצד ההוצאה. אבל על פיגור ההכנסה הצפוי, לעומת התחזית בתקציב, איש לא אמר דבר. ופיגור ההכנסה לבדו, עוד לפני שמוסיפים כל מה שהועלם בהוצאה, עלול להרים את גירעון 2015 מ-3.4% ל-4% ואולי הרבה מעבר לזה.
***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***
עידן השוק החופשי 
גב' בן יוסף,
שנה טובה
עם כל הכבוד אין במאמר שלך שום אסמכתא לטענה שהתחזיות של בנק ישראל ושל האוצר לא לוקחו בחשבון את ההכנסות הצפויות. את התחזית של האוצר לא ראיתי אז לא אכתוב עליה דבר. אבל את זו של בנק ישראל כן ראיתי. מקריאה ברור שזו כן לוקחת בחשבון את המירב שניתן (כולל ההכנסות הצפויות והמציאות בשווקי היעד של היצוא…).
המשמעות היא שאת מטילה דופי בפעילות המקצועית של הנוגעים בדבר בבנק ישראל. חבל!
אהבתיאהבתי
דוד,
אני לגמרי מסכימה אתך: תחזיות האוצר ובנק ישראל אכן לוקחות בחשבון את המירב של המירב שניתן. זה בדיוק מה שאני טוענת וגם מנמקת. זה, אם תשאל אותי, לפעמים תפקידה של ממשלה. לא רואה היכן נמצאת כאן הטלת דופי.
אהבתיאהבתי
דוד סיון שלום רב,
האם אתה אותו דוד סיון שכותב ב"פורום ארץ הצבי"?
גם אם לא, אני תמה על הארגומנטציה שלך. אבל אם כן, התמיהה גדלה.
הארגומנטציה שלך נשענת על זה שהטלת דופי בפעילות המקצועית של הנוגעים בדבר בבנק ישראל היא ראיה לתוקף הנמוך של קביעה מסוימת. זו ארגומנטציה בעייתית, מכיוון שהיא איננה בודקת את הקביעה שמועלית ברשומה שלמעלה (תחזית הצמיחה לפי בנק ישראל היא כ- 3%), אלא היא בודקת את משמעות הקביעה בעיניך. מדבריך עולה לכאורה כי אם המשמעות היא חמורה אז לקביעה אין תוקף. זו ארגומנטציה בעייתית, כי היא אומרת – לכאורה, שאם ההשלכות של אמירה מסויימת הן חמורות, אז אין להתייחס לאמירה.
למה זה בעייתי אם אתה אותו דוד סיון? מכיוון שאותו דוד סיון כותב על הסתרת מידע ככלי שלטוני, לא פחות. נטען ע"י דוד סיון בפורום ארץ הצבי, כי חוסר שקיפות התקציב הוא מכוון. זו טענה חמורה לא פחות…
תודה וכל טוב,
אהבתיאהבתי
תמר,
המאמר שלך מנוסח כבקורת על התחזיות של האוצר ובנק ישראל. ההתמקדות שלך היא בכך שהן לא כללו בחישובים את השינויים בצד ההכנסות. זה המוקד של הביקורת שכתבתי עליו.
אהבתיאהבתי
ערן,
א. המאמר שלי על הסתרת המידע ככלי שלטוני מציג נתונים ומידע שתומכים במסקנותי. בין אלה הצגתי את אמירתו של ח"כ רותם שזו כוונתו, אבל לא רק..
ב. בעיני אין כל בעיה לכתוב ביקורת אפילו חמורה אם יש לה בסיס או ביסוס. מצד שני לטעון טענות חמורות ללא כל ביסוס או אסמכתא יהיה הטלת דופי לא ראויה.
אהבתיאהבתי
נחמד לפגוש כאן שני חברים, את דוד סיון המגיב ואת תמר בן יוסף בעלת האכסניה,
שהם חברים שלי לא רק מהאינטרנט…
דוד,
איני חושב שתמר מטילה דופי ביכולות המקצועיות של כלכלנים שהכינו תחזיות צמיחה.
אני חושב שעיקרו של המאמר הוא האשמת הממשלה באי-נקיטת פעולה נגד השפל הקרב (בין אם שיעור הצמיחה יהיה כגירסת למ"ס ובין אם יהיה כגירסת בנק ישראל).
חבל שבתגובתך עסקת בצדדי ולא בעיקר, וגם – כנראה – לא צדקת בהאשמה.
כל טוב לשניכם וגם לקוראים האחרים
וגם שנה טובה (על החתימות מוותר)
לקסי
אהבתיאהבתי
לקסי אתה טועה.
תקרא שוב את שלוש הפסקאות האחרונות ותראה שדברי נכונים. מצד אחד תמר שוללת את התחזיות של האוצר ושל בנק ישראל (http://www.boi.org.il/he/NewsAndPublications/RegularPublications/DocLib3/ResearchDepartmentForecast/forecast-sep-2014.pdf) ומצד שני בוחרת בתחזית של הלמס. היא עושה זאת מבלי להראות על מה היא מסתמכת. זה נקרא הטלת דופי.
אהבתיאהבתי
דוד,
אני לחלוטין דוחה את טענתך. כל הניתוח שלעיל מסביר מדוע אני חושבת ששיעור הצמיחה ב-2015 יהיה נמוך מ-2%. ייתכן שקראת מבלי להתרכז. יתכן שאינך מתמצא מספיק בניתוחים כאלה כדי להבין מה שקראת ולשפוט.
מבחינתי, הדיון הזה מיצה את עצמו.
אהבתיאהבתי
לקסי וכולם,
שנה טובה.
אהבתיאהבתי
תמר,
מתחילת הדרך היה ברור לי שאת כתבת מדוע את חושבת ששיעור הצמיחה ב-2015 יהיה נמוך מתחזיות האוצר (2.4%) ובנק ישראל (2.3%). אני טענתי שלא הצגת אסמכתא טובה מזו שהציג בנק ישראל. בתגובה כתבת שתחזיות אלה לקחו בחשבון את המירב שבמירב, אך בכל זאת את ממשיכה לטעון בלי להציג אסמכתא, כאילו הם לא כללו את כל הגורמים שנחוצים לקביעת תחזית אמינה. מכאן שאת מטילה דופי באמינות התחזיות האלה.
עד לרגע זה לא הצגת אסמכתא (נתונים ומידע חדשים). במקום לעשות זאת את מעדיפה לסיים את הדיון בטענה שבר הפלוגתא שלך לא מתמצא. זה מאד משכנע…
אהבתיאהבתי
דוד,
כתבתי כבר את התרשמותי על הבנת הנקרא שלך. נדמה לי שגם תגובתך הזו ממחישה את העניין, – ראה תגובתי הקודמת.
אהבתיאהבתי
תמר,
כנראה שבמקום להתייחס לביקורת על דברים שאת כותבת את מעדיפה לתקוף את בעל הביקורת. התשובה שלי היא פשוטה:
א. המאמר שכתבת מטיל דופי בתחזיות צמיחה של האוצר ובנק ישראל ללא כל אסמכתא.
ב. במקום להתמודד עם הביקורת את מעדיפה לתקוף את המבקר.
ג. ראה פרטים בתגובותי הקודמות.
אהבתיאהבתי