תגית: נתניהו

נכתוש אותם. עד דק

 זה המשפט היחיד שנתניהו אומר בעברית. שמונה ימי מלחמה, והוא עוד לא כינס מסיבת עיתונאים, ולא התראיין לתקשורת הישראלית. טראמפ, לעומתו, מכריז בלי סוף. הוא דורש מהאיראנים 'כניעה' לא עסקה. ויש חוצפנים ששואלים אותו מהי כניעה. אני לא יודעת, הם לא יודעים, הוא לא יודע.

האיראנים בכל מקרה אומרים שהם לא ייכנעו. והם לא ייכנעו, זה בטוח. נדמה לי שבבית הספר של טראמפ לא למדו היסטוריה, או שלמדו והוא לא קלט דבר. איראן היא אימפריה של 93 מיליון איש. ובניגוד לארה"ב (348.5 מיליון איש) הם כבר אלפי שנים חיים באותו מקום. ולא חשוב אם הם איראנים או כורדים או בלוצ'יסטאנים. ככל שהם מותקפים יותר, הם גם נהיים מאוחדים יותר. הם גם קולטים שהאמריקאים והישראלים לא ממש בעדם, הם רק נגד השליטים הנוכחיים.

ומה שעצוב, ב-2015 נחתם הסכם בין איראן לבין חמש החברות הקבועות במועצת הביטחון של האו"ם (ארה"ב, רוסיה, סין, בריטניה וצרפת). הסכם זה הגביל בהרבה את תהליך פיתוח הנשק הגרעיני של המדינה. ומעניין, ההסכם יושם במלואו על ידי האיראנים. גם את זה טראמפ לא מבין. הם סוחרים כבר אלפי שנים. סוחרים מקיימים הסכמים. אחרת, לא יהיה מסחר.

ההסכם הופר במאי 2018. על ידי מי? על ידי דונלד טראמפ, כשהרוח החיה לצדו הוא כמובן נתניהו. מזכיר לכם משהו? האם יתכן שנתניהו וטראמפ הם סוחרים לא הגונים ולא ישרים? על כן הם לא מסוגלים להאמין בהסכמים? זו הסיבה שאנחנו שוב במלחמה עכשיו. ושוב, נתניהו  הוא גורם משמעותי ברקע. הייתי שמחה אם הוא היה מתייצב בפני הציבור ומסביר את מדיניותו. את זה הוא לא עושה משום מה. אני בטוחה שהוא יודע מדוע.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירהביקורות על הספרפרקים מתוך הספר****

 

הפרטנו את התחזיות

אף פעם לא משעמם לי, חברים. אתמול, למשל, החמסין דחף אותי לבדוק את תחזיות מזג האוויר. ראיתי תחזיות על חמסין – בין 33 ל-36 מעלות. בסוף, נדמה לי שהיו כאן רק 32 מעלות. זה קורה מאז שהתחזית עברה הפרטה. פעם, הייתה פה רק תחזית אחת, זו של השירות המטאורולוגי לישראל. היום, יש אינספור אתרי מזג אוויר.

להמשיך לקרוא

אנחנו גדולים, חייך הבכיר האיראני

את דעתי על המבצע האמיץ שלנו באיראן, ניסחתי כששמעתי בכיר איראני אומר בחיוך: אנחנו גדולים. מאז, המשפט הזה יושב לי בראש. זה משפט פשוט. זה משפט חכם.

להמשיך לקרוא

חוזרים לאסטרטגיה, כמה ברור

אני קוראת על הדיונים המתקיימים עכשיו. אני פוגשת שוב ושוב מילה עתיקה שנעלמה – אסטרטגיה. "אין אסטרטגיה", אומרים בעיתונים. אסטרטגיה היא תוכנית פעולה כוללת. המונח נגזר מהמילה היוונית סטרטגוס, שמשמעותה גנרל או מצביא. אז גנרל או מצביא דורש תוכנית כוללת. זה לא מה שאנחנו רואים בממשלתנו בימים אלה.

להמשיך לקרוא

מחשבות מדיניות של זקנה (חצי סנילית)

אפתח בציון כמה עובדות עלי ועל משפחתי. נכדתי האהובה השתחררה לאחרונה מארבעה חודשי מילואים, כקצינת מבצעים של גדוד בגולני. היא עברה ישר (ובאיחור) לתחילת לימודי רפואה בבאר שבע. שני נכדים בנים שלי משרתים (אחד בקרוב) ביחידות קרביות במיוחד. יש לי, אם כן, סיבה לדאוג, ואני דואגת. אני לא סומכת על ראש הממשלה. על כן, אני חושבת שחייבים למצוא פיתרון מדיני כבר עכשיו, גם אם זה כרוך במספר ויתורים.

להמשיך לקרוא

מלחמה והסכם

בכל פעם שאני רואה את הטנקים של צה"ל מבוססים בחולות עזה, אני אומרת לעצמי: טוב, עכשיו זה חול, מה יהיה בעוד חודש? ברור לי שתהיה שם ביצה אחת גדולה. ברור לי גם שזה לא כיף כבר עכשיו לשלוח את כל תושבי צפון עזה לדרומה, לראות את כל הזקנות, המסכנות והילדים צועדים דרומה עם מעט הרכוש שיכלו להציל על כתפיהם.

להמשיך לקרוא

שחור בעיניים

זה מה שראיתי אתמול, במסיבת העיתונאים של נתניהו, גלנט וגנץ. שלושה קודקודים, לבושים בשחור מכף רגל ועד ראש. טוב, אני מבינה ששרה מלבישה ככה את נתניהו. אבל גלנט וגנץ, למען השם, מדוע אתם חייבים לשדר לציבור את ההזדהות הזו. לא, זה לא מוסיף לכם כבוד. נהפוך הוא, אתם הופכים לעוד מעריצים ומחקים של ראש ממשלה לא אהוד.

להמשיך לקרוא

מה, דרוש לנו מנהיג?

אז אתמול, כמו בכל מוצאי שבת כמעט, עמדנו בגשר חמד. הרגשנו טוב. כולם מסביבנו היו זקנים, אולי לא כמונו, אך לא צעירים בהרבה. היו גם לא מעט צעירים עם ילדים. לא היו, או היו רק מעטים, בני גיל הביניים. הם נעדרים משום מה. אני שמה לב לזה כבר תקופה ארוכה. אני שואלת את עצמי מדוע. הבת שלי מקשיבה ועונה: בני גיל הביניים נוסעים למקומות מרכזיים יותר.

להמשיך לקרוא

מפסימית לאופטימית ביום אחד

יום ששי, קמתי פסימית כהרגלי בתקופה האחרונה. ואז, אחרי שבישלתי, התיישבתי עם עיתוני סוף השבוע, או, ליתר דיוק, עם הסופשבוע של ידיעות אחרונות. אנחנו מנויים על ידיעות אחרונות רק ביום ששי. זאת משום שאני מתה על מוסף סוף השבוע של העיתון. אני עוברת טור אחרי טור, משלמה ארצי ועד לדנה ספקטור, הכי אוהבת את חנוך דאום, לא מדלגת על איש מהם. הפעם, התעודדתי, הם היו כולם מיואשים.

להמשיך לקרוא

רק בקטן. ככה ננצח

איך אני יודעת שהתחיל הסתיו? לא מהעיתון, לא ממאמרים חשובים. אני מסתכלת על ארבעת העציצים, התלויים אצלנו על העצים. העציץ הקרוב ביותר לכניסה, זה שממש מתחת לכליל החורש המצל, נמצא עכשיו בפריחה המלאה שלו. הכי פורחים הם הגרניום הנשפך הלבן והגרניום הצהוב. אחריהם – הסגולים, והאדומים-בורדו בסוף. משם, אני עוברת לשלושת העציצים התלויים על עץ הזית. פה, המצב היה עגום עד לאחרונה. תיקון ראשון, פריחה די מלאה בעציץ המוצל יחסית שמקדימה. אחריו, פריחה בעוד עציץ מוצל למדיי. האחרון, העציץ שהכי חשוף לשמש. הצבעים, כאן, אגב הם בעיקר הסגולים והבורדו.

להמשיך לקרוא