כתבתי לכם הרבה על "הדברים הקטנים" בכלכלה. הדברים שלתחושתי אומרים ה-כל, הרבה יותר מהמודלים המתוחכמים כ—אילו. נרחיב את הדיבור עכשיו לדברים הקטנים בכלל. איך, למשל, אני לומדת על מצבה הכללי של המדינה.
הדברים הקטנים
4 תשובות
תגית: הוד השרון
שעשועי קיץ. קייטנות
כשהייתי ילדה, לא היו קייטנות. לפחות לא במקום שבו אני גדלתי, רמתיים, שהיום נקראת בשם המפואר הוד השרון. ההורים היו עסוקים, לא היה להם זמן לשטויות כמו לנסוע איתנו לים. אז עזרי, חברי הטוב ואני נסענו לים לבד. שמרנו אחד על השני. למזלנו, המשאית שלקחה את כולנו יצאה מבית שבין שני הבתים שלנו. היינו מטפסים עליה בהתחלה, ועושים את כל הסיבוב הגדול ביישוב לאיסוף כל הדודות, חבילותיהן וצאצאיהן.
הבישול הארץ-ישראלי של אמי
"תתכבדו, מפרי הארץ". הייתה אמי אומרת כשהגישה את קערת הפירות, מגינתנו כמובן, לחברותיי שהגיעו מתל אביב. הן היו בנות של סוחרים פולנים מכובדים, שהכרתי בצבא, הערצתי את דירות שלושת החדרים שלהן בשלמה המלך בתל אביב. מה להן ולפרי הארץ. רציתי שהאדמה תפער את פיה, ותבלע את אמי עם פרי הארץ שלה.
טבריה, 52 אלף, אשכול 4
טבריה היא עיר די גדולה, 52 אלף איש. לא גדולה כמו רעננה, או כפר סבא, ואפילו לא כמו הוד השרון שבה גדלתי, אבל בכל זאת גדולה למדיי. את זה רואים רק כשיוצאים ממנה, ועוברים מסלול מייגע במעלה ההר. למטה, בתחתית, היכן שהכינרת נמצאת, וכל המלונות היותר יוקרתיים, מרגישים כמו בעיירה נידחת. זאת, אם מעזים ויוצאים מהמלון לשאוף אוויר, ולטייל לאורך הכינרת.
עידן השוק החופשי 