מאמר מעניין שקראתי בדה מרקר החזיר אותי למאבק שניהלתי עם בנק ישראל לפני יותר מ-35 שנה. המאמר, שנכתב על ידי גדעון בן נון, מספר על מלחמתה של סין בדולר האמריקאי. סין מנסה לפגוע בדומיננטיות של הדולר, ולהביא את היואן למעמד של מטבע גלובלי. ב-2022, שימש הדולר מטבע בעסקות המהוות כמחצית מהסחר העולמי. בשוק המט"ח הדולר מכסה כ-90% מהסחר העולמי. אך הדולר, בכל זאת, יורד ביתרות המטבע הרזרביות. באמצע 2022 הוא תפש כ-60% מהרזרבות הרשמיות, בעוד שלפני חמש שנים, הוא תפש כ-65% מהן. היואן, לעמתו, צומח ומשגשג. היום הוא תופש כ-4.5% מהסחר העולמי.

להמשיך לקרוא ←

כולם מדברים על שער שקל/דולר נמוך בכ-4% במהלך החודש האחרון. זה חשוב. איש לא מדבר על שער שקל/דולר נמוך ב-38% מזה שהיה בשיאו, בסוף 2002, וזה הרבה יותר חשוב. כי גם אם המשק עובר תהליך הסתגלות, כפי שמציין נגיד בנק ישראל, זו הסתגלות שמעצבת את דמותו מחדש, ואיש לא אומר מילה על כך.

להמשיך לקרוא ←

"אנחנו לא רוצים ששער החליפין ידחוף חברות בינלאומיות להעביר את הפעילות שלהן למקומות אחרים. לכן החלטנו על צעד חריג עבור זמנים חריגים", אמר המשנה לנגיד בנק ישראל, אנדרו אביר, להצדקת החלטתם לרכוש 30 מיליארד דולר בשנת 2021, על מנת להתמודד עם ייסוף השקל. זה קרה ביום ה', לפני שבוע וחצי, לאחר ששער השקל/דולר ירד לשפל של 3.1340.

להמשיך לקרוא ←

היינו שואלים אותו, אילו חשבנו שהוא יודע. כי, מצד אחד, טראמפ לוחץ כבר חודשים על נגיד הבנק הפדרלי שלו להוריד רבית. ופאואל אכן הוריד  0.25% בסוף אוגוסט, לרבית מוניטרית של 2.0%- 2.25%. רבע אחוז, לכאורה, לא סיפור גדול. אך הייתה זו הורדת רבית ראשונה מאז דצמבר 2008 – שיא המשבר הפיננסי העולמי. הייתה זו הורדה, לאחר התקופה הארוכה ביותר ללא הורדה, מאז שנות החמישים של המאה שעברה. היה זה סיומו של רצף תשע העלאות רבית מאז סוף 2015.

להמשיך לקרוא ←

שער השקל/דולר יוסף בכ-7%  מסוף דצמבר ועד היום. השקל מיוסף גם כלפי מטבעות רבים אחרים, בהתאם לתנודותיהם כלפי הדולר. סוף דצמבר הוא מועד כניסתו של אמיר ירון לתפקיד נגיד בנק ישראל. ירון מיעט עד כה להתערב בשוק המטבע. לא הייתי מתייחסת לייסוף – עוד ייסוף – לולא הזעזוע המבוטא כלפיו בתקשורת בימים אלה, הקמפיין שמנהלת התאחדות התעשיינים, והשינוי בעמדת נגיד בנק ישראל, המנסה עכשיו להשפיע על שער החליפין בכל זאת.

להמשיך לקרוא ←

הוא באמת אוטופיסט, האיש הזה, שאני מחבבת אך תוהה על מניעיו ועל טיב ראייתו. יאניס וארופאקיס, איש אקדמיה ושר אוצר קצר מועד של יוון, מושך קדימה את רעיונותיו. במאמרו המשותף עם דוד אדלר, שפורסם בגרדיאן והובא במגזין פיגומים להגות סוציאליסטית, הם קוראים לדחוף חזון רדיקלי חדש.

להמשיך לקרוא ←

לא נוהגת להגיב על כותרות, אך הפעם נקרעו עיניי. כותרת ענק במאמר של מירב ארלוזורוב בדהמרקר מה-15.1: "אומת הסטרט-אפ? ישראל היא מדינה בינונית, יקרה – וסגורה בפני העולם".

להמשיך לקרוא ←

עיצובו עמד במרכז כנס בין-לאומי של בנק ישראל בשיתוף הבנק המרכזי השווייצרי, שנערך כאן בדצמבר. כנס, שכותרתו אומרת כמעט הכל: "האם התערבות בשוק מטבע החוץ היא מדיניות קונבנציונלית". רוצה לומר, קונ-בנ-ציונלית, לא רק מדיניות למעשה.

להמשיך לקרוא ←

שוב אנחנו בענייני שוק המטבע. מתקפת מהמרים קטנה הורידה את שער החליפין. הוא חזר ל-3.69 שקל לדולר בסוף השבוע שעבר, הודות למלחמתו האמיצה של בנק ישראל. קרב של שבוע, תחמושת של מיליארד דולר, ייסוף השקל נעצר.

להמשיך לקרוא ←

כמו כל הדברים החשובים בכלכלת ישראל, גם הצעד הזה נעשה כך שלא יעורר תגובה לא-רצויה. כמו כל הדברים החשובים באמת הוא אכן חמק מתשומת לבה של התקשורת, חובבת הדיונים המרשימים על "ריכוזיות" ו"יוקר המחיה".

להמשיך לקרוא ←