אין לי מושג מה מדבר אליי כל כך בשיר הזה. המשורר הפולני, צ'סלב מילוש, פרסם אותו כשכבר היה אדם לא צעיר. זה, בעיניי, סיכום חייו וגורלו של דור. מילוש (2004-1911 ) נולד בליטא, עבר לפולין בזמן מלחמת העולם השנייה, שירת במשרד החוץ הפולני, ערק למערב בשנת 1951. ב-1960, הוא השתקע בברקלי שבקליפורניה, שם לימד שפות סלאביות. לאחר קריסת המשטר הקומוניסטי, ב-1989, הוא חזר לפולין וחילק את זמנו בין ברקלי-קליפורניה לקרקוב-פולין. עם ביוגרפיה כזו, אין פלא שמילוש שאל את עצמו לא-מעט על האמת ועל המרמה בחייו.
קטגוריה: דיקנס ושות' – ספרות וכלכלה
בשם הספקות, בשם החיים בכלכלה
סיכום כהונתו של בן ברננקי, בהרלד טריביון מה-25-24 לאוגוסט, מביא את הסיפור הבא. ברננקי הביישן זכה בתפקידו בעקבות פגישה עם ג'ורג' בוש, שבה ענה על שאלות הנשיא באופן הזה: "אנחנו לא באמת יודעים, אבל, הנה, באופן זה אני חושב על הסוגייה". שמונה שנים מאוחר יותר נגידותו של ברננקי מסוכמת בכותרת הבאה: "נגיד 'פד' נועז, מחושל על ידי המשבר".
ברננקי, העומד לפרוש בראשית השנה הבאה, ללא-ספק מילא את תפקידו בכבוד. הפרופסור לכלכלה, שטיפח באקדמיה מודלים מקצועיים חד-משמעיים, לא היסס לשנות את תפישותיו במהלך המשבר. תגובתו הנבונה והפרגמטית סייעה לארה"ב לרדת משיעור אבטלה של 10% בסוף 2009 לשיעור אבטלה של כ-7.5% בחודשים האחרונים.
מה לסיפורי קנטברי ולכלכלה
לא הרבה, חוץ ממוחה המפותל של כותבת שורות אלה. "סיפורי קנטרברי", ספרו הקלאסי של ג'פרי צ'וסר, נכתב במתכונת ספר שירה מחורז במאה ה-14. הוא עובד לפרוזה לאחרונה, על ידי הסופר הבריטי פיטר אקרויד, כדי להתאימו לקוראי הזמן הזה. גירסתו העברית, בתרגומו היפה של המשורר מאיר ויזלטיר, יצאה לאור השנה בהוצאת "אחוזת בית".
זהו סיפורה של קבוצת צליינים, העולה לרגל לקנטרברי, "לקברו של הקדוש הצדיק המבורך תומס". לילה לפני הגיעם ליעדם, הם לנים בפונדק ומתוודעים האחד לשני. בעל הפונדק, אדם מקסים לדעת כולם, מתיישב אל שולחנם, וחושב איתם כיצד יוכלו להעביר את זמן המסע בנעימים. "סיפורים מקצרים מסעות" הוא קובע, ומציע לבני החבורה לערוך רשימת תורנות לסיפור סיפורים. בני החבורה מקבלים את דעתו, ומבקשים ממנו להתמנות למנהל מסעם "האיש שייטיב לשפוט טוב מכולנו את טיב הסיפורים".
חזרתם של הטובים נגד הרעים
היא מורגשת כבר מספר שנים, אבל לאחד משיאיה הגיעה בגילויי ההתלהבות כלפי הסרט ארגו, שזכה באוסקר לסרט הטוב ביותר ובשני אוסקרים נוספים בשבוע שעבר. כן, ארגו הוא סרט על טובים ורעים, סרט על אומץ, על אהבת מולדת, ועל נאמנות לערכים ולבני אדם.
ספקולציה יהודית
משפחת אפרוסי הייתה משפחה יהודית עשירה, שיצאה מרוסיה במאה ה-19 והתיישבה בווינה ובפריז. מקור עשרה הוא הסחר בתבואות רוסיות, ועסקיה התפשטו לחמרי גלם אחרים ולפיננסים. תולדותיה המרתקים של המשפחה מובאים על ידי אחד מצאצאיה, אדמונד דה ואל, בספרו "הארנבת עם עיני הענבר".
דיקנס, כן, הוא נשאר
חברתי האהובה גניה גורביץ' נפטרה לפני חמש שנים, קצת לפני יום הולדתה ה-90. היא הייתה כלכלנית מעולה ואשת תרבות וספר. גניה עלתה לארץ בשנות ה-70, לאחר קריירה עשירה בבריה"מ. כאן היא עבדה במשרד התעשייה והמסחר וכך הכרנו.
מה יש לך לומר על…
-מה יש לך לומר על כניסתו של יאיר לפיד לפוליטיקה, על שליפתן המהירה של המפלגות הותיקות, על אירועי האקטואליה האחרונים?
מזמן לא הייתי מלאת תקווה כל כך, ומלאת פחד
יש עוד מה להוסיף על זה? אני פוחדת מפתרונות נועזים באותה מידה שאני חוששת מהיתקעות במקום. מילים כמו "פירוק מונופולים", צעדים נמרצים כגון חקירת ראשי חברות ממלאים אותי אימה. אני נזכרת בגעגועים בימים שבהם חטיבת צרכנות פשוטה במשרד התעשייה והמסחר הצליחה לווסת את המחירים, בעזרת פיקוחם הנבון של מספר עובדים צנועים וישרי דרך. אני מייחלת לשובם של ימים כאלה.
בסוף, וירג'יניה (וולף) חיבבה את מיינרד (קיינס)
יומניה של וירג'יניה וולף, שיצאו לאור בעברית לאחרונה (חירות של רגע, הוצאת כתר, 2010) אינם מיועדים לכל אחד. הם ייקראו בשקיקה על ידי המכורים לרכילות ספרותית, לתיעוד היסטורי, ולקבוצת בלומסברי – חוג האינטלקטואלים-סופרים-אמנים שסבבו את וולף ואת אחותה ואחיה.
לכתוב כלכלה: כסף, אהבה וחופש
'עלייתו של הכסף' מאת ניל פרגוסון,שיצא לאור בעברית לאחרונה (עם עובד/ספריית אופקים) הוא ספר ראוי לקריאה וראוי לשמירה במדף הספרים בבית.