בית הוריי, ברמתיים, היה הבית האחרון בשורת בתים קצרה. זו הייתה השורה הכי מזרחית, לפני שדה שהפריד בין רמתיים למגדיאל. בית הוריי שכן בצפונה, בגבול האימפריה של גולדברג.
צוואתו של גולדברג הזקן
2 תשובות
קטגוריה: אוטוביוגרפיה
טראמפ, אמריקה, איך קרה שהוא נבחר
האמת היא שלא התפלאתי שטראמפ נבחר. ראשית, הוא גבר, ברור שזה יתרון מובהק. שנית, חייתי בארה"ב, אני יודעת כמה הם מפגרים.
יש לי פנסיה, מי היה מאמין
בכל פעם שאני יורדת מגן הפעמון לסינמטק, יש רגע שבו אני מציצה ימינה לכנסייה הסקוטית שלפני מרכז מורשת בגין. אני לא יודעת אם בית הקפה שם פועל. הוא צופה מלמעלה לנוף נפלא של העיר העתיקה. לפני שנים, ישבנו שם עם אחותי וחברתה שהגיעו מתל אביב לביקור בירושלים. אז, אגב, בית הקפה לא פעל, והם שהבינו שטעינו, בכל זאת הגישו לנו קפה.
שיר העמק
בכל פעם שאני שומעת את שיר העמק, אני נזכרת ביום שהיה אחד היפים בחיי. זה היה ביקור שלנו אצל משפחת עדין במושב בלפוריה.
איך הבנתי שאני סוציאליסטית
בדרך הקשה, כמובן. גדלתי בבית סוציאליסטי לגמרי. לא דיברו על זה, כי זה היה מובן מאליו. ואז, באתי ללמוד כלכלה. למדנו כמובן את המודל האמריקאי, הקפיטליסטי באפיו. אם כי, באותן שנים, שנות הששים של המאה שעברה, הוא לא היה קיצוני. במשך שנים רבות, חשבתי באותם מושגים בלי לערער.
אהבה, זה מה שחסר
הגענו למבשרת ציון לפני 22 שנה. זה באמת המון זמן. אבל אני לא מרגישה וותיקה כאן. לא מרגישה שזה המקום שלי. הבית שלנו יפהפה. התאהבנו בו ברגע. הוא גדול, מואר, ומעוצב באופן מושלם. תכנן אותו ארכיטקט ידוע. אנחנו מסרבים לעזוב אותו למרות המדרגות. הנוף שממולו, אין יפה ממנו. הר תלול עם מערות עתיקות ממש מול העיניים.
איך לא מארגנים גינה
את גינת הגג שלנו בבית הכרם בירושלים, אני זוכרת בגעגועים עצומים. היא הייתה גינה ספונטנית, לא מתוכננת. היא לא ראתה גנן מימיה. את שתילי הגרניום על הגדר שמסביב, גנבנו מכל מיני מקומות, לא כשתילים אלא כענפים שקטפנו כי אהבנו. וחוץ מזה, הייתה שם תערובת יפהפייה של צמחים שקנינו עם כאלה שקיבלנו במתנה. אנשים ידעו, כדי לשמח אותנו, מספיק להביא צמח.
מה, כבר ראש השנה?
כשחשבתי מה לכתוב לכבוד ראש השנה, נזכרתי פתאום בשירים שהייתי מביאה פעם. דפדפתי בבלוג שלי מההתחלה, משנת 2007, וחיפשתי מה פרסמתי שם.
מהלנה רובינשטיין עד כה
לפני מספר שנים, דיברתי עם ידידה צעירה ממני בדור. דיברנו על סבתה, שהייתה שכנה שלי ברמתיים. אמרתי שהיא הייתה אישה יפה. מה, ידידתי אמרה, היא הייתה כל כך מוזנחת ולא מטופחת. כן, אמרתי, כולן ברמתיים היו לא מטופחות באותה תקופה. לא הייתה שם קוסמטיקה לרכישה. אולי בתל אביב-חיפה-ירושלים אפשר היה להשיג מוצרים מקוסמטיקאיות.
תולדות הבנקאות – מקוברובסקי ועד היום
כשאבא שלי ראה שמצטבר סכום כסף מסוים בחשבון המשפחתי, הוא הלך למנהל סניף בנק הפועלים ברמתיים. קוברובסקי קיבל את פניו בחיוך, ואמר לו איזה איגרת חוב ממשלתית לקנות. כל הסיפור הזה נמשך בקושי שעה, אבי היה חוזר הבייתה מרוצה.
עידן השוק החופשי 