אילו חייתי בבריטניה, אני מניחה שהייתי חברת לייבור נאמנה עכשיו. זה לא מסיר את ספקותיי כלפי מדיניותו הכלכלית של ג'רמי קורבין. מדוע אני מתעקשת כל כך להבין את תפישתו? משום שנדמה לי שהברקזיט לא זוכה למקום הציבורי הראוי לו בישראל. פרישת בריטניה מהאיחוד האירופי, ללא הסכם, תחולל באירופה משבר גדול. משבר ועוד משבר, קריסת המודל הכלכלי העולמי הנוכחי הולכת וקרבה.
אני מביטה באפודים הצהובים, ולא מבינה מה הם רוצים להשיג עכשיו. לבלום את עליית המחירים? את העלייה הזו? את עליות המחירים בכלל? זה לא שאני בעד עליית מחירי הגז והחשמל, אבל אני שואלת את עצמי אם זו באמת הסוגייה לטיפול כרגע.
היינו אמורים ליהנות מהסרט הזה. ראשון בטבלת הסרטים של גלריה-שישי בעיתון הארץ. לא מצאתי כבר את הפרסומות שהודפסו לקראתו, אבל בכתבה עליו באתר קולנוע לב, הוא מוצג כ"'שירה קולנועית' – דרמה אנושית מרגשת ועוצרת נשימה ביופיה". הוא היה מועמד לפרס קאן ופרס דקל הזהב. 'עץ האגס הפראי', סרטו של הבמאי התורכי נורי בילגה ג'יילאן.
שבעה שרים הגישו את התפטרותם לממשלת מיי, השנה, בגלל הברקזיט. עוד ארבעה, מאז הקמת הממשלה החדשה ביוני 2017. עשרים ושלושה שרים יושבים בה בסך הכל. לא הייתי נכנסת לספירה המבלבלת הזו, ואני מקווה באמת שאני לא טועה, אילולא נתפשתי למשהו בראש ממשלת בריטניה: היא מתוחכמת וחזקה באופן יוצא דופן.
ברקזיט יהיה, כך נקבע במשאל העם של 23 ליוני 2016. 72% מבעלי זכות הבחירה בבריטניה מימשו את זכותם. מתוכם, כ-52% בעד עזיבת האיחוד האירופי, 48% התנגדו. תרזה מיי קידמה את העניין, וב-29 למארס 2017, קבעה כי עזיבת האיחוד האירופי תתרחש שנתיים מיום ההחלטה – 29 למאי 2019. התאריך עשוי להידחות, אם כל 28 חברות האיחוד האירופי יסכימו על כך.
מדד המחירים לצרכן עלה מראשית השנה ועד אוקטובר ב-1.4%. אם נוריד את הדיור או את האנרגיה, נקבל עלייה של 1.3%. הורדת הירקות והפירות תביא אותנו ל-1.1%. כל תרגיל שנעשה יותיר אותנו בשינוי מדד של 1% ומעלה. מדד שלא היה פה מאז 2014.
"אין סיבה לשריפות יער ענקיות, קטלניות ויקרות אלה בקליפורניה, מלבד ניהול גרוע של היערות. מיליארדי דולרים ניתנים כל שנה, וחיים רבים כל כך הולכים לאיבוד בגלל ניהול גרוע של היערות. תיקון עכשיו, או לא-עוד כספי הממשלת הפדרלית". כך, ברגישות אופיינית, הגיב נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בציוצו הראשון על השריפה הנוראה בקליפורניה. ההרסנית ביותר בתולדותיה. נפגעים רבים בנפש, מאות אלפים פונו מבתיהם, נזק עצום לרכוש, וזה מה שהיה לנשיא לומר.
סרט כזה לא ראינו כבר מזמן: שרים ורוקדים אל הלילה בסוף יום בחירות. פוליטיקה היא שמחה? איך שכחנו מזה.
זה שידור חוזר של הפוסט שלי מאתמול, שמסיבה כלשהי התקבל במייל רק אצל חלק מהמנויים. אז הנה הוא בקישור הזה, ואשמח לעדכונים על הופעתו/אי-הופעתו במייל אתמול והיום.
שרשרת המחשבות הזו התחילה לרוץ אצלי עם שליפת גרבי הספורט הכתומות מהמגירה. "כתומות" הוא אבחון תקין פוליטית לצבען הלא-מוגדר של הגרביים בנות העשר. ובכל זאת, הן תמיד הראשונות להישלף אצלי מהערימה. זאת, משום שהן היחידות שאני יכולה לסמוך על סרט הגומי שלהן.
עידן השוק החופשי 