כותרת כזו לא הייתה מופיעה בדפוס לפני עשר שנים. וודאי לא בכתב עת יוקרתי כמו הבוסטון רוויו. אני הגעתי אליה דרך פיגומים, מגזין להגות סוציאליסטית הנבנה עכשיו. משבר 2008 וכל מה שאחריו הפכו את האמירה שבכותרת ללגיטימית: הניאו-ליברליזם שייך לעבר. את המאמר כתבו שלושה אנשי אקדמיה אמריקאים: Suresh Naidu, Dani Rodrik, Gabriel Zucman.
לא אמרתי מילה על הבחירות האלה עד כה, מקווה ששמתם לב. אבל אני קולטת סיכוי כעת, ומעריכה שהוא יילך ויגבר. רוצים הסבר הגיוני? אין לי, לא יעזור. שום דבר לא הגיוני בבחירות אלה. נלך על רגש, על אמונה, נלך על מצע כלכלי-חברתי. להמשיך לקרוא
לא נבדקה, 15 שנה – נכתב בגדול בראש אחת ההפניות שלי לבדיקה רפואית. הגזמתי, אני מודה, אבל במזל, הכל טוב בינתיים. חסכתי לעצמי מאות רגעים מעצבנים. הרווחתי, בחזרתי לבדיקות, מבט רענן על מערכת הבריאות.
שיעור האבטלה בגרמניה בדצמבר האחרון הגיע ל-3.3%. האינפלציה עומדת על 1.7% לשנה, והשכר עולה. האח-הידד, נתוני יסוד חלומיים, ואם הכל כל-כך טוב, על מה יש לנו לדבר.
הוא באמת אוטופיסט, האיש הזה, שאני מחבבת אך תוהה על מניעיו ועל טיב ראייתו. יאניס וארופאקיס, איש אקדמיה ושר אוצר קצר מועד של יוון, מושך קדימה את רעיונותיו. במאמרו המשותף עם דוד אדלר, שפורסם בגרדיאן והובא במגזין פיגומים להגות סוציאליסטית, הם קוראים לדחוף חזון רדיקלי חדש.
לא נוהגת להגיב על כותרות, אך הפעם נקרעו עיניי. כותרת ענק במאמר של מירב ארלוזורוב בדהמרקר מה-15.1: "אומת הסטרט-אפ? ישראל היא מדינה בינונית, יקרה – וסגורה בפני העולם".
לא נגד קורבין, ובטח לא נגד הלייבור בריטי. אל תבקשו חיים קלים, נסו להבין מסר קצת מורכב. בראשית 2018, לא מתחייבת על התאריך, בא קורבין בהצעה לאיחוד מכסים בברקזיט. אני בטוחה של-90% ויותר מהקוראים כאן, אין מושג מה האיש הזה רוצה.
איך שזה נגמר במספרה, גלשתי ברחוב בן-יהודה אל המשביר בכיכר ציון. כבר חודש, שאני מפנטזת את הרגע הזה. חורף, אני פחות מגיעה לעיר, חולמת על קיר הגרביים. הגעתי למשביר, עליתי לקומת הנשים, שלחו אותי למטה, למרתף. עמדתי מול הקיר ואיזו אכזבה.
לא אומר שזה מנהגי להציץ באקונומיסט כל תחילת שנה, אבל, הפעם, מאד הסתקרנתי לקרוא מה הם חושבים. התחלתי במאמר העורך, ואשתף אתכם בהבחנתו החשובה: בכניסה ל-2019, העולם נראה מתנודד. עברתי משם למאמר העורכת משנה, זני מינטון בדוס הכותבת על טראמפ.
זה ייפתח בבורסה הפעם, כמו במהפכים לא-מעטים קודמים? נראה שכן. נפילת הבורסות העולמית, שהחלה לפני כניסת החגים הנוצריים, כנראה תתחדש כשכולם יחזרו מחופשתם. אוליי יצליחו לעכב אותה מעט. אבל האמצעים עכשיו, כשהרבית ברוב המקומות היא אפסית, נראים מוגבלים. לכן מתקבל הרושם כי משבר פיננסי יגיע, והשאלה היא איך הוא ייראה, ומה יקרה אחריו.
עידן השוק החופשי 