זו אינפלציה – תהליך של עליית מחירים, או סטגפלציה – תהליך של עליית מחירים פלוס סטגנציה, עצירה בצמיחה? או שאולי זו טמטומפלציה, עוד תהליך כלכלי שלא מבינים עד שלא מבחינים בפרטים ומריחים. אני מקווה שהשאלה לא יותר מטומטמת מהתשובה, אך תהליך כלכלי חייבים להבין לפני שפותרים.
וזה מה שכל מיני מגיבים לא קולטים. הם מציגים לי כל מיני מדדים מקובלים, כגון הפער בין מחירי אגרות החוב הצמודות ללא צמודות. הוא כרגע מתחת ל-3%. נו, אז מה, זה קובע כמה אינפלציה יש השנה? יתכן שזה נכון בתנאים מסוימים, אבל די ברור שהתנאים עכשיו הם ייחודיים, ולכו תדעו מה קובע כרגע. מתחילת השנה, עלה מדד המחירים לצרכן ב-4.4%. יש סיכוי שהוא ירד בהמשך? אני כמובן לא יודעת, אך לא נראה לי, משום שלתחושתי אנחנו כבר בתהליך של עליית מחירים, שאז, כל אחד מסתכל על חברו, וממשיך את מה שחברו העלה.
בייחוד, אני מחייכת לעצמי כשמביאים לי תחזיות של חברות השקעות. מה, לפי דעתכם, הן נטולות אינטרסים? האינפלציה (אפשרות הגעתה) נמצאת כאן כבר מתחילת ההרחבה המוניטרית, בעקבות משבר 2008. וכסף רב אינו בהכרח מחולל אינפלציה, כסף רב מאפשר אינפלציה, כפי שכתבתי כבר ב-2013. אז האינפלציה חיכתה, והכסף הרב תרם רק לניפוח הבורסות, ולעליית מחירי נכסים כגון דירות וניירות ערך. ואז, כמות הכסף נתקלה בהעלאות המחירים האחרונות, עקב מלחמת רוסיה-אוקראינה והקורונה, ובום, האינפלציה התחילה.
מה יהיה עכשיו? כן, כמה ממחירי הדירות מתחילים לרדת, מלחמת רוסיה-אוקראינה אולי תעצור מתישהו. האם זה אומר שהתהליך שאנחנו בתוכו יעצור מיד? איש לא יודע, אבל מי שמרגיש כלכלה לא חושב ככה. התהליך האינפלציוני התחיל, אנחנו לא יודעים אפילו איזה שם לתת לו. עד לשבוע שעבר, כולם דיברו על סטגפלציה. בשבוע שעבר, פורסמו החשבונות הלאומיים, והם לכאורה נראו יפה – עלייה של 6.8% בתמ"ג.
אז החברים שלי קפצו ישר בהיסטריה על אינפלציה וצמיחה לא שוויונית – התעשרות של העשירים בלבד. הם לא קוראים הודעות על פרטיהן. אילו קראו, היו יודעים שזו עלייה רק של 5.0%, בתמ"ג ללא מיסים נטו על היבוא. היה זינוק חריג ביבוא כלי רכב, ואיתו קפץ גם תשלום המיסים עליהם. היו יודעים שחלק ניכר מגידול הצמיחה מבטא קפיצה בשירותי האירוח, ההסעדה וההובלה האווירית, שבוודאי היא חד-פעמית, וכן גם שירותי תיירות נכנסת. היו שמים לב לכך, שהתמ"ג בניכוי השפעת העונתיות, גדל ברבעון האחרון ב-1.7% בלבד לעומת קודמו, וזה גידול לא חריג.
בקצרה, אין בשורה, ועוד אי אפשר לומר מילה על מגמת הצמיחה. וזו אולי האמירה החשובה ביותר שאפשר לומר על הכלכלה מתוך הנתונים. כלכלה היא תחום שדורש סבלנות. כלכלה היא תחום הדורש יכולת הבחנה בפרטים. מי שחושב כי מתוך אינדיקטור אחד הוא לומד על מצב הכלכלה הוא טמטוםפלטור. כלכלה היא בהחלט לא מדע, והיא מבקשת עיניים בוחנות, חוש ריח ולב.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
בעבודה שלי קוראים לזה גרידיזציה – כשעסקים שלא באמת משלמים יותר על מה שהם מספקים מעלים מחירים, פשוט כי אחרים מעלים מחירים והלקוחות גם ככה ישלמו, אז אפשר.
בעניין הצמיחה, אני מאוד לא אוהבת כשמסתכלים על מדד בודד, במקום על המכלול. צמיחה היא משהו שצריך להיות בר קיימא (אני לא מתכוונת, כמובן, שתמיד יש עלייה. אני מתכוונת למגמה). כלומר, חלק בלתי נפרד מכלכלה זה גם רווחה ואם א יהיה צמצום של פערים חברתיים, גם התוצר לנפש ירד, בסופו של דבר. רואים את זה בישראל, בעיקר לפי פריון לנפש, שמלבד ההיטק, הוא די נמוך. דוגמה אחרת, שנראה לי שהיא הקלאסית, היא גרמניה בזמן מלחמת העולם השנייה. התמג היה אדיר אבל בפועל…. וול, אני לא באמת צריכה להסביר.
אהבתיאהבתי
Cateded Ur
מסכימה אתך. גם אני לא אוהבת כשמסתכלים על מדד בודד. לא רק בענייני צמיחה, בכלל בכלכלה. חייבים לראות תמונה כמה שיותר מלאה.
אהבתיאהבתי