לא הייתי נתפשת למדד אוגוסט, לולא שמעתי את מי שמוגדרת כראש התחום הכלכלי בתאגיד השידור הישראלי 'כאן'. בעקבות המדד האחרון, היא הכריזה שמדד אוגוסט הוא תמיד מדד גבוה. פתחתי את הלוח הרב-שנתי של המדד, ולחלוטין לא התרשמתי ככה. מדדי אוקטובר הם בדרך כלל גבוהים, וכן מדדי מארס. שניהם מבטאים חילופי עונה וחגים. מדד אוגוסט לא מצטיין משום בחינה.
מדד המחירים לצרכן עלה בינואר ב-0.4%. סיבה למסיבה, לכאורה, הוא היה צפוי לעלות ב-0.5%. המדד השנתי – מארס לעומת מארס שעבר – עלה ב-5% בלבד, לאחר 5.1% בחודש הקודם. האם נחגוג? לא נראה לי. תנודות במדד הן תופעה אופיינית, הוא, למשל, ירד ככה באוגוסט-ספטמבר 2022, וטיפס יפה לאחר מכן. רק השבוע קפץ שער הדולר ב-2.7%. מאז נקודת השפל האחרונה שלו, ב-28 במארס, הוא עלה ב-3.6%. זה אומר התייקרות בחומרי גלם ובמוצרים מוגמרים מיבוא, זה אומר עוד אינפלציה בחודש הבא.
יום ראשון בבוקר. מה אני יכולה לומר על הכלכלה. טוב לא יהיה, זה ברור. הנזק למדינת ישראל כבר נגרם. ברור לגמרי שהוא לא יתוקן ברגע, גם אם נתניהו יחליט לסגת עכשיו.
היא אמנם קיבלה את לוח נסיעותיו הקרובות של ראש הממשלה, אך היא לא יודעת מה יש לה לחפש באירופה. היא כאן, עדיין גבוהה (5.4% בינואר האחרון, לעומת מקבילו אשתקד) בדיוק כמו באיחוד האירופי באותו חודש. היא נמוכה מזו שבארה"ב (6.4% בינואר). אז מבחינת האינפלציה עדיף להישאר בארץ. ובפרט, שמדד ארה"ב האחרון הוא הנמוך ביותר מאז אוקטובר 2021.
מסר מעניין מפורום דאבוס, שבדרך כלל מתיש אותי בטמטומו ובאדישותו. קבוצת מיליארדרים ומיליונרים חתמה על מכתב הקורא להטיל עליהם עוד מיסים. כך מדווח על ידי דפנה מאור בדה-מארקר. יותר מ-200 מיליונרים ומיליארדרים, בעיקר מארה"ב ומאירופה, חתומים על המסר. הם מדברים על עושר שזורם אך ורק למעלה, בחמשת העשורים האחרונים, ועל ההקצנה, לאחרונה. בשתי השנים הראשונות של הקורונה עשרת האנשים העשירים ביותר בעולם הכפילו את עושרם, בעוד ש-99% מהאנשים סבלו מירידה בהכנסה. על פי ארגון הצדקה, אוקספאם, המאון העליון בעולם גרף לכיסו 63% מהגידול בעושר ב-2021-2020. בתום אותן שנתיים, וכנראה לא במקרה, החלה אינפלציה שלא נראתה כמוה כבר 40 שנה.
לא משהו, על פי הנתונים. אינפלציה של כ-5% לשנה ב-2022, עלייה של 1.9% בלבד בתמ"ג ברבעון השלישי של 2022 לעומת קודמו. זה לכאורה מסכם הכל. אבל אתם יודעים מה יחסי לנתונים. אני מעדיפה להתרשם בשטח. אז בשבוע שעבר הייתה לי הזדמנות, ביקרתי במספרתי האהובה בירושלים.
ממש לא, אם מביטים מתוך הביוגרפיה המקצועית שלי. כשהתחלתי את לימודיי, בשנות הששים, למדנו בקנאות דתית את המודל הקיינסיאני. הוא לא היה 'המודל הקיינסיאני', הוא היה הכלכלה. כששבתי למ.א. בכלכלה ב-1971, כבר היינו עמוק במודל הניאו-ליברלי, למרות שאף אחד לא העז לקרוא ללימודינו כך. יותר מזה, ספרי הכלכלה התעקשו לומר שהם עדיין קיינסיאניים. אך, בפועל, ניתוחם היה ניאו-ליברלי במידה רבה.
בארה"ב, רואים תגובה מאד שיטתית להעלאות הריבית שהחלו במארס 2022. הן החלו ב-0.25% לחודש, וצמחו עד ל-0.75%. שער הריבית מגיע ל-4% עכשיו, לאחר שעמד תקופה ארוכה על 0.25%. מעניין לראות שמדד המחירים לצרכן החל להגיב ארבעה חודשים לאחר פתיחת ההעלאות – בחודש יולי. אותו חודש, היה שינוי המדד, מנוכה העונתיות, אפס אחוזים לעומת קודמו. לאחר מכן, עשירית האחוז, ובאוקטובר – 0.4%. זאת, בעוד שבארבעת החודשים שקדמו, כל שיעורי האינפלציה, לבד מאחד, הגיעו לאחוז אחד ויותר מדי חודש. וב-13 החודשים, מאז אוקטובר שעבר, כל שיעורי האינפלציה, מנוכי העונתיות, חודש לעומת קודמו, הגיעו ל-0.6% ומעלה.
הייתה שנה מוזרה, לא נכחיש. החצבים בחצרנו העליונה לא פרחו – גוש בצלים שבשנים מסוימות מוציא שלושים פרחי חצב. רק בצד, פרח חצב אחד ויחיד, מצמח שנבט לפני מספר שנים. עץ הפומלה של השכנים כבר נושא פירות גדולים, ואיתו עוד עצי הדר בסביבה. ובגינה, בקדמת הבית, צמחו בעיקר עשבים שוטים ענקיים. הם כיסו את פרחי הציניה והפטוניה, מאיפה הם הגיעו? הם לא היו כאן מעולם.
המדד ירד, הכריזו בטלוויזיה ערב חמישי. מדד אוגוסט צנח ב-0.3% לעומת יולי. סיבה למסיבה? לא ממש, אם כי התרגשות ברגע הראשון.
עידן השוק החופשי 