אחד ממכריי הצעירים, איש בן 60 פלוס, פוטר בימים האחרונים ממקום עבודתו. הוא פוטר מעכשיו לעכשיו, בלי שום אזהרה מראש. האיש ניסה להבין מדוע הוא מפוטר. היה לו טוב במקום העבודה הזה. הוא הלך לשם כל בוקר בשמחה, הוא השקיע שם את כל כוחו. אבל הוא לא קיבל תשובה. יומיים קודם לכן הוא ראה פתאום הודעה על שימוע במייל שלו. הוא חטף הלם. השימוע נערך על ידי המנכ"ל והבוס הישיר שלו. המנכ"ל אמר שהוא ייתן לו המלצות טובות.
מדי מספר שנים אני בוחנת את עצמי, האם אני עדין מאמינה בדברים ההם. "ההם" אלה ערכי יסוד שהאמנתי בהם בעבר. ובזמן האחרון, אני שואלת את עצמי לא-פעם: האם אני עדיין ציונית, האם אני עדיין סוציאליסטית.
ברור לכם, אני מקווה, מדוע השאלות האלה רלוונטיות גם בימים אלה. לי נדמה שזה דווקא בימים אלה, כאשר כמה מחברותיי אומרות לילדיהן "יאללה, תעזבו את המדינה הדפוקה הזאת". אני לא מרגישה ככה. אני ציונית לגמרי, ציונית יותר מאי-פעם. כי תגידו לי לאן אפשר להגר לטווח ארוך. איזו מדינה תקבל אותנו כ-אילו שהיינו בניה. נדמה לי שאין מדינה כזו. ככה אני מרגישה דווקא לאחר שחייתי שנתיים פלוס בארה"ב.
הם אנטישמיים? האמת, אני מתקשה לזהות. לא גדלתי במזרח אירופה, גדלתי כאן, בין יהודים. בארה"ב גם יש מגוון גדול של אנשים, של דעות, של התנהגויות. כך, כאשר מישהו לא מתייחס אליי יפה, אני שואלת את עצמי מה עשיתי, איפה פשעתי. אני לא קולטת בכלל שהאנטישמיות נמצאת שם. אבל היא שם, זה ברור מכל מיני רגעים שעברתי. על כן, אני מרגישה שאין לי מה לעשות שם, בכל המדינות הזרות, גם אם הם נחמדים באותו רגע.
באותה מידה, נשארתי גם סוציאליסטית. נכון, לא כמו פעם, לא כמו שהוריי היו. דברים משתנים, אחרת הם מתים. אבל אני מאמינה בתנאי עבודה הוגנים לכולם. אני לא מאמינה ביבוא עובדים זרים. ובעיקר אני מאמינה בתכנון כלכלי. אני קוראת עכשיו הטפה לתכנון בדה-מרקר, ומחייכת. מה, אתם לא יודעים שתכנון הוא סוציאליסטי? איך אתם מטיפים לזה?
מדוע תכנון הוא סוציאליסטי? מדוע הוא כל כך חשוב? כי תכנון מתחיל בקביעת יעד. יעד חייב להיות מוסכם על רוב הממשלה. זה כמובן לא קל, ולא מובן מאליו. לאחר שקובעים יעד, גוזרים ממנו את קצב הצמיחה הצפוי, את הייצוא, את היבוא ואת כל השאר. מהם מחשבים את האמצעים הנדרשים: כוח אדם, השקעות ומו"פ.
לאחר חישוב האמצעים, מנהלים דיון איך משיגים את היקפם הנחוץ. זה לא טריוויאלי, וזה כמובן דורש התערבות ממשלה. על כן, תכנון הוא סוציאליסטי, כי הוא מתחיל בקביעת יעדים, והוא נגמר בדיון על התערבות ממשלה. וכשיש התערבות, ברור שתמיד אומרים שהיא נכשלת. מדוע? כי ברור מראש שהיא אף פעם לא משיגה את מטרתה המלאה.
ברור שאף פעם לא חוזים במדויק את מה שיהיה. על כן, אפשר תמיד לומר שהתכנון נכשל. אפשר תמיד לחיות עם אינפלציה החורגת משליטה. עם אי-וודאות לגבי הצמיחה. ברור שלאנשים מסוימים זה עדיף בהרבה על תכנון כלכלי.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
לא תאמינו, אבל בימים האחרונים אני חושבת על ראש ממשלה חדש לישראל. אני, כמובן, מתה על ראש הממשלה הזה, אבל, בכל זאת משום מה אני חושבת על ראש ממשלה אחר. ולא רק אחר, אלא ראש ממשלה לא אשכנזי. ליתר דיוק, אני חולמת על ראש ממשלה עיראקי. זה כמובן צריך לקרות עכשיו. כי הדור הראשון של העיראקים כבר לא כשיר. ניתן להאמין שהדור השני עדיין שומר על כמה מהמאפיינים הטובים של העדה.
עידן השוק החופשי 