נצחונו של בוריס ג'ונסון בבחירות בבריטניה אינו מוטל בספק. 365 מושבים לשמרנים, 202 מושבים ללייבור. 43.6% לעומת 32.1%. עלייה צנועה – 1.2%- מהבחירות הקודמות למפלגה השמרנית, נפילה של ממש – 7.9% לג'רמי קורבין. גידול ניכר – 4.2% לדמוקרטים הליברליים, והשאר, מפוזר בין המפלגות.
כתבה מעניינת על כלכלה, שהופיעה לאחרונה בניו יורק טיימס, עוסקת בדמותה ובמשנתה של פרופ. מריאנה מצוקאטו מהמכללה האוניברסיטאית בלונדון. מצוקאטו לא רואה בממשלה גוף כלכלי לא יעיל, נפרד לגמרי מהשוק הפרטי, כפי שרבים רואים. היא מדגישה את חלקה הנכבד של הממשלה, גם בכסף, בכל אחד מפיתוחי התקופה: אינטרנט, אייפון, אנרגיה נקייה. על כן היא מעזה לומר: "באופן אישי, אני חושבת שהשמאל מסביב לעולם מפסיד, משום שהוא מתמקד יותר מדי בחלוקה מחדש של העושר ולא מספיק ביצירתו".
זה התחיל עם אריק שרון, שלוש תביעות משפטיות במהלך כהונתו. באורח אופייני, כל השלוש הוסטו לעבר בניו, רק באחת מהן בנו עמרי נידון לתקופת מאסר קצרה. זה נמשך, עם אהוד אולמרט מחליפו, שנתבע בפרשיות שונות לאורך תקופה ארוכה, ולבסוף נדון ל-18 חודשי מאסר.זה חוזר עכשיו, עם מחליפו של אולמרט, נתניהו, המואשם על ידי היועץ המשפטי לממשלה בעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים.
לא יודעת מדוע אני מתמלאת תמיד בהתרגשות, כשאני מתקרבת לחיפה. חיפה הייתה העיר הראשונה של אמי בארץ. היא הגיעה לכאן מפולין ב-1925, עם תעודת הוראה עברית בכיסה. בחיפה, גרה בעיר התחתית, בחדר אחד עם שלוש חברות. הן נשארו חברותיה לכל החיים. חיפה הייתה בעיניה העיר הכי יפה – בארץ, אולי בכלל.
לא אמרתי מילה על הבחירות האלה עד כה, מקווה ששמתם לב. אבל אני קולטת סיכוי כעת, ומעריכה שהוא יילך ויגבר. רוצים הסבר הגיוני? אין לי, לא יעזור. שום דבר לא הגיוני בבחירות אלה. נלך על רגש, על אמונה, נלך על מצע כלכלי-חברתי. להמשיך לקרוא
אני מביטה באפודים הצהובים, ולא מבינה מה הם רוצים להשיג עכשיו. לבלום את עליית המחירים? את העלייה הזו? את עליות המחירים בכלל? זה לא שאני בעד עליית מחירי הגז והחשמל, אבל אני שואלת את עצמי אם זו באמת הסוגייה לטיפול כרגע.
מדד המחירים לצרכן עלה מראשית השנה ועד אוקטובר ב-1.4%. אם נוריד את הדיור או את האנרגיה, נקבל עלייה של 1.3%. הורדת הירקות והפירות תביא אותנו ל-1.1%. כל תרגיל שנעשה יותיר אותנו בשינוי מדד של 1% ומעלה. מדד שלא היה פה מאז 2014.
"אין סיבה לשריפות יער ענקיות, קטלניות ויקרות אלה בקליפורניה, מלבד ניהול גרוע של היערות. מיליארדי דולרים ניתנים כל שנה, וחיים רבים כל כך הולכים לאיבוד בגלל ניהול גרוע של היערות. תיקון עכשיו, או לא-עוד כספי הממשלת הפדרלית". כך, ברגישות אופיינית, הגיב נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, בציוצו הראשון על השריפה הנוראה בקליפורניה. ההרסנית ביותר בתולדותיה. נפגעים רבים בנפש, מאות אלפים פונו מבתיהם, נזק עצום לרכוש, וזה מה שהיה לנשיא לומר.
סרט כזה לא ראינו כבר מזמן: שרים ורוקדים אל הלילה בסוף יום בחירות. פוליטיקה היא שמחה? איך שכחנו מזה.
רגע לפני כניסתה למונית, עצר הנהג את בתי. בנימוס איטלקי חינני, הוא ביקש ממנה להיפטר מגביע הגלידה שבידה. לא ערימה מטפטפת, חלילה, זנב קונוס קטן. ברומא התנהג כרומאי, חשבתי. ורומא, בניגוד לתדמית איטליה השוקעת, עדיין מעוררת כבוד.
עידן השוק החופשי 