בימים אלה של מחשבות מתערבבות, קפץ למוחי פתאום זיכרון ממלחמת המפרץ, 1991-1990. הייתי אז סמנכ"ל לתכנון וכלכלה במשרד התעשייה והמסחר, ובתוך זה, גם כלכלנית ראשית של מל"ח – משק לשעת חירום. באחד הימים, נשאלתי איך אוכל להעריך את מידת הפגיעה בייצור התעשייתי ובתעסוקת התעשייה בזמנים כאלה. תשובתי הייתה כי התעשייה בישראל ריכוזית מאד. שלושת-ארבעת-חמשת המפעלים הגדולים בכל ענף תופשים חלק ניכר מפעילותו. על כן, אפשר לבקש מ-18 ענפי התעשייה שאז היו, לדבר עם הגדולים בתחומם. כך נקבל אומדן לא רע של המצב.
קטגוריה: ממשלה – הרוח שלה
כלכלת קורונה. רק משתנה אחד
עודף מידע לא תורם לכתיבה, לא תורם לקבלת החלטות, יגיד לכם כל מי שכותב או מקבל החלטות עכשיו. לכן, מראש, כשחשבתי מה אני הולכת לכתוב, החלטתי להתמקד רק בנתון אחד: שיעור הבלתי מועסקים, כפי שהוא נמדד בשירות התעסוקה. ובכן, מראשית מארס נרשמו בשירות יותר מחצי מיליון עובדים. 90% מהם, הם כאלה שהוצאו לחופשה ללא תשלום. על פי הערכת השירות, שיעור האבטלה בישראל עומד היום על 16.5%, והוא עלול לטפס ל-20%. זוהי הערכת גוף ממשלתי ביצועי, לא מנסה אפילו לחלוק עליה, רק מזכירה כי בראשית חודש זה עוד התגאינו בשיעור אבטלה של כ-4%.
קידום הציבור, או שטרות של חמישים שקל
שני המספרים הבאים ימחישו את הקושי בניתוח מצב אמצעי התשלום המתקדמים במדינתנו. סקר שנערך בסוף 2018 על ידי מחלקת המטבע בבנק ישראל, ופורסם ביולי שנה שעברה, מצא כי רק 1% משווי ההוצאה היומית בישראל נעשה באמצעי תשלום מתקדמים. השאר, מבוצע בעיקר בכרטיס אשראי (38%) מזומן (26%) העברה בנקאית (19%) והמחאות (13%). משאל פרטי שלי ביום ו' האחרון, אצל בעלי המעדנייה שלנו בקניון, העלה כי בערך שליש מהתשלומים שהוא מקבל, מבוצע באמצעים המתקדמים (אפליקציות, בלשון העם).
געגועיי לשטרות של חמישים שקל
בכל פעם שאני מושכת כסף מהכספומט, אני בודקת כמה שטרות של מאתיים יש שם, וכמה כל השאר. בעבר הלא-רחוק היה ההרכב: כמה מאתיים, די הרבה שטרות של מאה, ודי הרבה של חמישים שקל. השטרות הקטנים מתמעטים בעקביות כבר תקופה ארוכה, ובחודשים האחרונים, מופיעים רק מאה אחד או שניים. החמישים שקל נעלמו מהכספומט.
על הפיריון בכלכלה. מלהיפך
זה היה ביום א' שעבר. צלצול הטלפון הקפיץ אותי מהנמנום של שלוש בצהריים, בכורסתי. אשת השיווק של גוף מוסיקלי כלשהו סיפרה לי על עוד ארוע שהם מארגנים. קיבלתי במייל, העזתי להזכיר לה. לא אמרתי לה את כל מה שהסתובב לי בראש: מה נראה לך, תעירי אותי, אני אקנה כרטיסים?
הידד, גלובליזציה
היא דקרה את עיני יום אחד בשבוע שעבר. לא שהגלובליזציה חדשה לי. אבל, לפעמים, מצטרפים דברים, ואת מבינה שמשהו מהותי השתנה. זה קרה כשפתחתי את המחשב, ומודעת ענק של Windows 7 כיסתה את המסך שלו. 14 לינואר, היא אמרה, הוא יום תמיכתה האחרון של מיקרוסופט בתוכנה. מפה והלאה, היא לא תעודכן, ותהיה חשופה יותר לוווירוסים ולאיומים אחרים.
צמיחה מוטת צריכה, נפרדנו מיעד נוסטלגי
לא סתם היא מוטת צריכה, הצמיחה בישראל. חלקה של הצריכה בתוצר הגיע ב-2019 ל-54%. הוא מסתובב באיזור הזה כבר שנים רבות. הרכיב הבא אחריו בהיקפו, הוא הייצוא שבשנה האחרונה תפש 29% מהתוצר. חייבים לומר, כי תרומתו האמיתית של הייצוא לצמיחה היא גדולה יותר, והגיעה ליותר מ-40% בעבר. היקפו בשקלים בתוצר המקומי הגולמי נאמד על ידי הכפלת ערכו בדולרים בשער החליפין הרשמי של השקל, והשקל, כידוע, מיוסף ב-30% ויותר.
צמיחה מוטת צריכה, אולי מוטת צריחה
סיימנו עוד שנה, רוצים לדעת מה המצב? כאן מגיע תור המספרים, גם אם הם לא מציגים אמת מושלמת. והמספר הכי בסיסי הוא גידול התמ"ג, הוא מהנמוכים זה תקופה ארוכה – שיעור גידול של 3.3%. לא רק שהוא נמוך, הוא מצטיין בעוד תכונה לא משמחת: זו צמיחה מוטת צריכה פרטית, הצריכה גדלה השנה ב-3.9%. צמיחה מוטת יבוא רכב בעיקר. יבוא הרכב הפרטי עלה ב-2019 ב-11.3%. היבוא, כשלעצמו, לא תורם לתוצר, אבל הפעילות הענפה שמסביבו: שירותי היבואנים, ההובלה, הלוגיסטיקה וכל השאר מנפחים את התוצר. זה מה שקורה בשנה של שקל מיוסף במיוחד, ושל הטלת מס על יבוא רכב לא-ירוק המזרזת את הרכישות.
ג'ונסון הביא את הרגיעה לבריטניה. האמנם?
נצחונו של בוריס ג'ונסון בבחירות בבריטניה אינו מוטל בספק. 365 מושבים לשמרנים, 202 מושבים ללייבור. 43.6% לעומת 32.1%. עלייה צנועה – 1.2%- מהבחירות הקודמות למפלגה השמרנית, נפילה של ממש – 7.9% לג'רמי קורבין. גידול ניכר – 4.2% לדמוקרטים הליברליים, והשאר, מפוזר בין המפלגות.
כלכלת העתיד-כלכלת העבר: מריאנה מצוקאטו ושות'
כתבה מעניינת על כלכלה, שהופיעה לאחרונה בניו יורק טיימס, עוסקת בדמותה ובמשנתה של פרופ. מריאנה מצוקאטו מהמכללה האוניברסיטאית בלונדון. מצוקאטו לא רואה בממשלה גוף כלכלי לא יעיל, נפרד לגמרי מהשוק הפרטי, כפי שרבים רואים. היא מדגישה את חלקה הנכבד של הממשלה, גם בכסף, בכל אחד מפיתוחי התקופה: אינטרנט, אייפון, אנרגיה נקייה. על כן היא מעזה לומר: "באופן אישי, אני חושבת שהשמאל מסביב לעולם מפסיד, משום שהוא מתמקד יותר מדי בחלוקה מחדש של העושר ולא מספיק ביצירתו".