פרט קטן קפץ לעיניי בטור השבועי של סימה קדמון בידיעות אחרונות. מספר פקחי ההגירה שיוכשרו לגירוש הפליטים הלא-חוקיים הוא 140, היא כתבה. המילה "פקחים" הקפיצה אצלי את הפיוז המיועד לתחום. מאה וארבעים, חשבתי לעצמי, פי שתיים מכל פקחי הבטיחות בעבודה במדינת ישראל.
קטגוריה: ממשלה – הרוח שלה
העיתון. שיגרה וסיפורי גבורה
כמה שכולנו צמאים לסיפורי גבורה, חשבתי לעצמי לקול מחיאות הכפיים. זה היה בשבת, בסיום הסרט "העיתון" על מאבקם ההירואי של קתרין גראהם, מו"לית וושינגטון פוסט, והצוות שאיתה.
פנס אחד כבוי. אמ-ריקה
יום ד' בין הערביים, נוהגת הבייתה. שתי מכוניות מאחריי. בראשונה, פנס כבוי משמאל, בשנייה – מימין. אין משטרה בשטח, אין מה שיזיז להם. רבע שעה אחרי, יוצאים לצעידה היומית. מספרת לאישי את הסיפור. תסתכלי, עוד מכונית עם פנס כבוי, הוא צועק באמצע.
הכרזה על סוף עידן הבעד-או-נגד
פאנל בחדשות השבוע כאן 11. דיון על מדיניות ישראל בסוגיית הכפר הדרוזי המותקף, חדר. מומחי ביטחון, ביניהם האלף במילואים יום טוב סמיה. סוגייה כבדה, ומה נחרת אצלי בזיכרון? קטיעת דבריו של סמיה שוב ושוב על ידי מנחי הפאנל. קטיעת טיעונו, האומר כי אין לממשלת ישראל אסטרטגיה לטיפול במשבר הגולן הסורי, אין לה אסטרטגיה בכלל.
חמישים שנה. איך לא השתכנעו
זו, על פי התרשמותי, נקודת הפתיחה ליום העיון שהתקיים במשרדי קרן רוזה לוקסמבורג, בהשתתפות שלושה גופי מחקר מובילים: מרכז אדוה, מרכז מולד ו-SISO. חמישים שנה למלחמת ששת הימים, כמובן.
מי מפחד מעמיר פרץ
לא אנשי המגזר היצרני. התעשיינים, החקלאים והתיירנים יודעים שעם פרץ אפשר לדבר. עדות לכך ניתנה ביום ב' שעבר בפוסט תמיכה בפרץ, שהופיע בפייסבוק של עודד טירה. טירה, נשיא התעשיינים בשנים 1999 עד 2005, ופרץ שהיה אז יו"ר ההסתדרות, ניצבו משני צידי המתרס. טירה הוא איש ימין מוצהר, איש ערכי, לא מחפש דבר במפלגת העבודה. התגייסותו המפתיעה למען פרץ אומרת משהו.
ויקי קנפו: תמצית הכלכלה
"אני אומרת שלמדינה הזו יש כסף. שהעוגה תתחלק נכון. יש כסף עודף" קובעת ויקי קנפו בראיון ל"דבר ראשון" מהשבוע שעבר.
סיוע ביטחוני. העיקר שלא נאמר
מה היה לנו עד אתמול? התפארות של נתניהו על הגדלת הסיוע משלושה מיליארד דולר לשנה לארבעה מיליארד. וכרגיל, תגובת הנגד האומרת כי כל השנים האחרונות זה לא היה שלושה אלא קרוב לארבעה, עם התוספות שהוזרמו מחוץ להסכם ולא יוזרמו מעתה והלאה. היו גם מי שטענו שהוחמצה הזדמנות לקבל חמישה עד ששה מיליארד דולר לשנה.
הכנסה בסיסית. לחם ושעשועים
משאל העם הפך אותה לחשובה. כי אם היא לא חשובה, מדוע שכל כך הרבה אזרחים יזנחו את עיסוקיהם המועילים, וירוצו לקלפיות. זה מה שקרה אתמול, וההערכות הראשונות מראות כי התוכנית להכנסה בסיסית (BASIC INCOME) בשווייץ נדחתה ברוב גדול של 77% מהמצביעים.
רוח הממשלה. מה שנשאר
לפני שבועיים, בשעת בוקר, הטלפון צלצל.
-שלום, כאן מיכאל מיחידת הרווחה של משרד הכלכלה והתעשייה. -בוקר טוב. -רציתי לשאול מה שלומך. -בסדר גמור. -מתי אפשר לבקר אצלך?