אני בטוחה שאין לך מושג מי זה, אך הוא היה שר האוצר בממשלת הליכוד הראשונה, ממשלת 1977. הוא לא החזיק מעמד בתפקידו זמן רב. כהונתו נמשכה מיוני 1977 עד לנובמבר 1979. אך הפלא ופלא, בזמן הקצר הזה הוא הצליח להרוס את כלכלת המדינה.

ארליך היה איש עסקים לכאורה, היה לו מפעל למוצרי אופטיקה שפשט את הרגל. על כן הוא חשב שאם הוא יפתח את המשק בבת אחת לתנועות הון, הוא יביא לישראל את הישועה. הוא כמובן טעה, וזו לא הייתה הטעות היחידה שלו. הוא גם הוביל תקציב ממשלתי גירעוני. כך קרה שמאינפלציה של 38% ב-1976 קפצו ל-48% ב-1978, ל-111% ב-1979, עד ל-445% ב-1984. למרבה המזל, הוקמה ממשלת אחדות לאומי – ממשלה משותפת לליכוד ולעבודה. ביזמת ראש הממשלה דאז, שמעון פרס, ושר האוצר, יצחק מודעי, טיפלו באינפלציה ביעילות, והורידו אותה לרמה של כ-20%.

גירעון התקציב ב-1983 הגיע ל-7%, וב-1984, זינק ל-17%, מזכיר לך משהו? הגירעון בשנת 2024 מתקרב ל-8%. אם  תמשיך כשר אוצר, מי יודע מה מחכה לנו ב-2025. נעבור עכשיו לזכרונות שלי מהתקופה. הייתי כלכלנית במשרד התעשייה והמסחר. המשרד שלנו היה מעורה מאד בתוכנית ייצוב המשק של 1985. אבל לפני כן, אני זוכרת התפטרות סיטונית של כלכלנים מהאוצר עם כניסת שמחה ארליך לתפקידו.

סגל האוצר ממש התהפך אז. מהפך כזה לא עובר ללא תוצאות, ובמבט לאחור אני בטוחה שדיכוי משרדנו יחד עם עוד משרדי ממשלה אירע בעקבות מה  שקרה. ממשרד כלכלי מרכזי, שתמיד מאזינים למה שהוא אומר, הפכנו למשרד שולי. מאז שמחה ארליך משרד האוצר יודע הכל. עד מתישהו בשנות ה-80, הם הקשיבו לבנק ישראל. עכשיו, גם זה לא.

למשרד שלנו היה יתרון עצום – קשר יומיומי עם מפעלי התעשייה. היינו מדברים איתם יומיום, כך קיבלנו את המידע האמיתי ביותר על מצב המשק. דיכוי המשרד נעשה בשלבים. אני זוכרת איך מנכ"ל שעבר מהאוצר למשרד בתקופה מסויימת ביטל את החטיבות הענפיות. הוא היה כל כך מרוצה מעצמו, אבל כוח הוא לא שכל. החטיבות האלו ידעו מה קורה כל יום בכל מפעל הכפוף להן. אין תחליף ליידע הזה.

משרדנו הוא לא היחיד שדוכא. כך דיכאו גם את משרד החקלאות, משרד העבודה ומשרדים מקצועיים אחרים. כך איבדו את הקשר עם השטח, ואין משהו חשוב מזה בכלכלה. כך, במידה רבה, הרסו את התעשייה ואת החקלאות. עכשיו, סמוטריץ', כמו בתקופת שמחה ארליך, מנכ"לך  ובכירים אחרים מתפטרים. אתה לכאורה מנצח, אבל ברור שזה לא יימשך עוד זמן רב. ברור שמשבר כלכלי גדול כבר מתפתח, למרות שמבנה המשק שונה לגמרי מזה שהיה בשנות השבעים והשמונים. זאת למרות שלפעמים נדמה לי, שבזכות הגלובליזציה אנחנו צמודים לאינפלציה האמריקאית. הנה, הזדמנות, נבדוק את זה עכשיו.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****