די לאחרונה, עדכנו את כל תחזיות הצמיחה ל-2025. התחזיות הכי מוקדמות במחזור זה, פורסמו באוקטובר 2024. ומעניין לראות את הפער בין כל החוזים, פער שלא קיים בתקופה שפויה. משרד האוצר הוא, כמובן, האופטימי מכולם, יצאה לו משום מה צמיחה של 4.3% ב-2025. טוב, ברור, הוא צריך לשמור על איזה שהיא תקווה לגבי הגירעון התקציבי. בנק ישראל, אחריו, מדבר על 3.8%. קרן המטבע הבינלאומית חוזה צמיחה של 2.7%, OECD נוקב ב-2.4%, ו-S&P חושב שהמשק יצמח ב-2.2%. פער ענקי כזה הוא לא רגיל, וברור שהוא מצביע על אי ידיעה מוחלטת.

עם זאת, כולם כמובן מסתמכים על מודלים מתוחכמים, ואני, לעומתם, מסתמכת על המודל הפרימיטיבי שלי. והמודל שלי אומר, אני לא יודעת, נראית לי צמיחה נמוכה ביותר. מה ה"נראית לי" הזה אומר? הוא אומר, כל הכבוד למודלים, יש גם חוש ריח. הייתי בירושלים עם בתי, בסוף השבוע שעבר. נכנסנו לקנות בחנות של אופנאית תל-אביבית ידועה. אני זוכרת את הימים שבהם היה צפוף שם. אפילו בקייץ האחרון היה מבחר מרשים מאד של חצאיות יפהפיות וכמובן יקרות.

הפעם, לא היה כמעט שום דבר. הייתה ערימה של מכנסי חורף, בגזרות משובחות, רק בצבעי שחור ואפור. הייתה לידה ערימת חולצות חורף, באיזה צבעים? ניחשתם, שחור ואפור. הבנתי מתוך כך, שהאופנאית נתקעה עם מלאי עצום של חצאיות בקייץ. וכמסקנה, היא הכינה לחורף רק את האוסף הבסיסי ביותר.

אחרי האופנאית, הלכנו לחנות נעליים ידועה. סניף של חנות תל-אביבית הכי נחשבת בארץ. התפשרתי וקניתי נעליים שאני לא אוהבת במיוחד, כי ממש לא היה מבחר. ודווקא היו המון קונות, כי כולן מוכנות לשלם עבור נעליים נוחות.

שיא השיאים היה הביקור שלנו בקפה-מסעדה אחרי הכל. ישבנו במקום נחשב, מקום שבאים אליו מחוץ לעיר. האוכל (פסטות) היה טוב. הם יודעים לבשל, והם משתמשים בחומרים טובים. אבל ההגשה, אלוהים ישמור. בתי ואני הזמנו, כל אחת את המנה שלה. קיבלנו אותן לא בבת-אחת, כמקובל במסעדה משובחת, אלא כל אחת לחוד. ההגשה הייתה ממש גרועה. שום מפית מתחת לצלחת ולסכו"ם, הכל מונח על שולחן שנוגב ברשלנות. הבנתי שגם מצבה של המסעדה, כנראה לא כל לך כך נפלא.

עכשיו, תגידו: זה רציני לערוך תחזיות ככה? טוב, אני מודה שלא. אבל אני לא יודעת מה הטעם בעריכת תחזיות רציניות עכשיו. בימים הטובים, במשרד התעשייה והמסחר, היה לנו קשר יומיומי עם המפעלים. אין עדות טובה מזה על מצב המשק. עכשיו, בקושי נותר משהו מהמשרד שהיה פעם משהו.

אז, כן, לא דיברתי על ההיי-טק, הוא תורם חלק ניכר ובלתי צפוי מהצמיחה. אבל גם ההיי-טק לא פורח לפי הדיווחים. ומצד שני, המצב הפוליטי הוא כזה ששום דבר טוב לא יכול לקרות. מה, תקיפה באירן תביא צמיחה? על כן, נדמה לי שאין מקום לאופטימיות עד הבחירות הבאות.

****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****