קמתי בבוקר, וחשבתי שכדאי לפתוח את 'הארץ'. מה יש לי לחפש ב'הארץ'? הוא מאתמול, עבר בינתיים נצח. מאז ועד כה, המחשבות בראש שלי הסתובבו.
חשבתי על הנכד שלי, שעוד מספר ימים מתגייס לשנת שירות. שירות אתגרי, ברור, שזה לפני שירות אתגרי עוד יותר בצבא. הוא כמובן מתנדב ליחידה מובחרת. הוא, כצפוי, שוקל עכשיו עם חבריו, המטורפים גם הם כמובן, אם להתגייס ליחידה המובחרת. ואני, הסבתא, מה יש לי לומר? יש לי כבר נכד ביחידה מובחרת אחת.
בוקר. חשבתי על מצב הציפורים בגינתנו. מאז מתקפת המיינות, מלפני כעשרים שנה, השתנה הפרופיל שלהן. היום, יש אצלנו פחות מיינות. אך מה שרואים בגינה, הוא לא מה שראינו פעם. המון עורבים שחורים. המון שחרורים, בקושי ראו אותם בעבר. לא מעט בולבולים. לאחרונה, חזרו כמה צופיות. אבל איפה הדרורים, איפה עוד המון ציפורים קטנות, שקיפצו לנו בבוקר מול העיניים. הם כולם נעלמו. חשבתי על כך, שאם הייתי מבינה את מצב הציפורים, בטח הייתי מבינה את מצב המדינה. לא הגיוני? תגידו, יש משהו הגיוני בימים אלה?
חשבתי על מי שמקבל בשבילנו את ההחלטות עכשיו. סמוטריץ' לדוגמה. החלטתו הגאונית לייבא חלב לישראל. הוא הקדיש לה ממש חמש דקות מזמנו. הוא שמע את רמי לוי והחליט. מילא שהוא הורס את משק החלב עכשיו. משק למופת שבאים ללמוד עליו מכל העולם. אבל תגידו לי, לאיש הזה – בור ולא משכיל, דמות מייצגת של הממשלה – מותר להחליט החלטות שאולי יקבעו את חיינו?
נזכרתי פתאום בהצבעה באו"ם על הקמת המדינה. הייתי בת ארבע וקצת, והלכתי עם חברי עזרי לבדוק מה קורה בין הבתים בשכונה. דלתות הבתים לא היו נעולות. פתחנו, הצצנו, ראינו את כל השכנים שלנו יושבים מול הרדיו ובוכים. צחקנו, כמובן. איזה כיף לראות ההורים שלנו בוכים.
אני זוכרת הכל, מקום המדינה ועד עכשיו. אין לי דרכון זר. אין לי מקום אחר. אני זוכרת גם שאמרתי שנתניהו יהרוס את המדינה, לפני שהוא יוותר. לא חשבתי אז על יריב לוין. אז, כן, גם יריב לוין. ומעניין ששניהם קשורים לאלטלנה. מפקד אלטלנה, אליהו לנקין, הוא דוד אימו של לוין. בן ציון נתניהו, אביו של בנימין, אומרים שהיה מעורב בייזום הספינה בארה"ב. זה מקרי? זה יכול להיות מקרי? בן גוריון הבין את זה כבר אז. הם כמובן אוהבים את המדינה יותר מאשר השפויים. הם יהרסו את המדינה מרוב אהבה.
אני חושבת המון על מה שקורה עכשיו. אני, במכוון, כותבת מה שאני חושבת. נכון, זה מעורבב. נכון, אין לזה כיוון. אבל אני מבולבלת וחרדה. אלוהים, שמור עלינו.
****ברוכים הבאים לשוק החופשי רכישה בסימניה, רכישה ישירה, ביקורות על הספר, פרקים מתוך הספר****
כל מילה בסלע !!
ימים קשים
ורציתי להוסיף עוד כי אביו של יריב לוין שנפטר השנה היה דווקא איש שמאל מובהק !! פעם עוד לפני שעשיתי הסבה אקדמית לתחומים טכנולוגיים למדתי אצלו ערבית.
אריה לוין ז"ל (85) היה בלשן שחקר את השפה הערבית ולימד בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית. הוא זכה בפרס ישראל בשנת תש"ע (2010).
הוא מתהפך עתה בקברו וגם אבא שלך המחנך הדגול !!
אהבתיאהבתי
Salant4
לך תבין. קשה להבין אנשים.
אהבתיאהבתי
יום גורלי וגם יום קטנות.
על הגורלי כבר הוכברו מלים, אנסה להיות "המשכיל" וכאן, רק כאן, אדום.
וביום הקטנות, אצלנו הם כולם חיים בשלום, הדרורים, הבולבולים, השחרורים, הצופיות, טריסטרמית מזדמנת ומיינות.
אבל גולת הכותרת הם העורבים שאי אפשר לחדול מצפייה בחיי החברה והשיח שלהם. הלואי עלינו.
אהבתיLiked by 1 person
לקסי,
כן, גולת הכותרת הם העורבים למרבה הצער. מה עושים?
אהבתיאהבתי
בעניין החלב – לא ניתן להאשים את סמוטריץ' במבנה העקום של החקלאות המקומית, שבנויה על מועצות ותעריפים ולא על יוזמה אישית; על סיבסוד חקלאים בלי קשר ליכולותיהם; ועל מניעת ייבוא דרך שלל חסמים (לעיתים כפולים ומשולשים – במשרד החקלאות, במשרד הבריאות ובעוד אחד; העיקר שלא יהיה ניתן לבטל אותם בקלות).
המבנה הזה (כמו עוד כמה מבנים ארכאיים ומזיקים במדינה) היה נכון לפני 70 שנה, בימי הצנע והקיצוב. אבל הוא לא נכון בימי יוזמה מקומית וחוסר במשאבים (מים, קרקע). הגיע הזמן לרפורמה בתחום הזה (לא שזה יקרה, אבל נעים לדמיין…) ובינתיים לייבוא כל מה שרק ניתן, כי הציבור לא אשם שהחקלאים בצרות – כשהם במצב טוב, הוא לא נהנה מזה, אז למה שיסבול?
אהבתיאהבתי
ywelis
לא מקבלת את התזה שלך לגבי שוק החלב. האם הוא מושלם? בוודאי שלא, אין שוק מושלם. אבל הוא עובד כל הזמן כראוי. לא מאמינה שיבוא יעשה את העבודה כראוי.
אהבתיאהבתי
כצרכן מעניין אותי בעיקר דבר אחד – מחיר; אחרי כן – איכות. מצב החקלאים הוא עבורי כצרכן עדיפות נמוכה – זו בעיה של הממשלה, לא שלי. אם הממשלה רוצה שאבחר בתוצרת מקומית, הרי שצריך להיות *מבחר* שממנו אני אחליט; כרגע אין לי יכולת בחירה כזו, כי אני יכול לקנות (בחלב) רק תוצרת מקומית.
לכן אני מתעניין בזכויותיי כצרכן, ולא בדברים אחרים. אילו רוב הצרכנים היו כמוני, אולי היינו משנים את המבנה הבעייתי של התעשיה כאן…
אהבתיאהבתי
ywelis
לא הבנתי, ממש לא הבנתי. מה זה 'מבחר' בחלב גולמי. וודאי שמצב החקלאים הוא בעדיפות גבוהה – לכו-לם. הם היושבים בגבול והממלאים עוד משימות לאומיות חשובות.
אהבתיאהבתי
לא שידוע לי. חקלאות כהתיישבות כבר מזמן אינה מהותית למדינה; החקלאים ברובם מסובסדים, ומועילים פחות מכפי שהיה ניתן – הם מוכרים תוצרת באירופה על חשבון המים המועטים כאן; הטובים שבינהם מוכרים טכנולוגיה חקלאית, שהיא אפיק מועדף.
פעם היו מקימים ישובים חקלאיים על הגבול; פעם התנדבות לנח"ל היתה חיים ביישוב כזה. אבל המחיר כיום כבר לא מצדיק.
אהבתיאהבתי
ywelis
לא מסכימה, כמובן. חבל לטחון שוב ושוב.
אהבתיאהבתי