כמה מילים על צמיחה מוזרה

מגיע לה להיקרא צמיחה מוזרה, בגלל התנודתיות החריגה הנצפית בה. צמיחת התמ"ג ב-2016 אינה משתלבת בקצב הרגיל. זינוק של 5% במחצית השנייה של השנה לעומת קודמתה, 3.8% במחצית הראשונה. זאת, לאחר טווח צמיחה של 2% עד 3% במחציות 2014 ו-2015. הצמיחה בכל 2016 מסתכמת ב-4% לעומת קודמתה.

נתוני הרקע לא מעידים על נס במשק הישראלי. ואם נס לא קרה, נדרש פה הסבר. משפט שתמיד עובד במקרים כאלה הוא: משק קטן הוא משק תנודתי. משק קטן נוטה יותר להיות מושפע מאירועים מקריים. והמשק הישראלי הוא, כידוע, משק קטן.

היינו רוצים שזה יהיה הייצוא

זאת משום שהמשק שלנו הוא משק פתוח. משקל הייצוא בתמ"ג של ישראל הגיע ל30% ב-2016. משקל היבוא בתמ"ג התקרב ל-28% באותה שנה. זאת, בעידן של ייסוף מתמשך בשקל המקטין באופן מלאכותי את משקל היבוא והייצוא בתמ"ג (בגלל תרגומם מדולרים לשקלים בשער החליפין הרשמי המיוסף).

סך ייצוא הסחורות והשירותים עלה בשיעור ריאלי של 4% ב-2016. ייצוא הסחורות, שהוא החלק הרציני יותר בסיפור, ירד באותה שנה בשיעור דולרי של כ-3%. ייצוא הסחורות מכיל דברים הניתנים לאחיזה בידיים: מוצרי תעשייה, חקלאות, יהלומים וחומרי אנרגיה. ייצוא השירותים, לעומתו, הוא פחות מוחשי. בתוכו מתחבאים סעיפים עלומים כגון ייעוץ או שירותים פיננסיים שקשה לאמוד את ערכם האמיתי. כך או כך, הייצוא לא הוביל את הצמיחה בשנת 2016.

אבל זו הייתה הצריכה הפרטית   

היא תופשת כ-55% מסך התוצר, וכוחה להניע את הצמיחה הוא רב. הצריכה הפרטית טיפסה בשיעור ריאלי של 6% בשנת 2016. בעיקר זינקה צריכת המוצרים בני-קימה, בשיעור חריג של קרוב ל-20%. המוצרים בני-קימה הם המכוניות, מכונות הכביסה, הטלויזיות ודומיהן.  רכישתם בשנה שחלפה הומרצה עקב ייסוף ניכר בשער החליפין של השקל.

רוכשי בני הקיימה נוטים לנצל הזדמנויות נוחות. רוב הבני-קימה בישראל מקורם ביבוא, ובמהלך 2016 יוסף השקל ביותר מ-5% לעומת הדולר. נכון, זה לא היבוא הישיר שתורם לתוצר, סחורות היבוא מיוצרות בחו"ל. אבל כל מה שמסביבו תורם לפעילות כאן: שירותי היבואנים והסוחרים, ההובלה, הלוגיסטיקה, ההתקנה וכל השאר.

מסיבה דומה, קפצה ב-2016 גם ההשקעה בענפי המשק – רכיב לא מרכזי בתוצר אבל בכל זאת תורם משהו. גם היא ברובה השקעה במכונות מיבוא, על כן היא מושפעת חזק מתנודות שער החליפין. תרומתה הישירה לצמיחה אינה גדולה, אך כמו צריכת הבני-קימה היא גוררת אחריה תרומה עקיפה.

וגם בנייה מוגברת וסחר-מכר בנדל"ן   

ההשקעה בבנייה למגורים גדלה בשנת 2016 ב-8%, חלקה בתוצר הוא רק כ-7%, כך שתרומתה לצמיחה היא די צנועה יחסית לזו של הצריכה הפרטית. גם הסחר-מכר בנדל"ן הוסיף משלו בשנה שחלפה. סחר-מכר שתפח כתוצאה ממסי הנדל"ן החדשים. הוא אמנם לא הגדיל את מאגר הדירות הקיים, אבל מחזיקי דירות רבות מיהרו להיפטר מחלקן, אחרים, הקדימו עסקות מכירה צפויות. הסחר-מכר ניפח את פעילותם של עורכי דין, משרדי תיווך ומשפצים מיניהם. למגמת הצמיחה הכללית תרמה משמעותית גם צריכת הממשלה, ששיעור גידולה התקרב ל-4% בשנה שחלפה, ומשקלה בתוצר הוא ניכר.

גיבורת 2016 – הצריכה הפרטית    

במבט-על, הייתה זו צריכתם של הבני-קימה שתרמה את עיקר הצמיחה ב-2016. הצריכה למעט מוצרים בני-קימה גדלה מעט מאד ב-2016. מה שאומר, כי הצריכה מייצור מקומי כמעט ולא זזה. ייצוא הסחורות גם הוא כמעט ולא זז. זה לא הייצור שהזיז את הכלכלה בשנה שעברה. אלה שירותים והתקנות למיניהם. צמיחה של שירותים והתקנות תומכת במשרות ארעיות דלות שכר. וזו גם תמונת המשק המתקבלת: שיעור אבטלה נמוך, פרנסה לא-משהו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה , רכישה ישירה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***      

19 מחשבות על “כמה מילים על צמיחה מוזרה

  1. לאן את משייכת את הגידול ברכישות האינטרנט שמצד אחד הפעילה את הדואר מעל ליכולותיו ומצד שני סיכנה את פירמות תעשיית הטקסטיל בארץ. נדמה לי שהיו שסגרו פעילות מקומית. אלה גם תמורות ברוח הזמן…

    תראי גם הוסיפו לנו 90₪ בקרוב בקצבת הביטוח הלאומי. זה בטח נתן זריקת מרץ לתעשיית המסטיקים

  2. יעל,

    רכישות האינטרנט זו אותה צריכה מיבוא המוזכרת לעיל ומחליפה ייצור מקומי . ופעילויות הדואר הם אותם שירותים נלווים הנכללים בתמ"ג. וכן, 90 השקל יתרמו לתעשיית המסטיקים, למרות שגם המסטיקים היום מיובאים ברובם. ואז, שוב השירותים הנלווים יפרחו.

  3. יעל,

    הסטטיסטיקה העיקרית בישראל מתואמת עם זו של ארגוני האו"ם ושל או.אי.סי.די. יש כמובן נטייה בעולם להתאים את הסטטיסטיקה לעובדות, ולרכך במקצת את המציאות. ככה זה עם סטטיטיקה, היא נותנת זווית מסויימת של הצילום, ומי שעוסק בה צריך לחיות עם הנחת היסוד הזו. ישראל עוקבת אחרי מה שנעשה. אבל במסגרת הכללים, אני לא חושבת שמשחקים עם הנתונים. ללמ"ס בישראל מיוחסת אמינות גבוהה. ומניסיוני, אני מאמינה שזו אמינות מוצדקת.

  4. תודה תמר על הפוסט.
    את יכולה להסביר מה הכוונה לגידול בתקנות? הכוונה לתקנות שמשרדי הממשלה משתמשים בהן כדי להעביר כסף לארגונים לא ממשלתיים? איזה אחוז, לדעתך, התקנות מהוות בגידול בצמיחה?

    תודה רבה!

  5. נבט,

    היעדר ניקוד בטקסט הטעה אותך. אני לא מדברת על תקנות, אלא על התקנות, וזה בהקשר של מוצרים בני-קיימה. נאמר, קונים מכונת כביסה או מדיח, יש התקנה והדרכה של טכנאי מטעם החברה. זה שירות שנכלל בתוצר ותורם לגידולו. על כן רכישת מוצרים בני-קיימה מגדילה את התוצר באופן עקיף.

  6. תמר, האם העליה בצריכה הפרטית קשורה גם בהתנפחותה של בועת האשראי למשקי בית שמפניה מזהירים אותנו אמסטרדמסקי ואחרים? או שאני מבלבל כאן משהו?

  7. תמר, האם העליה בצריכה הפרטית קשורה גם בהתנפחותה של בועת האשראי למשקי בית שמפניה מזהירים אותנו אמסטרדמסקי ואחרים? או שאני מבלבל כאן משהו?

  8. יפתח,

    אתה לגמרי קולע למטרה, ומוסיף לסיפור עוד ממד: הממד של הכסף הרב שמסתובב, וניתן בקלות למשקי הבית. שוב, העדפה של עסקי אוויר (פיננסים) על ייצור. וכמובן גורם סיכון למשק.

  9. תמר,

    הניתוח שלך מעניין ומלמד.
    יש לי בעיה עם הפסימיות שמשתמעת מהניתוח שלך במיוחד כאשר את עוסקת בעליה בהוצאה על מוצרים בני קיימה. ככלל הנתונים של בעלות על מוצרים בני קיימה מראה שבחברה הישראלית השימוש במוצרים האלה הוא מאד רחב. באופן יותר ספציפי בחינת הנתונים מראה עליה מאד משמעותית ברכישת מכוניות חדשות שנמשכת כבר לא מעט שנים, שקשה לחשוב שזו תופעה חד שנתית שמושפעת רק משינויים במחיר (בשערי מט"ח). סביר לחשוב שהחלטה לקנות רכב חדש תלויה גם בזמינות של סכום בסדרי גודל של מס' משכורות ובמחשבה על יכולת מימון שימוש במכונית. פרוש הדבר מימוש עליה ברמת החיים והמקור לעליה הזאת שישנו תהליך מתמשך של יצירה עסקית-כלכלית. זה כמובן כולל מוצרים מקומיים ושרותים כפי שציינת.

    אחד המאפיינים של פיתוח כלכלי במודלים מקובלים הוא המעבר מייצור מסורתי לתעשייתי ובהמשך לשרותים. כתוצאה מהתהליך חלקה של התעשיה בתוצר ירד כבר מזמן מתחת ל-30% – רוב היצור הוא בקטגוריה של שרותים.

    אחד הגורמים לעליה בשעורי הצמיחה הוא התהליך של הצטרפות לכוח העבודה של אנשים בעלי כישורים נמוכים (פריון נמוך). לכן שכרם נמוך, אבל מצבם טוב יותר כי למשפחה נוסף מקור הכנסה. פרסום של הכלכלן הראשי באוצר הציג נתונים שמראים שמצבם של העשירונים התחתונים משתפר.

    עוד דבר. ההודעה של הלמס מ-16.2 מראה שהצמיחה בחצי השני של 2016 איננה יוצאת דופן אם מסתכלים אחורה עד 2010.

  10. דוד,

    אתה פותח דיון רחב ורב-ממדי. אני צמצמתי את עצמי לתמונת 2016. וכן, הניתוח שלי פסימי. אני יודעת שהעולם המתועש עבר לכלכלת שירותים, בעולם המתועש יש גם שיעור גבוה של אבטלה. מדינות מסויימות (כגון ארה"ב, בריטניה וישראל) מצליחות להוריד את האבטלה בעזרת מדיניות נוקשה כלפי המובטלים. התוצאה: עובדים בשכר נמוך, ובמשרות מדכאות. וכן, קונים הרבה רכב בישראל. יש ברירה? בדוק את מצב התחבורה הציבורית באיזור שאני גרה ובאיזורים רבים אחרים.

  11. בתוספת ליפתח, האם יהיה נכון לומר שהדאגה של הנגידה ליציבות הבנקים קשורה לבועת האשראי הממוחזר בכל צורותיו, ואיך כל זה קשור לעוד ריפורמה של כחלון – בנקים?

  12. תמר,
    כתבתי על הצטרפות לכוח העבודה של אנשים עם כישורים נמוכים ושלכן שכרםנמוך. הצטרפות של אנשים שלא היו בכוח העבודה איננה מתפתחת לירידה בשיעור באבטלה. המצטרפים הם בעיקר מבין החרדים והערבים שלא היו בכוח העבודה. התוספת הזאת בגודלו של כוח העבודה, מעבר לקצב גידול האוכלוסיה, היא גם תוספת בתוצר.

    לפי הכלכלן הראשי של האוצר, בין הגורמים שהשפיעו על תהליך ההצטרפות הזה היו הנהגת מס הכנסה שלילי, העלאת שכר המינימום וכו'. כך יצא שההכנסה הפנויה של העשירונים הנמוכים עלתה וגם היקפי הצריכה שלהם. איך שלא מסתכלים על זה מצבם הכלכלי השתפר וגם רמת החיים הכללית השתפרה.

    כאשר יש עליה ברכישת רכב חדש זה ודאי לא מכורח. אנשים שחסרה להם תחבורה ציבורית לא רצים דוקא לקנות רכב חדש.

  13. נעמי,

    דאגתו של בנק ישראל ליצבות הבנקים היא דאגה מובנית, תמיד תימצא סיבה. עם זאת, בהחלט נכון שבועת האשראי מסכנת את יציבות הבנקים. בפרט שכמה מהם הסתבכו במחיקת הלוואות גדולות שלא הוחזרו, ובקנסות על פרשיות שונות.

  14. דוד,

    אתה גורר אותי לניתוח כל מה שזז כאן. ואני דווקא התכוונתי לחדד התרשמות אחת. האמן לי שלכל שאלה יש לי תשובה מוכנה, אבל כאמור אני לא חושבת שהניתוח שערכתי מחייב את הדיון הזה. יש כאן רצף של פוסטים, והתשובה נמצאת ברצף.

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s