תקציב, עמימות וחיות אחרות

עכשיו כאילו נתניהו נגד לפיד, לפיד נגד נתניהו. יודעים נגד מי, לא ברור נגד מה. נגד באופן כללי? אפשר לקבל. נגד בענייני תקציב? ספרו לנו מהו התקציב בשבילכם.

כללי התקציב בישראל מורכבים להפליא. מורכבים עד איבוד היכולת לקלוט את משמעותם. וזו, אולי, כוונת המשורר מלכתחילה: פתל ופתל, עד שאפילו הוגי הכללים ומנסחיהם ישכחו למה, בעצם, הם התכוונו.

כלל הגירעון הוא הכלל הכי קל להבנה. הוא קובע כי גירעון התקציב לא יעלה על 3% מהתמ"ג. חישובו והמעקב אחריו פשוטים יחסית, אך ההנמקה העומדת מאחורי המספר הנקוב וההתעקשות על גירעון שנה בודדת, לא על תוואי רב-שנתי, שייכות יותר לתחום המיתוס מאשר לניתוח מקצועי מסודר.

לכאורה, זה כלל של שכל ישר, כמו הכלל המנחה משק בית או עסק לא ליפול לאובדרפט עמוק מדי ביחס לתקבוליו השוטפים. אך גם במשק בית או בעסק מומלץ לעתים לקחת משכנתא או אשראי לצורך השקעה מניבת רווח. בדומה לזה, הגיוני לאפשר מידה של חופש גם בתקציב הממשלה. ואפשר לסמוך על גופי הפיננסים הבינלאומיים, כי יקבלו חריגה מה-3% בהבנה, אם היא נשלטת ומנומקת היטב.

כלל החוב הוא נגזרת ישירה של כלל הגירעון – החוב, בהגדרתו, הוא הצטברות של גירעונות ועודפים שנתיים. גם כאן, ברור מבלי להתעמק בתיאוריה, כי כל גורם בנקאי שאליו תפנו יאהב אתכם יותר במתכונת מנהלת-משק-בית-סולידית מאשר במתכונת אלכוהוליסטית-מהמרת-כפייתית. אבל ברור גם שלא חייבים להפוך לנמנעי-חוב נוקשים, הכל עניין של סטייל ושל חוש מידה.

מפה והלאה, מגיעים לכלל שהוגיו ומנסחיו הכי יתקשו להסביר – כלל ההוצאה העומד ברקע דיוני התקציב גם הפעם. אנסה שוב, בסיבוב נוסף, להשחיז אותו לרמת החדות המירבית.

ראשית, כדאי להבין שלעיסוק בהוצאה, כשלעצמה, אין הנמקה כלכלית ישירה וברורה כמו לעיסוק בגירעון ובחוב. כלל ההוצאה מבטא עמדה ערכית: שאיפה להוצאה ממשלתית קטנה ככל האפשר ביחס לתמ"ג, מעורבות ממשלתית מזערית ככל האפשר בפעילות המשקית. לא ייפלא, איפוא, שכלל ההוצאה הראשון נחקק ב-2004 בעת שנתניהו היה שר האוצר. ומתוך שברור, שגם חסידי השוק הכי חופשי לא יצדיקו הורדת הוצאות הממשלה עד לאפס, עוטפים את ההפחתה בתרגיל כאילו אלגנטי.

בהתחלה, זה לא היה כל כך מתוחכם. כלל ההוצאה הראשון בשנים 2006-2004 נקב בגידול הוצאה של 1% לשנה. ברור לגמרי, שזה סתם כלל חונק. ובאמת, המירו אותו בהמשך בכללים מסובכים יותר האוחזים לסירוגין בשתי אמות-מידה: גידול האוכלוסיה וגידול התמ"ג.

ייחוס קצב גידול ההוצאה לקצב גידול האוכלוסיה, פירושו מיקוד תשומת הלב בהוצאת הממשלה הממוצעת לנפש, בדרך כלל בשאיפה שהיא לא תקטן. מאליו מובן, ששמירה על רמה ממוצעת קבועה של הוצאה לנפש עדיין לא מבטיחה רמת חינוך או בריאות קבועה, ודיוני השנה הזו על קיצוץ סעיפי התקציב האזרחיים במקביל להגדלת ההוצאה הביטחונית, ימחישו את העובדה הזאת.

ייחוס קצב גידול ההוצאה לקצב גידול התמ"ג פירושו מיקוד תשומת הלב בתרומת הממשלה לפעילות המשקית. שמירת חלקה של הממשלה בתוצר בעצם מצהירה על רצון הממשלה לקדם את שירותיה במקביל להתקדמות צריכתם האישית והשקעותיהם של תושביה. היא מצהירה על מחוייבותה לקידום הבריאות, החינוך ניקיון הרחובות וכל השאר, לרמה הולמת לרמת החיים הכללית. כמעט מיותר להסביר, שכלל הוצאה המתבסס על גידול התמ"ג בדרך כלל נדיב יותר מכלל המתבסס על גידול האוכלוסיה. זאת, משום שבימים שאינם ימי משבר, נרשם גידול מתמשך בתמ"ג לנפש.

עד כאן, תרומתי הצנועה להבהרת כללי התקציב. ואם כלל ההוצאה ל-2015 נראה כפי שהוא נראה, אוזלים ההסברים מפי. כלל ההוצאה הנוכחי מאט את גידולה לקצב גידול האוכלוסיה ועוד קצת. האם זה הכלל המשקם, הכלל המביא מזור לפצעים לאחר מלחמה? ישפוט כל אחד לפי הבנתו.

***"ברוכים הבאים לשוק החופשי" – רכישה באינדיבוק, רכישה בסימניה, ביקורות ופרקים מתוך הספר כאן***

7 מחשבות על “תקציב, עמימות וחיות אחרות

  1. ומהי גודל ההוצאה הממשלתית כאחוז מהתמ"ג, נכון ל-2014?
    וכיצד היא השתנתה ב-10, 20, 30 שנים האחרונות (כאחוז מהתמ"ג)?

  2. איתי,

    זה עומד על כ-40% בשנים האחרונות, ועמד על כ-70% ב-1980. אין לי כעת זמן לפרט יותר. אתה יכול למצוא סדרה ארוכה בדו"ח בנק ישראל בפרק על הממשלה. סדרה ארוכה יותר תמצא בנספח הסטטיסטי לדו"ח בנק ישראל, גם שם בפרק הממשלה.

  3. כלומר, ריאלית ההשקעות המדינה קוצצו מסיבית
    במהלך 30 השנים האחרונות. קיצוץ ריאלי של יותר מ-40%!!

  4. פינגבק: עבודה שחורה » תקציב, עמימות וחיות אחרות

  5. איתי,

    בביטוי "ריאלי" משתמשים בכלכלה באופן אחר: לשיעור שינוי כספי המנוכה בעליית המחירים. אבל, כן, חלק המדינה בתמ"ג ירד משמעותית, ואם תבדוק לאחור בשנות ה-70, תקבל נפילה עוד דרמטית יותר מזו המוצגת כאן בגלל ניפוח התקציב לאחר מלחמת יום הכיפורים.

  6. מה שעניין אותי יותר, הוא עד כמה קוצצו, ריאלית,
    ההוצאות האזרחיות (חוץ מביטחון) בעשרות השנים האחרונות.

  7. איתי,

    מקור הנתונים הוא דו"ח בנק ישראל. אם תיכנס לקישור הדו"ח המופיע באתר ב"י תמצא בתחתית הדו"ח את הנספח הסטטיסטי שלו. הנספח מחולק לפרקים, וביניהם הפרק על הממשלה. תמצא שם לוח במחירים קבועים (כלומר מנוכה אינפלציה) של ההוצאה בפירוטים שונים.

    אני מוכנה להדריך אותך בתחשיב, התקשר אליי טלפונית או כתוב לי ב"כיתבו אליי" באתר ואמסור לך את מס. הטלפון שלי.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s